משקפי שמש עם מספר נשמעים על הנייר כמו מוצר פשוט למדי: לוקחים את המרשם של משקפי הראייה, מוסיפים עדשה כהה ומרכיבים אותה במסגרת שמש. בפועל, העסק מורכב יותר, במיוחד כשנכנסות לתמונה מסגרות גדולות, קמורות או עוטפות.
הסיבה היא בעיקר גיאומטרית. בניגוד למסגרת ראייה רגילה, חלק ממשקפי השמש מציבים את העדשות בקימורים ובזוויות משמעותיים יותר ביחס לעיניים. ככל שהמסגרת מתרחקת מהמבנה הסטנדרטי, כך הופכת ההתאמה של עדשה אופטית למורכבת יותר, בעיקר במרשמים מסוימים.
משקפי AI, אבל לא כמו שאתם חושבים
כעת מנסה חברת "שמיר" הישראלית להתמודד עם הבעיה באמצעות Shamir Sun Intelligence, סדרת עדשות שמש אופטיות שמשלבות בתהליך התכנון שלהן גם בינה מלאכותית. הרעיון הוא לא רק לייצר עדשה לפי המספר שבמרשם, אלא להתחשב גם במסגרת שבה היא תותקן ובאופן שבו אנחנו משתמשים במשקפי ראייה מחוץ לבית.
אבל מה בדיוק עושה כאן הבינה המלאכותית? לדבריה של ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית, "בניגוד למה שאפשר אולי להבין משם המוצר, אין AI בתוך המשקפיים עצמם. הטכנולוגיה נכנסת לתמונה עוד קודם, בשלב תכנון המבנה האופטי של העדשה".
האם מדובר במודל AI שמבצע אופטימיזציה לעיצוב העדשה על סמך נתוני המשתמש, או שזה למעשה שם שיווקי למשהו שקיים כבר שנים? במילים אחרות - מה עושה ה-AI שאי אפשר היה לעשות קודם?
"המערכת מקבלת את נתוני המשתמש - מרשם, גיל, נתוני מסגרת ופרמטרים פיזיולוגיים אחרים - ומשלבת אותם עם נתונים סביבתיים כמו תאורה, סנוור ואופן השימוש בחוץ. לאחר מכן היא משתמשת באלגוריתם AI שמנתח כמויות גדולות של עיצובי עדשות קיימים, כדי לזהות ולבחור קומבינציות של מבנה עדשה שמתאימות לאותם נתונים.
"מערכות קודמות היו מבצעות אופטימיזציה לפי פרמטרים קבועים והיו פחות גמישות למורכבות גבוהה. היום עם AI אפשר ללמוד מדאטה קודם ולא רק לבצע חישוב, אלא להבין מה עבד טוב למשתמשים דומים ולשקלל יותר משתנים בתכנון כמו תנאי שמש, זוויות ראייה, הרגלי שימוש ומאפייני המסגרת".
בינה מלאכותית מסייעת בעיצוב העדשה עצמה, ולא רק כגימיק
(שמיר)
במילים אחרות, הבינה המלאכותית כאן אינה הפיצ'ר שאותו רואה המשתמש, אלא כלי שנועד לבצע התאמה פרטנית יותר של הגיאומטריה האופטית. אחד המרכיבים המרכזיים הוא המסגרת עצמה: לפי שמיר, תהליך הפיתוח מתחיל במסגרת שנבחרה, ומביא בחשבון את צורתה והאופן שבו העדשות יושבות מול העיניים.
גם שלב המדידה עבר דיגיטציה. גם שלב המדידה מתבצע באופן דיגיטלי, באמצעות מערכת שאוספת נתונים על המשתמש ועל האופן שבו המסגרת יושבת מול העיניים. לדברי שמיר, היא מסוגלת למדוד גם את מיקום האישונים דרך עדשות כהות בתוך שניות.
מה ההבדל המעשי לעומת עדשות פרימיום רגילות?
"Intelligence Sun נותנת חוויית ראייה יותר יציבה, מדויקת ונוחה בתנאי חוץ דינמיים", אומרת פרוכטר. "בעדשות פרימיום רגילות התכנון לא לוקח בחשבון את ההתנהגות העינית הייחודית של כל אדם בשמש - הצורך בשדה ראייה רחב במיוחד אופקית ואנכית, שינויי מבט משמעותיים יותר, סנוור ופגיעה בראיית צבעים בגלל אור חזק.
"ב-Intelligence Sun יש התייחסות לכל אלו ולכן יש פחות עיוותים גם בתנועה, כי העיוותים מחולקים בצורה 'חכמה' יותר לשימוש חוץ. יש גם ראיית צבעים טובה יותר בזכות פילטר מיוחד והסתגלות קלה ונעימה יותר לשינויי אור".
מה זה אומר בפועל?
לפי בדיקה פנימית שערכה שמיר בקרב 31 משתמשים במשך 14 ימים, החברה דיווחה בין היתר על שיפור של 10% בתפיסת הצבעים במסכים דיגיטליים ועלייה בשביעות הרצון מאיכות הראייה. עם זאת, חשוב לציין שמדובר בנתונים של החברה עצמה ובמדגם קטן יחסית, ולכן יש להתייחס אליהם בהתאם.
לפי החברה, שדה הראייה האופקי היה רחב יותר בעד 44%, שדה הראייה האנכי גדול יותר ב-25% ושינוי המבט היה מהיר יותר ב-24% לעומת עיצובים אחרים של החברה שאינם מיועדים במיוחד לשימוש חיצוני. עם זאת, נתון שדה הראייה מבוסס על מבחן משתמש פנימי שכלל עשרה משתתפים. מדידת מהירות המבט התבססה על כ-3.96 מיליון נקודות מבט שנאספו במסגרת מבחן פנימי נוסף.
ארזה פרוכטר, אופטומטריסטית קלינית
(דור גל)
האם הטכנולוגיה רלוונטית לכל מרכיבי המשקפיים, או בעיקר לבעלי מרשמים גבוהים ולמי שמעוניינים במסגרות קמורות או גדולות במיוחד?
"הטכנולוגיה רלוונטית לכולם. גם בגלל שהיא מתאימה לצעירים שצריכים משקפיים רק לרחוק וגם למבוגרים שצריכים מולטיפוקל, וגם בגלל שהיא לוקחת בחשבון את ההתנהגות העינית של המרכיב בחוץ ואת נתוני הפנים והמסגרת, כך שהשיפור רלוונטי לכל מרשם וכל מסגרת", אומרת פרוכטר.
על הנייר לפחות, היתרון עשוי להיות בולט במיוחד עבור מי שמעוניין במסגרת שקשה יותר להתאים לה עדשות אופטיות רגילות, כמו מסגרות קמורות ועוטפות, או עבור משתמשי מולטיפוקל. החברה עצמה מציעה את העיצוב הן לעדשות חד-מוקדיות והן לעדשות פרוגרסיביות, ובטווח רחב של קימורי מסגרת ומרשמים. אלא שכל הטכנולוגיה הזו מגיעה גם עם תג מחיר לא קטן.
איך מצדיקים את המחיר? זוג עדשות מולטיפוקל כאלה עולות כ-7,000–8,000 שקלים. זה מוצר יקר מאוד. כמה מהמחיר נובע מהטכנולוגיה החדשה?
פרוכטר אינה מפרטת כמה מהמחיר מיוחס לטכנולוגיה החדשה, אך מסבירה כי "לא מדובר בעדשה רגילה שצבעו אותה לשימוש בשמש, אלא במוצר בהתאמה אישית עם טכנולוגיה חכמה שבא לשפר את איכות החיים בחוץ והוא חלק חיוני מטיפול עיניים מלא".
בנוסף, בהיעדר השוואה ישירה מול עדשות מולטיפוקל מתקדמות של מתחרים, קשה לקבוע עד כמה ההבדלים שמציגה שמיר יתורגמו לשיפור מורגש אצל כל משתמש, וזו כנראה גם השאלה המעניינת ביותר סביב השימוש ב-AI בתכנון עדשות: עד כמה החידוש הטכנולוגי מורגש בסופו של דבר דרך העיניים.
עבור מי שמתקשה למצוא עדשות מתאימות למסגרות שמש קמורות, משתמש במולטיפוקל או מבלה זמן רב בחוץ, מדובר בפתרון מסקרן. השאלה עבור הצרכן תהיה בסופו של דבר האם היתרון המורגש בשימוש היומיומי מצדיק גם את תג המחיר הגבוה.
