ככל שהן מתקרבות לעידן "הבינה המלאכותית הכללית" (AGI), שתהיה חכמה ויעילה יותר מבני האדם, ענקיות ה-AI ממשיכות במסע החיפושים שלהן אחר לגיטימציה ערכית, מוסרית ואפילו דתית.
אחרי שאחד ממייסדי אנת'רופיק, כריסטופר אולה, הוזמן על-ידי האפיפיור ליאו ה-14 לסיוע בגיבוש "אנצקליקה" (מכתב עקרוני בעניין בעל חשיבות כללית הנשלח לכנסיות הקתוליות בכל העולם) בנושא האנושות בעידן ה-AI - גם חברת OpenAI מצאה סמכות מוסרית משלה להיאחז בה: הסנאטור היהודי הקשיש ברני סנדרס.
עמק הסיליקון מחפש מוסר
מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, גם הוא יהודי, ביקש להיפגש עם סנדרס לאחר שזה הודיע כי יעלה הצעת חוק, לפיה הממשלה הפדרלית תקבל לידיה 50% מהבעלות על מעבדות AI עצמאיות, ותשלוט בהן למעשה. הפגישה התקיימה אתמול (ד') ובראיון שנתן ל-CNN אישר סנדרס כי אלטמן הוא שביקש אותה.
אלטמן, שלאורך השנים צוטט כמי שאמר ש"בינה מלאכותית כנראה תוביל לסוף העולם, אבל בינתיים ייוצרו חברות נהדרות", וש"התפקיד שלי הוא לעזור לאנשים להרוס משרות", מבקש כעת כנראה להיעזר תדמיתית בסנדרס, שנתפס בארה"ב כסמל ליושרה קיצונית.
כבר במרץ 2023 נפגש אלטמן - שנזקק להילה של אחריות חברתית בתקופה שבה החברה שלו ספגה ביקורת חריפה על קצב הפיתוח המהיר שלה - עם האפיפיור הקודם, פרנציסקוס, בפגישה שעסקה בהשלכות האתיות של הבינה המלאכותית ובצורך ברגולציה שתמנע פגיעה בשכבות החלשות בחברה.
מדובר במגמה מרתקת: עמק הסיליקון, למרות שרובו מונה אתאיסטים, פונה למקורות סמכות מוסריים, דתיים ופילוסופיים בניסיון לזכות ב"תעודת כשרות" ערכית. ראשי חברות ה-AI מזהים כי הפחד הגובר מפני אובדן מקומות עבודה, פגיעה בפרטיות ואפילו איומים קיומיים, מקשה עליהם להשיג לגיטימציה ציבורית.
גוגל, למשל, הקימה לאורך השנים ועדות מייעצות רבות המורכבות מאנשי רוח. לפי ה"ניו יורק טיימס", היא גייסה בין השאר את הפילוסוף פרופ' לוצ'יאנו פלורידי מאוניברסיטת אוקספורד, מומחה עולמי לאתיקה של מידע, כחבר במועצת האתיקה שלה בנושא AI (ועדה שפורקה בהמשך בשל מחלוקות פנימיות).
במקביל, גוגל ומטא מממנות קתדרות שלמות באוניברסיטאות מובילות כמו סטנפורד והרווארד, העוסקות ב"אתיקה של טכנולוגיה" - צעד שמבקרי התעשייה מכנים לעיתים "מכבסת אתיקה".
יתרה מזו: לפי דיווחים ב-Wired, חוקרים ויזמים בולטים בעמק הסיליקון קיימו לאורך השנים דיאלוגים ממושכים עם הדלאי לאמה. השיחות עסקו בשאלות קיומיות: האם למכונה יכולה להיות חמלה, וכיצד ניתן לתכנת אלגוריתם שיפחית סבל אנושי. עבור היזמים, לעצם הישיבה לצד דמות שמייצגת חמלה עולמית וניקיון כפיים מוסרי יש חשיבות תדמיתית.
אתיקה של בינה מלאכותית
הזמנת האפיפיור של נציג אנת'רופיק מחזקת את מאמציה המתמשכים של החברה בהנהגת דאריו אמודי למתג את עצמה כאופציה היותר-אתית של הבינה המלאכותית. כפי שפורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בעבר, החברה מעסיקה פילוסופית, אמנדה אסקל, שאחראית על גיבוש הכללים האתיים ו"עמוד השדרה המוסרי" של מודל הבינה המלאכותית שלה.
הכללים הללו נאספו בספר המכונה "החוקה של קלוד", שמתעדכן ללא הרף. כדי ליצור את ה"אישיות" של קלוד היא שילבה מקורות מגוונים: הכרזת זכויות האדם של האו"ם, עקרונות החירות, השוויון והביטחון; כללי בטיחות שגובשו במעבדת ה-AI הנחשבת DeepMind, ושילוב של ערכים ליברליים מערביים ומזרחיים. אנת'רופיק בחרה אפילו כומר שמסייע לעצב את המודל.
OpenAI, מצידה, פרסמה בעבר "מסמך מדיניות" הקורא להקמת "קרן עושר ציבורית" שמבטיחה לכל אזרח - כולל אלו שאינם מושקעים בשווקים פיננסיים - חלק מן הצמיחה הכלכלית שתניע הבינה המלאכותית.
המסמך הזה תואם למטרת החקיקה שהציע סנדרס, שלפיה תוקם "קרן עושר" עצמאית מרווחיהן של חברות הבינה המלאכותית (אם כי המסמך של OpenAI, כמובן, אינו קורא לשליטה ממשלתית).
אנליסטים העוקבים אחר אלטמן ושוק הבינה המלאכותית טוענים, כי ל-OpenAI עבר עשיר של ניסיונות להיראות כמי שעושה את "הדבר הנכון", אף שאינה מתכוונת לכך באמת. אלטמן, הם טוענים, יכול לטפח את הרומן עם סנדרס כיוון שהוא יודע שממילא החוק שמציע הסנאטור לא יתקדם לשום מקום, וסיכוייו לעבור אפסיים.
שלשום פרסמה OpenAI "מסמך מדיניות" חדש, הקורא לחייב מודלים של בינה מלאכותית להיערך לסיכוני בטיחות פוטנציאליים. גם המסמך הזה מאפשר לחברה להיראות כאילו היא קשובה לביקורת הציבורית, בעוד שמאחורי הקלעים היא מכתיבה את העניינים.
