פעילות ה-AI של לקוחות פרטיים ברשת בזק זינקה פי שלושה בשלושת החודשים האחרונים: בחברה נרשם קצב גידול שנתי חסר-תקדים של אלפי אחוזים בפעילות ברשת הסיבים שלה. הגידול מתבטא בשימוש גובר בצ'אטבוטים, בכלי למידה, בתכנון משימות ובעוזרים אישיים מבוססי AI דרך חיבור האינטרנט הביתי.
לפי ראשי בזק, הזינוק בפעילות ובתלות ההולכת וגוברת ב-AI מדגיש את הצורך הקריטי בתשתית תקשורת מאובטחת בשגרה ובחירום.
מנהרות בזק
(בזק)
מתחת לכבישי תל אביב
במקביל לדיווח סיפקה אתמול (א') החברה לעיתונאים הצצה ראשונה לארוכה מבין ארבע מנהרות התקשורת התת-קרקעיות הוותיקות שלה, החפורות בעומק של 15 מטרים מתחת לכבישי תל-אביב. המנהרות, שביחד מגיעות לאורך כולל של כ-10 ק"מ, מחברות בין אזורי השירות המרכזיים של החברה.
המנהרות של בזק נחפרו בשנות ה-50 וה-60 ובעבר עברו בהן כבלי נחושת עבים. כיום עוברים בהן כבלי סיבים דקים יחסית, של בזק וכל ספקיות התקשורת האחרות, שכל אחד מהם יכול לכלול תעבורה של עשרות אלפי בתי-אב.
כיום אין עוד צורך בנפחי קיבול כאלה: כבר שנים שהחברה לא חופרת עוד מנהרות חדשות כאלה ומסתפקת בהטמנת כבלים באדמה בחפירה סטנדרטית, שמאפשרת גישה נוחה ומהירה במקרה של תקלות.
העומק הרב והעובדה שהמנהרות יצוקות מבטון, הופכים אותן לתשתית התקשורת התת-קרקעית המוגנת והשרידה ביותר בישראל. במנהרה הארוכה מכולן קיימות 8 כניסות, כולן מאובטחות בנעילה ייחודית ומנוטרות 24/7 על-ידי מוקד הביטחון של בזק; כל ניסיון לפתוח אותן מקפיץ התראה מיידית במוקד ומטופל בזמן אמת.
לפי ניר דוד, מנכ"ל בזק: "מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית עומדת תשתית תקשורת שמחברת בין מרכזי המחשוב, חברות הטכנולוגיה והמשתמשים. ככל שהשימוש ב-AI מתרחב, כך גדלה חשיבות התשתית שמאפשרת למידע לנוע. זו תשתית שלא תמיד רואים, אבל היא חלק מהבסיס שעליו נשענת הכלכלה הדיגיטלית של ישראל".
