אם מישהו היה זקוק להוכחה שסוכני בינה מלאכותית (AI Agents) הם הדבר הכי חם בעולם הטק, מספיק היה לצפות בטקס ההשבעה של הנשיא טראמפ בתחילת חודש ינואר. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הסתודד באירוע עם פקידי ממשל בכירים והזמין אותם לתדרוך חשאי במיוחד על הכלי החדש של החברה: סוכני AI ברמת דוקטור, או "סופר-סוכנים". אפילו בממשל טראמפ מבינים שסוכני AI הם הדבר הגדול הבא וששנת 2025 היא השנה שבה זה יקרה.
נראה שאי אפשר להתחמק כיום משטף הדיווחים על סוכני AI. ספק אם יש עוד מונח בעולמות הטכנולוגיה שנטחן עד דק בכל אתר, פורום ופודקאסט, כמו "סוכני AI". בין אם אנחנו מדמיינים סוכן מכירות, סוכן ביטוח או סוכן הימורים, ובין אם אלה פקידי הבית הלבן שמדמיינים כנראה סוכני ביון, את המונח הזה אופפת הילה של טכנולוגיה חדישה ומסתורית. למעשה, לרוב האנשים לא ברור לגמרי מה זה סוכן AI, מה עושים איתו וגם איך הוא קשור ל-AI המוכר להם, למשל ChatGPT.
אז יצאנו לסיור בזירת סוכני ה-AI, וחזרנו כדי לספר שסוכני AI הם באמת הדבר הכי מסעיר שקרה לבינה המלאכותית, לפחות מאז הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI). או אם להיות יותר בוטים: החברה שתנצח אתכם היא החברה שתפעיל סוכני AI טוב יותר ואת מקום העבודה שלכם יתפוס עובד שיודע להפעיל סוכני AI. אגב, ככל הנראה מייד לאחר מכן יחליף אותו סוכן AI שלא צריך בכלל בני אדם.
11 צפייה בגלריה
חנות ה-GPTs של OpenAI. מה שהתחיל בתור צ'אטבוט חכם, הולך והופך לעצמאי יותר ויותר
(צילום מסך: אתר OpenAI)
אז מה זה סוכן AI?
הנה בעיה ראשונה: אין הגדרה מדויקת. לכל אחד מהמומחים שדיברנו איתם הייתה הגדרה משלו. יש כאלה שמתייחסים לאפליקציות די רגילות ומכנים אותן סוכני AI - כי זה מה שמוכר ומביא לקוחות. לצידם יש את אלו שמתארים סוכני AI דמיוניים, עם יכולות שלא ניתן לממש כיום. כל זה עלול לבלבל.
אולי על התיאור הזה יסכימו כולם: בעוד GenAI היא בינה מלאכותית שעונה על השאלות שלנו או יוצרת טקסטים ותמונות לפי הנחייתנו, לסוכן AI יש משימה שלשמה הוא נוצר: הוא זה ששואל אותנו לפרטים המדויקים ואז מבצע את המשימה עד תום. זו יכולה להיות משימה קטנה כמו הפקת דו"ח על מנייה, או משימה מסובכת כמו הזמנת חופשה בחו"ל כולל כרטיסי טיסה, מלונות, הופעות וארוחות ערב. אלו יכולים להיות גם דברים הרבה יותר שאפתניים.
יש עוד הבדל משמעותי: הצ'אטבוטים מעידן ה-GenAI נבנים על ידי ענקיות ה-AI, וניתן למנות את אלה על אצבעות יד אחת או שתיים. לעומת זה, כולם רוצים לפתח סוכני AI: מחברות ענק, דרך סטארטאפים בני יומם, מפתחי קוד מקצועיים ועד למשתמשי פלטפורמות לפיתוח סוכני AI.
11 צפייה בגלריה
מערכת בינה מלאכותית ליצירת אוואטרים של חברת D-ID Agents. כולם רוצים ליצור סוכני AI
(צילום: D-ID)
סוכני AI בנויים מסביב למודל שפה גדול (LLM) כמו אבותיהם הצ'אטבוטים. זה מקנה להם יכולת לתקשר עם בני אדם וגם לשפר ביצועים ולהשיג את המטרה טוב יותר בכל פעם. לכל סוכן AI יש מומחיות שמאפשרת לו לבצע משימה, כאשר יש סוכני-על שמסוגלים לבצע משימות מורכבות על ידי הפעלת סוכנים זוטרים. יש סוכנים שיכולים לתקשר עם סוכנים אחרים, למשל כדי לקבוע פגישות עבור הבוסים שלהם, וזו רק ההתחלה.
והנה עוד בעיה. למרות שאנחנו כבר בתוך המהפכה, יש מעט מאוד סוכני AI שבאמת עובדים ומרוויחים את לחמם. אז נכון, יש סוכן AI לחברת הפינטק השוודית Klarna, שלפי הדיווחים מטפל בלקוחות וכבר החליף 700 עובדים, אבל אין הרבה כמוהו. ברוב המקרים סוכני AI הם גרסאות בטא והתנסות ראשוניות וייקח כנראה עוד זמן מה עד שזה יפגוש אותנו בחיים האמיתיים.
סוכני ה- AI האישיים
אוטוטו כולנו נוכל להשתמש בסוכני AI, באדיבות אותן החברות שהביאו לנו את הצ'אטבוטים. הדוגמה הכי מדוברת היא כמו תמיד מבית היוצר של OpenAI. החברה הציגה לאחרונה את Operator – סוכן AI שיכול לבצע במקומנו כל משימה שמתבצעת באינטרנט.
בסרטון ההדגמה הראו אלטמן ושלושה מעובדי החברה כיצד הם מבקשים מה-AI להזמין ארוחת ערב, לקנות כרטיסים ולהזמין מוצרים מאתר Instacart. אלטמן אמנם עקב בדריכות אחר הביצועים של Operator , אבל משתמש אחר היה יכול בזמן הזה לסיים לעשות כביסה ולהשכיב את הילדים לישון, למשל.
OpenAI לא לבד על קו הזינוק. חברת אנתרופיק הייתה למעשה הראשונה שהציגה כבר באוקטובר האחרון סוכן AI עם שם המדויק, אך הבלתי קליט, "שימוש במחשב" (Computer Use). הכלי הזה מאפשר להפעיל תוכנות במחשב, להזיז את העכבר וללחוץ על כפתורים, אבל הביצועים שלו עדין מאוד בוסריים.
גם גוגל הציגה לאחרונה את פרויקט Mariner, מה שהודלף לפני כן תחת השם "ג'רוויס – ה-AI שישתלט לכם על המחשב". הגרסה ששוחררה מבוססת על ג'מיני 2.0, פועלת כתוסף לדפדפן כרום ומבצעת פעולות על המסך לפי ההנחיות שאנחנו נותנים לה. להגיד שהיא משתלטת על המחשב – זה מעט מרחיק לכת.
גוגל גם פרסמה גרסת ג'מיני לטלפונים, שמאפשרת להפעיל אפליקציות בטלפון ולבצע פעולות מורכבות על פי הנחייה או הוראה קולית. חברה אחרת שהציגה כלי דומה היא Perplexity, שפיתחה עוזר AI, שבינתיים פועל במכשירי אנדרואיד ויכול לבצע פעולות באפליקציות כמו כתיבת מיילים והודעות וואטסאפ, הזמנת נסיעה באובר ואפילו קניות – זאת מבלי להיכנס לאתרים עצמם.
העידן הסוכני והכסף הגדול
סוכני ה-AI האישיים הם רק קצה הקרחון של הטכנולוגיה החדשה. אנחנו ניצבים בפתחו של עידן חדש, שזכה לכינוי "העידן הסוכני" (Agentic Age), שהשפעתו העיקרית תהיה על עולמות העבודה והעסקים. זו הסיבה שחברות רבות נכנסות למשחק במלוא התנופה. לפי נתונים של KPMG, יותר ממחצית (51%) מהארגונים בוחנים את השימוש בסוכני AI ו-37% מפתחים סוכני AI בפועל. ברור לכולם שזה המקום ממנו מגיע המיליארד הבא.
כך אפשר לראות סוכני AI שיוצאים מבית היוצר של חברות כמו מיקרוסופט, SAP, ServiceNow או אורקל. יש פלטפורמות לפיתוח סוכני AI כמו Decagon ו-Sierra ויש פלטפורמות לסוכני קידוד כמו Poolside, Cognition ו-Factory.
לפני כחודשיים הציגה חברת "סיילספורס" (Salesforce) את Agentforce 2.0 שמוגדרת כ"פלטפורמת כח-העבודה דיגיטלי", שבאמצעותה לקוחות החברה יכולים לייצר בעצמם את סוכני ה-AI שלהם, או להשתמש בסוכנים מוכנים מראש עם מומחיות בתחומי השירות, מכירות, שיווק ומסחר.
מנכ"ל ויו"ר החברה מארק בניוף, המסתמן כגורו של העולם החדש הזה, טען כי "החזון שלנו הוא להפעיל מיליארד סוכני AI עד סוף 2025". לדבריו של איתי מרגלית, סמנכ"ל המכירות בסיילספורס ישראל, "בשורה התחתונה זה הולך לייעל את העבודה של הלקוחות שלנו בצורה מטורפת". לצד זאת, הוא טוען כי "סוכני ה-AI לא יחליפו את העובדים האנושיים, אלא ישפרו את השירות שלהם".
ישראלים בשטח
יש גם ישראלים בזירת סוכני ה-AI, ולא מעט. עוזי יערי, מנהל חטיבת הדיגיטל באלעד מערכות אומר: "סוכני AI הם לא הדבר הבא, הם הדבר הנוכחי. אני מדבר המון עם קולגות על סוכני AI ואיך להפעיל אותם עם לקוחות. אנחנו עם עשרות פרויקטי AI בשנה האחרונה והסוכן יודע לתת את האקסטרה".
אסף אלוביק AI Director בחברת מאנדיי אומר: "הסיבה שסוכני AI מעניינים ומרתקים היא שאנחנו רואים שיש להם כבר יכולות לבצע משימות ברמה אנושית מאוד גבוהה - מכתיבת מסמכים ועד עיבוד מידע בצורה אוטונומית והסקת מסקנות, משימות מקצה לקצה".
ניר סבתו, משקיע בקרן ההון סיכון Entrée Capital: "זו תופעה שאנשים רואים פעם בדור, זה אירוע בסגר גודל של המהפכה התעשייתית. אז כולם משקיעים, גם החברות הגדולות, ושואלים את עצמם איך מטמיעים סוכנים גם בקריפטו וגם בתחומים יותר מסורתיים כמו ראיית חשבון, גיימינג, רכש וכו'. רואים הרבה אקשן גם בעולמות האלה".
אז מה קורה בשטח? חברת "גלאסבוקס" הישראלית הייתה מהראשונות להיכנס לתחום, כשהציגה כבר לפני שנה את GIA, שהוגדר כ"עוזר תובנות" שמאפשר למשתמשים – חברות שמפעילות אתרי מכירות - לגלות "תובנות דיגיטליות עמוקות" על המגמות בקרב הקונים, וזאת ללא צורך במומחים אנושיים.
"שינינו את הדרך שבה המשתמשים של גלסבוקס צורכים תובנות", אומר ירון גואטה, מייסד משותף ו-CTO בגלאסבוקס, "אנחנו בעיצומו של תהליך שבו כל האינטראקציה שלך עם המוצר שלנו תיעשה בשיחה דמוית ChatGPT. אנחנו מזינים הרבה מאוד דאטה ומתקבל סוג חדש של מידע שלא היינו מסוגלים לקבל עד היום - לא רק גרפים, אלא תובנות של מנוע שמבין מה עומד מאחורי הדברים".
"אנחנו מזינים הרבה מאוד דאטה ומתקבל סוג חדש של מידע שלא היינו מסוגלים לקבל עד היום - לא רק גרפים, אלא תובנות של מנוע שמבין מה עומד מאחורי הדברים"
גם חברת מאנדיי הישראלית נמצאת בעניינים. לפי הגישה של החברה, סוכני AI לא יחליפו עובדים אלא ישתתפו בכוח העבודה, לצד העובדים האנושיים. לדבריו של אלוביק "בגלל שרמת האמון של עובדי החברות ב-AI כיום לא גבוהה, אנחנו אומרים בתור מנהלים – בואו נראה לעובדים מה אנחנו עושים ונאפשר להם לתת פידבק. הדברים האלה חשובים והם מעלים את היקף אימוץ הטכנולוגיה".
באלעד מערכות מפתחים כלי תוכנה עבור לקוחות עסקיים גדולים ועבור הממשלה. אחת הדוגמאות היא של סוכן AI שפותח עבור לקוח ברשת קמעונות, שיודע לקלוט רשימת קניות מהלקוח, ולטפל בו בהתאם למטרה שנקבעה – למשל להגיע למחיר הנמוך ביותר של הקנייה, לתת את השירות הטוב ביותר או לפנק אותו עם הקניות שהוא אוהב.
לדבריו של עוזי יערי, מנהל חטיבת הדיגיטל בחברה, "מדובר בקבוצת סוכנים שיודעים לדבר ביניהם ולהגיע למטרה כפי שנקבעה, וכל זה תוך כדי שיחה כמו-אנושית וקלילה, עד כדי שהלקוח לא מרגיש שהוא משוחח עם בוט".
המקום לסטארטאפים
לדבריו של ניר סבתו, קרן Entrée Capital בוחנת בימים אלו הרבה חברות סטארט אפ ישראליות שנכנסות לתחומי סוכני ה-AI, מה שהוא מגדיר כמהלך אמיץ. "אני חושב שאלה יזמים אמיצים, אבל צריך להגיד שזה מהלך פחות מובנה אם משווים את זה לתחומי הסייבר למשל. בעולם סוכני ה-AI יש הרבה תחומים לא ברורים ולכן זה מרתיע חלק מהיזמים".
ההייטק הישראלי פספס כמעט לגמרי את התפוצצות ה-AI של השנתיים האחרונות. יכול להיות שהוא יפספס גם את הדבר הבא – סוכני ה-AI?
"אני באופן אישי מאוד מעודד מהעניין, חושב שאנחנו בתור קרן הון סיכון בתוך זה עד כמה שאפשר. אבל אין ספק שמי שמושך את הכרכרה זה היזמים ואנחנו צריכים את הדור החדש הזה של היזמים האמיצים, שרוצים לעשות דברים גדולים כמו לבנות חברות שלא שואפות לאקזיט מהיר, אלא להעסיק אלפי עובדים ולהשפיע על הכלכלה".
אחת החברות האלה, שאינן רבות חייבים להגיד, היא אנזו (ENSO) הישראלית, שמפתחת כאלף בוטים אוטומטיים קטנים המתנהלים כנותני שירותים בפלטפורמות עסקיות מרכזיות. הטכנולוגיה שלה היא Guided AI Agents, דרך שמאפשרת להתגבר על חוסר האמינות והיציבות של טכנולוגיות סוכני ה-AI כיום.
מיקי חסלבסקי, מנכ"ל אנזו, אומר: "אני חושב שהאתגרים הבאים יהיו איפה אתה מוצא סוכני AI ואיך אתה קונה אותם. בגלל שיש כיום הרבה פלטפורמות, אנחנו הולכים לראות הרבה מאוד סוכנים והקרב הבא זה מי הולך להיות פלטפורמת המסחר של הדברים האלה. אנחנו בונים סוכני AI על ארבע פלטפורמות שונות וכולם מאוד רוצים שיבנו על התשתיות שלהם כי חשוב להם להיות שליטי התחום".
סיכון לא מחושב
אבל לצד ההתלהבות, נשמעת גם לא מעט ביקורת על עולם סוכני ה-AI. בין היתר יש מי שטוענים כי מדובר ביחצנות טהורה שאין מאחוריה עדיין עסקים, ושכל מטרתה להביא לעליית שערי המניות של החברות הפעילות בתחום.
המבקרים טוענים שהסוכנים מגיעים לתוצאות חלקיות, לפעמים מפספסים את המטרה, לא באמת יודעים באיזה כלים הם צריכים להשתמש ולאיזו מטרה, וכי עדיין יש הטיות בחלק מההחלטות שהם מקבלים. במקביל יש גם סקפטיות בקרב הלקוחות כלפיהם, בעיקר בתחומים הדורשים אחריות של בני אדם, ויש חשש שהם מהווים פתח לתביעות משפטיות.
מומחי סייבר מדווחים על מקרים ראשונים של סוכני AI מומחים למתקפות סייבר, בעלי יכולות שמשתוות להאקרים המתקדמים ביותר. בניגוד לאלה האנושיים, ההאקרים הסוכנים לא מתעייפים, לומדים מטעויות ולא יפסיקו עד שיפרצו את ההגנות שמולם.
ויש גם חששות מרחיקי לכת אף יותר. יושע בנג'יו, מדען הבינה המלאכותית המוכר, הזהיר שסוכני AI שיתבססו על יכולות של בינה מלאכותית כוללת (AGI) עלולים להוביל ל"תרחישים קטסטרופליים", שכן סוכני AGI יוכלו לקבל החלטות ולבצע פעולות מבלי שבני אדם יבינו אותן או יוכלו לעצור אותן. הוא קרא להחלת רגולציה לאומית שתמנע מחברות בינה מלאכותית לבנות מודלים סוכנים מבלי להוכיח תחילה שהמערכת תהיה בטוחה.
11 צפייה בגלריה
מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג ומנכ" גוגל, סונדר פיצ'אי. בעוד ענקיות הטק דוהרות לטכנולוגיה, מומחים מביעים לא מעט חששות
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
העתיד
אז מה יהיה עתידם של סוכני ה-AI? למעשה העתיד מעבר לשנה הנוכחית נראה מעורפל. כמו שלמדנו עם ChatGPT - את המהפכות הגדולות באמת אי אפשר לחזות. וכמו שלמדנו את המטאוורס – מהפיכות מתוכננות עלולות בסופו של דבר לא לקרות.
הציפיות מהתחום החדש הן עצומות, לפעמים מוגזמות. יש מעבדות המחקר שמציגות "מדעני AI" שמועסקים בהם ויש חברות שמציגות "סוכני AI שהם חברי דירקטוריון". זה נראה בלתי אפשרי כיום, אבל מה יקרה בעידן ה-AGI? איך נזהה בין בני אדם למכונות?
על השאלה הזו מנסה לענות פרויקט חדש של סם אלטמן, היוזם תקן חדש לפיתוח סוכני AI, שנועד לפתור את בעיית הזיהוי בין משתמש אנושי לסוכן AI ברשת. אלטמן מציע ליצור "פרסונות" של אנשים, שיאפשרו לאמת בני אדם באמצעות מזהה ייחודי בבלוקצ'יין.
עכשיו נותר להמתין ולצפות למהפכה שתתרחש מול עינינו, כשבינה מלאכותית אינטליגנטית צועדת לזירה בד בבד עם כניסתו של דונאלד טראמפ לבית הלבן, כשלצידו אילון מאסק, הילד הרע של עולם הבינה המלאכותית. אפשר כבר לחזות הצעת חוק מגלומנית שרצה במסדרונות וושינגטון, ומטרתה להקים תשתית בינה מלאכותית ממשלתית כדי לייצר עבודה ל-AI, לא לבני אדם, וכך להזניק את התעשייה האמריקאית בתחומי פיתוח וייצור השבבים, האנרגיה וכמובן התוכנה והנתונים.
מהפכה מהסוג הזה בעידן טראמפ לא תקפיד לאזן את העושר שייווצר בין כולם. ראשי חברות הביג-טק יהיו שם כולם, כדי ליהנות מכל תקציב ממשלתי שניתן יהיה לקבל תמורת הפעלה נרחבת של בינה מלאכותית ורובוטיקה במקום עובדים אנושיים, ועשיית הון נוסף.
מי שיצאו לרחובות יהיו העובדים המפוטרים, עובדי ההייטק עם המשכורות הנאות שלא יהיה בהם צורך יותר. זו תהיה מהפכה תעשייתית שלא תיפול מהמהפכה שקדמה לה, וצריך רק לקוות שכמו בפעם הקודמת - האנושות תתקדם כתוצאה מזה בעזרת הבינה המלאכותית, ולא להיפך.
