בזמן שטילים בליסטיים וכטב"מים חצו את שמי המזרח התיכון עם פרוץ המלחמה ב-6 במרץ 2026, זירה קריטית לא פחות התלקחה על גבי המסכים. בשבוע הראשון ללחימה, ישראל ואיראן מצאו את עצמן בעיצומו של מבצע דיסאינפורמציה חסר תקדים העושה שימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI), שכעת הפכה ממותרות טכנולוגית לכלי נשק אסטרטגי בשירות הלוחמה הפסיכולוגית.
הפעם לא היה מדובר בעריכות פוטושופ מגושמות או בתמונות של ילדים עם 7 אצבעות. הכלים שעמדו לרשות מערכי התעמולה — מגרסאות מתקדמות של מודלי וידאו כמו Sora של OpenAI ו-Veo של גוגל, ועד למחוללי תמונות וסרטונים באיכות קולנועית — אפשרו יצירת מציאות חלופית בתוך שניות. זוהי עליית מדרגה שהופכת את הדיסאינפורמציה לאיום קיומי על הלכידות החברתית ועל תהליכי קבלת ההחלטות.
הנתונים שנאספו בשבוע הראשון למלחמה על ידי ארגון פייק ריפורטר משרטטים תמונה מדאיגה של "ערפל קרב דיגיטלי". אחד הזיופים המתוחכמים ביותר היה סרטון ויראלי שהציג "הפגנת המונים בטהראן" שבה קראו המפגינים "ביבי ג'ון". הסרטון שותף במרץ על ידי רבים אבל בדיקה שלו העלתה שמדובר בזיוף. האירועים כפי שהוצגו בסרטון לא קיימים ומעולם לא קרו. בעוד שבעבר זיופים כאלו היו נחשפים בשל עיוותים בתנועה, טכנולוגיית ה-AI של 2026 הצליחה לייצר עומק קולנועי ותאורה טבעית שהטעו גם עין מיומנת.
איראן מעצמת פייק בגיבוי רוסי
אבל לא רק ביבי מככב בסרטוני דיפ פייק. גם הצד השני נהנה מיכולות מרשימות מאוד בתחום. השימוש של האיראנים בכלים האלה מגובה גם ביכולות רוסיות וסיניות מתקדמות. שתי המדינות האלה לא הסתירו מעולם את הקשרים שלהן עם איראן וגורמים המעורים בנושא אף ציינו בפנינו שישנו שיתוף פעולה הדוק ביותר בין יחידות הסייבר והפרופגנדה הרוסיות עם מקבילותיהן האיראניות.
האסטרטגיה האיראנית התבססה על ניצול מתוחכם של מודלים ב"קוד פתוח". בעוד שחברות מערביות מטמיעות מגבלות אתיות במוצריהן, איראן עשתה שימוש בגרסאות פרוצות של מודלים כמו Llama של מטא ו-Mistral הצרפתית. מערכי הסייבר האיראניים, המזוהים בשמות קוד כמו Charming Kitten או Mint Sandstorm, ביצעו למודלים אלו התאמה מקומית כדי לייצר תוכן בעברית שוטפת ועדכנית, המדמה שיח ישראלי פנימי אותנטי.
הזירה לא הצטמצמה לרשתות החברתיות. תמונת AI של "גופת חמינאי" מצאה את דרכה לקבוצות וואטסאפ של עיתונאים ואף שודרה בחלק מכלי התקשורת הממוסדים. בבחריין, סרטון של מגדל עולה באש כתוצאה מ"תקיפה" כביכול, הצית גל של פניקה אזורית לפני שהתברר שמדובר בתוצר סינתטי. אלו אינם רק שקרים, אלא "הפצצה תודעתית" שנועדה לייצר הכחשה ובלבול.
מריטוש ידני ועד בינה מלאכותית
השימוש במניפולציה ויזואלית אינו חדש. כבר בתקופת סטלין הועלמו דמויות מתמונות רשמיות באמצעות ריטוש ידני. עם הולדת הפוטושופ בשנות ה-90, הזיוף הפך נגיש יותר, אך עדיין דרש מיומנות אנושית. המונח "Deepfake" נולד רק ב-2017, והתבסס על רשתות עצביות שלמדו להלביש פנים של אדם אחד על גוף של אחר.
הקפיצה המשמעותית התרחשה בשנתיים האחרונות, עם המעבר מבינה מלאכותית "מנתחת" לבינה מלאכותית "יוצרת". אם בעבר ה-AI היה זקוק לצילום קיים כדי לערוך אותו, הרי שב-2026 המערכת מייצרת וידאו מאפס (Text-to-Video) על בסיס הנחיה טקסטואלית פשוטה. זהו "הנשק המושלם": הוא לא מצריך נוכחות בשטח, הוא זול להפליא, והוא מנצל את הנטייה האנושית להאמין למראה עיניים.
רועי שושן, מנהל המחלקה הציבורית בפייק ריפורטר מסר ל-ynet: "בזמן מלחמה קל יותר לשקר ולפגוע בנו. אנחנו צורכים יותר חדשות ומבלים שעות ברשתות החברתיות בחיפוש אחר פרטי מידע במטרה להפיג חששות ואי-ודאות, אבל כך גם חשופים יותר לשקרים ומניפולציות. בעלי אינטרס - בהם גורמים פוליטיים פנימיים וגורמים זרים דוגמת איראן - מנצלים זאת ומשקיעים משאבים רבים במטרה לעצב את התודעה שלנו.
מאז פרצה המלחמה הנוכחית מיליוני ישראלים נחשפו למידע כוזב, שקרים ומניפולציות AI. חשוב לזכור שהשקרים הללו פוגעים לא רק במי שמאמין בהם, אלא באמון ובלכידות החברתית של כולנו דווקא בשעה שאנחנו הכי זקוקים לכך.
הציבור צריך להטיל ספק בריא בפרסומים שהוא רואה ברשתות החברתיות, קל וחומר בפרסומים סנסציוניים המעוררים את הרגש שלנו. לפני שמשתפים - עצרו, בדקו מה אתם יודעים על מי שמפיץ את התוכן הזה - וחפשו מקורות אמינים לפני שאתם מאמינים. הכוח להילחם בשקרים נמצא בידיים שלנו."
כך תזהו את הפייק: מדריך הישרדות דיגיטלי
מבחן הגליץ': חפשו עיוותים באזורים מורכבים כמו אצבעות ידיים, שיניים, וקצוות שיער.
חוסר עקביות ברקע: בסרטונים, חפשו חפצים שמשנים צורה או אנשים ש"נעלמים" לפתע.
תיאום שפתיים וקול: ב-Deepfakes ישנו לעיתים פער מזערי בין תנועת השפתיים לבין הסאונד.
מקור המידע: חפשו את סימון ה-C2PA המאשר את מקור הקובץ. אם סרטון דרמטי מופיע רק בחשבון אנונימי — הוא כנראה זיוף.
המלחמה הזו הוכיחה שביטחון לאומי ב-2026 אינו נמדד רק במספר המטוסים, אלא בחוסן הדיגיטלי שלנו. הבינה המלאכותית הפכה את האמת למשאב פגיע, אך היא גם מספקת את הכלים להגן עליה. האתגר הגדול ביותר נותר אנושי: היכולת של האזרח בקצה לעצור לרגע, לבחון את המידע, ולא להפוך לכלי משחק במקלדת של האויב.
