בשנת 2020 בעת כהונתו הראשונה כנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ הכריז מלחמה על טיקטוק, אפליקציית המדיה החברתית הפופולרית בבעלות החברה הסינית "בייטדאנס" (ByteDance). לדבריו, האפליקציה אפשרה למפלגה הקומוניסטית בבייג'ינג גישה למידע אישי ופרטי של אזרחים אמריקאים, כולל מיקומם של עובדי ממשל וקבלנים פדרליים.
טיקטוק הסוף? - ראיון עם דניאלה גינזבורג
(צילום: ירון ברנר)
טראמפ טען אז כי מדובר בסכנה ממשית לביטחון הלאומי של ארה"ב, ואף ניסה לאסור את פעילותה באמצעות צו נשיאותי. "טיקטוק נותנת לסין כוח עצום על המידע האישי שלנו", הוא הזהיר באותה תקופה.
במקביל, היו כאלו שטענו כי המניעים של הנשיא נובעים גם מהחשש שלו מפני ערעור מעמדו בקרב המצביעים האמריקנים הצעירים, שרובם נמצאים ברשת החברתית ונתונים להשפעתה. במילים אחרות - טיקטוק נתפסה לא רק בתור אפליקציה המעבירה מידע למדינה יריבה, אלא גם כפלטפורמה המסוגלת לערער את היציבות הפוליטית בארה"ב.
ב-2023, כמה שנים לאחר שטראמפ ניסה לאסור את פעילות טיקטוק בארה"ב ולא הצליח, ממשל ביידן אימץ גישה דומה. בחודש אפריל האחרון, עבר בקונגרס ברוב דו-מפלגתי חוק שאישר הגבלות נרחבות על פעילות חברות זרות כמו טיקטוק במדינה, בטענה שהן עשויות לשמש כלי ריגול מטעם ממשלות עוינות.
מ-"סכנה לביטחון הלאומי" ל-"הצביעו עבורי בשביל להציל את טיקטוק"
בחלוף ארבע שנים נוספות בלבד, העמדה של טראמפ כלפי טיקטוק השתנתה באופן דרמטי. במקום לראות בה אויב, הוא הצטרף אליה ביוני 2024, הפך אותה לכלי מרכזי בקמפיין הבחירות שלו וצבר תוך כמה חודשים בודדים כ-15 מיליון עוקבים.
בחודש ספטמבר, שלושה חודשים בלבד לאחר שפתח את החשבון שלו בטיקטוק, הוא אף כתב ברשת החברתית שלו Truth Social כי "מי שרוצה להציל את טיקטוק - צריך להצביע עבורי". ככה, בלי להתבלבל או להשאיר מקום לפרשנות.
כחלק משינוי הגישה שלו, טראמפ החל לטפח במקביל מערכת יחסים עם מנכ"ל טיקטוק, שו זי צ'ו, אותו אירח מספר פעמים באחוזתו בפלורידה ואף הזמין לאירועים רשמיים, כמו השבעתו לנשיאות המתוכננת למחר.
ומערכת היחסים הזו התבררה כמועילה מאוד עבוד צ'ו כאשר רק אתמול, עת נכנס לתוקפו החוק החדש, הודיע טראמפ כי יחתום על ארכה מיד עם כניסתו לתפקיד במטרה לנסות ולמצוא פתרון שישאיר את טיקטוק פעילה בארה"ב. ואכן, לאחר שחסמה את פעילותה, טיקטוק מיהרה להודות לנשיא הנכנס וחזרה לפעילות תקינה.
הקשר עם המיליארדר ג'פרי יאס
במרכז הברית בין טראמפ לטיקטוק עומדת דמותו של המיליארדר היהודי והמסתורי במעט ג'פרי יאס, אחד המשקיעים הגדולים בחברת האם של טיקטוק, בייטדאנס. יאס, שהונו העצום נצבר בעיקר בזכות השקעות בטכנולוגיה ובשוק ההון, מחזיק מניות משמעותיות בחברה הסינית, מה שהופך אותו לבעל עניין ישיר בעתיד הפוליטי-עסקי של הפלטפורמה בארה"ב.
במקביל, יאס מקיים קשרים עם טראמפ באופן ישיר. הוא נחשב לאחד התורמים הבולטים למפלגה הרפובליקנית ולרשת החברתית של טראמפ,, Truth Social שנולדה במטרה להתחרות בפלטפורמות הגדולות של X ומטא.
לפי דיווחים שונים, מעורבותו של יאס סייעה לתווך בין טראמפ לבין הנהלת טיקטוק, כאשר יאס שימש כמעין "מגשר" בין האינטרסים של שני הצדדים. נראה כי מבחינתו של יאס, החיבור בין טראמפ ובייטדאנס הוא הזדמנות עסקית נדירה לחבר בין כוח טכנולוגי לבין כוח פוליטי.
לצד זאת, העובדה שיאס מחזיק במניות גם בבייטדאנס וגם מעורב ברשת החברתית של טראמפ, לצד התרומה שלו למערכת הפוליטית בארה"ב, מעלה שאלות על ניגודי אינטרסים אפשריים, על התפקיד שהוא ממלא בעיצוב הזירה הדיגיטלית האמריקאית והאם בכלל האינטרס האמריקאי נמצא לנגד עיניו.
ברית שמשרתת אינטרסים משותפים
הברית בין טראמפ לטיקטוק, בתמיכתו של יאס כאמור, היא שילוב מפתיע של אינטרסים הדדיים. טראמפ הבין שטיקטוק אינה רק אפליקציה בידורית, אלא מנגנון רב-עוצמה להפצת מסרים פוליטיים ולעיתים דיסאינפורמציה, שמתאימה במיוחד לאסטרטגיה שלו.
בייטדאנס מצידה זוכה לא רק להגנה פוליטית מטראמפ, אלא גם לגיבוי עסקי משמעותי מיאס, שמשקיע רבות בהצלחתה. הברית הזו יוצרת רשת אינטרסים מורכבת, שבה טכנולוגיה, פוליטיקה וכלכלה מתלכדים כדי לקדם מטרות משותפות – לעיתים על חשבון הערכים הדמוקרטיים והאינטרס של האזרח האמריקאי.
4 צפייה בגלריה


נשיא סין, שי ג'ינפינג. אל לשכוח מי עומד מאחורי כל הדרמה של טיקטוק
(צילום: ALEXANDER NEMENOV/Pool via REUTERS)
קל לשכוח, אבל מאחורי האינטרסים של טראמפ, יאס, ואפילו 170 מיליוני האמריקנים שלא יכולים לתאר לעצמם חיים בלי טיקטוק, עומדת לא אחרת מאשר המפלגה הקומוניסטית הסינית, שכידוע לא בדיוק משחקת לפי כללי המשחק הדמוקרטיים או המערביים.
לראייה – בעוד שבייטדאנס מצד אחד מתעקשת שאין לה קשרים כה עמוקים עם הממשל הסיני כפי שטוענים בארה"ב, הממשל הסיני הוא זה שמסרב לפי הדיווחים לאפשר לבייטדאנס למכור את פעילותה של טיקטוק בארה"ב לידיים אמריקניות, כפי שהחוק החדש דורש.
אפילו אילון מאסק, האיש העשיר בעולם ומקורבו של טראמפ, שהביע גם הוא תמיכה בהשארת פעילותה של טיקטוק בארה"ב, הביע לאחרונה הסתייגות מפני המצב שנוצר, בו אפליקציות סיניות עובדות ללא מפריע בארה"ב, בעוד שאפליקציות אמריקניות כדוגמת X, אסורות בסין.
כך או כך, מערכת היחסים בין טראמפ, טיקטוק, ויאס (מבלי לציין אפילו את התמיכה לה זוכה הנשיא החדש ממנהיגי עמק הסיליקון הגדולים), משקפת את הדינמיקה החדשה בין טכנולוגיה לפוליטיקה – דינמיקה שבה בריתות כלכליות ואינטרסים משותפים מעצבים את המציאות עבור מאות מיליוני אזרחים, ולא תמיד לטובתם. נשארת רק השאלה מי פה באמת בעל הבית?