אחת מרשתות הסופרמרקטים האהובות ביותר בניו יורק הפכה בן לילה ממושא לאובססיה קולינרית, לאויבת ציבור בעיר שלא יודעת מה היא אוהבת יותר: טריות או פרטיות. רשת ווגמנס (Wegmans), שכיכבה באופן קבוע בסיטקום "המשרד" וצברה כת אוהדים שמכנה את עצמה "ווגמאניה”, החלה לאחרונה לאסוף מידע ביומטרי מכל אדם שנכנס לסניפיה, ובכלל זה סריקת פנים, עיניים והקלטת קולות.
שלטים שהוצבו לאחרונה בכניסה לסניפים במנהטן ובברוקלין מבשרים לקונים כי המידע נאסף ונשמר לצורכי "הגנה על בטיחות הלקוחות והעובדים". מדובר בהרחבה של פיילוט שהחל ב-2024 בתגובה לעלייה בגניבות ותקיפות עובדים, אך בעוד שבעבר הרשת הצהירה כי המידע נחשף לקבוצת עובדים ספציפית בלבד, והבטיחה למחוק בסופו של דבר כל מידע ביומטרי שנאסף - הפעם הרשת שומרת על עמימות.
פאניקה של ממש
המהלך עורר פאניקה בקרב תושבי ניו יורק, שפיתחו לאורך השנים כאמור אובססיה של ממש כלפי הרשת, עם לקוחות ששולחים "מכתבי אהבה" להנהלה, תלמידי תיכון שמעלים עליה מחזות זמר ותורים המשתרכים לאורך הלילה בפתיחת סניפים חדשים.
הרשת שנוסדה ב-1916 ברוצ'סטר על ידי האחים ג׳ון ו-וולטר ווגמן, הפכה לאייקון תרבותי שמזוהה עם מעדני גורמה במחיר נגיש, דוכני אוכל בעבודת יד ושירות מחויך. העבודה באחד מ-111 סניפי הרשת, שפועלת רק בחוף המזרחי, נחשבת לאחת המבוקשות, ולא רק בגלל הגבינות שנשארות לעובדים בסוף היום.
ווגמנס מדורגת בעקביות כאחת החברות הטובות ביותר לעבוד בה בארה"ב, לצד גוגל, מיקרוסופט, וסיסקו, עם תנאים מועדפים, תרבות ארגונית משפחתית, ועובדים שמדברים על החנות כמו על בית שני. הסניף במנהטן, שנפתח בקול תרועה רק בסוף 2023 במבנה היסטורי על ברודוויי, הפך למוקד עלייה לרגל, אבל עכשיו נראה שמערכת היחסים הרומנטית הזו עומדת למבחן.
ארגוני זכויות אדם זעקו על השינוי במדיניות, והזהירו כי אגירת מידע ביומטרי חושפת לקוחות לסיכונים מצד האקרים וגם מצד רשויות ההגירה. "מצמרר לחשוב שמהגרים בניו יורק שנכנסים לקנות מצרכים צריכים לחשוש שהמידע הביומטרי שלהם יגיע לידי שירותי האכיפה", נמסר מטעם "פרויקט הפיקוח על טכנולוגיות מעקב".
אי בהירות מכוונת
החשש גובר מכיוון שקיימת אי בהירות לגבי הנתונים עצמם. בעוד שבשלטים בחנויות מציינים מפורשות כי נאספות "טביעות קול", באתר החברה צוין שהמערכת אינה מקליטה שמע כלל. נציגי הרשת סירבו להשיב בתחילה לפניית ynet לגבי הסתירה הזו, לגבי אופי המידע, היכן מאוחסן, והאם בכוונתם לשתף אותו עם הרשויות.
בהמשך, בעקבות הפרסום, מסרו כי "המערכת אוספת נתוני זיהוי פנים בלבד ומשתמשת בהם רק כדי לזהות אנשים שסומנו בעבר בשל התנהגות פסולה, והיא אינה שומרת נתונים ביומטריים אחרים כמו סריקות עיניים או טביעות קול".
בניו יורק אין כיום איסור על שימוש בזיהוי ביומטרי, כל עוד מוצב שילוט ברור והמידע לא נמכר או נסחר. הצעת חוק שנועדה להגביל עסקים משימוש בטכנולוגיות כאלה הוגשה ב־2023, לאחר שהתברר כי הנהלת אולם מדיסון סקוור גארדן השתמשה בזיהוי פנים כדי למנוע מעורכי דין שייצגו משרדים שתובעים אותה להיכנס למשחקים והופעות.
אבל החקיקה לא התקדמה, ובינתיים גם רשתות נוספות כמו מייסיס ו-Fairway הודו כי הן עושות שימוש במערכות דומות כדי למנוע "אבדות ופגיעה ברכוש" והתרעה על עברייני רכוש, גם אם לצרכים נקודתיים בלבד ולא כמדיניות כוללת.
האחרונה לא מצביעה על הקשר בגלוי, אך גם היא וגם ווגמנס היו בין הראשונות לאמץ קופות בשירות עצמי, וסקרים אחרונים מלמדים כי אחד מכל ארבעה לקוחות בקופות האלה הודה כי 'שכח' לסרוק פריט בכוונה תחילה.
במקרים אחרים, הרשויות כן התערבו. כך למשל, רשת בתי המקרחת Rite Aid נאלצה לאחרונה להפסיק כליל את השימוש בזיהוי פנים לאחר שרשות הסחר הפדרלית (ה-FTC, המקבילה האמריקאית לרשות להגנת הצרכן) קבעה כי מאות חנויות הפעילו את המערכת ללא הגנה מספקת, ובאופן שהוביל להטיות שיטתיות נגד נשים, אפרו-אמריקאים ובני מיעוטים אחרים כגנבים פוטנציאליים.
