מעל הראש שלנו, בגובה שבו האוויר דליל והטמפרטורות קיצוניות, מתנהל מאבק בלתי פוסק על שליטה. לא מדובר במלחמות כוכבים הוליוודיות, אלא בקרב על דיוק, אמינות ובעיקר על הדרך שבה לוויינים זזים בתוך הריק האינסופי של החלל.
המנוע של רפאל בפעילות
(רפאל)
בעוד שרובנו מכירים את רפאל בזכות מערכת "כיפת ברזל" או טילי ה"תמוז", החברה הישראלית הפכה בשנים האחרונות לאחת השחקניות המשמעותיות ביותר בתשתית הקריטית של החלל. נכון לשנת 2026, הטכנולוגיה שצמחה במעבדות בקריית ים ובתל אביב מניעה יותר ממאה לוויינים שונים, והיא מהווה את "תעודת הביטוח" של כמה מהמשימות היקרות והמורכבות ביותר בהיסטוריה האנושית.
בחלל אין מוסך
האתגר הגדול ביותר בחלל הוא העובדה הפשוטה שאין שם מוסכים. ברגע שלוויין שוגר והוצב במסלולו, כל תקלה במערכת ההנעה פירושה הפיכת השקעה של מאות מיליוני דולרים ל"זבל חלל" חסר תועלת, וכאן נכנסת לתמונה המומחיות הישראלית.
רפאל מחזיקה ברקורד נדיר של מאה אחוזי הצלחה בתחום ההנעה, נתון שהופך אותה לכתובת המועדפת על סוכנויות חלל בינלאומיות כמו סוכנות החלל האירופית והסוכנות הצרפתית. המערכות הללו פועלות במגוון רחב של גבהים, החל מלווייני תצפית נמוכים הטסים מאות קילומטרים מעל פני הקרקע ועד ללווייני תקשורת ענקיים המוצבים בגובה של שלושים ושישה אלף קילומטרים בנקודה קבועה מעל כדור הארץ.
הבשורה הגדולה של השנים האחרונות היא המעבר מהנעה כימית מסורתית, המבוססת על דלק נוזלי כבד ומסוכן, להנעה חשמלית מתקדמת. אם בעבר לוויין היה צריך לשאת טונות של דלק רק כדי לשמור על מיקומו, המנועים היוניים החדשים של רפאל משנים את המשוואה.
המנוע החשמלי הישראלי נחשב לחלוץ עולמי, כשהוא מציג יעילות הגבוהה פי חמישה עד פי עשרה מכל מנוע רגיל. היעילות הזו אינה רק נתון טכני יבש; היא מאפשרת ללוויינים להיות קלים יותר, להחזיק מעמד בחלל מעל חמש-עשרה שנה, ולשאת ציוד צילום ותקשורת רב ומתוחכם הרבה יותר. התוצאה הישירה עבורנו, המשתמשים בבית, היא שירותי אינטרנט וניווט איכותיים יותר במחירים נגישים.
ישראל הפכה לספקית משמעותית
אחת הדוגמאות המרתקות לשיתוף הפעולה הבינלאומי הזה היא הלוויין ונוס, מיזם משותף לסוכנות החלל הישראלית והצרפתית. הלוויין, המיועד למחקר סביבתי וחקלאי בדיוק גבוה, מצויד במערכת הנעה חשמלית של רפאל המאפשרת לו לבצע תמרונים מדויקים ולשמור על מסלול צילום אופטימלי.
העובדה שמעצמה טכנולוגית כמו צרפת בוחרת במנוע ישראלי למשימה כזו, מוכיחה שישראל הצליחה למצב את עצמה כספקית קריטית של תשתית אזרחית גלובלית. המנוע הישראלי הוא הלב הפועם של מערכות שמשפיעות על חיי היום-יום של מיליוני אנשים, החל מחיזוי מזג אוויר ועד לאבטחת תקשורת נתונים עולמית.
אולם רפאל אינה מסתפקת רק בתפקיד "יצרנית המנועים". החברה נמצאת כעת בעיצומו של תהליך התרחבות אסטרטגי, שבו היא עוברת מייצור רכיבים לבניית לוויינים שלמים וחכמים. המטרה היא להציע פתרון מלא הכולל את גוף הלוויין, מערכת ההנעה, ויכולות הניווט והשליטה.
במקביל, נעשים מאמצים לפתח מערכות הנעה שיגדילו את כושר ההרמה של המשגרים הישראליים הקיימים, ובכך להבטיח לישראל עצמאות מלאה בגישה לחלל.
בסופו של דבר, הסיפור של רפאל בחלל הוא סיפור על המעבר מהביטחוני לאזרחי. הטכנולוגיות שפותחו כדי להגן על שמי המדינה משמשות כיום כבסיס למהפכת המידע העולמית. בכל פעם שאנחנו פותחים אפליקציית ניווט או משתמשים בשירותי תקשורת לווייניים, קיים סיכוי גבוה מאוד שמי שמנווט את התנועה שם למעלה, בריק הקר של החלל, הוא נהג ישראלי מיומן שיוצר בחיפה.
