כלפי חוץ מדינת ישראל הפגינה חסינות ושרידות במהלך המלחמה מול איראן, אבל מבפנים אנחנו במתח נוראי. כך לפחות עולה מנתוני הסטרס הלאומי של חברת נוירוברייב (NeuroBrave) מבאר שבע. נתונים שמתפרסמים כאן לראשונה מראים תנודות קיצוניות בעוצמת הדאגה והמתח של תושבי ישראל בעקבות האירועים שהתרחשו מאז תחילת הלחימה.
באופן אולי קצת מפתיע, רמות המתח הרגילות בישראל הן נמוכות למדי. סביב אירועים דרמטיים כמו החזרת החטופים הן זינקו, אך אחר כך ירדו. מאז תחילת המלחמה המתח של הישראלים היה בשיא. בסוף פברואר, בשבוע שלפני המלחמה, היינו בציפייה ודריכות גבוהים. יותר מכולם מתברר שתושבי גוש דן היו במתח בלתי נסבל.
יירוט טיל איראני בשמי דרום הארץ
(צילום: קובי קואנקס, דן קואנקס)
רמות מתח משתנות
לפי הנתונים, עם פתיחת המלחמה מול איראן נרשמה ירידת מתח כללית אצל תושבי ישראל, אולי בתקווה לתבוסה מהירה של איראן, אך כבר בשבוע השני כנראה הבנו לאיזו צרה נקלענו. הנתונים מראים על עליית מתח נוראית במרבית אזורי הארץ: גבול הצפון, חיפה, גוש דן, השפלה, באר שבע וערד.
בשבוע שלקראת ליל הסדר נמדד מתח נפשי גבוה ובתל אביב אף הוא הרקיע שחקים. בליל הסדר עצמו המתח ירד במרבית המקומות, למעט גבול הצפון. כניסת הפסקת האש לתוקפה בשבוע שעבר סימנה ירידה כללית במתח בישראל, למעט תושבי הצפון שנמצאים בטווח הרקטות מלבנון.
תל אביב היא מקרה מעניין: יש לתושביה תנודות קיצוניות ברמות המתח לאורך החודש האחרון ועוד לפניו, ובמרבית הזמן הוא גבוה. בין השאר מסבירים את זה באי הוודאות, שהיא אחד מהגורמים המרכזיים לסטרס אצל בני אדם.
זו הסיבה שבימים של מתקפות ואזעקות המתח ירד לעומת ימי הציפיה שבהם המתח הרקיע שחקים. מתח נפשי גבוה ומתמשך עלול להתפתח לסטרס כרוני ולמחלות, וזו סיבה לדאגה לכולנו.
איך מודדים מתח וחרדות של מדינה שלמה?
הטכנולוגיה שפיתחה חברת נוירוברייב נועדה לטפל במתח נפשי בשיטת "ביופידבק", כאשר בדרך כלל טיפולים כאלה נעשים בבתי חולים ובמרפאות. הייחוד של נוירוברייב הוא ביכולת לעשות את הטיפול מרחוק. את זה עושים באמצעות חיישנים שנמצאים בשעונים חכם כמו אלו של סמסונג, אפל וגרמין.
כך, נתוני המתח הנפשי של עשרות אלפי משתמשים בישראל זורמים אל מחשבי החברה ומעובדים שם באמצעות אלגוריתמים מתקדמים. אחרי ששימשו לצורך הטיפולים, הם מנוקים מהמידע האישי ומשמשים להפקת תובנות על האוכלוסייה כולה.
החברה מדגישה כי אינה שומרת נתונים פיזיולוגיים אישיים מפאת פרטיות, ונתוני המתח המוצגים משמשים להבנה כללית של המצב, והם אינם אישיים או פרטניים, אלא ברמת קבוצות אוכלוסייה כלליות.
לא בטוח שהלקוחות של נוירוברייב הם מדגם מייצג של האוכלוסייה, אבל ללא ספק הם יכולים להעיד על התחושות בקהילה בה הם חיים. הם גם מטופלים בביופידבק, מה שאומר שהם מודעים למתח הנפשי שלהם ורוצים לטפל בו.
נתון מעניין הוא שמרבית הלקוחות הם גברים צעירים בגילי 18 עד 45, זאת אולי בגלל ששעונים חכמים זה גאדג'ט שחביב על גברים יותר מעל נשים, ואולי בגלל שגברים נוטים סטטיסטית ללכת פחות לטיפול פסיכולוגי.
לא תתפלאו לשמוע בנוסף שהרבה מהמשתמשים הם חיילים בסדיר ומילואימניקים, שמצליחים להסתיר את השפעות המלחמה מהסביבה שלהם, אבל יודעים שמשהו אצלם בנשמה דורש טיפול.
מה זה ביופידבק?
ביופידבק היא שיטת טיפול המאפשרת לאדם ללמוד לשלוט בתהליכים פיזיולוגיים ונפשיים לא רצוניים, באמצעות צפייה במידע על מה שקורה בגופו באותו רגע. מחברים את המטופל לחיישנים, מודדים דופק, לחץ דם, מתח שרירים, טמפרטורת עור והזעה, ומציגים לו את הנתונים על מסך מולו.
באמצעות תרגילי נשימה והרפיה הוא לומד לשפר את המדדים ולהפחית את המתח. מדובר בשיטה טיפולית ותיקה שעוזרת במצבי לחץ וחרדה, דיכאון, יתר לחץ דם, הפרעות שינה ומה לא.
הבעיה, מבחינתם של מטופלים רבים, היא הצורך להגיע לקליניקה כדי לקבל את הטיפול. זה טוב כאירוע חד פעמי, אבל מכביד על סדר היום כשמדובר בטיפול מתמשך. האתגר הזה הביא לא מעט יזמי הייטק לפתח שיטות לטיפולי ביופידבק מרחוק באמצעות אלקטרודות וחיישנים שונים, שמתחברים למחשב ביתי או לסמארטפון.
הייחוד של נוירוברייב הוא בשימוש בשעון חכם, גם לקריאת הנתונים של המטופל וגם לתקשורת עם מרכז הטיפולים. באמצעות אפליקציה טיפולית ומפגשי אונליין עם קלינאים, החברה מעניקה את הטיפול מרחוק.
איסוף הנתונים מאפשר לחברה לאמן מודל AI יוצא דופן, שמעניין שורה ארוכה של חברות טכנולוגיה כמו גרמין וסוני ושמות נוספים שטרם נחשפו, וגם את חברות הביטוח הרפואי האמריקאיות. זה אומר שישראל היא אולי אתר הניסויים של החברה, אבל השוק האמריקאי הוא היעד העסקי שצומח בקצב המהיר ביותר.
הבעיה, מבחינתם של מטופלים רבים, היא הצורך להגיע לקליניקה כדי לקבל את הטיפול. זה טוב כאירוע חד פעמי, אבל מכביד על סדר היום כשמדובר בטיפול מתמשך
"יש פה משהו עוצמתי שמשלב שני אלמנטים טכנולוגיים שנוירוברייב מביאה לשוק", אומר דרור טליסמן, מנכ"ל החברה, "הראשון הוא שעם נתונים בזמן אמת, אנחנו יודעים לאפשר טיפולי ביופידבק שמחייבים גישה בזמן אמת לפיזיולוגיה.
"הצלחנו להוציא את זה החוצה מהקליניקה ולתקף את זה ברמה של 90% , שזה דיוק פנטסטי. זה אומר שאנחנו טובים כמו הציוד הקליני שנמצא בבתי חולים ובמרפאות. האלמנט השני הוא שיש לנו תשתית בינה מלאכותית עם מערך נתונים מהגדולים בעולם.
"אנחנו מנסים למפות את מרחב החוויה האנושית באמצעות מודלי AI, יודעים לתת לך בזמן אמת וגם לאורך זמן את מצב הסטרס הרגשי שלך. אין אף אחד בעולם שיודע להתחרות בנו בתחום הזה".
החיישנים של השעון יכולים להשתוות לחיישנים הרפואיים בבתי החולים?
אולג אריוטקין, CTO בנוירוברייב, מסביר כי "לכל דבר בעולם יש חיסרון ויתרון. מכשיר לביש כמו שעון חכם זה לא ציוד מעבדה: הוא יותר זול, יותר פשוט, הוא לא מכונת א.ק.ג של בית חולים עם 12 חוטים שמחוברים אליך.
"היתרון הגדול שמחפה על זה הוא שנתונים מגיעים ברציפות ולא רק בזמן טיפול. ברגע שיש מידע שזורם 24/7 אז המערכת יכולה להתייחס לאופן שבו בן אדם הולך, איך הוא ישן, איך הפיזיולוגיה שלו מתנהגת לאורך זמן. איך הבוקר משפיע על הלילה ואיך הלילה משפיע על הבוקר".
טליסמן: "בסוף אנחנו חברת טק שעוסקת באלגוריתמיקה של בינה מלאכותית. העובדה שאנחנו מקבלים גישה ישירה לסנסורים מאפשרת לנו לתרגם את הנתונים האלה בצורה הרבה יותר טובה ומדויקת. החזון של נוירוברייב הוא שהתוכנה שלנו תהיה על כל מוצר לביש ותעזור לאנשים בכל מקום".
שיתוף הפעולה עם גרמין היה הראשון אבל החברה נמצאת כיום בקשר עם מרבית החברות שמפתחות טכנולוגיה לבישה - גם שעונים חכמים, גם אוזניות, גם משקפיים חכמים. בין השאר מדובר בחברת אסילור-לוקוסטיקה (EssilorLuxottica), יצרנית המשקפיים הגדולה בעולם עם מותגים כמו רייבן ואוקלי, יצרנית האוזניות Master and Dynamic, סוני שמפתחת אוזניות עם חיישנים, יצרניות השבבים קואלקום ו- STMicroelectronicsוכאמור עוד כמה ענקיות טכנולוגיה שעוד לא ניתן לחשוף אותן.
למה בעצם החברות האלה זקוקות לכם? אני יכול להוריד היום בחינם כל מיני אפליקציות לשעון סמסונג שלי, שגם מודדות את כל המדדים וגם מציעות לי תרגילי נשימה והירגעות
טליסמן: "יצרניות המכשירים הלבישים מאוד ממוקדות בספורט ובוולנס. אפליקציה כמו Samsung Health אמורה לעזור לך ברמת הוולנס. אנחנו חברה שהמוצרים שלה הם מוצרים קליניים, מתוקפים קלינית, עם דאטה קליני, החוקרים שלנו הם קלינאים וגם הטיפול שלנו הוא טיפול נפשי קליני.
"זה משהו שסמסונג לא מתעסקת איתו. היא תגיד לך לעשות תרגיל נשימות, שזה נורא נחמד, אבל אצלנו אתה תעשה ביופידבק. וזה משהו אחר לחלוטין מלעשות תרגיל נשימה של מרכזי החוסן, שהוא מצוין, אבל ברמת אפקטיביות מאוד נמוכה".
אפקט ה-7 באוקטובר
חברת נוירוברייב הוקמה ב-2021 על ידי טליסמן ואריוטקין, חברים עוד מתקופת השירות הצבאי. טליסמן למד הנדסה כעתודאי של צה"ל, אחר כך התגייס לסיירת מטכ"ל, ובהמשך עבר ליחידת 81 במודיעין והיה פרוייקטור וראש תחום רובוטיקה.
אריוטקין שירת בתפקידי פיתוח ב-81 במודיעין והוא ממשיך לשרת במילואים ביחידה. אחר כך עבד באלביט בפיתוח חיישנים לרחפנים אוטונומיים. אגב, חובבי הפאוור מטאל יזהו אותו כקלידן של להקת Desert מבאר שבע.
"אולג ואני חברים מאוד טובים מהיחידה ובשלב מסוים אמרנו בוא נקים חברה, לא סייבר ולא פינטק. רצינו להקים חברה שנותנת לנו יתרון יחסי כיזמים, אבל גם משהו שעוזר לאנשים", אומר טליסמן. "אני הייתי תמיד בצד של הטכנולוגיה ודרור היה בוס גדול וראינו שאנחנו מסתדרים טוב ביחד אז נסתדר גם בסטארט אפ", אומר אריוטקין.
מאז ה-7 באוקטובר החברה גילתה מעורבות רבה בטיפול בנפגעים, חיילים ואזרחים. בין השאר היא העניקה טיפול באמצעות שעונים חכמים לתושבים ב-12 יישובים בנגב המערבי והיא פועלת בשיתוף הביטוח לאומי ואגף השיקום במתן טיפול לחיילים ומילואימניקים באמצעות שעוני גרמין. השירות הזה השתלב גם בתוכנית ההטבות של קרן הסיוע של צה"ל למשרתי מילואים, ששילמה אלפי שקלים עבור התוכנית.
כאן הסתבכה החברה, כששמה את שעון גרמין כמקדם מכירות בחזית הפניות שפרסמה. זה גרם להרבה אנשי מילואים לזהות הזדמנות לקבל שעון גרמין על חשבון המדינה. תחקיר של שקד גרין ערבה מכלכליסט חשף מילואימניקים שנהנו מהטבות של אלפי שקלים מבלי שהשתתפו בטיפולים כלל.
"אוכלוסיית המילואים היא סקטור שאנחנו מאוד מחוברים אליו ומשקיעים בו ונותנים לו המון קשב", אומר טליסמן, "אנחנו עושים הרבה מעבר למה שמצופה מחברה שמספקת שירותים כאלה. ומעבר לזה אנחנו פועלים על פי דין".
מאז ה-7 באוקטובר החברה גילתה מעורבות רבה בטיפול בנפגעים, חיילים ואזרחים. בין השאר היא העניקה טיפול באמצעות שעונים חכמים לתושבים ב-12 יישובים בנגב המערבי
אבל האם אנשי מילואים קיבלו שעון מבלי להשתתף בתוכנית הטיפולים?
טליסמן טוען שלא: "הנושא של בריאות נפשית וטיפול מוכחש בקרב חיילי המילואים. הם מתביישים, ואני יודע את זה בעצמי מהחטיבה שלי. רוב הלקוחות שלנו, אם תשאל אותם, יגידו לך 'מה פתאום אחי, תראה איזה יופי קיבלתי שעון ואני לא עושה כלום' אבל הם כולם מגיעים אלינו. הם רק מתביישים לדבר על זה".
כל זה לא צריך להשכיח את היכולות המתקדמות של הטכנולוגיה שמפתחת נוירוברייב. בימים האלה החברה מנהלת ניסוי בשיתוף משרד הביטחון (אגף השיקום ומפא"ת) לטיפול בביופידבק בחיילים ואזרחים שסובלים מפוסט טראומה.
עד כה לא הוכרה השיטה הטיפולית הזו במקרים של PTSD. טליסמן אומר שהתוצאות יתפרסמו בקרוב, "אני כבר יכול להגיד שהן מאוד מאוד טובות". ניסוי דומה יתחיל בקרוב בארה"ב במטרה לקבל הכרה של רשות הבריאות האמריקאית (FDA) בטכנולוגיה הזו כמתאימה לטיפולים קליניים.
כיום עיקר הפעילות העסקית של החברה היא בחו"ל, והיא קרובה לרווחיות, עניין יוצא דופן אצל סטארטאפים. לדברי טליסמן הפעילות בישראל אינה רווחית אבל נעשית מתוך רצון לתרום.
לצד זה צריך לציין שהדאטה שהחברה צוברת בישראל לא יסולא בפז: נתוני מתח נפשי של אוכלוסיה מערבית עם אלמנטים של טראומה מתמשכת מאוד מעניינים את השותפים בחו"ל. כמו בטכנולוגיות דיפנס-טק ישראליות, המלחמה היא מקדם מכירות מצוין.
ועם צמיחה מהירה והכנסות שהגיעו לאיזון תפעולי, החברה מעניינת בהחלט משקיעים. עד כה היא גייסה 3 מיליון דולר וכעת היא נמצא בעיצומו של סבב גיוס נוסף בהשתתפות משקיע אסטרטגי משמעותי בתחום.
"זה ייקח עוד זמן לסגור את הסיבוב, זו תקופה לא פשוטה לסטארט-אפ ישראלי לגייס" הוא אומר. לפחות בעניין אחד היזמים יכולים להיות רגועים: אם הם נכנסים לסטרס, יש להם טכנולוגיה טובה להירגע באמצעותה.
