שנים רבות התרגלו בכירי עמק הסיליקון למכור תוכנה כשירות לעסקים, אולם המציאות הגיאופוליטית הנוכחית הובילה להמרה מהירה של אותן מוסכמות לעולמות הביטחון. חברת הדיפנס-טק הישראלית AITAN, שפעלה בעבר תחת השם eyesAtop, הודיעה היום (ד') על השלמת סבב גיוס של 41 מיליון דולר בהובלת הקרנות Deep33 ו-Dell Technologies Capital. הגיוס הנוכחי, שבו השתתפו גם שורה של משקיעים פרטיים בולטים ובהם גוקול ראג'ראם, בנג'מין לינג מקבוצת בלינג וקווין וייל מסקריבל, מביא את סך ההון שגייסה החברה ל-54 מיליון דולר. הכספים מיועדים להרחבת הפעילות הבינלאומית, פיתוח פלטפורמות שליטה ובקרה מתקדמות והגדלת מצבת כוח האדם הגלובלית.
המוצר המרכזי שמציעה החברה מוגדר תחת המונח השיווקי "Robotic Sovereignty-as-a-Service", או ריבונות רובוטית כשירות. מאחורי הז'רגון הטכנולוגי עומד צורך צבאי דוחק שנולד מתוך שדות הקרב בעזה, בלבנון ובאוקראינה. מלחמות העבר התבססו על פיתוח פלטפורמות כבדות, יקרות ומסורבלות שנבנו להחזיק מעמד עשורים על גבי מדפי מחסני החירום. המערכה הנוכחית הפכה את הכלים הרובוטיים לחד-פעמיים כמעט כאשר כל רחפן הופך לפצצה מעופפת חד פעמית. תוכנת ההפעלה והבינה המלאכותית נדרשות להתעדכן לעיתים מדי שבוע בעקבות שינויי תדרים, חסימות לוחמה אלקטרונית ושינויים טקטיים של האויב. המערכת של AITAN נועדה להעניק עצמאות תפעולית שאינה נשענת על שרשראות אספקה פגיעות, ומאפשרת התאמה של מודלי בינה מלאכותית לצרכים המבצעיים.
המודל שמקדמת החברה מתכתב ישירות עם השינויים הגלובליים בטכנולוגיות הביטחון. בארצות הברית הפכה אנדוריל של פאלמר לאקי לשחקנית מפתח באמצעות מערכת ההפעלה לאטיס, המאחדת חיישנים וכלים אוטונומיים לתמונת קרב אחודה, לצד Shield AI המפתחת טייס אוטונומי לסביבות נטולות קליטת לוויינים. באירופה צמחה הלסינג הגרמנית, המשלבת מודלי עיבוד נתונים בזמן אמת עבור פלטפורמות צבאיות קיימות. מעל כל אלה מרחף הצל של התעשייה הסינית, ששולטת ביד רמה בייצור רכיבי החומרה הזולים, המנועים והסוללות שמזינים את מרבית הרחפנים הגלובליים. במציאות שבה החומרה הופכת למוצר מדף מתכלה שמקורו במעצמה יריבה, היתרון המבצעי האמיתי של מדינות מערביות עובר אל שכבת התוכנה, האלגוריתמיקה והיכולת להפעיל נחילי כלים רובוטיים מתואמים ללא תלות ברשתות תקשורת חיצוניות.
טאבלט שליטה ובקרה של AITAN
(צילום: שני צדיקריו)
מדובר בשלב השלישי של מהפכת הכלים הבלתי מאוישים. בשנות השבעים והשמונים הובילה ישראל את התחום עם כטב"מי סיור ומזל"טים כמו הסקאוט והפיוניר, ששימשו בעיקר כעיניים מעופפות בעלות מצלמה פשוטה ושליטה מרחוק. העשור הראשון של המאה הנוכחית התאפיין בכטב"מים חמושים גדולים ויקרים כמו הפרדטור האמריקאי, שפעלו בשמיים פתוחים ללא איומי נ"מ ממשיים או ההרון הישראלי. העשור הנוכחי מאופיין בלוחמת שחיקה רובוטית זולה, צפופה ורוויית הפרעות, המחייבת מערכות אוטונומיות לחלוטין שמסוגלות לקבל החלטות בשבריר שנייה לפעמים ללא יד אדם מכוונת.
הרקע להקמת החברה טעון במיוחד ומשלב את שורשי ההייטק המקומיים עם מציאות המלחמה. המייסדים, אודי אוסטר ודניאל אלמוג, שירתו כקצינים ביחידה 8200 ורשמו בעבר אקזיט מרשים עם מכירת פלטפורמת ההזמנות טפינגו לענקית המשלוחים האמריקאית גראבהאב. אירועי שבעה באוקטובר שינו את מסלולם: חברם הקרוב אור לוי נחטף מפסטיבל הנובה ואשתו עינב נרצחה. בספטמבר 2024 שכל אוסטר את אחיו הצעיר, סרן איתן אוסטר ז"ל, מפקד צוות ביחידת אגוז שנפל בקרב בדרום לבנון, ועל שמו נקראת החברה.
מימין: אודי אוסטר דניאל אלמוג AITAN
(צילום: שני צדיקריו)
המערכות של AITAN כבר אינן בגדר ניסוי מעבדה; הן צברו למעלה מחצי מיליון שעות טיסה מבצעיות בפעילות יומיומית בצה"ל ובמשרד הביטחון. לאחרונה זכתה החברה במכרז לפיתוח מערך השליטה והבקרה של צה"ל עבור הדור הבא של רחפני התקיפה, לצד חוזי תכנון מרכזיים למערכות לחימה רובוטיות נוספות. עבור המשקיעים הזרים, ישראל ואוקראינה משמשות כיום כמעבדות הניסוי המתקדמות ביותר בעולם ללוחמה מסוג זה, והפיכת הידע המבצעי הזה לתוכנה ניתנת לייצוא היא המנוע העיקרי שמאחורי הערכות השווי המטפסות של תחום הביטחון הטכנולוגי.
היתרון העיקרי של מוצרי החברה הוא ביכולת לעבוד עם מוצרים של כל חברה שהיא, מרחפנים של DJI ועד כטב"מי נפץ ייעודיים. תכניות ההמשך המרכזיות שלה כוללות את בחינת צווארי הבקבוק הרגולטוריים של משרד הביטחון בייצוא אלגוריתמי לחימה אוטונומיים למדינות נאט"ו, ניתוח פוטנציאל ההשתלבות של החברה ברשתות הגנה ימיות ויבשתיות מעבר למימד האווירי, ומעקב אחר אסטרטגיית ההתמודדות המערבית עם אמברגו רכיבים אפשרי מצידה של בייג'ינג.
