זה קורה ממש בימים אלה, ויקבל ממדים מפלצתיים במהלך 2026 ובשנים שאחריה: קו הרקיע של אזורים כפריים בווירג'יניה, באינדיאנה ואפילו במדבריות ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הולך ומשתנה. ולא בגלל ערים חדשות או מפעלי תעשייה מסורתיים, אלא בשל צמיחתן של מה שמכונה "קתדרלות הסיליקון": מרכזי נתונים (Data Centers) בממדי ענק, שנבנים כיום בקצב חסר תקדים כדי להזין את התיאבון הבלתי נגמר של הבינה המלאכותית.
קתדרלות? מעבר להשוואת הגודל, כתב הטכנולוגיה הוותיק של מגזין Wired, סטיבן לוי, נהג לתאר את ביקוריו במרכזי הנתונים כחוויה כמעט רוחנית - חללים עצומים, חשוכים למחצה, עם אורות מהבהבים ורעש של מאווררים, שמזכירים חללי מקדשים.
היקף ההשקעות נשמע דמיוני. לפי דוחות עדכניים, חברות הטכנולוגיה הגדולות, בהן מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטא, השקיעו בשנת 2025 לבדה יותר מ-450 מיליארד דולר בתשתיות AI, והצפי לשנת 2026 מדבר על חציית רף ה-500 מיליארד דולר.
מה שהחל לפני שנים אחדות כצורך בסיסי באחסון "ענן", הפך למרוץ חימוש גיאופוליטי וכלכלי בינלאומי, שמשתתפיו הן חברות ענק בינלאומיות, לצד מעצמות המתחרות על ההגמוניה העולמית.
מה שהחל לפני שנים אחדות כצורך בסיסי באחסון "ענן", הפך למרוץ חימוש גיאופוליטי וכלכלי בינלאומי
"מכסה חלק ממנהטן"
מרכזי הנתונים של עידן ה-AI אינם עוד בניינים בודדים, אלא קמפוסים המשתרעים על פני מאות דונמים. הפרויקט השאפתני ביותר שנמצא כעת בשלבי הקמה באבילין, טקסס, הוא פרויקט סטארגייט (Stargate), מיזם שאפתני של מבני ענק, בהיקף שיתחיל ב-100 מיליארד דולר השנה ויגיע לחצי טריליון דולר לאורך ארבע שנים.
לאחר השלמתו, הוא יהיה אחד מאשכולות החישוב הגדולים בעולם. מדובר למעשה בחברה חדשה בבעלות משותפת של OpenAI, סופטבנק היפנית, אורקל (Oracle) וקרן ההשקעות MGX מאבו דאבי, להקמת 20 מרכזי נתונים ענקיים, 8 מהם בארה"ב והשאר בעולם, ותשתיות אחרות הנחוצות על מנת ליצור את פריצות הדרך הבאות בפיתוח AI.
אמזון (למעשה שלוחת שירותי הענן שלה, AWS) לא נשארת מאחור, עם תוכנית השקעה של 150 מיליארד דולר ב-15 השנים הקרובות במרכזים דומים, כולל "מפעל AI" ענק שהוכרז באינדיאנה בעלות של 15 מיליארד דולר.
מיקרוסופט הודיעה עוד בתחילת 2025 שהיא בדרך להשקיע כ-80 מיליארד דולר בבניית מרכזים דומים, ומטא מתכננת להשקיע בפרויקטי AI עד 65 מיליארד דולר, כולל מרכז נתונים "שיכול לכסות חלק גדול ממנהטן".
גם מרכז הנתונים של גוגל באיווה נחשב לאחד הגדולים בעולם, אך חלק מהאתרים החדשים שייבנו ב-2026 מתוכננים להיות גדולים עוד יותר ולצרוך כמות אנרגיה השקולה לתפוקה של כור גרעיני שלם או לצריכת החשמל של עיר בינונית.
הצורך שלהם בשטח גדול עצום. המבנים החדשים דורשים תקרות גבוהות במיוחד למערכות קירור נוזלי (בניגוד לקירור אוויר מסורתי), שכן שבבי ה-AI הפועלים בהם - לרוב שבבי H100 ובלקוול של אנבידיה - פולטים חום בטמפרטורות שמערכות מיזוג רגילות מתקשות לקרר.
אחרי השבבים, המשאב היקר ביותר עבור מרכזי הנתונים הוא מים הדרושים לצורך קירור השרתים. מרכזי הנתונים "שותים" כמויות אדירות של מים. לפי מחקרים עדכניים, מרכז נתונים ממוצע של AI צורך כ-5 מיליון גלונים של מים ביום - כמות השווה לצריכה של עיר בת 50 אלף תושבים.
באזורים מוכי בצורת כמו אריזונה בארה"ב או צ'ילה שבדרום אמריקה, הקמת מרכזי הנתונים הפכה לאיום ישיר על החקלאות המקומית, ובאתרים מסוימים בארות מקומיות מתרוקנות או הופכות לא ראויות לשתייה.
בנוסף, צריכת החשמל העולמית של מרכזי נתונים צפויה להכפיל את עצמה עד שנת 2030 ולהגיע לכ-1,000 טרה-ואט/שעה, מה שיאלץ כנראה ממשלות להחזיר לפעילות תחנות כוח פחמיות או להאריך את חייהן של תחנות גרעיניות ישנות, ובכך לפגוע ביעדי צמצום פליטות הפחמן הבינלאומיים.
באירלנד למשל נאלצה הממשלה להקפיא חיבור מרכזי נתונים חדשים לרשת החשמל בדבלין עד שנת 2028, מחשש לקריסת הרשת הלאומית.
מייבשים בארות
בעוד שממשלות כמו ארה"ב, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות רואות בהשקעות הללו נכס אסטרטגי, התושבים המקומיים מתחילים להתקומם. בווירג'יניה, למשל, במחוז פרינס ויליאם, יצאו תושבים להפגנות נגד "מסדרון מרכזי הנתונים" בעיר, שבו מחזיקות כמה חברות גדולות מבני ענק, בטענה לרעש בלתי פוסק העולה ממערכות הקירור ולפגיעה בנוף ההיסטורי. בהולנד הובילה התנגדות עזה של חקלאים ופעילי סביבה לביטול פרויקט ענק של מטא בעיירה זיוולדה בשל חשש פגיעה בקרקע חקלאית.
תושבים המתגוררים בקרבת אתרי הבנייה טוענים גם לבעיות תנועה קשות, ואפילו לתאונות דרכים: מחוז ריצ'לנד, לואיזיאנה, שם ממוקם מרכז הנתונים הייפריון (Hyperion) של מטא, בשווי 27 מיליארד דולר, חווה עלייה של 600% אחוז בתאונות השנה.
כך שמנכ"לים כמו סם אלטמן, סאטיה נדלה, סונדאר פיצ'אי, מארק צוקרברג ולארי אליסון, המשוכנעים שעתיד הכלכלה הגלובלית טמון במרכזי הנתונים הללו, יידרשו להתמודד בשנה הקרובה, במקביל להאצת הטכנולוגיות שלהם, גם עם סוגיות חדשות מבחינתם, רובן מתחום משאבי הטבע והאקלים בכלל. גם יצרניות השבבים, אנבידיה בראשן, יידרשו להכריע אם להמשיך להתמקד בשיפור הביצועים והמהירות, או להאט זמנית ולשפר את צריכת האנרגיה העצומה שלהם.
