במה שונה החקלאות של ימי חג הקציר התנ"כי ורות המואביה, שליקטה חיטים בשדה של בועז, מהחקלאות בת ימינו? החיטים הן אותן חיטים, והקציר, הקטיף, הבציר והגדיד עדיין מביאים אלינו את תנובת השדה. מי שהשתנו הם החקלאים, שב-2020 לא מסתפקים במה שהטבע נתן אלא מגייסים טכנולוגיה מתקדמת כדי לעזור קצת לטבע. קוראים לזה חקלאות מדייקת.
חקלאות מדייקת CropXחקלאות מדייקת CropX
חקלאות מדייקת CropX
(צילום: CropX)
קחו למשל את חברת ורטיקל פילד (Vertical Field) הישראלית, שמאמינה ששדות חקלאיים לא חייבים להיות פרושים אל האופק. למה לא להקים שדות אנכיים, שמאפשרים לצופף את הגידולים ולהביא אותם ממש לתוך המרכזים העירוניים הצפופים? אחרי שבין השאר כיסתה שתי חזיתות של בניין צ'ק פוינט בתל אביב בקירות ירוקים אקטיביים והקימה קירות מסננים לטיהור אוויר בקמפוס החדש של מיקרוסופט, החברה מציגה גם טכנולוגיית חקלאות האנכית באמצעות חוות גידול ניידות, שיכולות לגדל כ-300 סוגי ירקות ותבלינים.
גיא בר-נס, מייסד וסמנכ"ל המו"פ של ורטיקל פילד אומר שהחקלאות האנכית לא תחליף את שדות גידול התירס או תפוחי האדמה, אבל היא פיתרון מצוין למקומות בהם לא ניתן לגדל ירקות: "בניו יורק, החסה מגיעה ממקסיקו ונוסעת אלפי קילומטרים, וזו בעיה כי היא מאבדת את הערכים התזונתיים שלה, וגם מוסיפים לה כימיקלים כדי שתיראה יפה ומבריקה. גם יש מקומות שאתה לא יכול לגדל חסה בחורף, כשיורד שלג. עיקר הפעילות שלנו תהיה במקומות כאלה".
חקלאות מדייקת Vertical Fieldחקלאות מדייקת Vertical Field
חוות גידול אנכי בתוך מכולה של Vertical Field
(צילום: Vertical Field)
ורטיקל פילד, שהוקמה ב-2006, פיתחה טכנולוגיה של גידול הירקות על מצע מוצק, בשונה מחברות אחרות שפיתחו טכנולוגיות הידרופוניות. לדברי בר-נס הדבר מאפשר טיפול קל יותר, שאינו מחייב אנשי מקצוע. מכולת גידול אנכי של החברה כוללת מערכת השקיה ודישון חכמה, תאורה שמעודדת צמיחה וחיישנים ומצלמות שמנטרים את הצמחים ברציפות. מכולה כזו יכולה לספק כ-6,000 ראשי חסה בחודש, הישר למסעדה או לסניף מרכול מקומי.
ממש תוך כדי התפרצות הקורונה החלה החברה בהפעלת שני פרויקטי ניסוי בשיתוף פעולה עם רשת רמי לוי, שבמסגרתם מגדלים ירקות וצמחי תבלין בצמוד לסניפי מודיעין ואשדוד כשאת הטיפול השוטף עושים חקלאים מקצועיים. "אם מישהו טען שגידול טכנולוגי הוא יקר ומתאים לפרימיום בלבד, אז בחיבור שלנו עם רמי לוי יש פה הצהרה", אומר בר-נס, "בסופו של דבר זה הרבה יותר משתלם לגדל בצורה הזאת".
חקלאות מדייקת גיא בר-נס Vertical Fieldחקלאות מדייקת גיא בר-נס Vertical Field
גיא בר-נס. פתאום מריחים את התוצרת
(צילום: Vertical Field)
התוצאות, לדבריו, מצוינות עד כה: "הדבר הכי מדהים, שהאנשים פתאום מריחים את התוצרת, לא כמו באריזות הסגורות. לבזיליקום שנקטף רק עכשיו יש ריח מדהים, וזה כמו החלילן מהמלין – אתה מושך אותם, וזה מדהים לראות את התגובות שלהם. זה עושה את העבודה גם בקידום מכירות וגם ברצון של האנשים להתחיל לאכול דברים ירוקים עם ערכים תזונתיים גבוהים". הוא מוסיף שהתברר שלא רק שהקורונה לא פגעה בניסוי, אלא שלהיפך, אנשים העדיפו ירק טרי מתוך מודעות לחיזוק המערכת החיסונית.
בעולם פועלות מספר חברות גדולות שמפתחות טכנולוגיות חקלאות אנכיות, ואפילו חברות כמו גוגל ואמזון השקיעות מאות מיליוני דולרים בתחום. בר-נס אומר שאצל המתחרים מדובר בהאנגרים גדולים שעלותם עשרות מיליוני דולר. היתרון של ורטיקל פילד הוא ביכולת להציב מכולה בכל מקום, בעלות של כ-150 אלף דולר. בימים אלה התחיל פיילוט עם רשת Evergreen בארה"ב שמספקת מוצרים כשרים, וגם עם מסעדה בניו יורק. בר-נס מסביר כי השוק הכשר מתאים לחברה במיוחד בזכות היעדר כימיכלים לעומת ירקות גלאט-כשר אחרים. "יש לנו כשרות K, וזה שוק מאוד גדול בארה"ב, שהכי קל לעשות בו את קפיצת המדרגה".
חקלאות מדייקת CropXחקלאות מדייקת CropX
החיישן של CropX
(צילום: CropX)

חקלאות מדייקת במו ידיך

חברת קרופקס (CropX) מנתניה, ממובילות ענף האג-טק הישראלי כבר היטב את השוק האמריקאי, שם יש לה מאות לקוחות וגם את השווקים בקנדה, מקסיקו, צ׳ילה, הולנד, איטליה, אוסטרליה ועוד. החברה נכללה ברשימת 25 חברות הטכנולוגיה החקלאית המובילות בעולם של מגזין פורבס. החברה, שהוקמה ב-2013, פיתחה טכנולוגיית חיישנים שמוטמנים באדמה ובשילוב מידע ממקורות מידע נוספים כמו לוויינים ועוד היא מייעלת את ההשקיה והדישון של שדות: חיסכון של 40 אחוזים בכמות ההשקיה, 20 אחוזים בכמות הדשן ותוספת היבול של כ-10 אחוזים. טכנולוגית הדישון המדויק היא מוצר חדש עליו הכריזה החברה זו עתה, שנותן המלצות דישון על בסיס ניתוח הנתונים שנאספים מהחיישנים.
תומר צח, מנכ"ל קרופקס, אומר ששוק האג-טק עובר בתקופה האחרונה שינויים מרחיקי לכת: "בגלל הקורונה הרבה חברות סטארט-אפ לא מצליחות לגייס כסף והן זמינות למכירה במחירים אטרקטיביים. בתחום האג-טק היה 'הייפ' מאוד גדול לפני חמש שנים אבל אז קרנות הון סיכון גילו שזה שוק איטי מדי, עם יותר מעשר שנים בממוצע עד לאקזיט. לכן בשנתיים האחרונות המשקיעים מעדיפים להשקיע בחברות היותר ותיקות כדי לקצר את הזמן לאקזיט. לחברה כמו קרופקס שהיא ותיקה וממומנת היטב, יש הרבה הזדמנויות עכשיו".
חקלאות מדייקת תומר צח CropXחקלאות מדייקת תומר צח CropX
תומר צח. הזדמנויות בתחום החקלאות המדייקת
(צילום: CropX)
אחת ההזדמנויות האלה היתה רכישת חברת CropMetrics האמריקאית בינואר, ומאז משרדיה הפכו למרכז המכירות והשיווק של קרופקס בארה"ב. "זו היתה התפתחות מרעישה. זו חברה יותר גדולה מקרופקס, ממש דוד שקונה את גוליית", מספר צח. "זו רכישה מאוד מוצלחת מבחינתנו שקידמה אותנו מבחינה מסחרית".
האם אתם מצליחים לספק לחקלאים את מבוקשם - טכנולוגיה בלי להבין בטכנולוגיה?
"אחת התופעות שרואים היא שחקלאים נדרשים לתפעל המון מערכות: גם להטיס רחפנים, גם להבין בחיישנים, במערכות מידע ותמחור, וכדי לשלוט בכל זה אתה צריך חצי דוקטורט. בקרופקס המהות היא 'עשה במו ידיך': החקלאי מתקין בעצמו, וזה מה שמאפשר את הצמיחה שלנו. בקורונה ראינו את זה ממש טוב כי המשכנו להתקין בקצב מואץ עם לקוחות חדשים במדינות חדשות. אנחנו שולחים להם קופסאות עם חיישנים והם פורשים בעצמם ומפעילים".
חקלאות מדייקת SeeTreeחקלאות מדייקת SeeTree
הרחפן של SeeTree מעל הפרדסים
(צילום: SeeTree)

מודיעין עצים

חברת סיטרי (SeeTree) הישראלית מפתחת טכנולוגיה בתחום שמעטות החברות שמתמודדות בו: מידע על עצים. החברה בנתה כלי איסוף וניתוח נתונים שמכיר כל עץ ועץ במטעים, שגודלם מגיע לעתים למאות אלפי עצים. באמצעות רחפנים, מעקב מהאדמה וחיישנים בתוך האדמה המערכת מסייעת לחקלאים להתמודד עם בעיות השקיה, מזיקים ומחלות ולעקוב אחר תנובת העצים.
סיטרי הוקמה ב-2017 על ידי ישראל טלפז המנכ"ל, ברק חכמוב וגיא מורגנשטרן. טלפז, יוצא שירותי הביטחון, אומר שמדובר בעבודת מודיעין: "החזון שלנו הוא להביא מהפיכה לעולם העצים באמצעות מודיעין על כל עץ ועץ. העצים דומים לאנשים. ממש כמו אנשים הם שונים זה מזה, והם יצורים מורכבים שקשה למדוד אותם. אני הייתי 33 שנה איש מודיעין ומבצעים ואנחנו מביאים את הניסיון שלנו לעולם החקלאות: תפיסה מערכתית, מולטידיסציפלינרית. "יש פה צוות בינה מלאכותית שהגיע ממובילאיי, יש לנו דסקים שמתנהלים כמו במערכות מודיעיניות והמנהלות שלהן היו קמ"ניות בצבא".
חקלאות מדייקת ישראל טלפז SeeTreeחקלאות מדייקת ישראל טלפז SeeTree
ישראל טלפז. מהפכה בחקלאות
(צילום: SeeTree)
הטכנולוגיה של החברה מסייעת כיום בהתמודדות עם אחת הבעיות הקשות של החקלאות: מחלת הגרינינג שתוקפת עצי הדר והביאה להשמדה של 80 אחוזים מהפרדסים בפלורידה. "אנחנו מזהים את המחלה מהאוויר, ואז ממליצים אילו עצים לעקור ואיפה למקד את מאמצי הריסוס נגד היתוש שמפיץ את המחלה", אומר טלפז, "בנינו שיטת סיקור בריאותי של כל עץ, אנחנו סופרים את כמות הפירות על העץ חצי שנה לפני הקטיף ומראים לחקלאי איפה הוא מפסיד כסף. החקלאים בקליפורניה קוראים לנו 'החבר'ה של הנתונים'".
כעת מפתחת החברה את הטכנולוגיה החדשה שלה: השקיה מדויקת, מותאמת לכל עץ. טלפז אומר שהטכנולוגיה החדשה, שמפותחת עם אחת מחברות מוצרי ההשקיה הבולטות בעולם, תביא מהפיכה לעולם החקלאות, "חקלאות 4.0". במקביל אליה מפתחים טכנולוגיית ריסוס מותאם לכל עץ. "העוד שנתיים-שלוש אתה תראה את חקלאות העצים במקום אחר לחלוטין", הוא אומר.
חקלאות מדייקת Edeteחקלאות מדייקת Edete
מכונת ההאבקה של Edete
(צילום: Edete)

מחליפים את הדבורים

חברת עדית (Edete) היא עדיין סטארט-אפ בשלבי מחקר ופיתוח, אבל האתגר החקלאי שאיתו היא מתמודדת הוא אולי המרתק מכולם: היעלמות הדבורים. ב-25 השנים האחרונות נכחדו כ-75 אחוזים מהדבורים והתופעה ממשיכה. זה צריך להדאיג לא רק את חובבי הדבש אלא את כולנו, שכן גידולים חקלאיים רבים מבוססים על האבקה שעושות הדבורים.
עדית פיתחה טכנולוגיה לאיסוף אבקה באמצעות קציר מכני של הפרחים ולהאבקה מלאכותית של גידולים, במקום הדבורים. מתקן פיזור האבקה נוסע בין העצים ומתאים את עצמו למבנה כל עץ ועץ באמצעות חיישני ליידר (LiDAR), ממש כמו מכוניות אוטונומיות. באמצעות חשמל סטטי מופרדים האבקנים זה מזה ומוצמדים לצמחים.
חקלאות מדייקת עילם רן Edeteחקלאות מדייקת עילם רן Edete
חקלאות מדייקת עילם רן Edete
(צילום: Edete)
החברה הוקמה ב-2016 על ידי עילם רן המנכ"ל, קרן מימרן, אלעד אתגר ואורי ענבר והיא פועלת ממעבדות ביישוב הבדואי בסמת–טבעון ומפתחת טכנולוגיות בתחום מדעי הצמח ובתחום הנדסה החקלאית. עד כה החברה השלימה ארבע שנות ניסויים במדינות שונות בעולם ועדיין ממשיכה בפיתוח.
רן מסביר שבניגוד לשיטות "אופורטוניסטיות" של פיזור אבקה לרוח בתקווה שתיקלט בעץ, בעצים שרגילים להאבקה על ידי דבורים האתגר קשה הרבה יותר שכן בשלב הראשון קשה להפיק את האבקה ובשלב השני קשה להביאה ליעדה. ובכל זאת עד כה התוצאות מעידות שיש פוטנציאל להחליף את הדבורים ואפילו להגדיל את כמות היבול.
האם אתם כבר מזהים את שווקי היעד?
"מרגע שהצגנו את המודל של איך אנחנו רוצים לעשות את זה, החברות רודפות אחרינו. מתייחסים אלינו בשיא הרצינות כי מזהים את הגישה המדעית הרצינית. יש לנו שיתופי פעולה באוסטרליה, בקליפורניה וגם מאירופה יש פניות רבות. אנחנו מנסים להרגיע את כולם ולהגיד שאנחנו חייבים לסיים את הניסויים. זה חייב להיות פתרון חקלאי מלא כי הבעיה הולכת להכות בנו דרמטית ב-10-15 השנים הקרובות".