אי שם במתחם מאובטח של חברת רפאל, ענקית התעשייה הביטחונית הישראלית הידועה במערכות כמו "כיפת ברזל", "קלע דוד", ובקרוב גם "מגן אור", מסתתר משהו שנראה קצת לא במקום: מרכז חדשנות תזזיתי, רועש במקצת, שמתנהל יותר כמו סטארט-אפ בעמק הסיליקון מאשר זרוע של קונצרן ביטחוני.
תשכחו מקיוביקלים אפורים; כאן, במרחב פתוח אחד גדול, מהנדסים מדיסציפלינות שונות – מכונות, תוכנה, אלגוריתמים, עיבוד תמונה – עובדים כתף אל כתף. זהו ה"מייקרספייס" (או "מתחם המפתחים" בעברית, ר"ק) הפנימי של רפאל, מקום שנבנה כדי לשבור מוסכמות ולייצר פתרונות במהירות הבזק.
לעבוד מהר, להיכשל מהר – עד שמצליחים
הפילוסופיה כאן שונה. במקום תהליכי פיתוח יקרים וארוכי טווח, המוטו כאן הוא "להיכשל מהר", כפי שאומר לנו מ', מנהל המרכז. הרעיון הוא לאתר סיכונים ולהוכיח היתכנות במהירות שיא - גם אם התוצאה היא הבנה שהרעיון לא עובד. "כישלון טוב הוא כישלון שהגענו אליו מהר ועם תובנות לסבב הבא", מסביר לנו מ’.
המקום מצויד בכל מה שצריך כדי להפוך רעיונות למציאות: מדפסות תלת-ממד מסוגים שונים, עמדות הלחמה משוכללות, סדנה מכנית עם כלי כרסום וחיתוך, ואפילו "מכונות שיכולות להוריד לך את האצבע". או במילים אחרות – כלבו (one-stop-shop) לחדשנות.
הרעיון העיקרי כאן הוא לעבוד מהר - להגיע מרעיון לניסוי שדה תוך שבועיים. בהתאם, כל עובד ברפאל עם רעיון יכול להפוך ליזם פנימי. התהליך מתחיל ב"פיץ'" המוכר מעולמות הסטארט-אפים – רק שבמקום למכור את הרעיון שלך למשקיע, אתה מציג את הרעיון בפני צוות ייעודי, לעיתים תוך הבאת תקציב ראשוני מפרויקט קיים. אם אין תקציב, המקום יכול לסייע בגיוסו או אפילו לממן "שבוע-שבועיים עבודה" מתוך קרן השקעות פנימית קטנה כדי לבנות אב-טיפוס ראשוני.
המטרה היא לקצר תהליכים, לדלג על בירוקרטיה מיותרת, ולצאת לשטח לבדיקה מהירה ככל האפשר. לפעמים, מרעיון ביום חמישי אפשר להגיע לניסוי שדה עם מערכת ראשונית כבר בשבוע שלאחר מכן. חלק מהפילוסופיה היא לא להמציא את הגלגל – להשתמש במה שקיים בחוץ, בין אם זה קוד פתוח, רכיבים מהמדף או אפילו רעיונות מיוטיוב. "אחד הכלים הכי חשובים? אינטרנט", נאמר בשיחה שלנו עם מנהל המרכז ועוד שני שותפים בפרויקטים שונים.
ומהירות העבודה הזו הוכחה גם במהלך המלחמה בעזה. "היינו צריכים לפתח פתרונות על המקום כדי לסייע ליחידות השונות", מסבירים לנו. לא מעט יכולות מיוחדות פותחו תוך כדי תנועה, בין היתר על ידי עובדים שהיו מגויסים ביחידותיהם ובמקביל גם עסקו בפיתוח, "לא מעט מהפתרונות שיושמו במהלך הלחימה פותחו תוך כדי תנועה, החיילים היו מדווחים על צורך והמפתחים שלנו עבדו על הפתרונות".
המטרה היא לקצר תהליכים, לדלג על בירוקרטיה מיותרת, ולצאת לשטח לבדיקה מהירה ככל האפשר, מה שהוכיח את עצמו במהלך המלחמה
גאדג'טים חכמים יותר: בינה מלאכותית בפעולה
בעוד שחלק מהפיתוחים נשארים מאחורי דלתיים מסווגות, המקום הזה הוא גם כר פורה ליישומי בינה מלאכותית (AI) מתקדמים, ולא מדובר רק בראייה ממוחשבת, תחום שבו ישראל מצטיינת באופן מסורתי.
ברפאל ה-AI פורץ גבולות - חוקרי בינה מלאכותית מהשורה הראשונה, בהם ש' (מומחית AI ומתמחה בלמידה עמוקה, השם האמיתי שמור במערכת, ר"ק), משתמשים במקום כבסיס להנבטה מהירה של רעיונות. לדבריה, בעקבות אירוע מבצעי ש"מאוד חרה לה", היא פנתה למרכז כדי לשלב יכולות AI מתקדמות ברחפנים קיימים. "בכלום זמן הצלחנו להגשים את הפנטזיה הזו שהייתה לי", היא מספרת, "וזה התאפשר רק בזכות המקום הזה".
המטרה היא להפוך את הכלים הקיימים ל"חכמים יותר" - לא רק במטרה לראות טוב יותר, אלא להבין הקשרים, לקבל החלטות אוטונומיות ולהביא ערך מוסף משמעותי ללוחמים בשטח, ברמה שיכולה להציל חיים. זה כולל פיתוח אלגוריתמים שמנתחים סוגי חישה שונים, מעבר למידע חזותי, ודורשים לעיתים "להמציא את הגלגל" בתחומים פחות מוכרים.
בהקשר רחב יותר, בינה מלאכותית היא מרכיב קריטי בחזון העתידי של הרובוטיקה הצבאית. בעוד שאנדרואידים דמויי אדם שיחליפו חיילים הם עדיין חזון רחוק, רובוטים אוטונומיים כבר נכנסים לשדה הקרב בתפקידי סיוע – נשיאת ציוד, תצפית, ועוד.
הטכנולוגיה קיימת, אבל האתגרים הם עלות, אמינות בתנאי קיצון, והיבט לא פחות חשוב – אמון, כאשר הצבא צריך לסמוך על המערכות האלה. כאן נכנסת לתמונה גם הנדסת האנוש, עם מחקרים על יחסי אדם-מכונה וחלוקת משימות אופטימלית בין מפעיל אנושי למערכת אוטונומית, תוך ניטור מדדים קוגניטיביים של המפעיל.
בעתיד, המפעיל האנושי יהפוך אולי ממפעיל ג'ויסטיק למפקד שמגדיר משימות ללהקות של רובוטים חכמים. וזה לא רק שליטה דרך ג'ויסטיק, ברפאל חשפו כי הם עובדים גם על פיתוח של מודל שפה ייחודי למשימות שנדרשות בזירות הלחימה השונות, כאשר המודל יאפשר למפקד לצוות על רובוטים לבצע פעולות בשפה טבעית.
ברפאל חשפו כי הם עובדים גם על פיתוח של מודל שפה ייחודי למשימות שנדרשות בזירות הלחימה השונות, כאשר המודל יאפשר למפקד לצוות על רובוטים לבצע פעולות בשפה טבעית
צעצועים למבוגרים (עם יכולות קטלניות)
אז מה עוד יוצא מהמעבדה הזו? הצצה חטופה חושפת מגוון פיתוחים מסקרנים, בהם רחפן פנים אוטונומי: כלי קטן שיכול לנווט לבד בתוך מבנים, בלי GPS ובלי תקשורת, ו"לקבל החלטות לבד". קצת כמו שואב האבק הרובוטי שלכם, רק הרבה יותר חכם (ומן הסתם, פחות מנקה).
מיני ומיקרו-רחפנים - כלים זעירים למשימות מיוחדות, וחלקם אף נעים בצורה לא סטנדרטית כדי לשמור על יציבות סנסורים; פלטפורמה סולארית - כנף מכוסה תאים סולאריים שפותחו ברפאל, המאפשרת שהייה ממושכת מאוד באוויר בעלות נמוכה; רכב שטח משודרג - ברפאל לקחו פלטפורמת רכב-על-שלט-רחוק מהירה, הוסיפו לה "אמצעים רפאליים", ובתוך שבוע וחצי יצרו כלי משוכפל שהביא "ערך מידי למי שמשתמש בו". אגב, הכלי הזה, עם מצלמה, מחשב ותקשורת, כבר מציל חיים בשטח.
אפילו כלב רובוטי יש פה - כן, גם לרפאל יש גרסה משלה לרובוט דמוי הכלב המפורסם (היו כמה "גזעים", חלקם "נמסרו לאימוץ"). רובוט כלב כזה משמש למשימות שונות, החל מסיור וזיהוי בשטח בנוי וכלה בהעברה של ציוד.
אפקט המלחמה והמבט קדימה
כאמור, מרכז החדשנות הזה הוכיח את חשיבותו ביתר שאת אחרי אירועי השבעה באוקטובר. המקום הפך למוקד עלייה לרגל עבור יחידות וחיילים שחזרו מהשטח עם צרכים מבצעיים דחופים. היכולת להגיב מהר, הכלים הזמינים והצוות המיומן אפשרו פיתוח פתרונות מהירים ויעילים.
הקשר ההדוק עם ה"לקוחות" בשטח – החיילים והיחידות – הוא קריטי. מהנדסי המרכז יוצאים ל"הטמעות" ו"תצפית" על המשתמשים כדי להבין בדיוק את הבעיות ולחזור עם תובנות שלא ניתן לקבל מהמשרד הממוזג. מכיוון שלא מעט מהעובדים הם בעצמם לוחמים או מגויסים, הקשר הבלתי אמצעי מאפשר פעולה מהירה וישירה.
ברמה האסטרטגית, המקום הזה הוא יותר מסתם חממה טכנולוגית. הוא חלק ממאמץ להשריש תרבות ארגונית זריזה יותר ברפאל כולה, חברה המשקיעה כ-8% מהכנסותיה השנתיות במחקר ופיתוח (הכנסות של כ-4.8 מיליארד דולר בשנת 2024).
5 צפייה בגלריה
מערכת כיפת ברזל בעוטף עזה. האם הענקית הביטחונית תצליח באמת לאמץ די-אן-איי של חברת סטארט-אפ?
(צילום: AFP)
זה גם משתלב באסטרטגיית הרכישות של רפאל, שרכשה בשנים האחרונות חברות כמו יצרנית המל"טים Aeronautics (בשותפות, 2019) וחברת המיפוי VisionMap (בשותפות, 2013), ומחזיקה גם בהשקעות עקיפות בחברות כמו Magna BSP דרך חברות-בת.
אז האם ענק ביטחוני יכול באמת לאמץ די-אן-איי של סטארט-אפ? אחרי הביקור שלנו במקום, השאלה הזו עדיין נותרת פתוחה. יחד עם זאת, נראה שהמעבדה הסודית של רפאל היא לא רק מגרש משחקים יקר למהנדסים מבריקים - זהו מנוע צמיחה אמיתי, שמצליח לגשר בין צרכים מבצעיים מיידיים לבין טכנולוגיות קצה כמו בינה מלאכותית, ולהוכיח שגם "נושאת מטוסים" ארגונית יכולה ללמוד כמה טריקים חדשים ומהירים.
