בעוד הלחימה בין ישראל, ארה"ב ואיראן נמשכת, זירת העימות מתרחבת כעת אל עבר תשתיות הענן והטכנולוגיה. סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים", המזוהה עם משמרות המהפכה, פרסמה השבוע רשימת "מטרות לגיטימיות" הכוללת את משרדיהן ותשתיותיהן של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות הפועלות באזור. ברשימה מופיעות גוגל, מיקרוסופט, IBM, אורקל, וענקית השבבים אנבידיה.
ההצהרה האיראנית מגיעה על רקע האשמות כי טכנולוגיות של חברות אלו משמשות את צה"ל במאמץ המלחמתי. בולטת במיוחד חברת פלנטיר (Palantir), שאישרה לאחרונה שיתוף פעולה אסטרטגי עם ישראל לאספקת טכנולוגיה מתקדמת למשימות מבצעיות.
3 צפייה בגלריה
אלכס קארפ
אלכס קארפ
אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר
(צילום: AP Photo/Thibault Camus)

איראן לא רק מצהירה, היא גם פועלת

האיום האיראני אינו נותר רק ברמת הצהרות. בשבוע שעבר נרשם תקדים היסטורי כאשר תקיפות כטב"מים איראניים פגעו במרכזי הנתונים של חברת אמזון (AWS) באיחוד האמירויות ובבחריין. התקיפה גרמה לשיבושים נרחבים בשירותי ענן אזוריים והמחישה את הפגיעות הפיזית של תשתיות שנחשבו עד כה לחסינות יחסית.
האיראנים מציגים את המהלך כפעולת תגמול ישירה לתקיפה המיוחסת לישראל על בנק "ספה" בטהרן. דובר מטעם משמרות המהפכה הצהיר כי "האויב אילץ את ידינו לפגוע במרכזים כלכליים ובנקים המזוהים עם ארה"ב והמשטר הציוני". האיראנים אף הרחיקו לכת והזהירו אזרחים להתרחק למרחק של לפחות קילומטר אחד ממוסדות בנקאות אמריקאיים וישראליים באזור.
החברות שסומנו על ידי איראן מספקות את עמוד השדרה של המחשוב העולמי, אך לכל אחת תפקיד שונה בעימות - גוגל ומיקרוסופט מספקות את פלטפורמות הענן המרכזיות המאפשרות אחסון וניתוח נתונים בהיקפי ענק.
פלנטיר מתמחה בניתוח מודיעיני והיתוך מידע בזמן אמת, כלי קריטי בשדה הקרב המודרני, בעוד שהשבבים של אנבידיה הם המנוע מאחורי יישומי AI המשמשים לזיהוי מטרות וניווט אוטונומי. אורקל ו-IBM מנהלות בסיסי נתונים קריטיים עבור גופים ממשלתיים וביטחוניים.
3 צפייה בגלריה
מימין מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי ונשיא ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג
מימין מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי ונשיא ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג
מימין מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי ונשיא ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג
(צילומים: Damian Lemanski/Bloomberg, Ezra Acayan/Getty Images)

עליית מדרגה מסוכנת

בעוד שבעבר לחימה דיגיטלית הסתכמה במתקפות סייבר ולוחמה אלקטרונית (כגון שיבושי ה-GPS הנרחבים המורגשים כעת בכל המזרח התיכון), המעבר לתקיפות קינטיות נגד חוות שרתים מהווה עליית מדרגה.
בסין, סוכנות הידיעות "שינחואה" דיווחה כי איראן נחושה להמשיך בתקיפות עד למה שהיא מכנה "כניעת האויב הציוני והאמריקאי", בעוד שבאירופה מביעים חשש כבד מהשלכות על יציבות האינטרנט העולמי.
ההכרזה של משמרות המהפכה על "רשימת מטרות" טכנולוגית אינה רק אירוע ביטחוני, אלא רעידת אדמה כלכלית שהגיעה במהירות לבורסה. ביומיים האחרונים נרשמה תנודתיות חריגה במדד הנאסד"ק 100, כאשר המשקיעים מנסים לתמחר סיכון מסוג חדש: פגיעה פיזית בתשתיות דיגיטליות גלובליות.
מניית אנבידיה בהקשר הזה עוררה עניין רב. ההתמקדות האיראנית במרכז המו"פ של החברה ביקנעם (ובעוד כמה שנים גם בקריית טבעון הסמוכה), הגדול ביותר שלה מחוץ לארה"ב, העלתה חששות לגבי המשכיות הפיתוח של שבבי הדור הבא. למרות דוחות רבעוניים מצוינים שפורסמו לאחרונה, המניה איבדה כ-9% מערכה ביומיים שקדמו לפרסום הרשימה.
3 צפייה בגלריה
 הדמיה של מרכז הפיתוח המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון
 הדמיה של מרכז הפיתוח המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון
הדמיה של מרכז הפיתוח המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון
(הדמיה: אנבידיה)
אמזון ספגה ירידות קלות עם אישור הפגיעה הפיזית בשלושה מרכזי נתונים באיחוד האמירויות, אך חוסנה הגלובלי מאפשר לה לנתב עומסים לאזורים אחרים בעולם. גם מיקרוסופט וגוגל תחת לחץ, בעיקר בשל החשיפה שלהן לפרויקט הענן הממשלתי "נימבוס" הישראלי, שסומן על ידי טהראן כצינור אספקה טכנולוגי לצה"ל.
השימוש בתשתיות אזרחיות למטרות צבאיות אינו חדש, אך היקפו השתנה דרמטית בעשור האחרון. בתחילת שנות ה-2000, תשתיות המחשוב של הצבאות היו מופרדות פיזית מהרשת הציבורית.
המהפכה החלה עם המעבר של משרד ההגנה האמריקאי לחוזי ענק עם חברות מסחריות (כמו פרויקט JEDI הידוע לשמצה), מתוך הבנה שחברות הטכנולוגיה מהירות ויעילות יותר בפיתוח אלגוריתמים מאשר הגופים הצבאיים השמרניים.
בישראל, פרויקט "נימבוס" סימן את נקודת המפנה, כאשר הממשלה העבירה את רוב תשתיותיה לענן של גוגל ואמזון. כעת, כשהענן הופך ליעד צבאי, החברות נאלצות להפעיל תוכניות מגירה: העברת עומסי עבודה לאזורים מרוחקים יותר (כמו אירופה או ארה"ב) וצמצום נוכחות הפיזית של עובדים באזורי סכנה.