זה לקח שנים של שמועות ואבות-טיפוס בתערוכות, עד שסמסונג סוף סוף הציגה סמארטפון מתקפל לפני כמעט 7 שנים. החברה הקוריאנית שלטה בתחום עד שהיצרניות הסיניות החלו גם הן להציע דגמים מתחרים בשנים האחרונות.
התנסינו בסמארטפון המתקפל לשלוש של סמסונג
(רפאל קאהאן)
המזל של סמסונג הוא שעד כה אף אחת מהן לא הצליחה להציג מוצר שבאמת איים על הגקלסי המתקפל. או שהם לא היו זמינים לרכישה מחוץ לסין או שאלה שהיו זמינים לא הצליחו להציע חבילה שלמה ומלוטשת כמו של סמסונג.
לא לעולם חוסן
זה היה נראה כאילו סמסונג בדרך לשלוט בתחום, אבל אז וואווי (Huawei) הציגה את המכשיר המתקפל לשלוש, המייט XT , לפני שנה וקצת. זו הייתה מכה לאגו עברו סמסונג (הגם שלא ממש התייחסה לאירוע ישירות) - הנה יצרנית סינית (שאמנם נחשבת מהמובילות בעולם) מצליחה לעקוף את סמסונג החזקה.
בתגובה, הענקית הקוריאנית חזרה לשולחן השרטוטים והחלה לעבוד על תשובה הולמת - ה-Samsung Galaxy Z TriFold. לא מדובר בעוד סמארטפון מתקפל; זו הצהרת כוונות הנדסית שמנסה לפתור את הדילמה הנצחית של המשתמש המודרני: איך לדחוס טאבלט/מחשב נייד לתוך כיס המכנסיים.
אחת הבעיות של מכשירי הפולד הרגילים שנפתחים לריבוע, היא התצוגה שמוגבלת ליחס של בערך 4:3, מה שאומר שהרבה מאוד תכני מולטימדיה (וידאו רוחבי, תמונות וכמובן אתרי אינטרנט) מוצגים עם פסים שחורים או מרווחים מעל ומתחת או בצדדים. במילים אחרות - הם לא מנצלים את המסך הגדול עד הסוף.
הסיבה היא שהרוב המוחץ של אתרי ושירותי האינטרנט והאפליקציות מפותחים לגודל של מסך סמארטפון מסורתי עם יחס מסך של 9:16 או 10. זה פשוט לא מספיק משתלם למפתחים להתאים את הפורמט תצוגה ליחס המרובע הנדיר.
יחד עם ההברקה של וואווי, סמסונג הגיעה למצב שהיא כבר לא יכלה לשבת בחיבוק ידיים, והציגה לפני כמה חודשים את ה-TriFold שנפתח כמו אקורדיון לשלושה חלקים, ומציג מסך ענק שמנסה לתת בוסט לפרודוקטיביות במובייל.
חוויה שונה מהמתקפל המסורתי
למרות שהמכשיר אינו משווק כמעט בשום מקום למעט קוריאה, סין ועוד כמה מדינות בודדות ובקרוב ארה"ב, הצלחנו לקבל גישה למכשיר הדגמה במהלך ביקור בביתן (יותר כמו תערוכה קטנה נפרדת של סמסונג) של סמסונג ב-CES 2026 בלאס וגאס.
לא בדקנו אותו לעומק, ולא הספקנו לעשות הרבה מעבר להתנסות פיזית והרצה של כמה אפליקציות כולל ynet. אבל בזכות הניסיון הארוך שלנו עם הפולד הכפול לדורותיו, יש לנו כמה תובנות על המוצר הזה ואנחנו מרגישים מספיק בטוחים לומר שהפעם מדובר באמת במוצר שמצליח לתת חוויה שונה ממה שמקובל במכשירים מתקפלים.
החזקת המכשיר ביד מעוררת רגשות מעורבים. כשהוא סגור, הוא עבה וזה מורגש מאוד (כמעט 13 מ"מ), ומזכיר את הימים הראשונים של הסלולר מבחינת כובד. אבל ברגע שפורסים אותו, מתקבל אפקט "וואו" שקשה להתעלם ממנו.
העובי בנקודה הדקה ביותר עומד על 3.9 מ"מ; המסך (המרהיב יש לציין) נפרש לרוחב מלא של 10 אינץ', ומעניק תחושה אמיתית של אייפד מיני או טאבלט אנדרואיד משובח, ללא הפשרות של יחס תצוגה ריבועי מוזר. מנגנון הציר הכפול מרגיש יציב להפליא, ואמנם אינו מאפשר ממש תצורות כגון אוהל או לפטופ כמו בפולד הרגיל - אבל כן אפשר לפתוח אותו משני צידיו במקביל.
מכיוון שהוא מספיק גדול כדי לספק חוויה של טאבלט אמיתי, זה כיף אמיתי להשתמש בו. אפשר לשחק עליו, לקרוא ספר, לצפות בסרטים בפורמט כמעט מלא, לעבוד על מיילים ויומן במקביל ואפילו לכתוב אם יש לכם מקלדת אלחוטית נלווית.
מבחינת עבודה, אפשר לפתוח עליו גיליונות אקסל ולא להזדקק לזכוכית מגדלת ולקריאה של קבצי PDF למשל או צפייה במצגות, הוא מעולה. למעשה, זה הסמארטפון היחיד שאני מכיר שיכול להחליף מעשית ובלי פשרות מהותיות סמארטפון וטאבלט, ואפילו לפטופ (למי שלא עוסק במשימות כתיבה ארוכות מדי).
זה מתאפשר בזכות תמיכה ייחודית ב-DeX של סמסונג, שהופך את אנדרואיד לסוג של מערכת הפעלה מבוססת חלונות עם תמיכה בעכבר ומקלדת, ללא צורך בחיבור למסך חיצוני. הוא גם פלטפורמת עריכת סרטונים או מוזיקה מצוינת.
מפרט טכני
מבחינת מפרט טכני, סמסונג לא המציאה מחדש את הגלגל. הלב הפועם הוא מעבד ה-Snapdragon 8 Elite העדכני ביותר, בדומה לזה שנמצא בפולד, וכך גם כל שאר המפרט הפנימי (למעט הסוללה) - 16 גיגה-בייט זיכרון RAM ונפח אחסון של 512 גיגה-בייט או 1 טרה-בייט.
המסך העצום הוא פאנל Dynamic AMOLED 2X בגודל 10.2 אינץ' במצב פתוח (הבהירות הרשמית שלו היא 1600 ניט) ו-6.5 אינץ' במצב סגור, עם קצב ריענון של 120 הרץ ובהירות שיא של 2600 ניט. מערך הצילום כולל מצלמה ראשית של 200 מגה-פיקסל, עדשה רחבה של 12 מגה-פיקסל ועדשת טלפוטו עם זום אופטי x3.
הסוללה מפוצלת לשלושה תאים בקיבולת כוללת של 5,600 מיליאמפר שעה, עם טעינה חוטית של 45 וואט. משקל המכשיר עומד על 309 גרם וכאן כנראה עקב האכילס העיקרי שלו, שכן מדובר במכשיר שקשה לדחוס לכיס של ג'ינס או אפילו לשים בכיס הפנימי של ז'קט מבלי להרגיש אותו היטב.
איכות הבנייה מרשימה, ולמרות המורכבות, הצירים מרגישים עמידים מאוד. אמנם ההתנסות שלנו עם מוצרים מקבילים (גוגל, מוטורולה, וואווי, OPPO) די מוגבלת לשימוש בתצוגה בתערוכות, אבל הסמסונג מרגיש בוגר יותר - כנראה בזכות הניסיון שהיצרנית צברה עם השנים של התנסות בתצורה הזו.
המחיר, אוי המחיר
אבל לא מדובר במוצר שאינו חף מחסרונות. המחיר הוא החסם העיקרי, והוא כואב. לא ברור כמה יעלה בישראל, אבל בקוריאה מדובר במחיר של לפטופ פרימיום - כ-2,400 דולר. כלומר הוא לא יוזיל לכם שום דבר מבחינת עלות אם הייתם רוכשים טאבלט וסמארטפון ביחד או אפילו מחשב 2 ב-1 (עם מסך נתיק) וסמארטפון דגל. לבסוף, למרות השיפורים, עדיין ישנם את שני קמטים שאנו חייבים לציין נראים לעין לאורך המסך.
זאת ועוד רמת העמידות בפני אבק (IP48) עדיין נמוכה ממכשירים רגילים (IP68 או 67 אצל רוב המתחרים), מה שמעורר חשש בשימוש בחוף הים או בסביבה מאובקת. בנוסף תיקון של מסך מעין זה גם הוא לא יהיה זול - בקוריאה מדובר בעלות של עד 150 דולר למסך החיצוני הקטן יותר ועד כ-1,200 דולר למסך הפנימי.
לכן לא מפתיע שסמסונג מתחייבת לממן את התיקון הראשון עד ל-50% מהעלות, וזה עדיין מגיע למחיר של סמארטפון חדש. לסיכום, ה-Galaxy Z TriFold הוא מפגן כוח טכנולוגי מרשים, אבל הוא לא מיועד לכל אחד.
זהו מכשיר ל"מאמצים מוקדמים" (Early Adopters) ולמנהלים שחייבים משרד נייד בכיס ומוכנים לשלם על כך במשקל ובמחיר. לרוב המשתמשים, ה-Z פולד 7 הרגיל או ה-S25 אולטרה יהיו בחירה פרקטית יותר. וזאת גם אם נתעלם לרגע מהמגבלה העיקרית לרכישתו - המחיר והזמינות.
המכשיר צפוי להגיע לישראל במהלך 2026 אך לא ברור באיזה מחיר ומתי. המחיר המשוער שלו, אם נתייחס למחיר של הפולד 7 שמגיע לכ-8,150 שקל בגרסתו הבכירה, יכול גם להגיע לכ-12,000 שקל, אבל יכול להיות גם שיימכר בפחות.
אגב דיווחים מקוריאה מציינים שסמסונג מוכרת אותו בהפסד גם במחירו המלא. יחד עם זאת, היתרון העיקרי שלו הוא שהמתחרה הישיר היחיד כרגע הוא ה-Huawei Mate XT (שאינו נמכר רשמית בישראל ולא תומך בשירותי גוגל), והגם שמציע גוף דק יותר אך פחות עמיד.
כאמור בטווח המחיר הזה, האלטרנטיבה היא שילוב של סמסונג גלקסי S25 אולטרה וטאבלט 10 אינץ' (או לפטופ היברידי) או אייפון פרו מקס יחד עם אייפד כלשהו אם אתם משבט אפל, ועדיין יישאר לכם עודף.
