מערך הסייבר הלאומי מתריע היום (ה') מפני שינוי פרדיגמה דרמטי במרחב הלחימה הדיגיטלי, על רקע כניסתם של כלי בינה מלאכותית אוטונומיים לשירותם של האקרים וארגוני ריגול. במפגש מיוחד שכינס ראש המערך , יוסי כראדי, עם בכירי תעשיית ההייטק והסייבר המקומית לרגל ראש השנה, הוצגה תמונת מצב מדאיגה שבה פערי הזמנים בין הגנה להתקפה הולכים ומצטמצמים כמעט לאפס.
בתגובה לאיומים המתגברים, הודיע המערך על הקמת יחידת התערבות לאומית לאירועי סייבר רחבי היקף ומעבדה רב-תחומית שתחבר בין זרועות הממשלה, האקדמיה והתעשייה הפרטית בתחומי ה-AI, מחשוב הענן והקוואנטום.
אירוע חסר תקדים
לפי הנתונים שהציג ראש החטיבה הטכנולוגית במערך, אברהם זרוק, קצב ההתפתחות של מודלי שפה וסוכני בינה מלאכותית הוביל להאצה חסרת תקדים ביכולות התקיפה האוטונומיות. בתרחישי בדיקה עדכניים נמצא כי הזמן הנדרש מנקודת החדירה הראשונית ועד להתפשטות רוחבית מלאה ברשת הארגונית התקצר לכ-27 שניות בלבד.
במקביל, כלי אוטומציה מבוססי למידת מכונה מסוגלים כיום לייצר עמודי פישינג מותאמים אישית בתוך כ-30 שניות, ומודלים מתקדמים כבר יודעים לבצע באופן עצמאי לחלוטין 28 מתוך 32 שלבים מוגדרים בשרשרת תקיפה מורכבת - החל מסריקת פגיעויות, דרך עקיפת מנגנוני אימות ועד להסלמת הרשאות.
מציאות זו משנה מן היסוד את הדינמיקה של עולם אבטחת המידע. במשך שנים הסתמכו צוותי תגובה לאירועים (IR) ומרכזי שליטה (SOC) על מערכות הגנת קצה מסורתיות מסוג EDR או פלטפורמות ניטור וניתוח לוגים דוגמת SIEM, אשר התבססו על זיהוי חתימות, קביעת חוקים סטטיים ותחקור ידני בידי אנליסטים אנושיים.
אולם כאשר התוקף פועל ב"קצב מכונה", כפי שהגדיר זאת כראדי, זמני התגובה האנושיים מתגלים כאיטיים מדי. התעשייה נדרשת לעבור למערכות תגובה אוטונומיות לחלוטין (SOAR) מונעות אלגוריתמים, המסוגלות לבודד שרתים ולחסום נתיבי תעבורה עוד בטרם מספיקה המערכת לשלוח התרעה לגורם אנושי.
יוסי כראדי
(דרור סיתהכל)
העולם נערך ומתבצר
ההיערכות בישראל משתלבת במגמה עולמית רחבה של "התבצרות" דיגיטלית. בארצות הברית, סוכנות הגנת הסייבר והתשתיות (CISA) מקדמת בחודשים האחרונים נוהלי חירום מחמירים למעבר לארכיטקטורת "אפס אמון" (Zero Trust) בקרב ספקי תשתיות קריטיות, בעקבות תחקירים שהראו כי פריצות למעבדות מחקר אפשרו לסוכני AI לבצע פעולות ללא מגע יד אדם.
באיחוד האירופי נכנסת לתוקף מסגרת הרגולציה המחמירה של חוק ה-AI, המחייבת מפתחי מודלים לעבור בדיקות עמידות ובקרת איומים ייעודיות מחשש לשימוש פוגעני בקוד. במקביל, בסין מאיצים מוסדות המחקר הממשלתיים את שילובם של מודלים סגורים בתוך מערכי ההגנה של מתקני אנרגיה ומים, תוך החרפת הפיקוח על שרשרת האספקה של רכיבי חומרה ומעבדים גרפיים.
בישראל, המערכה מתרחשת תחת אש מתמדת. כראדי הדגיש כי מאז יוני 2025 המדינה מתמודדת עם רצף תקיפות בלתי פוסק, אשר הגיע לשיאו במהלך מבצע שאגת הארי, אז הוכפל היקף ניסיונות הפגיעה מצד שלוחות איראניות וקבוצות תקיפה גלובליות.
אף שהתשתיות הקריטיות הלאומיות נותרו מוגנות, הלחץ הגובר על המגזר האזרחי והעסקי מחייב שידוד מערכות. המעבדה הלאומית החדשה ויחידת ההתערבות נועדו לייצר מטריית הגנה מאוחדת שתסייע גם לחברות שאינן מחזיקות ביכולות של תאגידי ענק, מתוך הבנה כי במלחמה דיגיטלית שבה הקצב נקבע בידי אלגוריתמים, הגנה מבוזרת היא נקודת התורפה המסוכנת ביותר.
