אולי בתוך כמה שבועות זה יקרה: התפשטות הקורונה תיעצר, הישיבה בבתים תסתיים ומקבלי ההחלטות ילחצו על הכפתור להתנעת המשק. ואז, אולי נשמע כמה חרחורי מנוע, כמו מכונית שעמדה זמן רב מדי בשולי הכביש ואם הסוללה תצליח לסחוב עוד קצת, ואם הדלק יזרום למנוע וגם יתניע אותו בקול רעש גדול, אז נותרת רק השאלה לאן המשק צריך לנסוע.
היום שאחרי הקורונה לא יהיה יום של חגיגות. אין לאיש ציפייה שכולנו נחזור לנקודה בה היו רגע לפני הקורונה. החיים שהיו לנו כנראה ישתנו מקצה לקצה. שירות התעסוקה מעריך ששנים רבות יארכו עד שהמשק יחזור לאיתנו. רבים פוטרו או יפוטרו, רבים שיצאו לחל"ת לא יוכלו לחזור לעבודה. החברות והעסקים עלולים לגלות שהשוק שהיה להם לא חוזר לעצמו, שהלקוחות נעלמו.
תלות מוחלטת בחו"ל
מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, אומר שהקושי העיקרי של ההייטק הוא התלות המוחלטת בחו"ל, עם ירידה דרמטית במכירות, כשהשווקים כולם בחו"ל, וירידה דרמטית לא פחות במקורות מימון של חברות שזקוקות לגיוס הון, כשמרבית ההון מגיע מחו"ל. "שתי התופעות האלה ישאירו את המשק מדולדל ולכן נדרשה תוכנית חילוץ משמעותית להייטק", הוא אומר.
התוכנית שהוכרזה בשבוע שעבר על-ידי משרד האוצר כוללת הזרמה מיידית של 650 מיליון שקל להייטק, 50 מיליון שקל מתוך הסכום לפרויקטים למאבק בקורונה והיתרה לחלק מ-1,161 חברות ההייטק שהגישו מתחילת השנה בקשות תמיכה במחקר ופיתוח (מו"פ). "תפקיד הממשלה, באמצעות רשות החדשנות, להגביר את מימון הפרויקטים בעת הזאת, ולאפשר לחברות טובות לצלוח את המשבר", אומר אהרון, "אנחנו יודעים לשים בצורה חכמה את הכסף בחברות שישרדו".
וכך אפשר יהיה להציל את כל חברות ההייטק?
"אנחנו אחרי 12 שנים של עלייה רציפה בביצועים של ההייטק כשכל שנה יותר טובה מקודמתה, ויש מחסור בכוח אדם איכותי. ביחד זה מייצר גם חברות פחות טובות. אנחנו מקווים שנדע לשמור על החברות הטובות ועל השרידות שלהן, להזריק כסף כדי לשמר אותן. יש חברות פחות טובות והן לא תהיינה".
אהרון אומר כי בנוסף לתקציבי הרשות, המדינה תצטרך להעניק סיוע בחוב בערבות מדינה, שיסייע לחברות לשמור על העובדים, וכן ידרש שיתוף פעולה עם קרנות ההון סיכון, כשהמדינה מסייעת לקרנות להמשיך ולממן את הסטארט-אפים. "המשק כולו במצב קטסטרופלי ויש אנשים יותר מסכנים מאנשי ההייטק. כך שהכל תלוי בתוכנית של 100 מיליארד שקל שהממשלה מתכננת", הוא מוסיף.
מנכ"ל אינטל ישראל, יניב גרטי, מפגין אופטימיות לגבי היום שאחרי הקורונה. לדבריו, המשק הישראלי חסון דיו, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, כדי לצלוח בהצלחה את המשבר. "אנחנו נכנסנו למשבר הזה לא ממקום של חולשה, אבל מה שחשוב זה קודם כל שלא נדומם מנועים בתעשיית ההייטק. אם תסתכל איפה היכולות החזקות של ההייטק, אלה בדיוק באותן נקודות שאפשר להניח שנצטרך ביום שאחרי וזה יתרון אדיר. צריך לעזור בעיקר לחברות קטנות ובינוניות, שלא ייכנסו למצב של דימום מנוע, ולסטארט-אפים שאין להם מימון, ויש מנגנונים של רשות החדשנות שיודעים לעזור. שווקים ותעשיות שיידעו לשמר את המנוע פועל הכי חזק שאפשר, יהנו מהיום שאחרי".
מה זה אומר לא לדומם מנוע? שהממשלה צריכה להזרים כספים?
"באינטל לדוגמה, כל מי שיכול לעבוד מרחוק עובד מרחוק. אבל יש משימות במפעל שחייבים לעשות אותן פיזית ואנחנו עושים אותן תחת הדרישות של משרד הבריאות, כי הדבר החשוב הוא להמשיך לעשות את המשימות. בחברות סטארט-אפ צריך למצוא מנגנונים לגשר על החודשים הקרובים עם קווי אשראי כי חלק גדול מעולם ההשקעות נדם. בחברות הגדולות אנחנו יודעים להתמודד עם דברים בעצמנו. אנחנו וחברות אחרות ממשיכים לעבוד, ממשיכים לייצא, ממשיכים להכניס כסף למדינה. זה חלק מהחוסן שנדרש מאיתנו בעת המשבר וזה יקצר את הזמן עד להמראה. אני חושב שהממשלה עוסקת יפה באיזון כדי לוודא שאנחנו לא מגיעים לעצירה, כי יש הבדל גדול בין מצב שבו כולנו מאטים ואז מחדשים לבין מצב שבו עצרנו, דוממנו מנוע. כי התנעה תהיה הרבה יותר קשה ודרמטית".
קרנות ההון סיכון בישראל ובעולם כולו נקלעו למשבר כשהן בלתי מוכנות. הקרנות השקיעו בישראל 9.2 מיליארד דולר ב-2019 והסכומים שתוכננו ל-2020 היו אמורים להיות גדולים אף יותר. אבל עכשיו הסטארט-אפים בפורטפוליו של הקרנות מאבדים שווי, חלקם יתרסקו. המשקיעים בקרנות, שציפו לקבל החזרים של מאות אחוזים על השקעותיהם, עלולים לגלות שאכן היה סיכון בקרנות ההון סיכון.
רצון אדיר להתחדש
חמי פרס, שותף-מייסד בקרן פיטנגו ויו"ר מרכז פרס לשלום וחדשנות, נשמע אופטימי ממש כשהוא מנתח את המצב. פיטנגו היא קרן ההון סיכון הגדולה בישראל עם השקעות בהיקף 2.3 מיליארד דולר, והצלחתה להתמודד עם המשבר עשויה להוביל אחרים בעקבותיה. "אני מאמין שיש לנו יכולת לצאת מהמשבר בפרק זמן יחסית לא ארוך", הוא אומר, "ככל שהמשבר יהיה יותר עמוק היציאה תהיה יותר קשה, אבל אם נשכיל לא ליצור מצבים בלתי הפיכים היציאה תהיה יחסית לא ארוכה. אנשים כאן יודעים לצאת ממשברים ולהמציא את עצמם מחדש. יהיו חברות שיספגו פגיעה שלא יצליחו להתאושש ממנה, אבל בסך הכל אני מאמין שלחברות יהיה רצון אדיר להתחדש".
אחרי הקורונה לאנשים יהיה כסף להשקיע בחדשנות?
"מה שקרה מאז המשבר של 2008, זה שהתברר שיש המון כסף בעולם, שהופנה לצמיחה בתעשיית ההייטק. קמו קרנות מאוד גדולות והיו סיבובי גיוסים מאוד גדולים ושווי חברות מאוד גדולים. כשנצא מהמגפה הזאת קשה לאמוד את הפגיעה. יכול להיות שהיא תותיר הרבה נכסים שנפגעו והון רב לא יופנה לצמיחה אלא לעסקים שנפגעו. אבל מהר מאוד העולם יחזור להשקיע בחדשנות וזה גם המסר שאנחנו מעבירים גם בפיטנגו ובמרכז פרס לשלום ולחדשנות: העולם חייב להתקדם טכנולוגית כל הזמן. הוא לא יכול לעצור".
איזה צעדים אתה מצפה מהממשלה לנקוט?
"דבר ראשון לדאוג שתעשיית ההייטק ממשיכה במינימום פגיעה כי היא הקטר הכלכלי של המשק, הסקטור שמביא השקעות משמעותיות ושמוביל את הצריכה במשק. אני חושב שנצטרך לטפל בכל התשתיות, שהמגיפה הזו חשפה את חולשתנו בהן. כל הציבור מבין היום כמה חשובים הרופאים והרפואה הציבורית וכמה חשוב להשקיע בתשתיות האלה, ואני מקווה שזה גם יעשה שינוי חברתי. יש תופעות של סולידריות בלתי רגילה וזה זמן ללכד את העם כי ביחד הוא חזק ומסוגל לעמוד בכל אתגר שיציבו לפניו. למזלנו אנחנו עדיין במצב יחסית טוב".
נולדים ממקום של שינוי
התעשייה המשגשגת של חברות הסטארט-אפ הישראליות עלולה להתעורר ביום שאחרי הקורונה ולגלות שהעולם שהכירה נעלם כלא היה. הענף התוסס הזה עם נחשולי הון שזורמים לפה, עם אלפי סקאוטרים, משלחות משקיעים ונציגי ממשלות שמגיעים לכאן לחפש טכנולוגיות חדשות, עם משרדים בכל בירות העולם, עם נסיעות תכופות לחו"ל וכן, גם משכורות מסחררות, אופציות, אקזיטים, כל זה עלול להיעלם. יכול להיות ש"אומת הסטארט-אפ" כבר לא כל כך תהיה כזו.
גם בחברת הסטארט-אפ מאנדיי (Monday) יש הרבה אופטימיות. החברה שמפתחת את אחת הפלטפורמות המובילות בניהול עבודה בארגונים מגיעה למשבר כשהמוצר שלה עונה בדיוק לצרכים של חברות רבות בעולם שנדרשות לעבוד במבוזר, מהבתים של העובדים. ההצלחה של "חד הקרן" הישראלית, שגייסה לאחרונה 150 מיליון דולר לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר, משקפת את הגאות בהייטק הישראלי שאולי הסתיימה במקרה של חברות אחרות. אצל מאנדיי העסקים נראים לא רע.
"אנחנו נמצאים במרכז הטכנולוגיה של עבודה מהבית", אומר רועי מן, מייסד משותף ומנכ"ל החברה, "אוטומטית אנשים פנו אלינו וזה גייס אותנו כחברה לתמוך בהמון בקשות חדשות. יש הרבה אופרציות שקמו מהיום להיום להתמודד עם נושא הווירוס ופנו אלינו כדי לארגן את הפעילות והחלטנו שאנחנו תומכים בזה בחינם וגם שולחים אנשים לעזור פיזית. לפעמים זה מאות אנשים שהתארגנו ביום".
מאנדיי מעוררת בוודאי קנאה בקרב חברות אחרות, כשהיא מדווחת על המשך עמידה בכל היעדים השנתיים שלה, המשך גיוס עובדים, פתיחת ארבעה משרדים חדשים כולל אחד בשבוע שעבר, ואפילו גידול של 25 אחוזים בהרשמה וגידול של 55 אחוזים במבקרים באתר.
עושה רושם שהמשבר בכלל מקדם את הטכנולוגיה שלכם
ערן זינמן, מייסד משותף וסמנכ"ל טכנולוגיה: "הלקוחות שלנו גם ככה עד היום עבדו בצוותים מבוזרים, והשתמשו במאנדיי בשביל לקשר בין צוותים ולהסתנכרן. עכשיו זה נדרש על אחת כמה וכמה ואנחנו גם רואים המון עלייה בהתעניינות".
ביום שאחרי הקורונה הסטארט-אפים הישראלים יצטרכו להתרגל לתנאים פחות זוהרים ממה שהכירו?
מן: "אני הייתי עוד בתקופת הבועה ב-2000 וגם ב-2008, ויכול להגיד שזה בא במחזורים. התקופה האחרונה של הצמיחה היתה ארוכה מאוד, והיו הערכות שווי גבוהות אבל החברות היו טובות, זו לא היתה בועה. ואז הקורונה הגיעה. כמה זה מאט? אני לא יודע להגיד. המשקיעים שלנו אומרים שיש עדיין הרבה כסף בקרנות שצריכות להשקיע אותו. אני מאמין שסטארט-אפים נולדים ממקום של שינוי ופה יש שינוי ענק ולכן יש מקום ליוזמות חדשות וגם לתיקונים בחברות קיימות. גם אצלנו יש מקומות שנצטרך לחשוב בצורה יצירתית".
אם יש דבר שהכל מסכימים עליו, זה השינוי המשמעותי שעובר על העולם בכלל ועל ההייטק הישראלי בפרט. אחרי ההתאוששות מהמשבר, שעלולה לארוך זמן הרב, המציאות שנכיר בשנים הבאות תהיה שונה מאוד.
אומר יניב גרטי: "העולם ייראה שונה אבל לאו דווקא רע. הריחוק החברתי מייצר שינוי בממדים היסטוריים. הציבור מחובר לעבודה ללימודים בשירותים חיוניים ועוד ועוד, ותוך כדי שאנחנו מדברים המהפיכה הזו מתרחשת. העצמה של יכולות מחשוב, של תקשורת, של בינה מלאכותית, של סייבר". מוסיף אהרון אהרון: "יש שינוי דרמטי בצורת העבודה, שתימשך בחלקה מהבית. יש איזון חדש בין העבודה לבית ומה שחסר בינתיים זו יכולת למדוד תפוקות אצל עובדים מהבית".
אומר פרס: "תחשוב על תסריט שאחרי הקורונה יבוא וירוס עוד יותר אגרסיבי... מה שאנחנו הולכים לראות זה קידום טכנולוגיות שמקדמות את הביטחון שלנו אבל מסכנות את הפרטיות שלנו. אם אחרי אסון התאומים נולדה המציאות של בדיקות קפדניות בשדה התעופה אני מניח שכשיפתחו עכשיו את שדות התעופה מחדש לא יחפשו רק טרוריסטים אלא גם מפיצי מגפות. אנחנו נחזור לעולם שיש בו רעב עצום לטכנולוגיה וחדשנות ולא ניתן יהיה לעצור את הפרץ של חברות שיתאימו את עצמן לעולם החדש".
אני אגיד לך משהו אופטימי
שלום יוסי ורדי, יזם הייטק סידרתי, זה מוזר לעבוד מהבית?
"אני עובד מהבית כבר 40 שנה".
ביום שאחרי הקורונה יהיה עדיין הייטק?
"אני חושב שהייטק תהיה הבעיה הכי קטנה. הבעיה האמיתית היא מה יהיה עם מיליון מובטלים ובעלי עסקים קטנים. אבל אתה הרי לא מחפש לדכא את האנשים עוד יותר".
אני מחפש נקודות אור
"אז טלפנת למספר הלא נכון. אני מאוד פסימי, אני חושב שזה ייקח הרבה זמן, ואני חושב שהעולם לא יהיה אותו דבר. בוא אני אגיד לך משהו. אני היום בן 78, נולדתי במלחמת העולם השנייה. והיתה מלחמת השחרור, ו-56' ו-67' ואז מלחמת יום כיפור ששם המשק חטף מכה שהוא לא יצא ממנה אולי עשר שנים. והיו גם פרשות כלכליות ומיתונים והתפוצצות הבועה ב-2000, אז כשמדברים על היום שאחרי, אני לא יודע מתי זה יהיה".
אתה לא חושב שחלק גדול מהמובטלים יחזרו למקומות העבודה?
"אתה חושב שככה, מדליקים את זה כמו חשמל? תזכור שיש הבדל גדול בין מה שקורה עכשיו לבין כל מכות מצרים שהזכרתי: פה כמעט כל הסקטורים חטפו וגם כל המדינות חטפו. אין פה פיזור של הסיכון. החובות של כל החברות הגדולות בעולם ביחד הם 19 טריליון דולר, לא אני ספרתי. אתה חושב שמחר בבוקר הם יוכלו להפעיל את החברות?"
לו אתה נכנס לממשלת החירום הלאומית, נכנס מתחת לאלונקה...
"הייתי מתפטר ישר. עם כל מה שקורה, אני לא רוצה להתחיל להגיד לך את כל התקלות שאני רואה כאן".
יש לך בכל זאת משהו אופטימי להגיד?
"אני אגיד לך משהו אופטימי שלא קשור להייטק. כל הזמן מנסים להסביר את שיעור התמותה הנמוך יחסית אצלנו. אני חושב שהצוותים הרפואיים פה מנהלים מלחמה על כל חולה, הרופאים, האחיות, אנשי הסיעוד - יש להם רמת מחויבות שאין כמוה במקום אחר בעולם. ומה שעוד יותר יפה שגם רופאים מהמגזר הערבי עובדים בשותפות גורל, וזה צריך להיאמר".
