אפליקציית המסרים הפופולרית בעולם, וואטסאפ, חצתה השבוע את רף 2 מיליארד המשתמשים החודשיים בעולם, כשאת הודעת ההכרזה ליווה מסר מרכזי אחד: וואטסאפ תישאר מוצפנת מקצה-לקצה, וזה אומר שאף אחד לא יכול לגשת להודעות המועברות באפליקציה או להאזין לשיחות המתבצעות בה. "אפילו לא אנחנו", כתבו אנשי וואטסאפ בהודעה הרשמית, בהצהרה שאמורה להיות מובנת מאליה, ושמסמנת יותר מכל את התדמית הבעייתית של האפליקציה, שנמצאת בבעלות פייסבוק.
נקודת הציון הקודמת של וואטסאפ, ההכרזה על 1.5 מיליארד משתמשים, הייתה לפני שנתיים בדיוק ומיצבה את הדומיננטיות של וואטסאפ בעולם המסרים המיידיים. גם בישראל, סקרים מהשנים האחרונות מציגים נתון בלתי מעורער לפיו כ-91 אחוזים מהישראלים משתמשים באפליקציה. למרות, ואולי בגלל הפופולריות שלה, וואטסאפ לא חפה מביקורת, ובמרוצת השנים נאלצו אנשי החברה להתמודד עם אתגרים לא פשוטים, חלקם תוצאה ישירה של הרכישה על-ידי פייסבוק.
וואטסאפ נוסדה בשנת 2009 על-ידי יאן קום ובריאן אקטון, שניהם יוצאי יאהו! המיתולוגית, שזיהו את הפוטנציאל הגלום בפיתוח אפליקציות. המודל העסקיי כולל תשלום שנתי של דולר אחד עבור שימוש בוואטסאפ. בתוך חמש שנים האפליקציה צמחה לכדי 400 מיליון משתמשים פעילים בחודש, והצליחה למשוך תשומת-לב משמעותית: פייסבוק, הרשת החברתית שהדגימה צמיחה בקצב מסחרר, רכשה את וואטסאפ בשנת 2014 תמורת סכום אסטרונומי של יותר מ-19 מיליארד דולר. עד היום, מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה פייסבוק.
בתחילת 2016 וואטסאפ הופכת להיות אפליקציה חינמית לחלוטין, כשסימני השאלה מעל המודל העסקי שלה והיכולת שלה להרוויח כסף - ובעצם לממש את המחיר שבו נרכשה, ממשיכים לרחף באוויר ולייצר ספקולציות. באותה שנה, וואטסאפ גם הודיעה על יישום הצפנה מקצה-לקצה, שפירושה תקשורת בין שני צדדים בלבד - כך ששום גורם חיצוני לא יכול להיחשף לתכנים המועברים באפליקציה. חודשים ספורים לאחר מכן - וואטסאפ נחשפת לגל הביקורת הראשון שקשור במיזוג עם פייסבוק: האפליקציה מעדכנת את תנאי השימוש בה, ומודיעה כי מעתה תתחיל לשתף מידע על משתמשים עם החברה-האם.
זה אולי המקרה המובחן הראשון שבו וואטסאפ זוכה לכיסוי תקשורתי עולמי שלילי, כתוצאה מהעובדה שהיא מאפשרת לפייסבוק לשאוב מידע - כולל מספרי טלפון של משתמשים, ולמזג אותו עם המידע על משתמשי פייסבוק. המשתמשים נלחצו, עיתונאי הטכנולוגיה מיהרו לפרסם מדריכים שימושיים על איך למנוע את שיתוף המידע, והרגולטורים, באיטיות האופיינית, הכריעו בסופו של דבר ששיתוף מידע בין שני השירותים הוא לא לגמרי חוקי. שנתיים אחר-כך וואטסאפ הכריזה רשמית שהיא מפסיקה לאפשר שיתוף מידע בין הפלטפורמות.
המייסדים עזבו את הקבוצה
ב-2017 עזב בריאן אקטון את משרדי החברה אותה הקים בעצמו, והשמועות על חיכוכים מול בכירי פייסבוק - בהם כמובן המנכ"ל והמייסד, מארק צוקרברג, החלו להתפשט. שנה אחריו עזב גם השותף שלו, יאן קום, והשניים הביעו מאז בפומבי חרטה גדולה על העובדה שהסכימו למכור את וואטסאפ, ואף קראו למשתמשים להתנתק לחלוטין מפייסבוק. בשני המקרים, הטריגר לעזיבה דומה: תוכניות המונטיזציה של וואטסאפ, שכללו שילוב פרסומות באפליקציה - דבר שוואטסאפ הצהירה במפורש שלעולם לא תעשה; חשש לפרטיותם של משתמשי האפליקציה; ולחצים הולכים וגוברים מצד אנשי פייסבוק, שכן עד 2017 קיבל הצוות של וואטסאפ אוטונומיה מוחלטת בתוך הרשת החברתית.
משבר קיימברידג' אנליטיקה, במרכזו הפרת פרטיותם של 87 מיליון משתמשי פייסבוק, לא פסח על שירות המסרים הפופולרי. אימפריית הענק של צוקרברג עברה טלטלה של ממש - לא רק תדמיתית, אלא גם ארגונית. בפייסבוק צופפו שורות בניסיון להתגבר על המשבר, ובין היתר הידקו אחיזה גם בוואטסאפ ובאינסטגרם. בו-בזמן, החשיבות המכרעת של הגנה על פרטיות משתמשים תפסה מקום מרכזי בשיח הציבורי, עם עיסוק בלתי פוסק במידע שאותו אנחנו משתפים ברשתות החברתיות ובאפליקציות מסרים, ובאופן שבו חברות הטכנולוגיה עושות בו שימוש. טלגרם המתחרה בוואטסאפ מרימה את ראשה, והמייסד קורא בפומבי למשתמשים לזנוח את החברה שמפקירה את המידע שלהם.
הפופולריות של וואטסאפ גם הופכת אותה לפלטפורמה פורה במיוחד עבור ספאם, הונאות פישינג והפצה של פייק ניוז. בשנה שעברה אנשי האפליקציה נקטו בשורה של צעדים בניסיון למגר את ההפצה של מידע כוזב בפלטפורמה. בשווקים מסויימים, לפייק ניוז הזה היו תוצאות הרסניות במיוחד: בצפון-מזרח הודו תועדו מקרי לינץ' בגברים, שנחשדו במעורבות בחטיפת ילדים - פרשה מזוייפת לחלוטין שהסעירה את המקומיים בזכות סרטון וידיאו שהופץ באפליקציה. וואטסאפ החלה לסמן הודעות מועברות (Forward) וכן הגבילה את מספר הנמענים עבור כל הודעה שהועברה.
סכסוך עם NSO
בחודש מאי האחרון התגלתה חולשת אבטחה משמעותית באפליקציה, שאיפשרה השתלת רוגלה במכשיר הטלפון באמצעות שיחת וידיאו תמימה לכאורה. כמצופה, חולשת אבטחה באפליקציה שלה יותר מ-1.5 מיליארד משתמשים, הרעישה את העולם. חודשים ספורים לאחר מכן, הודיעה וואטסאפ כי היא תובעת את חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, שלטענתה ניצלה את חולשת האבטחה כדי לשתול את רוגלת "פגסוס" שלה.
בחודש שעבר נודע כי מכשיר הטלפון הפרטי של מייסד אמזון, ג'ף בזוס, נפרץ באמצעות הודעת וואטסאפ שנשלחה ממספרו של יורש העצר הסעודי. שלושה ימים לאחר הדיווח, הכריזו באו"ם כי הם אוסרים על בכירים להשתמש בוואטסאפ. לפני שלושה שבועות דווח כי וואטסאפ מפרקת את הצוות שאמון על מונטיזציה והטמעת פרסומות בפלטפורמה.
ארכיון: חולשת אבטחה בוואטסאפ
(צילום: טל אזולאי)
רצף האירועים הזה מדגיש את הצורך של אנשי וואטסאפ ופייסבוק להדגיש את פונקציית ההצפנה מקצה-לקצה, ויותר מזה: בשנה החולפת פרט צוקרברג את משנתו החדשה בעניין פרטיות, וטען כי הוא פועל להחיל את המודל של וואטסאפ, של הצפנה מקצה-לקצה, על פני כל פלטפורמות המסרים שלו - כולל מסנג'ר ואינסטגרם.
ומה לגבי הכסף? קשה לטעות ולחשוב שוואטסאפ היא רכישה בלתי ממומשת. על-אף שהיא מובחנת מיתר השירותים באותה משפחה - פייסבוק, מסנג'ר ואינסטגרם, גם בהצפנה אבל בעיקר במודל העסקי - שכן היא (עדיין) לא מכילה פרסומות ממוקדות, לוואטסאפ על 2 מיליארד המשתמשים שלה יש ערך שחורג מגבולות הדולר. צוקרברג מבין את זה כבר שנים, אחרת הוא לא היה פותח את הארנק. מספיק לפזול מזרחה, אל וויצ'אט - המקבילה של וואטסאפ בסין, כדי לראות את הפוטנציאל של שבהחזקת שירות מסרים מיידיים פופולרי כל-כך.
