התחזיות הקודרות שלפיהן הבינה המלאכותית תמחק מקצועות שלמים כבר אינן בגדר תיאוריה, והן מורגשות היטב בשוק התעסוקה העולמי. מתכנתים בתחילת דרכם, כותבי תוכן, מתרגמים, נציגי שירות לקוחות ועובדי אדמיניסטרציה מרגישים כיצד האוטומציה מצמצמת את הצורך בהם, ובמקביל נרשמת ירידה ניכרת בביקוש לקורסי תכנות בסיסיים ולהכשרות הסבה מזורזות. אולם בעוד המכונה בולעת את המשימות השגרתיות, הביקוש למומחים המסוגלים לנהל מערכות מורכבות ולבקר את תוצרי האלגוריתם רק הולך וגובר.
סוף השבוע האחרון סיפק תזכורת כואבת למגבלות האוטומציה. ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט חוותה תקלת ענק עולמית, שנמשכה כיממה וחצי והשביתה שירותי דואר אלקטרוני ותקשורת ארגונית ברחבי העולם. התקלה נגרמה בעקבות עדכון הגדרות רשת ותגובת מערכת הניהול האוטומטית (החברה לא ציינה שמדובר במערכת בינה מלאכותית) של מיקרוסופט, שיצרה עומס על שרתי האבטחה. דווקא מהנדסים אנושיים נאלצו לאתר את מקור הכשל ולהחזיר את המערכות לאחור, בעוד שעדכוני הסטטוס האוטומטיים ספגו ביקורת חריפה על חוסר דיוק טכני.
במקביל, ביום שישי הורתה רשות התעופה הפדרלית בארה"ב על קרקוע נדיר של כלל הטיסות ברחבי המדינה למשך יותר מארבע שעות – האירוע החמור מסוגו מאז אסון התאומים – לאחר שנתב תקשורת חדש שהותקן במערך הבקרה האווירית הציף את המערכת באלפי בקשות חיבור ושיתק את התקשורת. שני האירועים הללו הבהירו היטב כי כאשר תשתיות ליבה קורסות, אין תחליף לשיקול דעת אנושי.
קרב בין ארבעה
בשוק כלי הפיתוח מתחוללת כיום תחרות עזה בין ארבעה שחקנים מרכזיים המשנים את עבודת המתכנת: גיטהאב קופיילוט של מיקרוסופט, המשולב עמוק בסביבות העבודה הארגוניות; מודלי השפה של ChatGPT, המצטיינים בפתרון בעיות לוגיות ובכתיבת קטעי קוד מהירים; קלוד קוד של חברת אנתרופיק, הנחשב לכלי אוטונומי ומתקדם במיוחד בניהול פרויקטים שלמים; ודיפסיק הסינית, שטלטלה את השוק עם מודלי קוד פתוח זולים ויעילים להפליא.
אלא שיש פער בין יכולתם המרשימה של הכלים הללו לייצר אב-טיפוס עובד בתוך דקות, לבין אמינותם במערכות רגישות. מבדקי אבטחה עדכניים מראים כי סוכני קוד מבוססי בינה מלאכותית מייצרים קוד הפגיע פי 2.7 לפרצות אבטחה בהשוואה לפיתוח אנושי מבוקר. במערכות סליקה, תשלומים והגנת מידע, הכלים הללו נוטים להחמיץ מקרי קצה קריטיים, ולאחרונה אף התגלה כי סוכנים אוטונומיים דוגמת קלוד קוד הדליפו בשוגג אלפי מפתחות הצפנה וסיסמאות למאגרי קוד פומביים.
בחינה של שוקי העבודה בעולם מראה כי הפגיעה אינה אחידה. בארה"ב, מחקרים של אוניברסיטת סטנפורד מצביעים על ירידה של כ-20 אחוזים בתעסוקת צעירים בגילים 22-25 בתפקידי פיתוח תוכנה התחלתיים, שכן כלי הבינה המלאכותית מבצעים כיום את עבודת התכנות הבסיסית שעליה צמחו בעבר מתכנתים צעירים.
באירופה מתמקד הדיון הציבורי והרגולטורי בהגנה על עובדי צווארון לבן בענפי המשפט, הבנקאות והביטוח, שבהם מערכות עיבוד מסמכים מחליפות מתמחים ופקידים. בסין, ענקיות טכנולוגיה כמו באידו ועליבאבא מטמיעות סוכנים אוטומטיים המחליפים רבבות מוקדני שירות ומסחר.
בישראל, חברות מצמצמות גיוס של בוגרים חסרי ניסיון ומעדיפות מהנדסים בכירים המסוגלים לתכנן ארכיטקטורה ולפקח על הקוד המיוצר. בשיחה שניהלנו בנושא עם פרופ' עירית הדר, דיקנית הפקולטה למדעי המחשב והמידע באוניברסיטת חיפה, היא סיפרה שישנה ירידה משמעותית בעניין של סטודנטים בהרשמה לקורסים בתחום. בכירים נוספים בעולם האקדמיה אישרו כי יש ירידה בביקוש.
הבהלה הנוכחית מפני היעלמות המתכנתים אינה חדשה. זה קרה, למשל, בשנות החמישים ושוב בשנות השבעים, עם כניסתן של מערכות מתוחכמות לעולם הטכנולוגיה, וזה ממשיך להתרחש. בכל אחד מהצמתים הללו התברר כי ההתקדמות לא חיסלה את המקצוע, אלא הרחיבה דרמטית את היקף התוכנה בעולם.
גם כשה-AI הפציע היו הערכות שרק מקצועות ידניים כגון אינסטלטורים, בנאים או חשמלאים יזכו לעדנה. אך כיום, לאחר שטירוף הבינה המלאכותית נרגע קצת, מתברר שאולי מפתחים נזרקו ממשרותיהם קצת מוקדם מדי. ועם זאת, הירידה בביקוש לבוגרי אוניברסיטאות צריכה להדאיג. אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, "יש ירידה חדה בגיוס ג'וניורים. אין מחסור במועמדים, אבל הם פשוט לא מוצאים עבודה. ואם לא יהיה מי שיישב וילמד את המקצוע מהבסיס, המשמעות היא שבעוד שלוש שנים לא תהיה לנו הנהלה זוטרה, ובעוד שבע שנים לא תהיה הנהלה בכירה".
“תוכנית התמחות”
מה הוא מציע? "התוכנית שלנו מורכבת משני שלבים. השלב הראשון הוא שילוב התמחות מעשית בתוך חברות הטכנולוגיה, מעין סטאז', כבר במהלך השנתיים האחרונות ללימודי התואר. כך הסטודנטים ייכנסו לעניינים והחברות יקבלו עובדים עם ניסיון ראשוני ולא 'ג'וניור אפס'. השלב השני הוא סבסוד ממשלתי שייתן תמריץ לחברות לקלוט ולהכשיר את הצעירים הללו לטווח הארוך. במקביל, אנחנו מגבשים בימים אלה תוכנית להעברת מפוטרי הייטק עם רקע בבינה מלאכותית אל התעשייה המסורתית והכבדה – מפעלי הכימיה, המתכת והפלסטיק – כדי לחזק את 83% מהמשק שאינם הייטק".
ומה אומרים העובדים במשק? ענבל עפגין (24) מפתח-תקווה, מעצבת גרפית בחברת תיירות, מספרת ש"לפעמים בעבודה שלי אני מקבלת משימות כמו לעצב עמוד באתר", היא מספרת, "למנהל שלי יש קלוד, ועד שאני מגיעה למשימה הזו הוא מוריד לי אותה – כי הוא סיים אותה בשנייה. זה קורה בהדרגה כי רק לא מזמן הכנסנו AI לחברה, אבל לאט לאט עוד ועוד משימות מתבטלות לי, וגם המשימות שנשארות נהיו קצרות יותר כי גם אני נעזרת ב-AI. אז מצד אחד יש לי חשש מפיטורים בעתיד. מצד שני, הבינה המלאכותית עדיין מלאה בבעיות ואין לה ראייה עיצובית. בעתיד אני מניחה שזה רק ילך וישתכלל, ומי שייפגע הם בעיקר מעצבים מתחילים שיהיה להם קשה למצוא עבודה בתחום".
יניב, חקלאי מקריית-טבעון, אומר ש"מקצועות ידניים יהיו כנראה הקשים ביותר להחלפה על ידי רובוטים ומכשירים שכוללים בינה מלאכותית. נראה לי שנהיה מהאחרונים שיוחלפו. לא נראה לי שיש כיום מוצרים שיכולים להתאים למשקים שהם לא מפעל ענק, שיכול להשקיע מיליונים, וגם אז זה יסגור רק פינה אחת. יש מלא פעולות קטנות שעוד לא נולד הרובוט שיכול לעשותן. אולי עוד 50 שנה זה יגיע. אם יצליחו לייצר רובוט דמוי אדם עם מוטוריקה מתאימה, שיכול לזוז בצורה עדינה, אז אולי. אחרת זה לתכנן את כל המשקים מההתחלה בדגש על אוטומציה".
המהנדס ליארז צור אומר: "בגדול אני לא חושב שכלי AI יכול להחליף מהנדסים לגמרי. לא תמיד הוא קולע לארכיטקטורה או להיררכיה שאתה עובד איתה, וברוב הפעמים אתה צריך לפקח עליו ולוודא שהוא עושה באמת את מה שאתה רוצה, באופן שאתה רוצה. מה שכן, הוא משפר תהליכים ומקצר זמנים באופן שאי אפשר להתחרות בו. דבר שבעבר היה יכול לקחת ימים או שבועות לכתוב ולבדוק, עם ההגדרה הנכונה אתה יכול לבנות ביום או יומיים. ומי שלא יאמץ את זה, פשוט יישאר מאחור. לדוגמה, אתמול נתתי ל-AI לכתוב לי איזה פיצ'ר שאנחנו שוקלים להכניס. נתתי לו את כל ההרשאות שהיה צריך, את כל ההגדרות והדרישות ונתתי לו לרוץ. רק לכתוב מסמך לפיצ'ר הזה היה לוקח לי 4-5 ימי עבודה. הוא תפר לי ביום אחד את כל העבודה, מקצה לקצה, כולל מסמכים, כשאני ברקע רק מחדד לו מדי פעם את הפרטים".







