בזמן שהעולם המערבי, וארה"ב בראשו, עדיין מנסה להבין איך לגרום לרובוטים דמויי אדם להגיש כוס קפה בלי לשבור אותה, נראה שחברת Unitree הסינית החליטה שדי לה בריקודים, סלטות וגימיקים חמודים.
החברה, שהפכה לשם דבר בזכות כלבים רובוטיים במחיר של אייפון משומש, חשפה בסוף השבוע את ה-GD01 - "מכה" (Mecha), או מכונה שנוהג בה אדם, בגובה של כמעט שלושה מטרים. הרובוט הזה מאפשר למפעיל שלו לשבת בתוכו בזמן שהוא מרסק קירות בטון. זה אולי לא הגאנדאם שחלמנו עליו בשנות השמונים, אבל זה הכי קרוב שצ'ק של 650 אלף דולר יכול לקנות לכם כרגע.
מכונת השמדה משוכללת
ה-GD01 הוא מכונה במשקל חצי טון שמציג יכולת שינוי צורה מרשימה: ממצב עמידה דו-רגלי בגובה 2.8 מטרים למצב על ארבע. בזמן שהמייסד והמנכ"ל, שינשינג וואנג, מדגים בסרטון ההשקה כיצד הוא מטפס אל תוך "בטן" המכונה, החברה לא שוכחת להוסיף דיסקליימר משעשע שמבקש מהמשתמשים להפעיל את הרובוט באופן "ידידותי ובטוח".
קצת קשה ליישם את ההנחיה הזו כשבאחד הפריימים בסרטון הרובוט מנפץ קיר של לבני בטון בכוח גולמי, אבל אולי במונחים של עמק הסיליקון הסיני, ריסוק מבנים הוא סוג של לחיצת יד לבבית.
מבחינה טכנולוגית, Unitree מנצלת כאן את היתרון היחסי המובהק של סין: שליטה מוחלטת בשרשרת האספקה של רכיבי החומרה. בעוד שרובוטים אמריקאים עולים פי עשרה, Unitree מצליחה להוציא לשוק מוצרים "מוכנים לייצור" (Production-ready) במחירים שגורמים למתחרים להיראות כמו פרויקטים אקדמיים יקרים מדי.
המהירות שבה החברה עברה מרובוטים קטנים למכונות מאוישות היא עדות ליכולת ההנדסית שלה, שמתבססת על טכנולוגיה רובוטית מתקדמת ותקשורת אלחוטית מסונכרנת המאפשרת לצי רובוטים לפעול כיחידה אחת.
קפיצה טכנולוגית משמעותית
ההשוואה למתחרים היסטוריים רק מדגישה את הקפיצה של Unitree. ב-2012, חברת Suidobashi היפנית הציגה את ה-Kuratas, מפלצת פלדה במשקל 4 טון שמחירה עמד על כ-1.3 מיליון דולר. ה-Kuratas היה כבד, איטי והרגיש יותר כמו מיצג אמנותי מאשר מוצר טכנולוגי.
מאוחר יותר הגיע ה-Method-2 מדרום קוריאה, שנראה כאילו נלקח ישירות מהסרט "אווטאר", אך נותר בעיקר כפלטפורמת מחקר יקרה להחריד. ה-GD01, לעומת זאת, שואף להיות נגיש יותר. הוא קל יותר, זריז בהרבה, ומציע אינטגרציה עמוקה עם מערכות AI המאפשרות לו לנווט באופן אוטונומי גם ללא טייס אנושי ובעיקר זמין לרכישה עבור כל מי יש לו את הכסף.
החלום האנושי על רובוטים
השורשים של הטכנולוגיה הזו נעוצים עמוק בדמיון האנושי, החל מהאביר המכני של לאונרדו דה וינצ'י ועד לרובוט התעשייתי הראשון, ה-Unimate, שנכנס למפעלי ג'נרל מוטורס בשנות השישים.
אך בעוד שהדורות הראשונים של הרובוטים היו מקובעים לרצפת המפעל ופעלו לפי הוראות הפעלה מתוכנתות מראש, ה-GD01 מייצג את "הדור החמישי" - מכונות שמסוגלות לחוש את הסביבה, לשנות את המבנה המורפולוגי שלהן בהתאם לתנאי השטח ולתקשר בזמן אמת עם מפעילים ורובוטים אחרים.
סין שולטת כיום בכ-90% ממכירות הרובוטים ההומנואידים בעולם, וההשקה של ה-GD01 היא חלק ממהלך רחב יותר לקראת הנפקה של Unitree בבורסה של שנחאי לפי שווי של 7 מיליארד דולר.
עבור המיליונרים החדשים של תעשיית ה-AI, מדובר בסמל הסטטוס האולטימטיבי. תשכחו משעוני יוקרה או מכוניות ספורט; הדרך הטובה ביותר להרשים את העמיתים שלכם במשרד היא להגיע בתוך מכונת ענק שמסוגלת לעבור דרך הקיר במקום דרך הדלת. זה אולי לא פרקטי, זה בטח לא זול, אבל זה בהחלט מוכיח שהעתיד שייך למי שלא מפחד לשבור כמה קירות בדרך.
בעוד שהרובוטים של בוסטון דיינמיקס האמריקאית נחשבים ליהלום הכתר של המחקר והפיתוח, הסינים הם אלו שמצליחים להפוך את המדע הבדיוני למוצר מדף שאפשר להזמין (כאמור אם יש לכם מספיק מזומנים בבנק).
אז האם נראה בקרוב צבא של רובוטים כאלה ברחובות? כנראה שלא מחר בבוקר. אבל עם קצב הפיתוח הנוכחי והירידה הדרמטית בעלויות הייצור של רכיבי ליבה, היום שבו ה"מכה" יהיה כלי עבודה לגיטימי באתרי בנייה, במשימות חילוץ או בשדה הקרב קרוב מתמיד. עד אז, זה פשוט הצעצוע הכי מרשים (והכי מסוכן) שכסף יכול לקנות.
