בצל אחת התקופות הקשות והמטלטלות שידעה מדינת ישראל, דווקא בנגב המערבי מנסים להסתכל קדימה. בוועידת "2026: מחזית לצמיחה" של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכללה האקדמית ספיר שעסק בטכנולוגיה, דיברו בכירות מעולמות האקדמיה, ההייטק והממשלה על החיבור בין שיקום האזור לבין בניית דור חדש של תעשייה טכנולוגית.
בין הדוברים עלו שוב ושוב אותם מושגים: בינה מלאכותית, הון אנושי, פיזיקה, חלל והייטק. אבל מאחורי כל אלה עמדה שאלה אחת מרכזית: האם דווקא הדרום יכול להפוך למנוע הצמיחה הבא של ישראל.
ועידת 2026 מחזית לצמיחה - טכנולוגיה, חדשנות ועתיד - ד"ר גייל גלבוע פרידמן, הילה חדד חמלניק, יאנה וולדמן, אורנה הוזמן בכור
ד"ר גייל גלבוע פרידמן, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיה במכללת ספיר ומומחית לבינה מלאכותית, אמרה כי הקמת הפקולטה החדשה אינה רק מהלך אקדמי אלא חלק מחזון אזורי רחב יותר. "לפקולטה לטכנולוגיה יש זמן ויש מקום", אמרה. "הזמן הוא 2026, אחרי האסון הנורא ביותר שהיה ואני מקווה שיהיה למדינת ישראל בזמן של מהפכה שלא הייתה כמוה מעולם בתחום הטכנולוגיה".
לדבריה, המשמעות של הקמת פקולטה טכנולוגית דווקא בנגב המערבי היא עמוקה הרבה יותר מבניית תשתית לימודית רגילה. "התפקיד שלי הוא קודם כל להוסיף את המילה טכנולוגיה לכל יוזמה חיובית באזור הזה. לבוא ולזהות מקומות של צמיחה וממש כמו קרן לייזר להוסיף איפה הטכנולוגיה נכנסת לתוך הצמיחה האזורית", היא טענה.
גלבוע פרידמן התייחסה גם למהפכת הבינה המלאכותית ולטלטלה שהיא יוצרת בעולם האקדמיה. "אם פעם הייתה מהפכה ואז חיכינו מאה שנים למהפכה הבאה, היום המדע נכנס לפאזה של אסקלציה", אמרה. "הסטודנטים מקבלים גל של מהפכות תוך כדי הלימודים, תוך כדי העבודה. בן אדם בתוך קריירה אחת חווה גל ועוד גל ועוד גל של מהפכות".
הדרום לא זקוק לרחמים
אחת האמירות הבולטות בפאנל הייתה הטענה כי הדרום אינו זקוק לרחמים או ל"עזרה מהמרכז", אלא להפך. "ההייטק צריך אותנו", אמרה גלבוע פרידמן. "הוא נאבק על הקיום שלו בשרשרת ערך גלובלית של הבינה המלאכותית. היום הייטק צריך תשתיות ושטחים וכוח אדם - דברים שיש לנו".
לדבריה, הדרום מציע יתרון משמעותי בזכות היכולת לחבר טכנולוגיה לבעיות אמיתיות. "אין שום הצדקה גיאוגרפית למילה פריפריה והמוזיקה של 'בואו נעזור לפריפריה' צריכה לצאת מהלקסיקון".
גם הילה חדד חמלניק, לשעבר מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה וכיום מייסדת חברת החלל Moonshot Space, הציגה תפיסה דומה. "מדינת ישראל אין לה זכות קיום בלי הייטק ולהייטק אין זכות קיום בלי שמדינת ישראל תדע לנצל את ההון האנושי שלה", אמרה. לטענתה, ישראל כבר מיצתה חלק גדול מהפוטנציאל במרכז הארץ והעתיד נמצא דווקא בדרום ובצפון. "זה לא שיח של 'בואו תעזרו לי'. הדרום צריך לעזור להייטק".
חדד חמלניק הזהירה כי ישראל עלולה לפספס את אחת המהפכות הגדולות בעולם אם לא תפעל במהירות. "האנושות יוצאת מהכדור הזה אל עבר החלל", אמרה בהתייחסות לתעשיית החלל המסחרית. "מדינת ישראל יש לה את כל מה שנדרש בשביל להיות סופר משמעותית שם. ואני מקווה מאוד שהעיסוק שלנו במלחמות שלנו ובעניינים הפנימיים שלנו לא יגרום לנו לפספס את ההזדמנות האדירה הזאת".
אלא שמבחינתה, המפתח האמיתי לצמיחת הייטק בדרום מתחיל בכלל במערכת החינוך. חדד חמלניק סיפרה כי במסגרת ועדת פרלמוטר נמצא שבגרות בפיזיקה היא אחד המדדים החזקים ביותר ליכולת השתכרות עתידית ולהשתלבות בהייטק. "כשבאנו לבדוק דרום-צפון, ראינו שאין בוגרי פיזיקה. אין", אמרה. "אם אין בוגרי פיזיקה, לא יהיו אנשי הייטק". לדבריה, אי אפשר לבנות עתיד טכנולוגי על ניסיונות לשכנע עובדים מהמרכז לעבור דרומה. "בסוף אין תמריץ יותר חזק מלגור ליד הסבתא".
2 צפייה בגלריה
אורנה הוזמן בכור יאנה וולדמן הילה חדד חמלניק גייל גלבוע פרידמן ועידה 2026: מחזית לצמיחה ידיעות אחרונות מכללה אקדמית ספיר
(צילום: גדי קבלו)
גם אורנה הוזמן בכור, שכיהנה כמנכ"לית בכמה משרדי ממשלה, חיברה בין ההתרחשויות כיום בנגב לבין הקמת הפקולטה לרפואה בצפת לפני יותר מעשור. "הקמנו את הפקולטה לרפואה בצפת כנגד כל הסיכויים", סיפרה. "כולם התנגדו. המל"ג, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד האוצר. פשוט צריך להיות משוגע אחד שיאמין בזה". לדבריה, אסור להמתין שהמדינה תוביל את המהלך. "לא צריך לחכות שהמדינה תשים את הכסף. תניעו אתם את התהליך".
בפאנל השתתפה גם יאנה וולדמן, מנכ"לית חברת האגריטק PhenoRoot, שפיתחה טכנולוגיה לחקר שורשי צמחים באמצעות רובוטיקה, ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית. "אנחנו מאפשרים לראשונה לראות, למדוד ולהבין מה באמת קורה לצמח מתחת לפני השטח", אמרה. לדבריה, הטכנולוגיה מאפשרת להבין טוב יותר כיצד צמחים קולטים מים וחומרי הזנה וכיצד ניתן לשפר את עמידותם.
למרות ההבדלים בין תחומי העיסוק של המשתתפות, המסר שחזר לאורך כל הפאנל היה דומה: עתיד ההייטק הישראלי לא ייקבע רק בתל אביב או בהרצליה. מבחינתן, הנגב כבר אינו "פריפריה", אלא אזור שיכול להפוך למרכז כוח טכנולוגי חדש, אם המדינה, האקדמיה והתעשייה ידעו לעבוד יחד.
