בעוד המתח הביטחוני במזרח התיכון שובר שיאים ודיפלומטים ברחבי העולם כוססים ציפורניים מול דיווחים סותרים, פרויקט ישראלי חדש מנסה לעשות סדר בכאוס המידע בעזרת בינה מלאכותית. הכירו את StrikeRadar, דשבורד אינטראקטיבי המחשב בזמן אמת את הסבירות לתקיפה אמריקאית באיראן. מאחורי הכלי עומד יונתן בק, מנהל מוצר בהייטק במקצועו, שהצליח להוכיח כי בעולם של שנת 2026, כלי AI נגישים יכולים לבצע עבודת ניתוח אסטרטגית שבעבר הייתה שמורה ליחידות מודיעין עתירות תקציב.
הפרויקט נולד מתוך תחושת חוסר הוודאות המלווה את אזרחי ישראל והעולם מול הכותרות המשתנות. בק, שמעיד על עצמו כי אינו כותב קוד, סיפר ל-ynet שרתם את מודל השפה קלוד כדי להקים את המערכת מאפס. בתוך שש שעות בלבד, המודל תכנן את הארכיטקטורה, כתב את הקוד ואף הנחה את בק כיצד להעלות את האתר לאוויר.
המערכת פועלת באמצעות אינטגרציה של מספר מקורות מידע (APIs) המספקים נתונים גולמיים ומעובדים: החל מדיווחים חדשותיים קריטיים וביטולי טיסות באיראן, ועד לנתוני מזג אוויר וטיסות של מטוסי תדלוק צבאיים. המידע משוקלל לציון סבירות באחוזים, המשתנה על גבי דשבורד "חי" המעניק אינדיקציה מהירה למצב המתח הטקטי.
AI מול שוקי חיזוי
StrikeRadar נכנס לזירה שבה פועלים כיום שחקנים משמעותיים בתחום הניתוח הגיאו-פוליטי. בעוד אתרי חדשות מסורתיים בארה"ב ובאירופה נשענים על פרשנים צבאיים ו"מקורות יודעי דבר", שירותים מודרניים פונים לחוכמת ההמונים או לאלגוריתמים. פולימרקט (Polymarket) הוא כנראה המוכר שבהם. מדובר על פלטפורמת חיזוי מבוססת קריפטו שהפכה לפופולרית מאוד בארה"ב ובסין.
בפולימרקט, המשתמשים "מהמרים" על תאריכי תקיפה, והסבירות נגזרת מכוחות השוק. בניגוד ל-StrikeRadar, שווקי החיזוי מושפעים מרגשות והשקעות כספיות, בעוד המערכת של בק מנסה לשמור על אובייקטיביות מבוססת נתונים יבשים. שחקן נוסף היא GeoQuant, חברה אמריקאית מובילה המשלבת מדע המדינה עם בינה מלאכותית כדי לספק למשקיעים ציוני סיכון מדינתיים. GeoQuant מיועדת לגופים מוסדיים ופועלת על מודלים מורכבים וסגורים.
הטכנולוגיה שעומדת בבסיס StrikeRadar היא שלב מתקדם בתהליך שהחל כבר לפני עשורים. בעבר, חיזוי עימותים התבסס על מודלים סטטיסטיים פשוטים וניתוח היסטורי (כמו מודל "משחקי המלחמה" של המלחמה הקרה). עם פריצת הלמידה העמוקה (Deep Learning) בעשור האחרון, המעבר עבר מחיזוי "סטטי" לניתוח "דינמי" – היכולת לזהות תבניות בתוך זרם מידע אינסופי.
מההיסטוריה אל העתיד
אחד הנדבכים המרתקים במערכת של בק הוא השימוש ב"נתוני ייחוס". המערכת "למדה" את דפוסי האירועים שקדמו לתקיפות עבר (כמו מבצעי התקיפה נגד איראן מיוני 2025) ומשווה את הסימנים הנוכחיים לאותם מדדים. כך למשל, תנועה חריגה של מטוסי תדלוק אמריקאים במרחב המפרץ הפרסי מקבלת משקל גבוה יותר בחישוב הסבירות הסופי.
השירות של StrikeRadar מדגים שינוי תודעתי עמוק: הציבור כבר לא מסתפק בפרשנות אנושית שעשויה להיות מוטה או איטית. היכולת להקים "מרכז ניטור" פרטי בתוך שעות בודדות מסמנת את קץ העידן שבו המודיעין האסטרטגי היה נחלתם של מעטים. עם זאת, כפי שמציין בק עצמו, המערכת היא כלי עזר בלבד. בעולם שבו ציוץ בודד ב-X (טוויטר לשעבר) או החלטה של רגע בחדר המצב יכולים לשנות את פני המזרח התיכון, הבינה המלאכותית יכולה לספק לנו את האחוזים – אך את ההכרעה הסופית היא עדיין משאירה לבני האדם.
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, StrikeRadar מצטרף לשורה של כלים המנסים "לפצח" את העתיד הגאופוליטי. המערכות הבולטות ביותר כיום, הנחלקות בין שוקי חיזוי מבוססי המונים לבין כלי ניתוח אלגוריתמיים. בעוד ש-StrikeRadar נבנה ככלי נגיש ומהיר לציבור הרחב תוך שימוש במודלי שפה (LLMs), המערכות המוסדיות כמו GeoQuant נשענות על מודלים סטטיסטיים סגורים וניתוח של מומחים בעלי תואר דוקטור. מנגד, שוקי החיזוי כמו Polymarket מספקים את "חוכמת ההמונים", שלעיתים מזהה תנודות רגשיות מהר יותר מכל אלגוריתם.
