חברת מיקרוסופט הודיעה על החמרת בקרות זכויות האדם בעבודתה מול כוחות הביטחון ברחבי העולם, בעקבות חקירה פנימית שבחנה את השימוש שעשה צה"ל בטכנולוגיית הענן של החברה.
החקירה נפתחה בשנה שעברה בתגובה לתחקיר עיתונאי שחשף כי יחידה 8200 השתמשה בפלטפורמת הענן Azure לאחסון ולניתוח של מיליוני שיחות טלפון של פלסטינים מדי יום, מה שהוביל לסערה פנימית וציבורית.
בחינה מחדש של תהליכי סיווג ביטחוני
הצעדים החדשים כוללים בחינה מחדש של תהליכי סיווג ביטחוני במדינות מחוץ לארצות הברית. החברה מסרה כי תבצע שינויים כדי להבטיח שעובדיה יבינו כיצד להתנהל מול דרישות סיווג ביטחוני כחלק מעבודתם.
בנוסף, יושמו תהליכי בדיקת רקע מחמירים יותר לפני חתימה על חוזים הקשורים לביטחון לאומי, וייערכו בדיקות תקופתיות כדי לוודא שלקוחות עומדים במדיניות השימוש המקובל, במיוחד תחת נסיבות פוליטיות חדשות או באזורי סכסוך בעלי סיכון גבוה.
ערוצים נוספים יוקצו לעובדים המבקשים להעלות חששות באשר לפיתוח או פריסה של טכנולוגיות, גם באופן אנונימי. החברה מתכננת גם להגביר את המודעות הפנימית לבקרות זכויות אדם.
מיקרוסופט כבר הפסיקה וביטלה בספטמבר אשתקד מנויים ספציפיים של שירותי ענן ובינה מלאכותית עבור משרד הביטחון, לאחר שממצאים ראשוניים העלו כי יחידת המודיעין הפרה את תנאי השימוש של החברה.
במסמך סיכום החקירה, מיקרוסופט מסרה כי הממצאים העובדתיים שלה נותרו בעינם, וכי היא תאמץ שורת המלצות שנועדו לשפר את "האפקטיביות של משילות זכויות האדם שלנו". בהצהרתה הבהירה מיקרוסופט כי מערכת היחסים שלה עם משרד הביטחון היא מסחרית וסטנדרטית, והדגישה כי היא אוסרת על שימושים המאפשרים מעקב המוני אחר אוכלוסיות אזרחיות.
הסיוע ב-7 באוקטובר ועזיבתו של המנכ"ל הישראלי
במסמך הרשמי מיקרוסופט הודתה שבהמשך לקשר המסחרי הרגיל עם משרד הביטחון, היא העניקה לישראל סיוע חירום מוגבל בשבועות שלאחר 7 באוקטובר כדי לסייע בחילוץ חטופים.
לפי החברה, הסיוע ניתן בפיקוח מיוחד, חלק מהבקשות אושרו וחלק נדחו, והוא היה מוגבל בזמן ובשירותים. החברה מצהירה כי היא עדיין מספקת למשרד הביטחון תוכנה, שירותים מקצועיים, שירותי Azure ושירותי Azure AI, כולל תרגום שפה, וכן ממשיכה לעבוד עם ישראל בתחומי הגנת הסייבר.
במקביל, בחודש שעבר הודיעה מיקרוסופט כי מנכ"ל החברה בישראל, אלון חיימוביץ', מסיים את תפקידו על רקע הפרות של הקוד האתי של החברה בנוגע להתקשרויות ומכירות מול גורמי ביטחון ישראליים, כשמספר מנהלים נוספים עזבו גם הם את החברה.
גורמים המעורים בפרטי החקירה הפנימית בחברה ציינו כי נבדק כיצד עובדים של מיקרוסופט בתל אביב "חוו נאמנויות מנוגדות בין חובותיהם לחברה לבין תמיכתם בצה"ל" לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. הבדיקה העלתה גם כי מספר עובדים שהיו מעורבים בניהול פרויקטים מול יחידה 8200 שירתו בעבר או משמשים כמילואימניקים ביחידה עצמה.
הגילויים על מעורבות החברה בפעילות הצבאית הובילו למחאות מצד קבוצת עובדים פעילים בשם "אין Azure לאפרטהייד", שארגנה הפגנות חוזרות ונשנות נגד מיקרוסופט והנהגתה.
הפעילים מחו במטה החברה בארה"ב ובאחד ממרכזי הנתונים שלה באירופה, ובסוף חודש אוגוסט מפגינים פרו פלסטינים אף פלשו למשרדו של נשיא החברה, בראד סמית', ברדמונד שבמדינת וושינגטון.
השבוע, הפעילים הפגינו מחוץ לכנס המפתחים השנתי של החברה בסן פרנסיסקו, שם הניפו שלטים עם הכיתוב "מיקרוסופט מממנת רצח עם ודרשו "לנתק את הקשרים עם ישראל במיידי".
באוקטובר האחרון, ארגון משמר זכויות האדם (Human Rights Watch) קרא למיקרוסופט להימנע מתרומה להפרות זכויות אדם, וציין כי נדרשת בדיקה קפדנית של חוזי החברה מול הרשויות בישראל, "לאור אופיו הממושך של הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים".
על אף הלחצים החיצוניים ודרישות לשקיפות מצד ארגונים לא ממשלתיים, בחודש דצמבר דחו בעלי המניות של מיקרוסופט הצעה שדרשה מהחברה להעריך את האפקטיביות של תהליכי בדיקת הנאותות שלה בתחום זכויות האדם.
חברות טכנולוגיה נוספות, בהן אמזון, גוגל, , OpenAI ואף חברת פלנטיר, נמצאות גם הן תחת ביקורת ציבורית בגין חוזים שחתמו עם ישראל וטכנולוגיות בהן השתמשה במלחמה בעזה.
