הכוח הלוחם תופס מחסה למרגלות הגבעה. מאחוריה משתרע מתחם היעד ובו המטרה. קולות הנפץ האדירים פסקו ומטוסי הסיוע האווירי מתרחקים. מפקח הכוח שולף מסך שדה, מעיף מבט בשטח שמעבר לקו הראייה שלו: בשניות שחלפו הספיקה מפת המודיעין להתעדכן. הוא רואה את מבנה השטח לאחר שחלק מהמבנים כבר אינם, הוא רואה את ריכוזי הרכבים ההרוסים, הוא גם רואה את האיומים האחרונים שנותרו ואיפה הם ממוקמים בדיוק. "הסתער!" הוא קורא.
זה לא סרט אקשן אמריקאי משובח, זה אפילו לא תסריט מדע בדיוני. זה קורה עכשיו. יכולות המודיעין של צה"ל שודרגו לאחרונה בקפיצת מדרגה וליכולות החדשות אחראית טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) לזיהוי תמונה. השילוב של כמות גדולה של אמצעי ראייה ביחד עם יכולת לזהות את כל מה שרואים בדיוק גדול ובמהירות רבה העמידו לרשות צה"ל יכולות, שרק עכשיו מתחילים להבין אותן לעומקן.
הפרוייקט שבו מפתחים את היכולות החדשות האלה מכונה סטרגייט (Stargate). במספרים יבשים אפשר להגיד שחיל המודיעין הגדיל פי 50 את כוח הפענוח שלו באמצעות סטרגייט. משך הזמן הדרוש לעדכון מיפוי המבנים בזירת אויב ירד מימים ושעות לעניין של דקות. מאות שנות אדם נחסכו עד כה בזכות הבינה המלאכותית. סטרגייט סרקה מאות אלפי קמ"רים בשנה האחרונה ו"ייצרה" עשרות מטרות ומידע מודיעיני יקר ערך.
השיא היה באותו מבצע, שבו נדרש מודיעין רחב היקף על מטרות באיזור עויין מעבר לגבול. העבודה הוערכה ב-23 אלף שעות. מישהו אמר: "אולי ננסה את סטרגייט?". הצוות שהופעל השלים את המודיעין ב-90 שעות בלבד ואיפשר את הוצאת המבצע לדרך.
על ההישג הזה זכה מיזם סטרגייט במקום הראשון בפרס הרמטכ"ל לחדשנות, הצל"ש של יחידות הטכנולוגיה הצבאיות. זאת אחרי שכבר זכה בפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת ובפרס ראש להק מודיעין חיל אוויר על הישג מבצעי חשאי. ואולי זו החשיבה היוצרת שמאחורי המיזם, שהניבה את התוצאות הצבאיות המוצלחות: סטרגייט הוא פרוייקט ראשון מסוגו, שבו צה"ל יושב ביחד עם חוקרים ומפתחים מהתעשיות הבטחוניות, עם חברות הסטארט-אפ ועם חוקרי אקדמיה בסביבת עבודה משותפת, אם תרצו – הסטארט-אפ הצבאי הראשון.
פגשנו אותם במתקן הצבאי במרכז הארץ. יש כאן ריכוז נדיר של יותר ממאה אנשי פיתוח, מטובי המוחות בישראל בתחום זיהוי התמונה ומערכות הבינה המלאכותית. המשימה שלהם שאפתנית במיוחד: לשפר את יכולות הבינה המלאכותית לזהות כל מה שקורה, עומד, נוסע או נושם בזירה נתונה, ובתוך שניות מהרגע שבו הם צולמו באמצעות מצלמות קרקע, רחפנים, מטוסים או לוויינים. יש מצב שהטכנולוגיה שמפתחים כאן היא המתקדמת בעולם בתחומה.
היחידה המארחת את הפרוייקט כולו היא, איך לא, יחידה 8200 של חיל המודיעין. ראש ענף מחקר ופיתוח ביחידה, סא״ל מ׳, הוא גם יזם בנשמה. ביחד עם רב סרן ד׳, המשמש כמפקד הפרוייקט, הם שירטטו לפני 18 חודשים קווי מתאר של פרוייקט חדש שהגו. אומר מ': "אנחנו משתפרים כל הזמן אבל היה צריך משהו שייתן קפיצה, לא השתפרות ליניארית". האתגרים שסומנו היו כפילויות בין יחידות שונות בצה"ל, קצב איטי בהטמעת טכנולוגיות חדשות מהתעשייה הבטחונית וקצב איטי בהכנסת הטכנולוגיה החדשה לשימוש מבצעי. וכאן נולד הרעיון: "בואו נשב כולם ביחד".
צריך להבין, שזה לא דבר של מה בכך, לגרום לחיל האוויר ולחיל המודיעין לפתח דברים ביחד, ועוד פחות מזה להביא אנשי פיתוח מרפאל או מהאקדמיה לעבוד לצד חיילים צעירים. ובכל זאת, הקול הקורא הראשון הביא ל-80 בקשות להצטרף לפרוייקט. "פתאום הבנו שיש לנו את זה..." אומר מ'.
הבינה המלאכותית התגייסה לשירות בצה"ל עוד קודם לכן. בתחום זיהוי התמונה מפעילים בצה"ל כיום טכנולוגיות למידה עמוקה (deep learning), שעושה שימוש בכמויות גדולות של נתונים ובאמצעות כוח מיחשוב חזק במיוחד מצליחה להפיק מהן תובנות, כאלה שבני אדם פשוט לא היו יכולים להגיע אליהן. בצילומים מהאוויר הבינה המלאכותית יכולה לזהות הכל: בניינים, מכוניות חונות או בתנועה, עצים, בני אדם ומה מגמת פניהם.
באמ"ן החלו להכניס למידה עמוקה לעולמות המודיעין החזותי כבר לפני חמש שנים וסטרגייט מאיצה את המגמה הזו: שילוב יכולות בין המכונה לאדם, כשהאדם שואל שאלות, המכונה עונה תשובות, ואלה הולכות ומשתפרות עם הגידול בכמות הנתונים שנאספת ועם ההכוונה של המפעילים האנושיים. סטרגייט מאפשר לסרוק ביעילות ובמהירות אזורי אויב, למפות שטחים בתוך דקות, לעשות פענוח אוטומטי לאזורי עניין, להגיב לדברים שהמפענח האנושי מתמקד בהם.
סוד הקסם של סטרגייט הוא הדאטה, הנתונים שצה"ל אוסף. כשאתה עוסק בפיתוח מערכות למידת מכונה (ML), אתה רוצה המון נתונים, כמה שיותר נתונים. ולצה"ל יש כמות בלתי נדלית מהם. "המהירות שאמ"ן נכנסה לזה משכה לכאן את כל הגורמים כי כבר היה כאן מרכז חזק בחזית התחומים האלה", אומר מ'. "המצב היום הוא, שכל מי שמתעסק במודיעין חזותי, בראייה ממוחשבת, באלגוריתמיקה של תמונה ווידיאו – יושב פה במתקן הזה. יצרנו מרכז אמיתי למצוינות והוא ממש אבן שואבת".
סטרגייט הוא סוג של מתקן הייטק בלב מבנה צה"לי. יותר ממאה אנשים, שליש מהם אזרחים, מחולקים בין 16 צוותי עבודה, סטארט-אפים קורים להם כאן. החיילים מגיעים מתוכניות העלית של צה"ל - תלפיות, פסגות, חבצלות – חלקם אחרי תואר ראשון, אחרים אחרי תואר שני. מהתעשייה והאקדמיה מגיעים דוקטורנטים ודוקטורים. "בצניעות הראויה", מקדים מ', "החבר'ה שלי הם הכי מוכשרים יש למדינה להציע, מוכשרים בטירוף, מבריקים".
השושבין של המיזם הוא המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. רע״ן ביחידת המו״פ במפא״ת, סא״ל י׳, אומר: "הבנו שהדרך שבה אנחנו עובדים יכולה להשתפר דרמטית. במקום שנרדוף אחר השינויים, נגרום לכך שהם יקרו בסביבה המקצועית שלנו. כל אחד משתלב על פי הערך המוסף שהוא מביא במטרה לייצר שרשרת ערך מועצמת מול האיום שקורה. זו פעם ראשונה שעושים את זה בצורה כזו. כל אחד כאן מספר את הסיפור שלו, אבל הסיפור השלם הוא הוא הסיפור הרלוונטי".
הסיפור של סא״ל א׳, סגן מפקד יחידת המודיעין 9900 לנושא דיגיטל, הוא אולי הסיפור הקריטי ביותר. יחידה 9900 המסתורית עומדת מאחורי המערך "הגיאו-חזותי" של צה"ל. היא בונה את ה-Goggle Maps אם תרצו, של שדה הקרב, והיא עושה את זה באמצעות המון מידע מצולם מרחפנים, מטוסים, לוויינים ומה לא. החלק עתיר העבודה והמשמעותי ביותר הוא פיענוח הצילומים, במטרה למצוא ולדעת כל פריט ידע שעשוי לסייע ללוחמה.
"מה שאנחנו עושים עם אנשי הפיתוח מקביל למה שעושים בעולם הרפואה, כשהרופא מסביר למפתחים איזה תופעות הוא מחפש בתמונות האולטרה-סאונד"' אומר סא"ל א'. לדבריו כמות הנתונים גדלה בתקופה האחרונה פי מאה, וגם המשימות של היחידה נעשו מסובכות יותר. "המיזם הזה מאפשר לנו להשתמש במפענחים וירטואליים ולעמוד במשימות".
הפרוייקט כולו ממוקד במשימות של 9900, אבל יש ליחידה גם תרומה ייחודית: תיוג אנושי של הממצאים בתמונות, המפתח הקריטי להתקדמות הבינה המלאכותית. יש כאן גם סיפור אנושי יוצא דופן: חלק מהמתייגים הם צעירים על הרצף האוטיסטי, שהוצבו למשימה במסגרת הפרוייקט הלאומי "רואים רחוק". לחיילים האלה יש יכולות נדירות בתחום הזיהוי הויזואלי ביחד עם יכולת להתמיד במשימה מונוטונית כמו תיוג אובייקטים.
"ישראל היא מעצמת איסוף", אומר סא"ל מ', "האיסוף מגיע מאינסוף רחפנים, לוויינים תוצרת כחול לבן וחברות מסחריות. אנחנו מכניסים את הכל לתוך אותה בריכת מידע. עם עיניים אנושיות בלבד אין סיכוי שנגיע לכל כמויות המידע האלה. בטח לא בלוחות הזמנים הנדרשים. אנחנו רוצים שבתוך שניות מרגע שהתמונה צולמה הכוח בשטח יקבל את התרעה על המארב שהולך לקפוץ עליו".
סא״ל במיל' א׳, מפתחת ביחידת המו״פ במפא״ת, אומרת שכל זה מתאפשר בזכות ריכוז המפתחים במקום בו יש יכולות מחשוב מתאימות: "התשתיות המחשוביות, שנדרשות כדי לפתח רשת בינה מלאכותית עם שרתי GPU (שרתי בינה מלאכותית של אנבידיה), הן תשתיות מטורפות. לא כל גוף או או יחידה יכולים להרשות לעצמם את זה. אפילו לא כל חברות התעשייה. אלה השקעות ענק. ופה זה משאב שכולם משתמשים בו".
האם הבינה המלאכותית עושה את העבודה ברמה המשתווה למפענח מקצועי?
רב סרן ד׳: "זה קצת כמו פינג פונג. כמו שרכב אוטונומי נוהג יותר טוב מבני אדם אבל על כל תאונה שהוא יעשה יעכבו את כניסת הרכב האוטונומי בעוד שלוש שנים. מבחינת מספרים אנחנו שם. אבל יש עניין של הטמעה עם אנשי הפענוח, שכנוע, שינוי דרך העבודה שלהם. אם בנקודה כלשהי המכונה עובדת פחות טוב, אתה מאבד את האמון של המשתמש. אז צריך לתחזק מערכת יחסים עם המשתמש וזה אחד היתרונות שיש לנו פה".
סרן א׳, ראש צוות של אחד מ-16 הצוותים בפרוייקט, אומר: "יש בצוות חיילים בוגרי תלפיות, פסגות, מפענח מתוכנית רואים רחוק שנותן תרומה משמעותית. יש בצוות ארבע רגליים של מחקר, דגימה, מוצר, ואנשי הנדסה, וחלק מרכזי ממה שעשינו זה לגרום שכל הדגימה, הטיוב וההרצה של האלגוריתמים יקרו בתוך המערכת המבצעית. וזה גורם למפענח להשתדרג, להפוך ל'דאטה אנליסט' חזותי".
הצוות של א' נדרש להתמודד עם אירוע הלחימה המורכב שכבר סיפרנו עליו. "לא תכננו לעשות את זה בעזרת פיענוח ואז הבינו שאפשר להכניס את זה באיזשהי מידה. והגענו למצב שהמערכת הופכת לרלוונטית והיא התורם העיקרי ליכולות", הוא אומר. בתחקיר האירוע אמר מפקד 8200: "זה מדהים, אני לא מבין למה לקח לנו 48 שעות לפנות לצוות של א'".
אמיתי, השם היחיד שניתן לחשוף פה, הוא איש חברת רפאל שמוצב במיזם סטארגייט ועומד בראש צוות גם הוא. "יש פה משהו מדליק, כי אנחנו עם רגל פה ורגל שם, ומכירים את היכולות הרפאליות ויכולים להביא אותן למיזם ולהקפיץ אותו בחתיכת קפיצה".
ההחלטה של רפאל להציב שורה של אנשי מקצוע בתוך יחידה צה"לית ולהסיט אותם ממשימותיהם הקודמות היא החלטה בעלת משמעות כספית לא קטנה. אבל לרפאל יש סיבות טובות: "דבר ראשון יש פה אידאל", אומר אמיתי, "ודבר שני - יש פה מאגר ידע אינסופי של תמונות, שלא קיים ברפאל. בסוף, אנחנו אנשי דאטה ואפשר לעשות פה המון דברים שאי אפשר לעשות ברפאל. מבחינת הדאטה, אנחנו יושבים פה על הר של זהב".