הדי הפיצוצים במפרץ הפרסי הגיעו אל פסי הייצור המתקדמים ביותר בסיאול, בטייפה ובסיליקון ואלי: דרום קוריאה פרסמה אזהרה חריפה לפיה הלחימה בין ישראל, ארה"ב ואיראן פוגעת באספקת גז ההליום והברום - רכיבים קריטיים שבלעדיהם ייצור השבבים ייעצר.
לפי גורמים רשמיים במדינה האסייתית, המלחמה באיראן עלולה להוביל לשיבוש חסר תקדים בשרשרת האספקה של תעשיית המוליכים למחצה. התעשייה הקוריאנית, בהובלת סמסונג ו-SK Hynix, אחראית לכשני שלישים משוק שבבי הזיכרון העולמי, וכל עצירה בזרימת חומרי גלם מהאזור עלולה להוביל למחסור גלובלי שיורגש בכל סמארטפון, רכב חשמלי וחוות שרתים בעולם.
בלב המשבר: הליום
בלב המשבר הנוכחי נמצא ההליום - גז אציל שאינו משמש רק לניפוח בלונים, אלא מהווה רכיב קריטי בתהליכי קירור וניהול טמפרטורה בייצור שבבים מתקדמים. נכון להיום, קטאר מספקת כ-38% מצריכת ההליום העולמית. הכרזת "כוח עליון" (Force Majeure) על ידי חברת QatarEnergy בתחילת מרץ בעקבות תקיפות על מתקני הגז שלה, הובילה לעצירה מוחלטת של האספקה.
והבעיה מחריפה בשל היעדר תחליפים. בניגוד לחומרי גלם אחרים, להליום אין חלופה תעשייתית יעילה בתהליכי ליתוגרפיה מסוימים. בעוד שחברות כמו SK Hynix מדווחות על מלאים המספיקים למספר חודשים, מומחים בשוק מעריכים כי הפרעה של יותר מ-90 יום תוביל לזינוק של עשרות אחוזים במחירים, כפי שקרה במשבר ההליום הגדול של 2021 - אך הפעם בעוצמה גבוהה בהרבה.
לא רק ההליום נמצא בסיכון. דרום קוריאה מסתמכת על המזרח התיכון עבור 14 חומרים נוספים, ביניהם ברום, רכיב חיוני לעמידות חומרים באש ובתהליכי ניקוי בתעשייה, שמרבית הייצור העולמי שלו מתרכז בים המלח (ישראל וירדן).
שיבוש בנתיבי השיט במצר הורמוז, "העורק הראשי" של האנרגיה העולמית, כבר העלה את מחיר חבית נפט מסוג ברנט לכ-100 דולר. עבור מפעלי השבבים, הפועלים 24/7 וצורכים כמויות אדירות של חשמל לקירור חדרים נקיים, מחירי האנרגיה הם מרכיב משמעותי בעלות הייצור הסופית.
תלות מסוכנת
התלות בהליום אינה חדשה. עוד במאה הקודמת הקימה ארה"ב את "עתודת ההליום הלאומית" לצרכים צבאיים ואוויריים. אולם, המעבר לייצור שבבים זעירים בטכנולוגיית ננומטרים בודדים הגביר את הצורך בגז הזה פי כמה.
בעוד שבעבר ארה"ב הייתה הספקית הכמעט בלעדית של הליום, פתיחת שדות הגז העצומים בקטאר בעשור האחרון הפכה את המפרץ הפרסי לצומת קריטי שבו נפגשים הגז הטבעי והטכנולוגיה העילית.
ההשלכות אינן מוגבלות רק לייצור במזרח אסיה - בשנים האחרונות השקיעו ענקיות כמו אמזון, מיקרוסופט ואנבידיה מיליארדי דולרים בהקמת חוות שרתים ומרכזי בינה מלאכותית באיחוד האמירויות ובסעודיה, מתוך כוונה להפוך את האזור לצומת מחשוב עולמי. תקיפות המל"טים האחרונות על מרכזי נתונים בבחריין ובאמירויות מעלות סימני שאלה קשים לגבי עתיד ההשקעות הללו.
נכון לעכשיו, חברות כמו TSMC ואינטל מנסות לשדר עסקים כרגיל וטוענות כי יש להן תוכניות גיבוי. עם זאת, אם המערכה תתפתח לעימות אזורי ממושך שישתק את הנתיבים הימיים למשך חודשים, עולם הטכנולוגיה עלול למצוא את עצמו במחסור חמור יותר מזה שנרשם בתקופת הקורונה, והפעם ללא יכולת התאוששות מהירה.
