האם מהפכת הבינה המלאכותית היא הדבר האמיתי, או שמא מדובר בשידור חוזר של בועת הדוט-קום? סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט והאיש שמנווט את החברה בעלת השווי הגבוה בעולם, סיפק תשובה מורכבת ביומו הראשון של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.
סכנת הבועה
בשיחה עם לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, הזהיר נאדלה כי הטכנולוגיה מסתכנת בהפיכה לבועה ספקולטיבית אם השימוש בה לא יחרוג מגבולות ענקיות הביג-טק והכלכלות המבוססות.
דיווח של הפייננשל טיימס היום (ד'), הצהיר נאדלה כי "כדי שהבינה המלאכותית לא תהיה בועה בהגדרה, היתרונות חייבים להתפזר בצורה שוויונית הרבה יותר". הוא ציין כי "סימן מובהק" לבועה יהיה מצב שבו רק חברות הטכנולוגיה מרוויחות מהצמיחה, בעוד מגזרים אחרים נותרים מאחור.
עם זאת, נאדלה הביע אופטימיות זהירה והעריך כי הבינה המלאכותית לא תישאר בגדר טכנולוגיה "על הנייר" ואכן תוביל לשינוי מבני בתעשיות כמו פיתוח תרופות ומדע, ותשנה את עקומת הפריון העולמית.
דבריו של נאדלה מקבלים משנה תוקף לאור נתונים חדשים שנחשפו השבוע, המצביעים על "פער AI" גלובלי המתרחב במהירות. על פי דו"חות עדכניים לשנת 2025, אימוץ כלי ה-AI במדינות המערב ("הצפון הגלובלי") עומד על כ-24.7% מהאוכלוסייה בגיל העבודה, קצב כפול מזה שנרשם במדינות המתפתחות ("הדרום הגלובלי"), שם הנתון עומד על 14.1% בלבד.
3 צפייה בגלריה
מימין: אילון מאסק, סונדאר פיצ'אי, ג'ף בזוס, ומארק צוקרברג. תלות מסוכנת
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
בעוד מדינות כמו איחוד האמירויות, סינגפור ודרום-קוריאה מובילות את הטבלה העולמית בהטמעה ממשלתית ועסקית של הטכנולוגיה, כלכלות מתפתחות מתקשות להדביק את הפער עקב מחסור בתשתיות ענן ואנרגיה. האזהרה של נאדלה מהדהדת חששות שנשמעו גם מצד רגולטורים באירופה, לפיהם הריכוזיות של הטכנולוגיה בידי מספר מצומצם של חברות אמריקאיות עלולה ליצור תלות מסוכנת.
הצורך בריבונות טכנולוגית
בצעד מפתיע, נאדלה קרא למנהלים בקהל לא להסתפק בשימוש במודלים הכלליים של ענקיות הטכנולוגיה, אלא לפתח "ריבונות" משלהם. "הנושא המדובר ביותר השנה יהיה ריבונות של הפירמה", אמר. לדבריו, חברות חייבות "לזקק" את הידע הייחודי שלהן לתוך מודלים קטנים ועצמאיים שהן שולטות בהם, במקום להעביר את הערך שלהן לספקיות המודלים הגדולות.
גישה זו מסמנת שינוי באסטרטגיה של מיקרוסופט עצמה. לאחר שנים של הימור כמעט בלעדי על OpenAI, החברה מאמצת כעת גישה של "ריבוי מודלים". נאדלה אף החמיא באופן נדיר למתחרה הסינית DeepSeek, וציין את המודלים בקוד-פתוח שלה כ"מרשימים מאוד" מבחינת יעילות ועלות – אמירה המעידה על התחרות הגוברת מצד סין, שמצליחה לצמצם פערים מול ארה"ב למרות הסנקציות על שבבים מתקדמים.
ברקע הדברים עומד השינוי המבני הדרמטי ביחסים בין מיקרוסופט ל-OpenAI, מפתחת ChatGPT. לאחר השקעה כוללת של כ-14 מיליארד דולר, באוקטובר האחרון (2025) ביצעו החברות ארגון מחדש של השותפות. במסגרת ההסכם החדש, מיקרוסופט ויתרה על הבלעדיות שלה כספקית הענן היחידה של OpenAI, מה שמאפשר לסטארט אפ בניהולו של סם אלטמן לרכוש כוח מחשוב גם מהמתחרות.
בתמורה, מיקרוסופט הבטיחה לעצמה נתח בעלות של כ-27% בחברה, אך היא צפויה לאבד את הגישה הבלעדית למחקר ולמודלים המתקדמים של OpenAI בתחילת שנות ה-30 של המאה הנוכחית, או כאשר תושג "בינה מלאכותית כללית" (AGI).
מציאות זו דוחפת את מיקרוסופט לגוון את השקעותיה ולשתף פעולה גם עם חברות כמו אנת'רופיק (המפתחת של "קלוד") ו-xAI של אילון מאסק (המפתחת של "גרוק"), ולפתח מודלים פנימיים עצמאיים.
בזמן שמנכ"לים אחרים בדאבוס, כמו דמיס האסביס מגוגל דיפ-מיינד, הזהירו אף הם מפני "בועה" בקרב סטארטאפים חסרי מודל עסקי, המסר של נאדלה נותר החד ביותר: הטכנולוגיה בשלה, אך המודל הכלכלי העולמי שלה עדיין בחיתוליו.
שנת 2026 מסתמנת אם כך כשנת המבחן שבה הבינה המלאכותית תצטרך להוכיח שהיא מסוגלת לייצר ערך אמיתי במפעלים, בבתי חולים ובבתי הספר - ולא רק בבורסות וחשבונות בנק של קרנות ההשקעה.
