ועידת ההייטק הביטחוני מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
הביטוי "בינה מלאכותית" נדבק היום כמעט לכל דבר. אבל בתעשיות הביטחוניות, כך נטען בוועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמיים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, זו לא אופנה חדשה אלא תשתית שנבנית כבר שנים. השאלה האמיתית היא לא אם משתמשים בבינה מלאכותית, אלא איפה עובר הקו.
תחת אש: בינה מלאכותית בשירות הביטחון AI - ועידת ההייטק הביטחוני
אחרי 7 באוקטובר נשמעו טענות שצה"ל הסתמך יותר מדי על טכנולוגיה ופחות מדי על שיקול דעת אנושי. אבל אולי ההפך? אולי אם היו נותנים לבינה מלאכותית להחליט, המחדל היה נמנע?
לדבריה של מירב פרץ בלינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי ובעבר בכירה ב-8200, "אילו לא היה AI, לא היה בידינו את כל המידע המודיעיני שהיה ויש לנו מאז. הוא עוזר לקרוא, לשמוע ולאתר את מה שחשוב. טוב מאוד שהשתמשנו בזה וטוב מאוד שממשיכים להשתמש בטכנולוגיה ואפילו מעצימים אותה".
פרץ בלינסקי טוענת כי הבעיה ב-7.10 בהקשר הזה לא הייתה הטכנולוגיה, אלא בפרשנות שלה. "ההחלטות האנושיות שהתקבלו הן פרשנות למידע שהיה באותו הזמן. אלו היו החלטות שנעשו על ידי אנשים, ולכן אני לא חושבת שצריך להאשים הטכנולוגיה או ה-AI באירועי ה-7 באוקטובר".
ובכל זאת, היא מציבה גבול ברור: "בכל הנושא הביטחון הלאומי, במיוחד בהחלטות דרמטיות שעלולות לעלות בחיי אדם משני הצדדים, חשוב שתמיד יהיה אדם לפני קבלת החלטה או לפני שלוחצים על כפתור אדום מטאפורי כלשהו".
תא"ל (מיל') נתי כהן, לשעבר קצין תקשוב ראשי, מסכים עם הקביעה שה-AI הוא כלי, ולא תחליף לבני האדם. "אפשר להגיד שהאנומליה הייתה קיימת וגם ראו אותה. השאלה היא מה הפרשנות שאנחנו נתנו לאותה אנומליה, או חריגה בנתונים".
לדבריו, מה שאנחנו חווים היום הוא "מיצוי מידע הרבה יותר אפקטיבי שמשפר את האפקטיביות המקצועית, נותן למפקדים כלים לקבלת החלטות בצורה יותר טובה, כי תמונת המצב יותר ברורה והיא נמצאת מול העיניים. אבל היא לא משנה בסופו של דבר את ההחלטה מאיפה אני מאגף את האויב או באיזה כלי נשק אני משתמש".
לדבריו של מוני כץ, סגן מנכ"ל התעשייה האווירית, ה-AI כבר נמצא בליבת המערכות, בעיקר בשלב היתוך ועיבוד הנתונים בזמן אמת: "אין סיכוי שבן אנוש יכול לזקק ולנתח כמות כזו של נתונים ובקצב מהיר כמו הבינה המלאכותית. זה פשוט לא אפשרי".
הכיוון העתידי, לשיטתו, ברור: "העולם הולך לכיוון של אוטונומיה מלאה בכל הממדים, וה-AI צריך להיות בליבה. זוהי אבן בניין טכנולוגית. אם נסתכל 30 שנה קדימה, אני צופה שחילות אוויר של צבאות כבר יהיו ללא טייסים".
2 צפייה בגלריה
ועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים
(צילום: אביגיל עוזי)
כהן מזהיר מהצד השני של המטבע: "ככל שאתה הופך להיות יותר דיגיטלי, ככה אתה יותר חשוף. ה-AI נשען על מידע, והמידע עובר בין יחידות, מפקדות ומערכות שונות. האתגר שלנו כאנשי מערך התקשוב הוא להבטיח שכל השרשרת הזו של העברת הנתונים, וגם הנתונים עצמם, יהיו בטוחים".
ובינתיים, הבינה המלאכותית לא נשארת רק בזירה הביטחונית. פרץ בלינסקי מתארת את השימוש בה בשיקום האזרחי אחרי 7 באוקטובר: "כדי לדעת להתאים פתרון בצורה הטובה ביותר ולמצות זכויות של אזרחים, צריך לדעת מה הם צריכים עוד לפני שהם יודעים לבקש את זה. וזה משהו שאפשר להשיג רק על ידי גישה מבוזרת לכל הדאטה. AI יודע לקצר ולייעל את העבודה באופן משמעותי".
בסוף, נדמה שכל המשתתפים הסכימו על דבר אחד: הבינה המלאכותית כבר כאן, עמוק בתוך המערכות הצבאיות. אבל את ההחלטות הגורליות, לפחות לפי שעה, עדיין כדאי שיקבלו בני האדם ולא המכונה.
