ציוץ קטן ברשת X חשף לא מזמן טפח מהמהפכה שהבינה המלאכותית מחוללת בעולם האקדמיה, קצה קצהו של תהליך שבסופו המחקר האקדמי כבר לא יהיה מה שהיה. אלון אורינג, מרצה בבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב באוניברסיטת רייכמן, מגלה בציוץ הזה מערכת יחסים עכורה למדי בין המרצים לסטודנטים.
"...כמה טיפים לסטודנטים שמגישים עבודות ושיעורי בית וחושבים שהמרצים שלהם חיו במערה ולא מודעים לקיומו של GPT", כותב אורינג בנימה סרקסטית משהו, כשהוא מתייחס לעבודות סטודנטים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית מתחילתן ועד סופן, כולל מילות הנימוסין שהצ'טבוט מוסיף בסוף הטקסט שלו.
"...אני סבור שיועיל לחלקכם לקבל פרספקטיבה ממי שצריך לקרוא את מה שאתם לפעמים שוכחים למחוק מהעבודה שהגשתם. הציפייה המינימלית שלי היא שתעמדו מאחורי כל מילה שכתובה בפתרון. השארתם מזכרת מ-GPT? אין לי ברירה אלא להניח שביקשתם ממודל שפה לפתור את כל התרגיל והעתקתם הכל ללא בדיקה. הדרך לציון אפס היא מיידית וללא אפשרות לערעור".

העולם האקדמי סוער

יכול להיות שקריאת הטקסט שפלט ה-AI והוצאת כמה מילים מיותרות היא משימה קשה מדי עבור סטודנטים בני זמננו, אבל גם במקרים שבהם סטודנטים עשו מאמץ ניכר ומחקו משפטים מרשיעים, הבעיה היסודית נותרת בעינה: כלי AI יכולים כיום לכתוב עבודה אקדמית מתחילתה ועד סופה, ולא רק עבודה בתואר ראשון, גם עבודות מחקר וסקירות ספרות אקדמית. יכול להיות שמודלי ה-AI שבחזית המחקר כבר יכולים לכתוב עבודות תזה, בהמשך גם דוקטורטים.
3 צפייה בגלריה
סטודנטים בשיעור
סטודנטים בשיעור
סטודנטים בשיעור. שום דבר הוא לא כמו שהיה מאז שהבינה המלאכותית הגיעה
(צילום: Shutterstock)
והעולם האקדמי בסערה - שום דבר אינו כמו שהיה מאז שהבינה המלאכותית הגיעה. יכולת כתיבת הטקסטים של ה-AI לופתת את האקדמיה בנקודה רגישה: ביטוי רעיונות באמצעות כתיבה. אם ה-AI עושה זאת טוב כמו החוקרים, אולי המקצוע שלהם יוחלף גם הוא על ידי AI. יחסית למקום שעוסק במחקרים, נראה שהשפעת ה-AI על המחקר האקדמי היא תחום חקר מוזנח יחסית.
בינתיים, מי שנהנים מקיצור הדרך החדש הזה הם בעיקר סטודנטים, שרבים מהם משתמשים ב-AI כחלק אינטגרלי מהלימודים שלהם: מהצגת עצמם בשיעור הראשון, דרך כתיבת מיילים, הכנת מטלות כיתה, ניסוח שאלות לשיעור, ועד כתיבת עבודות שאמורות לקבל ציון.
וזה לא שהמרצים אינם משתמשים בבינה מלאכותית – למשל כדי לכתוב מערכי שיעור, לבנות מצגות או לתכנן מחקרים ומאמרים. גם הפיתוי להשתמש ב-AI לטובת לכתיבת מאמר שלם קיים - אבל זה לפחות נדרש לעמוד בביקורת עמיתים בסופו של דבר.
בינתיים, מי שנהנים מקיצור הדרך החדש הזה הם בעיקר סטודנטים, אבל זה לא שהמרצים עצמם אינם משתמשים בבינה מלאכותית
מבחינת האוניברסיטאות, אלו מודאגות בעיקר מרמת הידע של הסטודנטים. חלקן פרסמו הנחיות לשימוש אתי ב-AI, חלקן אסרו על שימוש בטכנולוגיה. ברבים מהמקומות המרצים משתמשים בכלי AI לזיהוי טקסטים של AI, שמזהים כתיבה מלאכותית ב-90% מהמקרים, אולי 95%.
אבל הסטטיסטיקה ממש לא מעניינת תלמיד שעבודתו נפסלה בטעות. ויש הרבה טעויות, אם בגלל שכלי הבדיקה אינם מעודכנים לגרסאות ה-AI האחרונות, ואם בגלל הטיות – למשל הפלייה לרעה של מהגרים. בכל מקרה מדובר במלחמה סיזיפית, כאשר מחקר בריטי מצא לאחרונה ש-97% מהעבודות שנכתבו על ידי AI לא זוהו ככאלה.
אולי תגידו: ה-AI הוא כלי, צריך ללמד איך להשתמש בו ולא לאסור על שימוש בו. אז הנה עוד נתון מאותו מחקר בריטי: 83% מהעבודות שנעשו באמצעות AI קיבלו ציונים יותר טובים מעבודות של סטודנטים אנושיים.
3 צפייה בגלריה
מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן
מייסד ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן
מייסד ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן. אחת מהמטרות המוצהרות של חברות ה-AI הן ליצור "סופר אינטיליגנציה"
(צילום: Jason Redmond / AFP)
זה אומר שלא רק שטביעת ידו של ה-AI לא ניתנת לזיהוי בקלות, אלא שהתוצר הסופי של הבינה המלאכותית יותר מעמיק ועונה לציפיות המרצים. אז מה רוצים מהסטודנטים? שייפגעו בסיכוייהם להצליח בתואר בגלל התעקשות לכתוב עבודות בעצמם? כך או כך, נראה שמשהו לא טוב קורה באקדמיה בגלל הבינה המלאכותית.

אז איך בכל זאת אפשר ורצוי להשתמש ב-AI באקדמיה?

עכשיו, נגיד שאתם סטודנטים. ונגיד שנרשמתם ללימודים כי תחום העיסוק מעניין אתכם ואולי אתם אפילו רוצים לעבוד בו בעתיד. אבל יש לכם חיים עמוסים, אתם צריכים במקביל להתפרנס כדי לשלם על הלימודים, ואולי מדי פעם גם לצאת לאיזה בילוי או שניים. בין כל אלו, אתם צריכים להספיק לקרוא מאמרים אקדמיים רבי עמודים באנגלית.
אז אתם מסתפקים בלהגיש את המטלות בזמן, באמצעות AI כמובן, ומקווים בסתר ליבכם שאלו יביאו אתכם לרשימת הדיקן בסוף השנה. בסך הכל אפשר להבין את העצבנות של המרצים: המטרה שלהם היא ללמד אתכם לחשוב, ועל הדרך גם ליהנות מזה: לצבור ידע, להבין, להתמחות. הבינה המלאכותית הורסת את אלו.
3 צפייה בגלריה
ג'מיני
ג'מיני
ג'מיני. אפשר להיעזר ב-AI וגם להבין וללמוד את החומר
(עיבוד תמונה. צילום: גוגל, shutterstock)
אבל למרות הכל, יש דרך לעשות את שני הדברים – גם להשתמש באופן נכון ואתי ב-AI בשביל להקל על החיים שלכם, וגם להיות סטודנטים מצטיינים הבקיאים בחומר אותו הם למדו.
אז הנה כמה טיפים שתוכלו ליישם:
  • השתמשו ב-AI כד להתניע את העבודה שלכם, לתכנן את המבנה שלה, להציע שאלות מחקר או נקודות לדיון. המטרה שלכם: לא להתפתות להוציא ממנו עבודה שלמה. אתם הולכים לכתוב, תזכרו את זה, וה- AI הולך לעזור. החלקים שלו הם הדברים הטכניים והסקירות הכלליות. החלק שלכם הוא המקומות בהם אתם מבריקים בניתוח ובתובנות שיעלו דמעות בעיני הבודקים.
  • עבדו בשלבים. התחילו בהתוויית מבנה העבודה – תחום העיסוק, ראשי הפרקים, המתודולוגיה. תנו ל-AI להציע לכם אבל מצאו את המקומות הנכונים לשפר את הצעותיו. ודאו שאתם מבינים את כל חלקי העבודה המוצעת. ודאו שאם הייתם רוצים - הייתם יכולים לכתוב את העבודה בעצמכם.
  • השתמשו ב-AI לשכתב קטעים מתוך העבודה שלכם בסגנון אקדמי. קראו את התוצאה. אם מה שכתוב שם לא מוכר לכם, זו אמורה להיות נורה אדומה מבחינתכם, והזדמנות לימודית לחזור לחומרי הלימוד.
  • עובדות, נתונים, תאריכים – אלה נקודות החולשה של הבינה המלאכותית והמקומות בהם הוא נוטה לדמיון יצירתי. אל תסמכו על שום עובדה ו/או תאריך שהוא מציין, תבדקו שהן נכונות (זה גם ייתן לכם הזדמנות נוספת לעבור על החומר).
  • שפרו את הטקסט - משפטים אנמיים וחסרי ייחוד הם סימן היכר בולט לשימוש ב-AI. גוונו את אורך המשפטים לקצרים וארוכים. הוסיפו דגשים שלכם, חוויות אישיות, הביעו את דעתכם החד משמעית, החליפו מושגי מפתח בנאליים בביטויים מקבילים - ככה כלי הבדיקה ירדו לכם מהגב.
  • ציטוטים ורשימת מקורות הם חלק מאוד יצירתי בעבודת ה-AI, שנוטה לפעמים להמציא מאמרים ופסיקות. מקורות מומצאים הם הוכחה מוחצת לשימוש ב-AI, אז עשו לעצמכם טובה ומצאו את כולם, שמרו אותם בקובץ, נסו להבין את השורה התחתונה שלהם. תוכלו כך גם להוסיף מקורות ייחודיים, של-AI אין גישה אליהם.
  • אחרי שהעבודה מוכנה, הריצו עליה כלי זיהוי AI, רק לוודא שהוא לא מקפיץ התרעות. כדאי, אגב, לעשות את זה גם אם העבודה נכתבה על ידיכם מההתחלה ועד לסוף. לך תדע מה עובר בראש של ה-AI.
פורסם לראשונה: 12:23, 05.05.25