בצל אזהרות של מומחים ברחבי העולם: מחר (יום ב') תדון ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בסכנות וההזדמנויות סביב הבינה המלאכותית. זאת לאור הטענות של מומחים ברחבי העולם שהבינה המלאכותית מהווה סכנה אדירה לאנושות. בתוך כך, מדינות רבות בעולם משקיעות סכומי עתק בתחומים הללו, אך בישראל, הפעילות הממשלתית כמעט ולא עוסקת בנושא.

עוד בנושא:

בשבוע שעבר אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי שוחח על נושא הבינה המלאכותית עם היזם הסדרתי אילון מאסק, וכי בכוונתו לכנס בימים הקרובים צוותי חשיבה כדי לדון במדיניות הלאומית של מדינת ישראל בנושא, הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני. נתניהו הבטיח כי "כפי שהפכנו את ישראל למעצמה לאומית בתחום הסייבר, כך נעשה גם בתחום הבינה המלאכותית".
1 צפייה בגלריה
GPT-4
GPT-4
GPT-4
(צילום: Tada Images / Shutterstock.com)
בינתיים, מי שהרימה את הכפפה היא שרת החדשנות לשעבר, ח״כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) שתקיים מחר דיון בנושא לראשונה מזה שנים בכנסת, כמי שבממשלה הקודמת הובילה תכנית לאומית לבינה מלאכותית ופרסמה כללי רגולוציה לתחום.
בדיון ישתתפו נציגים מרשות החדשנות, משרד הביטחון, גוגל, מומחים מהרווארד, וכן נציגי משרד האוצר, משרד הכלכלה ותעשייה, מערך הסייבר הלאומי, המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקרים מאוניברסיטאות בארץ, בכירים מתעשיית ההייטק ועוד.
אורית פרקש-הכהןאורית פרקש-הכהןצילום: חיים צח\לע"מ
הדיון יעסוק בדילמות סביב הטכנולוגיה המתקדמת - מצד אחד מהפכת הבינה המלאכותית טומנת בחובה יתרונות והזדמנויות משמעותיות לחברה בכלל ולישראל בפרט, ורתימת הטכנולוגיה לפיתוח חדשני ולמובילות טכנולוגית יכולה לתרום רבות לכלכלה הישראלית. אך מהצד השני, נשמעים חששות בדבר השלכות חברתיות וכלכליות על שוק העבודה, השפעה על הלכידות החברתית והיציבות של מוסדות דמוקרטיים, פיתוח תלות בהחלטות מכונה וכפועל יוצא גרימה לאפליה אלגוריתמית ואי שוויון. בשל החשש מהסכנות הרבות, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI - החברה שמאחורי המוצר הפופולרי ChatGPT העיד לאחרונה בפני מחוקקים בארה"ב.
בדיון יעלו השאלות היכן הכנסת נמצאת במאמצים לסייע לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית להוביל בתחום, וגם להגן מפני הסכנות שדורשות אחריות ממשלתית.
מה זה בינה מלאכותית גנרטיבית?
השרת לשעבר פרקש-הכהן מסרה כי "בחודשים האחרונים התרחשה קפיצת מדרגה בתודעה הציבורית בשל קצב חדירה מסחרר של תוכנות כגון ChatGPT וההבנה שמה שהיה משתנה, בעקבות טכנולוגיית AI שהפכה להיות זמינה למשתמשים ברחבי העולם בפלטפורמות מובילות שהולכות ומתרבות. תהליך זה משפיע דרמטית על חברות טכנולוגיה גדולות ומצליחות בארץ ובעולם, שנדרשות להתאים את פעילותן העסקית ולהישאר תחרותיות בעידן הבינה המלאכותית, ובנוסף מתקיים דיון סוער בתעשיית הטכנולוגיה בישראל ובמדינות שונות ברחבי העולם בדבר הסכנות שטכנולוגיה זו מביאה איתה".
הדיון יחל בשעה 12:30 בוועדת המדע והטכנולוגיה, וזוהי הרשימה המלאה של הגופים שנציגיהם הוזמנו אליו: אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה הפתוחה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המועצה הלאומית לכלכלה, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת, המכון הישראלי לדמוקרטיה, המכון למחקרי ביטחון לאומי, הקרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF), הרשות להגנת הפרטיות, התאחדות התעשיינים בישראל, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"ם), חברות הזנק, חברות הייטק רב-לאומיות, חברת גוגל ישראל, חברת סטארט-אפ ניישן סנטרל, מכון הייצוא הישראלי, מכוני מחקר מתחום המדיניות, מערך הדיגיטל הלאומי, מערך הסייבר הלאומי, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד החינוך, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המשפטים, משרד העבודה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד ראש הממשלה, נציגים מתחום ההייטק, עיתונות ותקשורת, רשות האסדרה, רשות החדשנות ורשות ניירות ערך.