גילוי נאות: ועידת החינוך מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
"היום נדבר על איך הופכים את מערכת החינוך, שאנחנו יודעים שקשה לה להשתנות, לרלוונטית", כך פתחה סיון חילאי את פאנל "לוח, מחשב ובינה מלאכותית: מערכת חינוך רלוונטית" שנערך היום במסגרת ועידת החינוך של ynet ו-"ידיעות אחרונות". "איך הופכים אותה לכזו שמכילה גם בינה מלאכותית ויודעת לעשות שימוש ב-ChatGPT באופן חיובי ולא רק כזה שגורם לנו לחשוש מהשימוש של התלמידים בשיעורי הבית". בפאנל השתתפו אטי הדר, ראש מנהל החינוך בעיריית ראשון לציון, ד"ר מיכל אפללו, סמנכ"לית מחקר פיתוח והערכה מרשת אמית, תומר צוקר, סמנכ"ל שיווק בחברת D-ID, דוקטור גווין סאס, דיקאן בית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי במכללה למנהל ומירב זרביב, נציגת משרד החינוך, מנהלת אגף מחקר ופיתוח בתי ספר, ניסויים ויוזמות במשרד החינוך.
1 צפייה בגלריה
ועידת החינוךועידת החינוך
מימין לשמאל: אטי הדר, ד"ר מיכל אפללו, תומר צוקר, ד"ר גוין סאס, מירב זרביב וסיון חילאי
(צילום: דנה קופל)
"משרד החינוך, מערכת החינוך, שר החינוך ומנכ"ל המשרד מאוד מעודדים חדשנות בבתי הספר", אמרה זרביב, כשנשאלה אם מערכת החינוך מתאימה את עצמה להתקדמות הטכנולוגית. "במדד החדשנות של ה-OECD ישראל נמצאת במקום השמיני, ומבחינתנו היכולות של החדשנות בכלל ובינה מלאכותית בפרט היא לעזור לנו להתמודד עם אתגרים שבלעדיהן מאוד קשה להתמודד איתם. לדוגמה ההטרוגניות בכיתות - מורה נדרש היום להיכנס לכיתה ולתת מענה לכל תלמיד, ומאוד קשה לעשות את זה. היום ניתן לפצח את האתגר בסיוע בינה מלאכותית. לכן הנושא הזה נכנס לתוכנית האסטרטגית, אנחנו כבר שש שנים בתהליך של פיתוח הטכנולוגיות והתנסויות בבתי הספר, ובשבוע הבא נציג בכנס אונסק"ו הבינלאומי את ההתפתחויות שקורות".
האם אנחנו לא כמה צעדים מאחור ביחס לעולם?
"אנחנו לא כמה צעדים, אנחנו הרבה צעדים", אומר ד"ר סאס. "ישראל מדורגת במקום נוראי. אחוז ההשקעה בתקציבים בחינוך בישראל הוא מהגבוהים בעולם, התוצאה בדיוק הפוכה. הבעיה היא דרמטית. לכן, אם את שואלת מה צריך לעשות מחר, בעיני צריך לקבל החלטה לאומית, ממנים שר חינוך ל-10-15 שנה. ולא משנה מי במפלגה. כי כל פעם שמתחלף שר חינוך הוא מגיע עם אג'נדה ותכנית עבודה וכל מה שקרה לפניו מתבטל. יפעת שאשא ביטון באה עם תכנית מצוינת, וגם ליואב קיש יש רעיונות מצוינים, אבל כשמבטלים את המדיניות הקודמת אנחנו נשארים במקום".

עוד בנושא:

סאס המשיך ואמר כי "העולם משתנה, התלמידים שמגיעים לבית הספר הם לא התלמידים של לפני 15, 10, 5 שנים! הם פוסט קורונה, הם פוסט בינה מלאכותית, עולם אחר של ילדים. המרחב חייב להשתנות, הרעיון של כיתה, שהמורה הוא הגמוניה של החומר, משננים אותו ומקיאים בחינת בגרות, חבר'ה, זה לא זה! זה חייב להשתנות. אנחנו צריכים לעבוד בווקטור של העצמת המורה, העלאת שכר, קליטת מורים חדשים, ובמקביל לטפל ב-4 פרמטרים בתוך המערכת - המרחבים הפיזיים בהם מלמדים, תכנית הלימודים שיש בה מקצועות פחות רלוונטיים - עם כל הכאב זה לא פופולרי ללמד פחות היסטוריה, תנ"ך וביולוגיה ולהתחיל להכניס מקצועות של יזמות, חשיבה יצירתית וכדומה שזה מה שצריך, הערכה חלופית מבחינות שינון, וכמובן לא פחות חשוב, שיטות ההוראה - המורה צריך לעבור מתפקיד של מורה לתפקיד של מנחה".
אטי, בזירה המקומית, בראשון לציון, האם המורים והתלמידים בכלל מעוניינים להכניס בינה מלאכותית למערכת החינוך?
"אני חושבת שאנחנו נמצאים בעידן שבו המורים, התלמידים וההורים מבינים שאם לא נכניס את זה לתוך המערכת, נהיה לא רלוונטיים", אומרת הדר. "בראשון לציון אנחנו כבר בשנה הבאה מטמיעים את הנושא של הבינה המלאכותית בתוך בתי הספר ובתוך הגנים אפילו. למשל, תלמיד משרטט משהו, ויש אפשרות להנפיש את זה. פשוט מדהים לראות את זה. אני מתחברת למה שסאס אמר פה, המרחב חייב להיות שונה, אם אנחנו רוצים שהכיתה לא תישאר במודל של בית קטן בערבה. המרחב צריך להיות יזמי יותר, נעים יותר, עם כורסאות, ספות, פופים, דברים שיוצרים לתלמיד תחושה שהוא במרחב שכיף לו להיות בו. בכל בתי הספר בראשון לציון קיימים מרחבים כאלה, מתוך תפיסה שכדי שהילד ירצה להיות שותף בתהליך הלמידה, הוא חייב להימצא במרחב שנעים לו להימצא בו".
ריפרש
הלוחש ל-ChatGPT: הסודות שיעזרו לכם לקבל תוצאות טובות יותר / עם אלירן בן חיים
48:10
"בשנה האחרונה הייתה פריצת דרך בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, כש-ChatGPT הוא נער הפוסטר של התעשייה", אמר צוקר. "הטכנולוגיה נגישה לכולם, ומאפשרת ליצור תוכן שבעבר רק בעלי מקצוע היו יכולים ליצור. חברת D-ID מייצרת מוזיקה, קולות סינטטיים, תמונות, קוד, מודלים תלת מימדיים והרבה מאוד קטגוריות אחרות. השינוי הזה מאפשר גם למערכת החינוך להשתמש בכלים האלה כדי ליצור תכנים בצורה יותר מהירה ויצירתית, וגם לייצר אינטראקציה בין הכלים האלו"
זה יכול לעזור גם לילדים עם קשיי למידה?
"בהחלט. השימוש ב-AI מאפשר לעשות התאמה אישית של התוכן, לצרכי התלמיד, לייצר מערכי שיעור שמותאמים לרמה שלו, לבקר ולנטר את ההתקדמות שלו, ולייצר דיאלוג בזמן אמת עם הצ'אט, במקרה שלנו זה אווטאר, שתתאים את עצמה לקצב הדיבור שלו, מצב הרוח, וממש להיות סוג של מורה אישי או מורה אישית לתלמיד".
ד"ר אפללו, יש הרבה יתרונות לדבר הזה, אבל גם חשש שילדים אולי לא יעשו את עבודות הבית אלא ChatGPT יעשה אותן, איך משתמשים בטכנולוגיה באופן שטוב לתלמידים וגם למורים?
"רשת אמית מתעסקת בחדשנות טכנולוגית בעשר שנים האחרונות ומנסה לקדם פרסונליזציה בחינוך", אומרת ד"ר אפללו. "כשרואים את התלמיד ונותנים מענה ישיר לצרכים שלו, והטכנולוגיה משרתת את המטרה הזאת, פתאום כל הקלפים מתחילים להסתדר. אנחנו ממש פיתחנו בוטים, מן אווטאר, שנותן מענה פרסונלי לתלמיד ומדבר איתו, עונה לו על שאלות, יצרנו בוט פרו-אקטיבי, לא כזה שעונה אלא כזה ששואל. כל פעם שהתלמיד שואל אותו שאלה, הוא שואל אותו שאלה מנחה, כדי שהתלמיד יעבור תהליך של חשיבה אצלו בראש. אימנו ממש בוטים בתנ"ך, בהיסטוריה, באנגלית, כאלה שיקדמו את התלמיד ויתנו לו תחושה שמישהו מלמד אותו. בעצם יש לו מורה 24/7. אנחנו יכולים בעזרת הטכנולוגיה להעלות ולהוריד רמות של שאלות, לפי הקצב והצרכים של התלמיד. אנחנו עוזרים גם למורים לבדוק חלק משיעורי הבית. לא צריך שהמורה יחזור עם ערימת דפים כאלה ויתחיל לפשפש בהם. אנחנו משתדלים שהבוט יסייע למורה ויגיד לו 'בכיתה שלך ככה וככה אחוזים יודעים את החומר, ככה וככה אחוזים לא הגיבו…".
נראה שאת גם יכולה לעלות על מתי נעשה שימוש ב-ChatGPT כדי לענות על שאלה.
"אם אנחנו מדברים על ChatGPT, מאוד חשוב לנו שתלמידים ידעו לכתוב פרומפטים בעצמם. זו המיומנות הכי נדרשת היום. איך מדברים איתו, איך מציגים את עצמך עם אותו צ'אט, איך מכוונים לשאלה, איך מתבססים על ידע קודם, איך מערבים תוכן, אפילו איך מתרגמים סרטון כדי לקבל מידע על מה שקורה בו. אם כבר אתה עושה את זה, תעשה את זה חכם ותלמד מזה. לנו חשוב שהתלמידים יהיו בעלי מיומנות, בעלי ערכים, ושהטכנולוגיה תשרת אותם בתוך התהליך הזה ולא תעזור לתחמן. אנחנו לא מפחדים, כי ברגע שאנחנו מתייחסים לטכנולוגיה כחלק מהיומיום, היא כלי. אם אתם זוכרים פעם הביאו לנו מחשבונים ואמרנו 'מה? תלמידים לא ידעו את לוח הכפל? אסור מחשבונים'".
מירב, אין חשש שיהיו לנו תלמידים עצלנים יותר?
"חושבים על זה, אבל אנחנו שזה יהיה ההיפך", אומרת זרביב. "לבינה המלאכותית יש יכולת להעצים את היכולות האנושיות. ומבחינתנו, יש פה הזדמנות לתלמידים לחשוב באופן ביקורתי יותר ויצירתי יותר". היא מוסיפה כי "כבר ב-1 לספטמבר יצא מסמך הנחיות לאיך כותבים עבודות ומעריכים את התלמידים באמצעות כלים של בינה מלאכותית. עשינו הסדרה של כלי הבינה המלאכותית היוצרת, אנחנו נוציא הנחיות איך משתמשים באופן נכון ואחראי בכלים האלה בכדי להעצים את היכולות של המורים ושל התלמידים".