לפי הערכות, יש כיום שלושה מיליארד גיימרים ברחבי העולם, מתוכם 190 מיליון בארצות הברית בלבד. גם בין השחקנים המושבעים תתקשו למצוא מי שרואה אותם כטובים לבריאות: שפע של מחקרים פורסמו במהלך השנים על שלל פגעי הגיימינג המופרז - פיזיים ונפשיים.
אבל עם התקדמות הטכנולוגיה, הגישה השלילית המסורתית הולכת ומפנה את מקומה באחרונה לתפיסה מורכבת יותר. מתברר, למשל, שמשחקי מחשב מסויימים יכולים דווקא לעזור לתפקוד המוח - כל עוד לא מדובר בהתמכרות.
למציאות המדומה (VR), מתברר, יש תכונה ייחודית: היא מאפשרת לנתק בין הגוף והמוח - בין המודעות והחוויה הכואבת לבין העולם הווירטואלי. היכולת "להכניס" אנשים למציאות וירטואלית באמצעות משקפי מציאות מדומה, או להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור אפליקציות גיימינג מותאמות אישית – מעוררת רעיונות חדשים בעולם הרפואה.
במחלקות השיקומיות של בתי החולים בשיבא ובאיכילוב, כמו גם ברחבי העולם, רושמים הצלחות נאות בשימוש באפליקציות גיימינג הן לעידוד תנועת גפיים והן לטיפול בפוסט טראומה.
אבל ההתפתחות המעיינת ביותר בתחום היא השימוש במשחקי וידאו כחלופה להרדמה בקרב ילדים ומתבגרים. עד היום, ילדים הזקוקים לבדיקות הדמיה כמו CT, MRI, אולטרסאונד, או לניתוחים קלים - כולם מחייבים מצב של חוסר תנועה מצד הילד - נדרשים לעבור קודם הרדמה כללית. רק שלפי ה-FDA האמריקאי הרדמה כללית אצל ילדים, במיוחד בני שלוש ומטה, כרוכה בסיכונים לא פשוטים להתפתחות המוחית שלהם.
החלמה קצרה יותר
במרכז לטכנולוגיות רפואת ילדים של אוניברסיטת ייל מצאו, כי משחקים ומציאות מדומה יכולים להיות יעילים במיוחד להפחתת כאב וחרדה במהלך הליכים כמו טיפול בכוויות, טיפולי מחטים וטיפולים רפואיים נוספים. מספר מחקרים בחנו כבר שימוש במשחקי VR כחלופה להרדמה כללית בניתוחים קלים ושגרתיים ולהדמיית MRI - והתוצאות מבטיחות.
בניסוי אחד מ-2024, יותר מ-100 ילדים (גיל ממוצע: 11) חבשו משקפי VR במהלך ניתוחים קלים כאלה, ושיחקו במשחק מחשב מרגיע. הצוות הרפואי נערך אמנם לעבור להרדמה כללית למקרה הצורך, אך אף אחד מהילדים שהשתתפו בניסוי לא נזקק לכך.
במקום הרדמה - משחק מחשב
(צילום: shutterstock)
הם אפילו הצליחו לעקוב אחרי הוראות פשוטות של הרופאים במהלך ההליך. דיווחי הכאבים שלהם לאחר הטיפול היו דומים לאלו של מטופלים שקיבלו הרדמה, וזמני ההחלמה שלהם היו קצרים יותר.
מחקר אחר שנערך בקנדה ופורסם בדצמבר 2025 בחן 18 ילדים (בגיל הממוצע 5) שבילו במשחק VR, שבו למדו על תהליך בדיקת ה-MRI תוך כדי איסוף אבק פיות קסום. רק אחר-כך הם הוכנסו לבדיקה עצמה. כולם הצליחו להשלים את הסריקה ללא צורך בהרדמה.
משחקי וידאו יכולים לעזור לילדים להישאר רגועים ולהפסיק לזוז, ולחילופין, אצל ילדים עם צרכים רפואיים אחרים - דווקא לנוע ולהניע. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ייל ניסתה להכיר לילדים עם סוכרת סוג 1 משחק במציאות מדומה, שהדריך אותם בתרגילים פיזיים. המטופלים, 17 מתבגרים בגיל הממוצע 15, קיבלו מוטיבציה לשחק במשחק, ורשמו ירידה קטנה ברמות הסוכר בדם שלהם.
הפוטנציאל טרם נחשף
לפי המגזין הטכנולוגי VOX, משחקי וידאו מובילים כבר לפריצות דרך חדשות בטיפול גם בקרב מבוגרים. חברת Massively Multiplayer Online, למשל, משלבת משימות מחקר בסיסיות חשובות אך מייגעות במשחקים מרובי משתתפים פופולריים כמו Borderlands 3.
מיון אריחים צבעוניים במשחק מסייע בעצם - מאחורי הקלעים - לרצף דגימות DNA עבור חיידקי המעי. השחקנים לומדים את המשימה מדמות במשחק, כולל המטרה המדעית הסופית שלה, ואז משלימים את החידות שהמדענים יצרו בדרך מהנה.
טיפול במציאות מדומה. אילוסטרציה
(צילום: Prism)
פסיכולוגים טוענים, כי הפוטנציאל הטיפולי של עולם הגיימינג טרם נחשף במלואו. רבים מהם מציינים את יכולתו לשמור על הבריאות הקוגניטיבית של מבוגרים, ולהדריך אותם בשגרות אימונים. משחקי וידאו ומציאות מדומה יכולים גם לחולל מהפכה בטיפול בטראומה ולהפחית הפרעות דחק פוסט טראומטיות (PTSD).
הטכנולוגיה נמצאת כבר בשימוש במספר מרכזים רפואיים בישראל בוואריאציות שונות. "ניאו" (Neao.io) למשל, היא דוגמה למערכת טיפול קבוצתית, שלמעשה מקימה לתחייה את מיזם "מטאברס" של מארק צוקרברג: כל המשתתפים, כולל המטפל, חובשים משקפי מציאות מדומה ונפגשים בסביבה וירטואלית משותפת.
על-פי VOX, התוכניות הללו עשויות עם הזמן גם לשנות את ההכשרה הרפואית, ולאפשר למנתחים לתכנן מראש ולבצע ניתוחים בעזרת מציאות מדומה, בהתאמה לנתונים הייחודיים של כל מטופל.
