שלושה ימים אחרי טבח ה-7 באוקטובר, עורך בוויקיפדיה האנגלית הסיר מהערך המרכזי על חמאס את רוב המידע על האנטישמיות של הארגון, שימוש במגינים אנושיים ובילדים כלוחמים, והפרת זכויות אדם. המידע לא נמחק: הוא הועבר לערך נפרד בשם "ביקורת על חמאס".
אלא שבימים שאחרי המתקפה הערך הראשי משך עד קרוב למיליון צפיות ביום, בעוד שהערך הנפרד זכה לאלפי צפויות בלבד. העורך הורחק מאז מוויקיפדיה, אבל השינוי שעשה לא נבחן מחדש באופן שיטתי, כך עולה מדו"ח חדש של הליגה נגד השמצה (ADL), הטוען כי הרחקת עורכים לא מתקנת את מה שהם השאירו אחריהם.
הסרה של תיאורים ומקורות על הטבח
הדו"ח מתפרסם יותר משנה אחרי שהארגון זיהה, לטענתו, קבוצה של כ-30 עורכים קבועה שפעלה בתיאום להטיית ערכים על ישראל, יהודים והסכסוך הישראלי-פלסטיני. ועדת הבוררות של ויקיפדיה אסרה על שישה מהם לערוך בנושא ישראל והפלסטינים ושלושה עורכים הורחקו מהאתר לצמיתות.
במקרה של החשבון Iskandar323, שנחסם תחילה מהעיסוק בסכסוך ולבסוף מהאתר, בדקו חוקרי ADL את הערכים "ישראל", "חמאס", "ציונות", "יהודים", "מלחמת עזה" ו"מתקפת 7 באוקטובר". מתוך 382 עריכות שלו שניתן היה לבחון, 346, כ-91%, נותרו כפי שהן (נכון לחודש אוגוסט). הנתון אינו קובע שכל אחת מהעריכות שגויה, אך הוא מראה שרובן שרדו גם לאחר הרחקתו.
אותו חשבון הסיר בנובמבר 2023 מהערך על מלחמת עזה כ-17 אלף תווים, בהם תיאורים ומקורות על ממצאים מהטבח: קורבנות שנקשרו בחוטי מתכת ונשרפו, עדויות לאלימות מינית ותיעוד ניסיון לעריפת ראש. כעבור יומיים הסיר עוד כ-7,400 תווים, כולל עדויות של חיילים ושל אנשי זק״א. לפי ADL, התיאור שנותר בערך הסתפק באמירה ש"לפי דיווחים" המחבלים ביצעו מעשים אלה.
בערך "ציונות" באנגלית נותר בפתיח תיאור של התנועה כמי שהגשימה את יעדה "באמצעות קולוניזציה", לצד קביעה שהציונים ביקשו מדינה עם "כמה שפחות ערבים פלסטינים,. בוויקיפדיה עצמה התעורר ויכוח על הניסוח, ובפברואר 2025 הוקפא הדיון בו לשנה.
ההקפאה הסתיימה, אך הנוסח המרכזי שרד. חשבון נוסף, שלא הופיע במחקר הראשון של ADL, ערך את הערך הזה 543 פעמים: הוא הוסיף כ-193 אלף תווים והסיר כ-188 אלף. אורך הערך כמעט לא השתנה אך חלקים נרחבים מתוכנו כן.
אינפו כמות השינויים שבוצעו בערכים בוויקיפדיה הקשורים לישראל
(הליגגה נגד השמצה)
גם סדר המילים בפתיח על ה-7 באוקטובר היה מוקד למאבק. חשבון אחד שינה אותו כך שהתוקפים תוארו כמי ש"פרצו החוצה" מרצועת עזה הנתונה במצור, ומחק את ההתייחסות לפלישה הראשונה לשטח ישראל מאז 1948. עורך אחר ביטל את העריכה בתוך שעות.
ובכל זאת, לפי בדיקת ADL מספטמבר, הפתיח עדיין מתאר את מקום יציאתם של התוקפים כרצועה "הנתונה במצור". בדו"ח מציגים זאת כדוגמה לאופן שבו שינוי שבוטל יכול להותיר את המסגור שלו מאחור.
האונס שהיה "לפי הדיווחים"
מאבק ממושך אחר התנהל סביב המילה ״לפי דיווחים״ בפתיח הערך על האלימות המינית ב-7 באוקטובר. לפי ADL, חשבון אחד החזיר אותה שוב ושוב במשך 15 חודשים, אחרי שלפחות ארבעה עורכים ניסו להסירה. זאת אף שכבר במרץ 2024 מצא צוות של האו"ם יסוד סביר להאמין שאונס ואלימות מינית התרחשו בכמה זירות במהלך המתקפה.
בארבעה ערכים העוסקים בנושא ובדפי הדיון שלהם ספר הארגון 9,576 עריכות - חשבונות שנכללו במחקר שלו ביצעו 832 מהן והחזירו לאחור עריכות של אחרים לפחות 89 פעמים. הנתונים מעידים על מעורבות משמעותית, אך אינם מוכיחים שכל המשתתפים פעלו יחד.
הוויכוח הגיע גם לערך על חטיפתם ומותם של שירי ביבס וילדיה אריאל וכפיר. בשבועות שלאחר השבת גופותיהם בפברואר 2025 ביצע עורך שלא הושעה 64 עריכות בערך ובדף הדיון. לפי הדו"ח, הוא הסיר ניסוח שלפיו בני המשפחה נרצחו, כתב ש"לא ישראל ולא חמאס הציגו ראיות" לטענותיהם ופתח דיון שכותרתו "ראיות לטענות?". הרשויות לזיהוי פלילי בישראל קבעו שהשלושה נרצחו בשבי, ולא מצאו ראיה לטענת חמאס שהשלושה נהרגו בתקיפה אווירית.
ויקיפדיה. ניסיון מתמשך מצד עורכים לשנות את הנרטיב
(אילוסטרציה: Shutterstock)
בהשוואת שתי תקופות של חצי שנה, לפני פרסום הדו"ח הראשון ואחריו, מצא ADL שהתיאום הגלוי בין חברי הקבוצה המקורית הצטמצם: השיחות המשותפות בדפי הדיון פחתו בכ-95%, ועריכה סמוכה שלהם באותם ערכים בכ-88%. מספר העריכות הכולל ירד רק ב-27%, בזמן שהקבוצה עצמה קטנה בכשליש.
הארגון זיהה 19 חשבונות שלטענתו ממשיכים לקדם הטיה: שמונה מהקבוצה המקורית שלא נענשו ו-11 שלא נכללו במחקר הקודם, אף שחשבונותיהם קיימים כבר שנים. מתוך 229 ערכים שבהם ערכו לפחות שניים מהחשבונות, אחד מ-11 הנוספים ביצע את העריכה האחרונה ב-144.
יש לציין כי היחסים בין הליגה נגד השמצה לקהילת עורכי ויקיפדיה טעונים: ב-2024 החליטו העורכים להגביל את השימוש בארגון כמקור בענייני ישראל והפלסטינים, בין היתר בעקבות טענות שהוא מערבב בין ביקורת על ישראל לאנטישמיות. עם זאת, בתחומים אחרים הוא עדיין נחשב בדרך כלל למקור אמין.
קרן ויקימדיה הבהירה אז שהיא אינה קובעת מה יופיע בערכים, וכי ההחלטות מתקבלות בידי המתנדבים. בדו״ח החדש מבקשת הליגה לאמת באופן פרטי את זהותם של עורכים בנושאים רגישים ולהגביל עריכה אנונימית. היא פונה גם לחברות חיפוש ובינה מלאכותית: לציין מתי תשובה מסתמכת על ויקיפדיה, ולעדכן את המידע במערכותיהן אם הערך שממנו נלקח תוקן.
מוויקיפדיה עצמה, הדרישה היא לעבור על העריכות הישנות של עורכים שהורחקו ולבדוק מה מהן צריך לתקן. בארגון טוענים כי הדו״ח מוכיח שהיום אפשר לחסום את העורך, אבל הטקסט שהשאיר בערכים עשוי להישאר שם שנים.
