ועידת ההייטק הביטחוני - הזירה הטכנולוגית: חדשנות ביטחונית
(ynet)
ועידת ההייטק הביטחוני מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
הזירה הטכנולוגית הפכה בשנים האחרונות לאחד התחומים החשובים ביותר בזירה הצבאית. בין אם בשימוש של אינטרנט לווייני, סייבר או רחפנים במלחמת רוסיה-אוקראינה, או שימוש בבינה מלאכותית במלחמת חרבות ברזל לדוגמה, מדובר באמצעים שמשנים את הזירות הטקטית והאסטרטגית כאחת. במסגרת ועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים בישראל, ערכה כתבת ynet וידיעות אחרונות שרון כידון שיחה עם אסתי פשין, סמנכ״לית, מנהלת מפעל הסייבר בתעשייה אווירית; אל"מ במיל' יהוא עופר, מנכ"ל odysight.AI; אל״מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא״ת במשרד הביטחון; והדס לורבר, ראשת המכון למחקר בבינה מלאכותית במכון הטכנולוגי חולון (HIT) ודירקטורית ארה"ב-ישראל, ב-INSS ובה נחשפו מגמות, יתרונות וחסרונות כמו גם ההשפעות של האמצעים הטכנולוגיים החדשים על עולם הצבא והביטחון וכיצד משפיעה עליהם תעשיית הדיפנס-טק.
4 צפייה בגלריה
מימין: שרון כידון, הדס לורבר, אל״מ ניר וויינגולד, יהוא עופר, אסתי פשין בוועידת ההייטק הביטחוני
(צילום: יריב כץ)
ברוכים הבאים. נתחיל איתך ניר וויינגולד, כמי שרואה את התעשייה מהכיוון של משרד הביטחון, מפא"ת, תן לנו ביטוי של מה שקורה בתעשיית הדיפנס-טק בישראל. וגם אם אפשר התייחסות לעולם.
וויינגולד: "בוקר טוב. אני רגע לפני אגיד שזה היום ה-515 למלחמה. ועדיין יש לנו 59 חללים וחטופים בעזה וכוחות צה"ל עדיין פועלים בכל הגזרות כדי להחזיר את החטופים והחללים ואת השקט והביטחון למדינה שלנו. וכשאני לוקח את הדברים האלה שקורים ברוח, שמנשבת בכל העולם, של עימותים, של עליית המתח הזה, אפשר לראות איך הטכנולוגיה במיוחד באוקראינה ורוסיה, הטכנולוגיות האזרחיות, שעד אתמול שימשו מפעלים או את האקדמיה, או אפילו ילדים שמטיסים רחפנים, פתאום פוגשות ביטחון וצבא והופכות להיות סופר משמעותיות בגבולות בפנים הארץ, מחוצה לארץ ובעצם כל הגבולות מיטשטשים בעולמות הטכנולוגיים. המונח שעד לפני שנתיים שהיה דואל יוז (שימוש כפול), מקבל צבע אחר ובעצם אין גבולות ברורים מה הטכנולוגיה שמשמשת לטובת יישומים אזרחיים ומה הטכנולוגיה שמשמשת ליישומים ביטחוניים וזה מה שמאוד דוחף ומאוד מקדם וזה סופר רלוונטי למדינת ישראל."
אסתי, אני רוצה ללכת איתך לנושא של AI כי ראינו עד עכשיו, העולמות של הסייבר היו בעיקר הגנתיים אבל משתמשים בהם כיום לצרכים התקפיים, התייחסי לטכנולוגיות שמתחילות לסייע לנו אבל הופכות להיות נגדנו.
פשין: "בוקר טוב לכולם, נתחיל באיחולי חזרה לחטופים, איחולי החלמה לפצועים. אנחנו נמצאים בעידן מרתק מבחינה טכנולוגית. אני חושבת שאין תפקיד יותר מרתק מאשר להיות מהנדס בתקופה הזאת כי אנחנו חווים את אחת המהפכות היותר משמעותיות שחווה המין האנושי אי פעם. ה-AI למעשה משנה את הדרך של מה אנחנו עושים, כמעט כל דבר. בעולם הסייבר, אם בעבר היינו צריכים להתמודד עם תקיפות סייבר בכל מיני אמצעים: זיהוי חתימות, זיהוי אנומליות או זיהוי מגמות, היום יש לנו כלים שיודעים לעזור לנו בזה. אבל ה-AI הוא חרב פיפיות. אנחנו מרגישים את זה גם בשימושים היומיומיים שלנו ב-AI. וכמו שהוא יכול לסייע למגינים להגן יותר טוב, הוא יכול לסייע לתוקפים לתקוף יותר מהר ולהתגבר על הגנות. בתעשיות הביטחוניות ובמיוחד בתעשייה אווירית, נאלצים למצוא את האיזון, את הדרך שבה אנחנו יכולים לעזור ללקוחות שלנו להגן על עצמם בצורה אפקטיבית באמצעות AI, בלי לחשוף אותם לאיומים נוספים ולאפשר להם להתמודד גם עם האיומים החדשים שה-AI מייצר."
הדס, אולי תרצי להתייחס? אסתי אומרת מהפכה, איך הבינה המלאכותית משנה את העולמות הביטחוניים?
לורבר: "אז אולי לפני העולמות הביטחוניים, צריך לזכור שזו באמת מהפכה, אבל הבינה המלאכותית היא לא רק כלי טכנולוגי, בעצם בכלל כלי גאופוליטי בעולם של היום, בתחרות בין המעצמות. שתי המעצמות סין וארה"ב נלחמות אחת בשנייה לא רק על הובלה טכנולוגית, מי שיוביל במרוץ לעליונות הטכנולוגית ישלוט בעולם, בעולם העתידי. ולכן זה מאוד חשוב. לכן ארה"ב בעצם מנסה לבלום את סין. ראינו רק לאחרונה את ההגבלה על ייצוא השבבים שזה כלי מאוד משמעותי מבחינת ארה"ב לבלום את המכירות בסין. ראינו את סין שגם היא חותרת לטכנולוגיות לזיהוי פנים, מעקב דיגיטלי, רובוטיקה צבאית מתקדמת. היא מפתחת את מאגרי המידע הגדולים בעולם. היא בעצם מנסה לבנות רובוטיקה צבאית ולהיכנס לעולמות הלחימה. אנחנו מבינים שגם ישראל תצטרך לבחור צד. השבוע הייתי במפגש הראשון של הפורום המייעץ לממשלה לבניית אסטרטגיה לבינה מלאכותית בישראל. ברור לנו שמובילות ישראלית טכנולוגית תישען על AI וככל שאנחנו גם נהיה בצד האמריקאי ונעזר במשענת המעצמתית האמריקאית בעולם הטכנולוגי, זה מאוד יועיל לנו וככה צריך להסתכל על התמונה הרחבה, מעבר לתמונת הלחימה ואיך זה יראה בשדה הקרב."
אז דיברנו בגדול, עופר, בוא נלך באמת ליישום של הטכנולוגיה. מה החידוש שהחברה שלכם מביאה לעולם התעופה?
עופר: "נתחיל דווקא מהשירות והמלחמה. מה שאנחנו עושים בעצם זה לוקחים מצלמות קטנות שפותחו ויוצרו לטובת נאס"א ואותן הכנסנו לתוך מערכת דלק של רובוט שטס בחלל ורואים אם יש בו שברים או קרעים. לקחנו את המצלמה הקטנה הזאת שיכולה לחיות בתנאי חלל, יכולה לחיות בכל תנאים בכל מכונה. הכנסנו עין מכנית לתוך העין רובוטית, לתוך המכונה עצמה במקומות שאי אפשר לראות אותם, הלבשנו (יכולת) "וידאו אנליטיקס" (ניתוח סרטון) ולקחנו אלגוריתמים של AI שמגלים אנומליות ובעצם אנחנו יכולים לראות בתוך מכונה לזהות מיד אנומליה שאנחנו יכולים להגיד גם ברמת סמך מאוד גבוהה."
אנומליות, כלומר תקלות?
עופר: "אנומליה תקלה. משהו זז לא כמו שצריך, מסוק בבסיס רמון שהתרסק לפני מספר שנים, מזה הגיע לכך שמפא"ת הארגון שוויינגולד מגיע ממנו, ביקש מהחברה לפתח יכולת כדי לזהות תקלה שרואים אותה רק פעם ב-5 שנים בדרג ד'. נחבר את זה לתוך העימות הנוכחי ולזה שיש לנו מלחמות ארוכות מאוד שבהן אנחנו צריכים גם כלים שצריך להאריך להם חיים וגם צריכים טילים חדשים שרואים בהם את הבעיות של נושא התחזוקה. המכונאי שהוא עייף, אנחנו מביאים ערך מהיום הראשון בעצם מכונאי שבא בבוקר וצריך לבדוק את הפלטפורמה לפני שהיא טסה. אנחנו מחליפים את העין. הוא לא צריך לפתוח פאנל, הוא לא צריך לעשות שום דבר, רואים ישר פנימה, מחליפים, מקצרים את הזמן. במשך זה שהוא טס כפלטפורמה אוטונומית, אז הדבר הזה נותן ערך ממעגל המכונאים שמחליף אותו והמידע הוא אחד לאחד ואפשר לשנות את כל מודל התחזוקה. ארה"ב דרך אגב, שוק דגל, מסתכל על המקום הזה, רואה את המייטננס (תחזוקה), הפך את המיינטננס לדבר שנקרא אופרשיונל אווילביליטי (מוכנות מבצעית) ומישן רדינס (מוכנות משימתית). 90 מיליארד דולר בשנה מושקעים במקום הזה. (זה) לא הכי סקסי אבל זה המקום שבו רוב הכסף יושב."
מדובר בכלים מאוד יקרים.
עופר: "מאוד יקרים שגם אין להשיג. תזמיני כל דבר שתרצי, לא תשיגי פלטפורמות היום. כלומר אם אתה יכול להאריך חיים, להגביר את היעילות שלהם, לצמצם פחד של כל אחד מאיתנו שהוא נכנס לתוך מטוס אם יש איזושהי תקלה. אני מבין את זה מצוין. אני טייס. אז הדבר הזה אפשר ליישם איתו גם (פתרונות) בעיות בטיחות, להגביר את הבטיחות בצורה משמעותית דרך סנסורים קטנים שפותחו ועליהם מלבישים אלגוריתמיקה."
אתה יודע מה בא לי לשאול? למה לא מכינים לגוף כזה אם יהיו לנו תקלות?
עופר: "יושב פה בקהל פרופסור, לא, יושב פה בקהל היו"ר שלי, פרופ' גולדווסר שמגיע משם, היישום הראשון שלנו דווקא היה בתחום הרפואה. לא רציתי להגיד את זה כי הקהל פה ביטחוני אבל בעצם אנחנו מביאים טכנולוגיה שפותחה גם לחלל וגם לרפואה, שתי הסביבות הכי קשות. משם לקחנו את זה למקום של פתרון מלא."
אני רוצה לשאול אותך וויינגולד, איך אתם מלווים כמפא"ת, כמשרד הביטחון את הסטארטאפים? איך עובד אימוץ טכנולוגיות?
וויינגולד: "אני חושב שקודם כל מה שיהוא תיאר פה, לקחת טכנולוגיות עמוקות, דיפ-טק מהחלל, מהרפואה ולהביא אותם לטובת סגירת פערים ביטחוניים וחוזר חלילה מהווה מכפיל כוח. את הדבר הזה הבין ד"ר דניאל גולדשטיין, איך שהוא נכנס לתפקיד שלו ב-2016 והנחה אותנו כארגון, המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון ובצה"ל, לעבוד עם סטארטאפים. לעבוד עם סטארטאפים אומר גם לחבר אותם לגדולים. תעשייה אווירית, אלביט, רפאל. וככה להמשיך ולהאיץ את גלגל התנופה הזה. אנחנו פתחנו מסלול ירוק שהוא בעצם עם הפנים לסטארטאפים, איך מתנהלים ביחד, איך לוקחים בעיה ומתאימים אותה לחוזה שהוא נפרד. אנחנו לא דורשים אקוויטי (הון) מהסטארטאפים האלה, אנחנו פשוט ניגשים ומחפשים לפרק את האתגרים שיש לנו מבחינת בירוקרטיה, להגיע יותר מהר אל השוק יחד איתם, לתת מענה יותר מהיר, לעבוד ולשתף פעולה עם הסקטור הפרטי, קרנות הון סיכון ומשקיעים. לקחת אותם לתערוכות בחו"ל, להציג את כל העושר הגדול הזה, הטכנולוגיה, הסטארטאפ ניישן, בתערוכות ענק כמו DSEI בלונדון, DSEI ביפן שתהיה עם סטארטאפים שמשתפים פעולה עם משרד הביטחון, ולייצר מענה לשטח כמו שאנחנו רואים תוך כדי המלחמה. למעלה מ-100 סטארטאפים פרסו יכולות תוך כדי המלחמה, קיבלו הזמנות של יותר מ-700 מיליון שקל בתקופה הזו. זה סופר משמעותי, זה מגביר את הבשלות שלהם, הופך אותם ליותר אטרקטיבים ולנו זה מאפשר לשמר את היתרון האיכותי והעליונות הטכנולוגית בשדה הקרב תחת אש של ממש."
אז שמענו על ההזדמנויות, אני רוצה ללכת איתכן אסתי והדס, גם לסיכונים וגם להיבטים האתיים, המוסריים, אנחנו יודעים על בינה מלאכותית שהיא מדמה קבלת החלטות אנושית, אבל יש גם מקומות שבהם אנחנו כבני אדם הולכים לייצר שרידות והיא נתקלת בכל מיני היבטים אחרים של אתיקה ומוסר, איך מתמודדים עם זה בעולמות ה-AI?
פשין: אני אתחיל קודם כל להתייחס לדברים של וויינגולד בקצרה, אנחנו חלק מהגדולים שמחברים אליהם. אז אם אתם במקרה סטארטאפ בתחום הסייבר, סביר להניח שדיברתם איתי, אבל אם לא, דברו איתי אחרי הוועידה כי אנחנו מאוד מאוד שמחים לשמוע על טכנולוגיות ולשלב אותן גם בהיצע שלנו, להביא אותן ללקוחות וכו'."
"ה-AI כמו שאמרתי הוא חרב פיפיות. מצד אחד, מערכת שמאפשרת הרבה מאוד דברים. מאפשרת לנו להיות הרבה יותר טובים במה שאנחנו עושים. קחו למשל תחום של תחבורה. ה-AI היום מאפשר לנו לייצר כבישים חכמים, לנתב את התנועה באופן יותר אינטליגנטי, לייצר מכוניות אוטונומיות וסמי-אוטונומיות, לסייע לנהגים. יהוא דיבר על המכונאי העייף שה-AI מסייע לו בקבלת החלטות. אבל ה-AI יודע להתמודד טוב עם מצבים שלימדו אותו להתמודד איתם. הוא פחות יודע להתמודד עם הבלתי צפוי והבלתי צפוי מתבסס על ידע שהוא צבר. הוא לא התבסס על ערכים של מוסר, הוא לא התבסס על ערכים של אתיקה. הוא יקבל החלטה לפי בסיס המידע שהוא קיבל ובסיס המידע שהוא למד. בסיטואציות כאלה הוא לאו דווקא יקבל את ההחלטה האנושית המתאימה."
"זה דבר שקצת מפחיד, שקצת מונע את ההתקדמות של ה-AI. כשאנחנו מסתכלים על הטכנולוגיה של ה-AI אנחנו מזהים בה שני מרכיבים המהווים סיכון מאוד, מאוד גדול בהיבטים האלה. אחד, זה יכולת להסביר את תהליך קבלת ההחלטות שלו, קוראים לזה אקספליינביליטי. האם אנחנו יכולים לשחזר את הדרך שבה ה-AI קיבל החלטה. התשובה היום, התשובה הבסיסית היא לא, יש מחקרים בעניין הזה. אבל עוד לא הגיעו למצב שאנחנו יכולים לצפות את ההחלטה שלו. וכל עוד לא נהיה מסוגלים לצפות עד הסוף את ההחלטה שלו, לא נוכל להשתמש בו בצורה דטרמיניסטית באירועים הדורשים קבלת החלטות בצורה בלתי צפויה. הדבר השני זה שקל להטעות אותו. אתם בטח כולכם ניסיתם צ'אט GPT או מקביליו, שאלתם אותו שאלה ואני בטוחה שכל אחד גם ניסה אחרי זה להטעות אותו או להגיד לו 'תשמע, אתה טועה, ככה וככה' והוא מיד מקבל את המידע הזה ולומד אותו ומתחיל לתת תשובות לא נכונות. אז אם לימדת את ה-AI משהו, ועכשיו הוא טועה על בסיס מה שלימדת אותו, אז המערכת התומכת כבר לא כל כך תומכת ויכולה להטעות וזה סיכון אמיתי."
הדס, התייחסותך?
לורבר: "כן, בהחלט, אני מאוד מסכימה ואחד האתגרים הבאמת מרכזיים היום זה האיזון שבין האוטומציה, שליטה אנושית ואקספליינביליטי (הסבר) זו נקודה אחת. יש את הנושא של טרנספרנסי (שקיפות), עד כמה המערכת באמת שקופה, עד כמה יודעת גם להסביר לנו אבל גם לחשוף בעצם שזו לא תהיה איזושהי קופסה שחורה. אחד הפתרונות של האקדמיה לפחות במכון מחקר שאנחנו מדברים עליו, ובכלל הממשלות מדברות עליו, השימור של האדם בתוך המערכת הזאת ואיך האדם בסוף מקבל את ההחלטה. אפשר לראות את זה למשל בתחום הרפואי. היום הרבה מאוד בתי חולים עוברים לקריאה של התיק הרפואי על ידי AI. ה-AI מסכם את התיק הרפואי, זה משהו באמת יותר מהיר מאשר אותו רופא שיושב ב-4 לפנות בוקר עם קיסמים בעיניים כדי לקרוא את התיק הרפואי. הוא לעולם לא יוכל לקחת אחורה 10 ו-20 שנה, ה-AI יוכל לקחת, יכול גם להשוות לתיקים אחרים ולעשות דיאגנוזה מבוססת, ולתת איזשהן המלצות על בסיס זה. אבל תמיד יהיה את הרופא ושם עובר הקו האדום שיצטרך לקבל את ההחלטה, שיצטרך להיות כן, ימליץ, ה-AI יכול להמליץ לו אבל בסוף תמיד יצטרך להיות אדם בתוך הלופ, זה רלוונטי לעולמות הבריאות. זה בוודאי רלוונטי לשדה הקרב שבו בסוף יש חשש מאוד מאוד גדול שאותו הרובוט לא ירה על האויב, אלא גם יסתובב וירה על המפעיל שלו. ולכן מאוד חשוב לשמר בכל התהליך הזה בכלל שמדברים על AI את הגורם האנושי, את האנושיות גם כדי שנמשיך ונשרוד פה."
יהוא, מה עשתה לכם המלחמה? מבחינת הצעת פיתוח ומענה לצרכים?
עופר: "הנפקנו בנאסד"ק לפני שבועיים. אז אני חושב שהמלחמה עשתה לנו טוב. צבר הזמנות שלנו עלה ל-16 מיליון דולר, הרבה מאוד מזה במה שניר אמר וגם מה שנאמר על ידי אסתי בזה שהגדולים הכירו בנו. הצורך עצמו פשוט הוא צף ועולה. בסוף אנשים מחפשים את הטכנולוגיה, את הפתרון כי הבעיות הן אמיתיות, קשות ויקרות ולכן זה מחייב. אני חושב שהמלחמה בהקשר הזה עושה בסופו של דבר טוב לתעשייה הישראלית, לסטארטאפים ישראלים כי יש צורך אמיתי. משקיעים שמים (כסף) כשמסתכלים עלינו, משקיעים שלנו, יש לנו את ארקין ויש לנו את הפניקס, יש לנו את מיטב. נכנסו יחד איתנו עכשיו מור ונכנס חרל"פ שהיה מי שהשקיע במובילאיי ורואה את הפוטנציאל לאן אנחנו יכולים ללכת קדימה. אז אני חושב שזה מכל הכיוונים, גם מהכיוון הפיננסי, גם העולמי וגם הישראלי וגם מהכיוון של השוק, מלחמה בהקשר הזה כמו כל מלחמה מאיצה תהליכים. האם הטכנולוגיה יכולה להוכיח את עצמה? אני חושב שנאמר פה משפט מאוד מדויק, "מאן אין דה לופ" כדי לקבל את ההחלטה, מידע ככל האפשר מדויק, אחד לאחד. זה יתרון של המידע האופטי שאנחנו מסתכלים עליו."
וויינגולד, בוא נלך לצרכים, דיברנו קצת על מה יש אבל בוא תגיד מה אין. איפה האתגרים שלכם? איפה אתם רוצים לראות פיתוח טכנולוגיות חדשות? או אולי יושב כאן סטארטאפ שרלוונטי לתחום שאתם מחפשים היום.
וויינגולד: "טוב, אתגרים יש הרבה. את חלקם אנחנו רואים עדיין בהתהוותם, חלקם רק הופכים להיות יותר קשים וחלקם על סטרואידים. יש לנו אתגרים להגנה על הגבולות שלנו, ראינו את זה, אתגר הכטב"ם הוא אתגר שעוד לא פתור למרות שעשינו כברת דרך מאוד משמעותית. במיוחד בחודשים האחרונים עם כל מיני הדגמות, חלקן פורסמו ברבים. חלקם מעורבים, בהצלחה, בהצלחה יפה שמקרבת אותנו כמה צעדים קרוב יותר לפתרון. גם הפתרון הזה הוא זמני כי עוד פעם אני חוזר לזה, האויב לומד, משתפר, האויב מאתגר אותנו מכל מיני מקומות חדשים ואותן טכנולוגיות שזמינות, זמינות גם עבורו. מהצד השני, יש פה עושר אדיר של הון אנושי סופר מוכשר שיודע לקחת את הטכנולוגיות האלה ולהביא אותן לעולמות של הדיפנס-טק. אם אנחנו מסתכלים על שבוע שעבר, סיפרי פרסמו את הדו"ח שלהם, ההוצאה הביטחונית העולמית הסתכמה ב-2.5 טריליון דולר. האירופאים מקימים קרן של חצי טריליון יורו רק בשביל להשיג את הטכנולוגיות האלה, להביא אותן לאזורים הביטחוניים, לסגור פערים כאלה, טכנולוגיות יכולות להגיע מעולמות הדיפ-טק, ביולוגיה חישובית או קונברג'נס, חומרים מתקדמים, רשתות תקשורת מתקדמות, החלל והאוקיינוסים. יש אתגרים באמת למכביר ואני חושב שיש לנו פה יתרון בדיוק כמו בסייבר, את אותו יתרון אנחנו צריכים לקחת לאזורים של הביטחון ולהפוך אותו למנוע צמיחה כלכלי ברמה הלאומית."
פשין: "קודם כל, זכינו. זכינו להיות חלק מהמהפכה הטכנולוגית ואלה מאיתנו העוסקים בתחומים הביטחוניים או בתחומים הדואליים, זכינו להיות חלק מהעליונות הטכנולוגית של ישראל שהיא מרכיב בלתי רגיל בביטחון שלה. בועז לוי, מנכ"ל תעשייה אווירית דיבר על כך קודם. היום אנחנו צריכים להבטיח את המשך העליונות הטכנולוגית. האנשים הרעים גם הם ניגשים לטכנולוגיות. יש הפצה של ידע, יש הפצה של טכנולוגיה. ורק היכולת שלנו, היכולת ההנדסית של כל אחד ואחד מאיתנו שיושבים בחדר הזה. היושבים במסדרונות התעשיות הביטחוניות, היושבים במסדרונות הסטארטאפים, זה מה שיבטיח לנו את העליונות לאורך זמן. אנחנו צריכים לדעת לקחת טכנולוגיות ולרתום אותן לצרכים ביטחוניים וכאן שיתוף פעולה עם משרד הביטחון הוא בלתי רגיל, במהלכים שהם עושים בהקשר של שילוב הסטארטאפים חשובים, חשובים ביותר. אנחנו צריכים להבין שהטכנולוגיה יכולה לפגוע בנו גם בהיבטים הצבאיים אבל גם בהיבטים האזרחיים. תחשבו למשל על פגיעה בתחנת כוח או על פגיעה במערך תחבורתי או על פגיעה במטוס או על פגיעה בספינה, צריכים לדעת להגן גם על התשתיות הקריטיות שלנו, גם על התשתיות האזרחיות שלנו וגם על התשתיות הצבאיות שלנו ואנחנו בתעשייה האווירית עוסקים בכך יום יום, שעה שעה."
עופר: "לא, רציתי לדבר מילה על מה שנאמר קודם, על היישום של טכנולוגיה ואיך היא קופצת ממקום למקום. אנחנו מסתכלים על הדיפנס והשוק הצבאי והפלטפורמות בלתי מאוישות שצריכות את זה עוד יותר ועל פלטפורמות מאוישות, מה אנחנו יכולים להביא בבטיחות וביעילות. אבל נסתכל על הזמנה שקיבלנו זה עתה מרכבת ישראל שבסוף מיישמת את אותו פתרון. ז"א אנחנו מסתכלים,"
עוברים מעולמות ביטחוניים לאזרחיים.
עופר: "בדיוק, אותה טכנולוגיה, וזו בדיוק הדואליות, זו המהות של העניין. לא תמיד הדיפנס יכול להיות גם יותר איטי, גם לא בטוח שהכמויות למרות שהכמויות הן מדהימות. זה שוק אדיר בפני עצמו אבל היכולת שלי ליישם פתרון, שתי דוגמאות פשוט להסביר את העניין הזה. יש רכבת ישראל לקחה אותנו לתוך מקום של סוויץ'. סוויץ' זה מסוט שמסתכל על הבוכנה שמזיזה את הפסים. לשם אנחנו נכנסים לראות את התנועה ולזהות בדיוק את אותו דבר שמזהים במקום אחר. אם התנועה של הבוכנה הגיעה לקצה, כי אם לא הגיע לקצה, הפס לא יודעים אם הגיע עד הסוף או לא ואז רכבת יכולה להתהפך. אז זו בעיית בטיחות ולכן נעצרת הרכבת, משפיע ישירות על הזמינות. ובמקום השני אפשר להסתכל על מטוס אזרחי שמסתכלים קדימה. כמובן מה שפשין אמרה, יש תהליך, הרישיון זה הכל דברים שלוקחים זמן ומודעים למעגל האנושי. אבל תסתכלי על שירותים במטוס לחו"ל, השירותים, בשביל שאפשר יהיה לתקן את השירותים נוזלים בכל מקום ואז נזילה מתחת מייצרת חלודה. חלודה אי אפשר לראות בשום אמצעי קיים. מספיק שהכנסנו מערכת פנימה לתוך המקום הזה ועכשיו לא צריך לעצור את כל הכלי, להוציא אותם. מה שבודקים במערכות הביטחוניות אפשר אחר כך ליישם במערכות האזרחיות."
תודה. הדס משפט סיום שלך.
לורבר: "אני חושבת שהחדשנות הביטחונית היא החלוצה, תמיד הובילה את מדינת ישראל קדימה. היא בעצם יצרה את הטכנולוגיה הישראלית. אם זה בסייבר ההגנתי וההתקפי ובנושאים שונים לאורך ההיסטוריה. אני חושבת שגם היום - וה-7.10 גם הוכיח את זה - אנחנו יודעים לעשות את המעבר המהיר, לאמץ טכנולוגיות, לאמץ סטארטאפים לתוך שדה הקרב. אבל נצטרך גם ללמוד איך לעשות שימוש כפול גם לאזרחות. אבל זה מצריך גם התגייסות לאומית וממשלתית של תשתיות מחשוב מתקדמות, של תמיכה באקדמיה, במצוינות האקדמית והצמחת דור של כישרונות פה, בשוק העבודה, בהתאמת שוק העבודה לעידן ה-AI שהוא לא פחות רלוונטי, ובעצם אנחנו לא יכולים להישאר רק בעולם הביטחוני, חייבים שהשגשוג הזה יוביל לשגשוג של מדינת ישראל."
