בזמן שהמתיחות הגיאופוליטית ברחבי העולם הולכת ומחריפה, צבא ארצות הברית מציג פתרון טכנולוגי פורץ דרך לשרשראות האספקה הפגיעות שלו. לפי דיווחים חדשים בחו"ל, הצי האמריקני החל בסדרת ניסויים מתקדמת להדפסת חלקי חילוף מורכבים במדפסות תלת-ממד, במטרה לקצר בחצי את זמן התיקון של מטוסי הקרב המובילים שלו.
הניסויים, המובלים על ידי מרכז לוחמת האוויר של הצי (NAWCAD) ומרכז מוכנות הצי בדרום-מערב ארה"ב (FRCSW), מתרכזים במטוסי ה-F/A-18 סופר הורנט (Super Hornet). מטוסים אלו, המהווים את חוד החנית של נושאות המטוסים האמריקניות, סובלים לעיתים קרובות מנזקים בפנלים חיצוניים, כגון דלתות תא המנוע, כתוצאה מפגיעות ציפורים, עצמים על מסלולי ההמראה או שחיקה מבצעית.
המטרה: לקצר תהליכי תיקון מסורבלים ויקרים
עד כה, פגיעה בפאנלים העשויים מחומרים מרוכבים (Composite materials) דרשה תהליך לוגיסטי מסורבל, יקר וממושך. חומרים אלו קשים לתיקון בהשוואה לאלומיניום המסורתי ומצריכים מיומנות מתקדמת. המשמעות עבור מטוס שנפגע בבסיס מרוחק או על גבי נושאת מטוסים בלב ים הייתה קרקוע ממושך, עד להגעת חלקי חילוף ממרחק אלפי קילומטרים.
הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לכוחות בשטח להדפיס "טלאים" מחומרים מרוכבים ישירות בבסיס החזית, ליישם אותם על כלי הטיס ולהחזיר אותו לאוויר בתוך זמן קצר. לאחר שהשלים בהצלחה ניסויי מעבדה וניסויי קרקע, הפרויקט עובר כעת לשלב המכריע: ניסויי טיסה מבצעיים תחת עומסים אמיתיים.
עם זאת, המהלך האמריקני אינו ייחודי, אלא מהווה חלק ממירוץ חימוש טכנולוגי עולמי סביב ייצור תוספי (Additive Manufacturing) בשדה הקרב. בסין, למשל, הצבא כבר שילב מדפסות תלת-ממד ניידות ביחידות השדה ובספינות שלו, מתוך הבנה שבעימות עתידי מול ארה"ב, קווי האספקה יהיו המטרה הראשונה להיפגע.
וגם האירופאים לא נותרים מאחור: תאגידים ביטחוניים באירופה בוחנים שימוש בהדפסת מתכת תלת-ממדית לייצור חלקי חילוף עבור מטוסי היורופייטר "טייפון" והדאסו "ראפאל". גם בישראל, חיל האוויר והתעשיות הביטחוניות נחשבים לחלוצים בתחום, כאשר כבר לפני למעלה מעשור הוכנסו לשימוש רכיבים מודפסים במטוסי ה-F-16 וכעת ה-F-35, לצד שימוש הולך וגובר במדפסות תלת-ממד תעשייתיות לתחזוקת כלי טיס וכטב"מים בבסיסי החיל.
מטוס F/A-18E סופר הורנט על נושאת המטוסים אברהם לינקולן
(צילום: AFP PHOTO / US NAVY / NAVCENT PUBLIC AFFAIRS)
במקור, טכנולוגיית הדפסת התלת-ממד, שהחלה את דרכה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, נועדה בעיקר ליצירת אבות טיפוס פלסטיים פשוטים. הפריצה הגדולה של ייצור תוספי לעולם התעופה התרחשה בעשור הקודם, עם הבשלתן של טכנולוגיות הדפסה בלייזר של אבקות מתכת (כגון טיטניום) ורכיבים מרוכבים עתירי סיבי פחמן. חומרים אלו מתאפיינים ביחס חוזק-משקל יוצא דופן וביכולת עמידות בטמפרטורות קיצוניות, מה שהפך אותם מתאימים לדרישות המחמירות של עולם התעופה הצבאית.
החלטת הצי האמריקני לבצע את הניסוי הנוכחי דווקא על מטוסי הסופר הורנט אינה מקרית. יצרנית המטוס, חברת בואינג, צפויה לסיים את ייצורו של דגם זה בקרוב, בעוד שהצי מתכנן להשאיר את מערך המטוסים כשיר ופעיל לפחות עד שנות ה-40 של המאה הנוכחית.
השילוב של תוכניות שדרוג למערכות המכ"ם והתצוגה, יחד עם פתרונות התחזוקה המהפכניים בתלת-ממד, נועד להבטיח את עליונותו של הצי האמריקני אל מול האתגרים הסיניים והרוסיים, גם ללא תלות בקווי אספקה פגיעים ומרוחקים.
