ארצות הברית הכריזה היום (ב') רשמית על מגבלות חדשות בתחום הבינה המלאכותית (AI), הכוללות הגבלות חמורות על יצוא שבבים מתקדמים למדינות זרות, וביניהן גם ישראל. ההגבלות, שמגיעות בשבוע האחרון של כהונת הנשיא ביידן, נועדו גם לעודד הקמה של מרכזי נתונים על אדמת ארה"ב כדי ״לשמור על הטכנולוגיה האמריקאית במרכז הבמה הבינלאומית ולמנוע את הגעתה לידיים לא רצויות״ - בעיקר סין ורוסיה.
3 צפייה בגלריה
הנשיא ביידן אוחז בשבב
הנשיא ביידן אוחז בשבב
הנשיא ביידן אוחז בשבב
(צילום: רויטרס)
על פי התקנות החדשות, ייאסר על חברות שפועלות בארה״ב למכור שבבים מתקדמים ללמעלה מ-20 מדינות - בהן כאמור סין ורוסיה אך גם סוריה, לבנון, איראן, עיראק, סומליה, לוב, אפגניסטן וצפון קוריאה. במקביל יוטלו מכסים משמעותיים וידרש רישוי מיוחד לייצוא שבבים לשאר מדינות העולם, כולל שווייץ, מקסיקו, פולין, ברזיל, הודו וישראל. התקנות האמריקאיות מגדירות ״בעלות ברית קרובות״ של ארצות הברית שדווקא יזכו לפטור מהמגבלות: אוסטרליה, בלגיה, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, יפן, הולנד, ניו זילנד, נורבגיה, דרום קוריאה, ספרד, שוודיה, טייוואן ובריטניה.
הבית הלבן לא פירט אמש בתדרוך לעיתונאים את הסיבה לחלוקה הזאת מעבר ״לשמירת האינטרסים שלנו בביטחון הלאומי ובמדיניות החוץ״ ולא השיב לפניות ynet מדוע ישראל אינה נכללת ברשימת בעלות ברית קרובות. גורמים ששוחחו עם ynet קשרו זאת ביכולות הגרעיניות של ישראל והעובדה כי ארה״ב לא רוצה שטכנולוגיית AI תשמש לפיתוח נשק מחוץ לגבולותיה. ובאמת, המגבלות החדשות צפויות לגרום לתעשיות הביטחוניות בישראל קשיים ברכישת שבבים מתקדמים שדרושים לפיתוחים טכנולוגיים קריטיים.
הממשל האמריקאי מנסה להרגיע את הרוחות באמצעות הבטחות לשיתופי פעולה מוגברים עם מדינות בעלות ברית, אך לא ברור כיצד תיושם המדיניות בפועל. ״בינה מלאכותית משמשת ליישומים מסחריים רבים אך גם עלולים לשמש את יריבינו לצורך ביצוע סימולציות גרעיניות, פיתוח נשק ביולוגי ושיפור היכולות הצבאיות שלהם. לכן, המצב מורכב״, אמרה במהלך התדרוך שרת המסחר של ארה״ב ג’ינה ריימונדו. “ארצות הברית מובילה את העולם כיום הן בפיתוח בינה מלאכותית והן בעיצוב שבבים תומכי בינה מלאכותית, וזה קריטי שנשמור על מעמד זה״.
לדברי השרה, ״המיקוד שלנו הוא בביטחון לאומי״ וכך לדוגמה, המגבלות החדשות לא יכולו על פעילויות שרשרת אספקה של שבבים, על שבבי משחקי מחשב, מודלי למידה על בסיס ״קוד פתוח״ או מודלי למידה סגורים בנפחים נמוכים.
3 צפייה בגלריה
הצהרת הנשיא ביידן
הצהרת הנשיא ביידן
הנשיא ג'ו ביידן
(צילום: Manuel Balce Ceneta / AP)
אך התקנות החדשות מגבילות אחסון מודלים מתקדמים במדינות זרות ״למניעת שימוש לרעה״, ומשפיעות גם על מיקומי הקמת מרכזי נתונים קריטיים לפיתוח מערכות AI. החוקים החדשים מעודדים למעשה הקמת מרכזי נתונים בתוך גבולות ארצות הברית או במדינות בעלות ברית, כדי לשמור אותם קרוב לעין, במקום באזורים כמו המזרח התיכון ודרום-מזרח אסיה. איחוד האמירויות וסעודיה, נציין, מנסות בשנים האחרונות למשוך אליהן את יצרניות השבבים הגדולות באמצעות הטבות ותמריצים כספיים גדולים.
האמריקאים חוזרים על כך שוב ושוב שהשיקול המרכזי מבחינתם הוא למנוע סיכון של גניבת סייבר ושיתוף מידע רגיש עם מדינות ש״אינן ידידותיות״. היועץ לביטחון לאומי ג׳ייק סאליבן אמר במהלך התדרוך אמש כי ההגבלות החדשות ״נוקטות בגישה מאוזנת ומעשית כדי להבטיח שהתשתית הדרושה לאימון מערכות בינה מלאכותית מתקדמות במיוחד תהיה בארצות הברית או בתחומי השיפוט של בנות בריתנו הקרובות ביותר, ושהיכולת לא תועבר למדינות זרות, כפי שקרה עם שבבים, סוללות ותעשיות אחרות שדרשו מאיתנו השקעות של מאות מיליארדי דולרים כדי להחזירן לארה”ב״.
אבל דווקא בארה״ב התקנות החדשות זוכות לביקורת נוקבת מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות, בראשן אנבידיה, שמחזיקה בכ-90% מנתח השוק העולמי של שבבים לבינה מלאכותית. החברות מזהירות כי ההגבלות עלולות לפגוע בכושר התחרות הבינלאומי של ארצות הברית, לדחוף מדינות לשיתוף פעולה עם סין, וליצור עומסי בירוקרטיה ופגיעה ברווחים. “המדיניות הנוכחית תפגע בכלכלה האמריקאית ותיתן יתרון ליריבותיה של ארצות הברית”, אמר נד פינקל, סגן נשיא לעניינים גלובליים באנבידיה. החברות גם טוענות שזה חסר אחריות מצד הממשל היוצא להוציא לפועל מהלך כה מרחיק לכת ברגעיו האחרונים בשלטון.
3 צפייה בגלריה
לוגו חברת אנבידיה במטה החברה בסן חוזה קליפורניה
לוגו חברת אנבידיה במטה החברה בסן חוזה קליפורניה
לוגו חברת אנבידיה במטה החברה בסן חוזה קליפורניה
(צילום: רפאל קאהאן)
החברות כבר פנו לנשיא הנבחר דונלד טראמפ, שיכול להחליט אם לשמור או לאכוף את הכללים החדשים. לא ברור כיצד טראמפ יבחר לפעול, למרות שהביע לאחרונה תמיכה בבניית מרכזי נתונים בארה"ב. יועציו כוללים כמה ספקני-סין ניציים שסביר להניח יתמכו במגבלות מחמירות יותר. לאחרים, כולל חתנו ג'ארד קושנר, יש קשרים עסקיים עם מדינות במזרח התיכון כמו סעודיה שיתנגדו למגבלות כלשהן.
שרת המסחר התייחסה אמש בתדרוך העיתונאים לביקורת, ואמרה כי בגלל מורכבות המהלך החליטו לנקוט בצעד ״יוצא דופן של הקצאת תקופת תגובות ממושכת של 120 ימים״. לדבריה בבית הלבן מקווים שהממשל הבא ינצל את 120 הימים הללו כדי לשמוע מומחים, שחקנים בתעשייה ומדינות שותפות, וישקול את הערותיהם.
היא הוסיפה שהבית הלבן גם יקצה שנה שלמה, 365 ימים, לעמידה בתנאים עבור מרכזי נתונים של בינה מלאכותית, ״כדי לוודא שהתעשייה ערוכה לחלוטין לחוקים החדשים ויכולה לעמוד בהם. הטכנולוגיה מתפתחת במהירות, ולכן גם הכללים צריכים להדביק את הקצב. למרות המורכבות, חשוב לזכור שהמטרה המרכזית שלנו תמיד צריכה להיות הגנה על הביטחון הלאומי של ארצות הברית, של החברות שלנו, של אזרחינו ושל המדינה, תוך שיתוף רחב של יתרונות הטכנולוגיה הזו בעולם כולו״.
התקנות החדשות מצטרפות לסדרת הגבלות קודמות שהטיל ממשל ביידן על התעשייה, כולל איסור על מכירת שבבים לסין ודרישה לרישיונות מיוחדים לייצוא שבבים לאזורים מסוימים. הממשל טוען כי צעדים אלו מאפשרים לארצות הברית לשמור על יתרון טכנולוגי ולהגן על ביטחונה הלאומי, אך מנגד, מבקרי המדיניות טוענים כי היא עלולה לעורר מתחים גיאופוליטיים נוספים.