מעבדת תנועה במציאות מדומה, קונסולות משחק, מדפסות תלת-ממד וסדנת מייקרים לפיתוח מכשירים בהתאמה אישית: אלה לא בהכרח מתקנים שמדמיינים כשחושבים על בתי-חולים, אבל באלי"ן - בית חולים שיקומי לילדים בירושלים, טכנולוגיות מתקדמות מהוות ערך-מוסף של ממש.
"לשימוש באמצעים דיגיטליים, באפליקציות, ברובוטיקה, במציאות מדומה - כאלה שנכנסו רק בשנים האחרונות לחיים שלנו - יש משמעות גם בתהליך השיקום וגם בשיפור איכות החיים של אנשים בעלי מוגבלויות", אומרת ד"ר מורית בארי, מנכ"לית אלי"ן. "אצל ילדים זה עוד יותר קיצוני, כי הם לא חוזרים למה שהיה לפני הפגיעה, אלא צריכים להמשיך להתפתח וללמוד דברים על העולם. האמצעים הטכנולוגיים שאנחנו משתמשים בהם מאפשרים לילדים לחוות את הדברים האלה כסימולציות במרחב בטוח, לפני שעושים אותם בעולם האמיתי".
3 צפייה בגלריה
בית החולים אלי"ן
בית החולים אלי"ן
תנועה במציאות מדומה. בית החולים אלי"ן
(צילום: אלי"ן)
מחר (ג') ייערך כנס אלי"ן לשיקום ילדים, שיעסוק בין היתר בחשיבותה של טכנולוגיה בתהליך השיקומי. לדברי בארי, טכנולוגיות חדשות הן מנוע משמעותי בפיתוח מוטיבציה - אולי אחד המרכיבים החשובים בתהליכים שיקומיים, בעיקר בקרב ילדים. "אי-אפשר להגיד לילד 'חשוב שתתאמן בהזזת רגל או יד'. הם יעשו את זה אם הסיטואציה תביא אותם למקום של מוטיבציה. אז אנחנו משתמשים במשחקים, ועולם המשחקים הווירטואליים פותח לנו אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות. הילדים מבחינתם נהנים ממשחק, אבל מתאמצים ומתגברים על מכשולים, ומאמנים את הגוף שלהם למטרות שחשובות לנו כאנשי מקצוע".
3 צפייה בגלריה
ד"ר מורית בארי
ד"ר מורית בארי
"אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות". ד"ר מורית בארי
(צילום: נועה ארד)
מרחב החדשנות בבית-החולים כולל בין היתר, מעבדת תנועה מבוססת מציאות מדומה - חיבור שעוד לא קיים בשום מקום אחר בישראל. "המעבדה הוקמה לפני פחות משנה וכבר עברו בה כמה עשרות ילדים", אומרת בארי. "אנחנו אוספים מידע שכולל את מרכיבי הצעידה, מפרט אילו שרירים מופעלים, בסופו של דבר אנחנו בודקים לא רק איך נראית ההליכה - אלא כתוצאה מאיזה מנגנון היא נוצרה. הילד צולע? אולי זה הקרסול, אולי זה הירך, אולי יש שריר שלא מתפקד. הפרטים האלה חיוניים למתן טיפול נכון".
3 צפייה בגלריה
בית החולים אלי"ן
בית החולים אלי"ן
פתרונות מותאמים. בית החולים אלי"ן
(צילום: אלי"ן)
בתוך בית-החולים פועל גם מעין מרחב מייקרים (פעם קראו לזה "סדנה"), שמצליח לרכז אליו חוקרים, סטארט-אפיסטים ואפילו מעצבים תעשייתיים - במטרה לפתח פתרונות מותאמים אישית עבור המטופלים הצעירים. "לילדים לא רוכשים מוצרים מאוד יקרים, כי בעוד שנה הם יגדלו וזה כבר לא יהיה מתאים", מסבירה בארי. "בסדנה הזו אנחנו יכולים לעצב ולהדפיס מוצרים באופן ספציפי עבור כל ילד. מתוך הרעיונות שנוצרים שם אנחנו עוזרים לפתח פתרונות בעלי פוטנציאל מסחרי רחב. את אבות-הטיפוס אנחנו מנסים אצלנו, אבל השאיפה היא לתרום כך לאוכלוסיית כל ילדי העולם".

גיימינג כמטרה שיקומית

באלי"ן מטופלים כ-300 ילדים בכל רגע נתון. הם מגיעים מגיל לידה ועד בגרות, חלקם עם בעיות מולדות כמו מחלות שריר, חלקם עם פגיעות מוחיות, חלקם אחרי תאונות ופציעות. לדברי בארי, טכנולוגיה תמיד הייתה חלק מהד.נ.א של בית-החולים. "להתקדם לטכנולוגיות חדשות היה מאוד טבעי עבורנו, אבל מה שהפתיע הוא ההתגייסות של הקהילה הטכנולוגית - גם המקומית וגם הבינלאומית. מגיעים אלינו צוותי חשיבה, עוזרים לנו לחשוב על פתרונות, ואנחנו מצידם מסייעים להם ביצירת פתרונות כוללניים עבור מוצרי מדף - כך שגם אנשים בעלי מוגבלויות יוכלו להשתמש בהם. כולם מרוויחים".
תחום הבריאות הוא בכל זאת מאתגר. מוכרחים להסתמך על ניסויים קליניים, לחכות לאישורים, הרבה ביורוקרטיה, לפעמים גם קשה לגייס את הצוות הרפואי לשימוש בטכנולוגיה. זה מורגש באלי"ן? "האתגר העיקרי שלנו הוא הטמעה של הטכנולוגיות לשימוש יום-יומי. אין אצלנו אלפי מטופלים, ולכן אנחנו מחפשים שותפים שיפתחו פתרונות עבור אוכלוסיה רחבה יותר מזו המיידית של בית החולים. אם למשל פיתחנו פתרון עבור רעד, הוא יכול לסייע לחולי פרקינסון. ההתגייסות של הצוות מגיעה מתוך דאגה למטופל הספציפי, אבל אנחנו יותר ויותר נכנסים לעולם של ניסויים קליניים, לפחות ברמה של הוכחת היתכנות".
אילו טכנולוגיות את שואפת להכניס לבית-החולים? "אנחנו רוצים להכניס הרבה יותר עבודה עם רובוטיקה, ומאוד רוצים לפתח את תחום הגיימינג כמטרה שיקומית בפני עצמה. זה אומר שמטופל ישחק במשחקים שבני גילו משחקים, באותן קונסולות ובכל האמצעים שזמינים לחברים שלו. כשהוא אונליין, המוגבלות שלו בלתי נראית, והוא יכול להשתתף כמו כל אחד אחר בעולם הווירטואלי. זו השתתפות חברתית שיש בה המון הבטחה לאנשים עם מוגבלות בתנועה, מי שמתקשה פיזית לשחק כדורגל - יכול מאוד להצליח בפיפ"א. העולם של שיקום ילדים משתנה כל הזמן, וקרוב לוודאי שאם נערוך את הריאיון הזה בעוד שנתיים - כבר נדבר על נושאים אחרים. זה מרגש ומרתק לעבוד בעולם שבו עתיד הילדים ישתפר ככל שנצליח להטמיע את הקדמה לתוך החיים שלהם".