בימים אלה כבר אפשר לעשות סיכומי ביניים של מגפת הקורונה וההתמודדות איתה, ואפשר להצביע על שחקנית מרכזית בסיוע למערכות הבריאות: הבינה המלאכותית (AI). חברות טכנולוגיה רבות התגייסו לסיוע לבתי החולים וכמעט כולן רתמו למשימה מערכות בינה מלאכותית. זו אולי שעה קשה לאנושות, אבל זו שעתם היפה של מפתחי מערכות הבינה המלאכותית, בתקופה שאולי תיזכר בספרי ההיסטוריה כנקודת הזינוק של הבינה המלאכותית.
רפואה עתידניתרפואה עתידנית
מערכות בריאות דיגיטלית
(צילום: Shutterstock)
חברת נבידיה (Nvidia) היא אחת מיצרניות שבבי ה-AI המובילות בעולם. פרופ’ גל צ'ציק, מנהל חטיבת המחקר של נבידיה בישראל, אינו מרבה להתראיין, אבל כעת יש תחושה של התגייסות באוויר. במרכז המחקר של נבידיה שהוא עומד בראשו, מפתחים מערכות למידת מכונה (ML) ובינה מלאכותית, שעושות שימוש במעבדי ה-GPU של החברה, מהמהירים בעולמות הבינה המלאכותית. “אנחנו מפתחים אלגוריתמים לבעיות של הבנה של סביבה, בעיות של תקשורת, למשל שיחה בין אנשים ורובוטים”, הוא מספר, “כדי שהן יעבדו בחיים האמיתיים צריך לשלב את החוזקות של המכונה עם החוזקות של האנשים וזה אחד האתגרים".
מערכות הבינה המלאכותית שמבוססות על שבבי נבידיה גויסו למערכה נגד הקורונה, הן בישראל והן בעולם, בתוך זמן קצר. צ’צ’יק מסביר שסוג אחד היו כלי למידה עמוקה ועיבוד תמונה, שמאפשרים לאבחן במהירות חולים בקורונה על פי צילומי חזה והדמיות של מערכת הנשימה, וגם לחזות את רמת הסיכון של חולים על בסיס ההיסטוריה הקלינית שלהם. סוג שני היו מודלים סטטיסטיים מפורטים שמאפשרים לייצר סימולציות של התפשטות המגפה. “שילוב של סימולציות אלו עם למידת מכונה יכול לספק תובנות חשובות לצורך קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, החל מהחלטות על בידוד פרטני, ועד החלטות על סגר”, הוא אומר.
בינה מלאכותית קורונה NVIDIA גיא צ'צ'יקבינה מלאכותית קורונה NVIDIA גיא צ'צ'יק
פרופ' גיא צ'צ'יק. מסקנות טובות יותר
(צילום: יח"צ)
לדבריו, מערכות של בינה מלאכותית מבוססות לעיתים קרובות על רשתות למידה עמוקה. רשתות אלו לומדות מדוגמאות וזקוקות למאגרי נתונים ענקיים. "מהסיבה הזאת יש ערך עצום למאגרי מידע אישי ומפורט, החל ממידע קליני ועד למידע על התנהגות האוכלוסייה. עלינו להיזהר בשימוש במאגרי מידע כאלה ולאזן בזהירות את הזכות לפרטיות עם הזכות לביטחון ובריאות. בשימוש נכון, מערכות של בינה מלאכותית יכולות להקל באופן משמעותי את ההתמודדות עם מגפות על ידי האצה של חיפוש התרופות, ייעול תהליכים לוגיסטיים, ושיפור יכולות אבחון. הבינה המלאכותית מאפשרת לצוותים מדעיים לנתח ולעבד נתונים במהירות רבה יותר, תוך הגעה למסקנות טובות יותר בפחות זמן”.
פרופ’ צ׳צ׳יק, מומחה לחקר המוח בהכשרתו, שימש כמדען ב-Google Brain בארה”ב לפני תפקידו הנוכחי. מרכז המחקר שהוא עומד בראשו נחשב ליהלום בכתר נבידיה, ובזמן הקמתו לפני כשנה אמר ביל דאלי, המדען הראשי של החברה, שישראל היא כוח ענק בתעשיית הבינה המלאכותית: “בכל פעם מחדש אני נדהם מאיכות המחקר, החוקרים, והרעב בשוק לרעיונות חדשים”.
בינה מלאכותית קורונה NVIDIAבינה מלאכותית קורונה NVIDIA
שבב בינה מלאכותית של NVIDIA
(צילום: יח"צ)
בחודש שעבר קיימה נבידיה את הכנס השנתי העולמי שלה, הפעם במתכונת של ריחוק חברתי. זה לא מנע ממנה להציג שורה של מוצרים שעשויים לסייע ישירות במאבק בקורונה, בין השאר באמצעות הפלטפורמה NVIDIA Clara שמשלבת בינה מלאכותית ומחשוב מואץ, ומסייעת לחוקרים בתחומי הרפואה, ספקי טכנולוגיות ובתי חולים להתמודד עם המגפה בעוצמה חדשה. בין השאר היא שברה שיא מהירות חדש כאשר ניתחה את רצף הדנ"א האנושי השלם בפחות מ-20 דקות, יכולת שתאפשר לאבחן מהר הרבה יותר את פגיעותו של חולה כזה או אחר. נבידיה גם העמידה את מודלי הבינה המלאכותית שפיתחה כסיוע לבתי חולים בניתוח מידת החומרה של מחלת הקורונה על סמך סריקות CT של החזה ולפיתוח כלים חדשים למדוד ולאתר זיהומים באופן טוב יותר.
AI בקורונה IBM מחשב עלAI בקורונה IBM מחשב על
מחשב העל Summit של IBM
(צילום: יח"צ)
חברת יבמ (IBM), בימים רגילים מתחרה של נבידיה, התגייסה גם היא לתגבור המאמצים למאבק בקורונה. החברה הקימה קונסורציום של ארגונים ומוסדות מחקר, שמשתפים ביניהם את מערכות מחשבי העל של יבמ. הקונסורציום מקיף 20 מחשבי-על, בהם גם Summit מארה"ב, המחשב החזק בעולם (עם כושר חישוב של 200 פטהפלופס), Piz Daint השוויצרי, השישי בעוצמתו בעולם, Lassen האמריקאי, העשירי בעוצמתו בעולם ועוד. כושר המחשוב העצום הזה נרתם כדי להאיץ את גילוי החיסונים או הטיפולים התרופתיים למלחמה בווירוס הקורונה.
יבמ גם גייסה למחקר המאומץ מערכות נוספות שפיתחה כמו מודלים לפיתוח תרופות שמבוססים על הדמיות של מולקולות וחלבונים, שבאמצעותם פיתחה 3,000 מולקולות שעשויות לשמש לפיתוח תרופה לקורונה. IBM Research פיתחה שירות מחקר AI מבוסס ענן שמאפשר לחפש בצורה מתוחכמת מידע במאגר של כ-45 אלף מאמרים ומסמכים רפואיים. כמו כן יבמ עיבדה את כל הגנומים הציבוריים החדשים של הנגיף SARS-CoV-2 שהורכבו לאחרונה, מה שהניב מעל 2 מיליון רצפי גנים, שבאמצעותם ניתן להאיץ את הפיתוח של תהליכי התערבות בריאותית.
חברה שמשתמשת ביכולות בינה מלאכותית בדיוק למטרות האלה היא חברת הסטארט-אפ הישראלית קלו (CLEW Medical), שמצאה את עצמה משתתפת ישירות במאמץ להתמודד עם גל חולי הקורונה שהציף את בתי החולים בישראל, כשהיא מפתחת מערכת מותאמת לצורכי בתי החולים איכילוב ושיבא. הטכנולוגיה של החברה משתמשת בבינה מלאכותית ובכמויות נתונים גדולות כדי לזהות הידרדרות או השתפרות במצבם של חולים במחלקות טיפול נמרץ. אבל שום דבר לא הכין אותם למה שקרה עם פרוץ הקורונה.
מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים איכילובמחלקת טיפול נמרץ בבית החולים איכילוב
מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים איכילוב
(צילום: שירי הדר )
"הדבר הזה נחת עלינו ללא שום הכנה", מספר גל סולומון, מנכ"ל ומייסד החברה, קיבלנו טלפון מבית החולים שיבא ושאלו אם הטכנולוגיה שלנו מתאימה לטיפול נמרץ בהיקף גדול. באותו יום קיבלנו טלפון דומה מאיכילוב. החלטנו לעזוב את כל הפעילויות ולהתרכז בסיפור הזה במטרה להציל חיים”. בשגרה, הטכנולוגיה של קלו עוקבת אחרי הנתונים מכל המכשירים אליהם מחובר החולה, ועל בסיס נתוני עתק ממיליוני מקרים קודמים מייצרת תמונת מצב ותחזית לכל חולה.
אלא שבקורונה אין כל ניסיון קודם, וכמות הנתונים בישראל מלכתחילה קטנה, מה שאתגר את אנשי קלו: “גילינו עולם הרבה יותר מסובך, הקורונה היא חידה לא פתורה”, אומר סולומון, "פיתחנו סט גדול מאוד של מודלים כדי לאתר מספר נקודות כשל ואירועים קריטיים שמעידים על הידרדרות החולה. אצל חולה קורונה ההידרדרות לפעמים היא סופר מהירה, אתה לא מבין מאיפה זה בא לך. המערכת שלנו לא אומרת לך איך לטפל אבל אומרת באיזה מסלול נמצא החולה, השתפרות או הידרדרות, וזו אינפורמציה אדירה".
הכנת מתקן אשפוז חולי קורונה בית חולים אסותא אשדודהכנת מתקן אשפוז חולי קורונה בית חולים אסותא אשדוד
מחלקת קורונה בבית החולים אסותא אשדוד
(צילום: AFP)
חברה נוספת שגייסה את הבינה המלאכותית היא ויסייטס (Viisights) הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי והתרעה על אירועים חריגים. המערכת שלה מפענחת באמצעות כלי בינה מלאכותית תכני וידאו ממצלמות מעקב ברחבי בית החולים או מרחבים ציבוריים אחרים ומתריעה על אירועי עם התהוותם. “מאז התפשטות נגיף הקורונה החברה חווה עלייה של מעל 50 אחוזים בביקושים, בפניות מלקוחות חדשים וגם לקוחות קיימים, שמחפשים דרכים חדשניות שאינן פוגעות בפרטיות למניעת התפשטות הנגיף" אומר אסף בירנצוייג מייסד ומנכ"ל ויסייטס. לדבריו החברה הציעה את המערכת לתקופת ניסיון ללא עלות כחלק מתרומתה למאבק כנגד התפשטות נגיף הקורונה.
כאן מתווכח עם מישהי בקניוןכאן מתווכח עם מישהי בקניון
מערכת מעקב אחר הנכנסים לבית החולים
חברת אלתא בשיתוף פעולה עם Axon-Pulse מובילות מאמץ לשימוש בבינה מלאכותית במכ"ם, במטרה להשתמש בו לזיהוי וסיווג חולי קורונה מרחוק באמצעות אבחון הפרעות בנשימה ובדופק המאפיינות חולי קורונה. בAxon-Pulse משתמשים בשורה של מוצרי בינה מלאכותית ולמידה עמוקה של ניטור בני אדם, גם באמצעות גלאי חום גוף ממצלמה טרמית ממרחק רב. חברת ADASKY פיתחה מערכת מבוססת מצלמת אינפרה-אדום, שמודדת מרחוק טמפרטורת גוף ברמת דיוק רבה וביכולתה להתריע על אדם הסובל מחום במקום צפוף ולזהות מספר אנשים בו זמנית.
AI בקורונה ADASKYAI בקורונה ADASKY
המצלמה של Adasky
(צילום: יח"צ)
חברת אומניסול הישראלית פיתחה את מערכת Socrates, מנוע מחקר מבוסס AI, המאפשרת לארגונים לחקור לעומק תחום מסוים ולאתר את כל הגופים המעורבים בו - מומחים, חברות, מוצרים. ד"ר אוהד זהר, מנכ"ל אומניסול, מספר שעם תחילת משבר הקורונה והקמת מרכז המידע הלאומי לקורונה (“חמ"ל שיבא”) הציעה החברה גישה למערכת לאנשי החמ"ל ונענו בהתלהבות. "נכנסנו לשגרת עבודה מואצת, מסביב לשעון, מוציאים גרסה חדשה בכל יום או יומיים ונתנו תמיכה טכנית והדרכות לכל הגורמים", הוא מספר.
חברת מדהאב (MedHub) הישראלית מאפשרת לחולי לב שעברו צנתרו ואשר נמצאים בהסגר או בידוד להתייעץ עם קרדיולוגים באמצעות העלאה של סריקה הרנטגן שבידם. החברה מבצעת ניתוח של הסריקה ומתריעה על חסימות או אנורמליות אחרות, והתוצאות מועברות לקרדיולוג. מדהאב פיתחה כלי תומך החלטות למצנתרים, המבוסס עיבוד תמונה ובינה מלאכותית. מנכ"ל החברה אור ברוך-אל אומר כי החברה אימנה רשתות נוירונים על כמויות נתונים גדולות, וכיום היא מסוגלת לזהות ולסווג עורקים, כלי דם והיצרויות על העורקים.
מעקב נתוני החולהמעקב נתוני החולה
מעקב נתוני החולה
(צילום: shutterstock)
אסף ברנע, מנכ"ל פלטפורמת ההשקעות סנארה ונצ'רס המשמש גם יו"ר מדעי החיים במכון הייצוא, אומר כי ישראל היא אחת ממעצמות הבריאות הדיגיטלית בעולם, והבינה המלאכותית היא מרכיב מרכזי בטכנולוגיות אלה. לדבריו הקורונה "היתה קטליזטור אדיר" לענף, ומערכות הבריאות עומדות על סף שינוי מקצה לקצה בשלושה תחומים: הבריאות הדיגיטלית, הרפואה מרחוק והדיאגנוזה מרחוק. בין השאר נתנה הקורונה דחיפה משמעותית לשיתוף פעולה בין סטארטאפים, חברות, גופי בריאות, ממשלות, מעבדות ומכוני מחקר, שיאפשר הטמעת טכנולוגיות בריאות בצירוף ידע חדש ומשמעותי שיתרמו מאגרי ביג-דאטה ובינה מלאכותית.
לדבריו כבר כעת הואצו תהליכי פיתוח תרופות כולל מאמצי תרופה לקורונה: "זה לא שמכניסים למיקרו ומוציאים תרופה חדשה אחרי 30 שניות, אבל במקום 15 שנה לפיתוח תרופה חדשה הפתרון לקורונה יימצא בטווח של שנה-שנה וחצי מהיום. יהיו תהליכים מזורזים בתמיכת AI ב-80-90 הפרויקטים שיש בעולם, שיגיעו לפריצת דרך, לחיסון וכמובן גם לטיפול”.
בינה מלאכותית קורונה אסף ברנעבינה מלאכותית קורונה אסף ברנע
אסף ברנע
(צילום: יח"צ)
ברנע אומר שבתחום מערכות מכשור רפואי ישראל נחשבת מעצמת תוכנה ואלגוריתמיקה בשורה הראשונה, מכון היצוא בשיתוף משרד הכלכלה ומשרד החוץ פירסמו קטלוג דיגיטלי של 80 חברות ישראליות, שמציעות פתרונות מסוגים שונים להתמודדות עם קורונה. בהיעדר כנסים ומפגשים ישירים עם לקוחות אפשריים, הקטלוג המקוון מציג את היכולות של חברות ישראליות בתחום זה.
רשות החדשנות ומטה ישראל דיגיטלית פרסמו קול קורא להקמת מעבדת חדשנות טכנולוגית חדשה בתחומי הבריאות הדיגיטלית - פארמה ובינה מלאכותית, בהיקף של 32 מיליון שקל. אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי משבר הקורונה מעיד על הצורך העולמי במציאת פתרונות מהירים וחדשניים המשלבים בין עיבוד מידע רפואי, טכנולוגיות מתחומי המחשוב ותחום הביולוגיה. “המעבדה תהיה הזדמנות מצוינת למינוף החוזקות של ישראל בתחום, ולהקמת חברות אשר יפתחו טיפולים ותרופות חדשניים".
בחברת אולקלאוד (Allcloud) הישראלית רותמים את יכולות הבינה המלאכותית עבור חברות שלא פיתחו יכולת כזו במערכות שלהן. אולקלאוד עוסקת בהקמת מערכות מבוססות שירותי ענן, בין השאר של אמזון (AWS) ושל סיילספורס, עבור לקוחות עסקיים וממשלתיים. החברה מפעילה שירותי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שמותאמים לצורכי הארגון, ממש "בינה מלאכותית כשירות”. כך יכול ארגון, בית חולים או חברת סטארט-אפ להעלות את הנתונים שלו לענן ולהריץ מודלים של אנליטיקה, שיניבו תחזיות רפואיות וקבלת החלטות משופרת.
AI בקורונה EyeControlAI בקורונה EyeControl
מערכת EyeControl. תקשורת במצמוץ
(צילום: יח"צ)
אחת החברות האלה היא הסטארט-אפ הישראלי אייקונטרול (Eyecontrol), שבאמצעות שירות ה-AI של אולקלאוד פיתחה גירסה חדשה של המוצר שמאפשר למונשמים לתקשר עם הסביבה באמצעות תנועות העין. הטכנולוגיה העיקרית של אייקונטרול נועדה לאפשר למשותקים ולמוגבלי תנועה לשוחח באמצעות הזזת העין בלבד. מדובר במערכת שמורכבת על ראשו של המטופל, שמקריאה לו אפשרויות לפעולות שונות באמצעות רמקול שמוצמד לעצם הלסת, והוא בוחר מביניהן באמצעות מצמוץ. התאמת המערכת למונשמי קורונה נעשתה באמצעות בינה מלאכותית שלומדת את הדרך בה המשתמש מגיב ומפחיתה את המאמץ על עיניו.
רונית רובין, נשיאת EMEA AllCloud, אומרת שמשבר הקורונה התגלה כמאיץ עסקי, שהביא גופים ממשלתיים להקים שירותים לציבור לקבלת מענקים בתוך ימים ספורים, על בסיס שירותי אולקלאוד. גם חברות עסקיות, עבור הום-סנטר הקימה אולקלאוד בתוך יומיים מערכת לניטור לקוחות בכניסה ל-42 סניפי הרשת.
רונית רובין Allcloudרונית רובין Allcloud
רונית רובין. הקורונה כמאיץ לעסקים
(צילום: אחיקם בן יוסף)
איך תקופת הקורונה נראית אצלכם?
"הכיף בחברה שעובדת בענן, שתוך חמש-שש שעות מההודעה על הסגר כל העובדים התחברו מרחוק, ופתאום הם מנהלים את הקשר עם הלקוחות הכי מורכבים, כמו בנק לאומי, הראל, דואר ישראל, נייס, צ’ק-פוינט, בעבודה מרחוק ובלי פגיעה עסקית. לקוחות שהתלבטו לפני כן אם לעבור לענן או לא פתאום סגרו עיסקה בארבעה ימים. הקורונה היא מאיץ לעסקים, שמביא אותם לשים את הביזנס שלהם במקום שאליו הולך העולם”.