תסתכלו בצלחת שלכם. יש בה נתח בשר, אולי ביצה, הרבה ירקות צריך לקוות, כמה פירות צבעוניים לקינוח, אולי כמה קוביות גבינה קשה. אותה הצלחת, עשר שנים מעכשיו, תהיה כנראה שונה מאוד. יהיה בה בשר מתורבת, ביצה מהצומח, ירקות עם ערכים תזונתיים מוספים, פירות שגודלו וטופחו מלאכותית, גבינה שיוצרה ללא חלב פרה. ומה הקטע? שאתם לא ממש תחושו בהבדל.
בינתיים, מצבה של החקלאות בישראל 2026 אינו מזהיר. האיומים על הרפתנים, על הכורמים, על מגדלי ההדרים, מתרבים. בדרך פלאית, האקדמיה מכשירה מדענים צעירים שרעבים לפתח טכנולוגיות חדשות בתחומי האגטק והפודטק. המיליארדים של הסייבר לא מעניינים אותם, והם הם עתיד החקלאות הישראלית, ואולי גם העולמית.
8 צפייה בגלריה
עוד כמה שנים - לא תדעו אפילו שהירקות שלכם גודלו באופן מלאכותי
(YARUNIV Studio\Shutterstock)
לפי דו"ח של סטארטאפ ניישן סנטרל ו-GrowingIL, קהילת טכנולוגיית החקלאות והמזון בישראל, פעלו בישראל יותר מ-750 חברות אגטק ופודטק בשנת 2025, מתוכן מעל 150 סטארטאפים פעילים, שרבים מהם עדיין בשלבים מוקדמים.
מדובר בחברות שמפתחות רובוטיקה וציוד חקלאי (מעל 30% מההשקעות בתחום), טכנולוגיות אנרגיה נקייה לחקלאות כמו השקיה סולארית ולכידת פחמן, תזונה מותאמת אישית מבוססת AI, ועוד רבות.
סטארטאפים ישראליים בתחום טכנולוגיות חקלאיות ומזון מציגים עושר של טכנולוגיות. בין השאר תזונה מדויקת למניעת מחלות כרוניות, ביולוגיה סינתטית וחקלאות תאית, בשר שגדל במעבדה, מיקרו-אצות מהונדסות וחלבונים חלופיים, יש גם חברות בתחום הביו-קונברג'נס שהופך פסולת חקלאית למוצרים, וגם חברות רובוטיקה חקלאית לקטיף, גיזום ודילול עצי פרי, אפילו לעישוב אוטונומי.
אז יצאנו ללקט כמה טכנולוגיות מזון וחקלאות חדשות וחזרנו נרגשים, וגם קצת מודאגים, כי נראה שהענף המלבלב הזה הולך וקומל מעט בשנים האחרונות.
לפי דו"ח של סטארטאפ ניישן סנטרל ו-GrowingIL, בישראל פעלו יותר מ-750 חברות אגטק ופודטק בשנת 2025
קקאו בלי העץ
הסיפור של קוקומודו (Kokomodo) נשמע טעים בהחלט. הסטארט אפ שם לו למטרה לייצר 100% קקאו אמיתי לשימוש תעשיית המזון, בין השאר תעשיית השוקולד. המוצר של החברה מבוסס על חקלאות תאית, ומאפשר אספקה של חומר גלם יציב שאינו מושפע ממשברי האקלים או התנודות הפוליטיות באזורי הגידול המסורתיים.
טל גוברין, מנכ"לית קוקומודו, מסבירה את הרקע הכלכלי והסביבתי שהוביל להקמת החברה: "שוק הקקאו זה אחד השווקים עם הצמיחה הגבוהה ביותר מבחינת חומר גלם. זה מוצר עם ביקוש מאוד גדול ומחירים שעלו בשנים האחרונות בצורה דרסטית. אנחנו מביאים פתרון בר קיימא לשרשרת האספקה של הקקאו בעולם, שחווה משבר מאוד עמוק."
הטכנולוגיה של קוקומודו מעניינת: "אנחנו קוראים לזה 'קקאו ללא עץ' - לגדל קקאו בלי לגדל את העצים. זה הקטע של החקלאות של התא, כשהמוצר שלנו הוא 100% קקאו אמיתי", מדגישה גוברין.
"אנחנו בעצם לוקחים קקאו טעים מפולי קקאו אמיתיים, ומגדלים את התאים בתנאים מבוקרים, בתהליך שמייתר בעצם את כל הגידול במטעים בטבע. אפשר לעשות את זה בצורה מבוקרת ורציפה כל השנה".
האם זה מזכיר בשר מתורבת?
"זה מזכיר בשר מתורבת, אבל יותר פשוט. בבשר מתורבת בסוף אתה צריך לייצר מודל תלת-ממדי, כמו סטייק. פה אנחנו מתחילים בקולקציה של תאים בתוך נוזל בביו-ריאקטור (המיכל בו מגדלים את התאים), ואנחנו לא צריכים לייצר להם מבנה מורכב. הטכנולוגיות שלנו מאפשרות לגדל קקאו בכל מקום בעולפ, בכל סביבת אקלים ולאורך כל השנה".
חלב ללא פרה
יש הרבה חברות שמייצרות תחליפי חלב אבל ניו-מו (NewMoo) עושה את זה אחרת. החברה, שהוקמה בשנת 2021 על ידי אביעד מיזלס, דפנה מילר, הוד ינובר וד"ר יוליה פרידמן, מתבססת על מחקר פורץ דרך של פרופ' אסף אהרוני ממכון ויצמן, ומפתחת מעין חלב מבוסס צמחים, שנועד לשמש חומר גלם עבור תעשיית הגבינה העולמית.
דפנה מילר, מנכ"לית החברה, מביאה עמה מעל 20 שנות ניסיון ניהולי ושיווקי מחברות מזון מובילות, בהן תנובה. היא מסבירה: "אנחנו בסופו של דבר באים מתעשיית המזון ותעשיית החלב, ואנחנו באמת מבינים איך תעשיית המזון עובדת מאחורי הקלעים".
בעוד שרוב חברות תחליפי החלב פנו לטכנולוגיית פרמנטציה מדויקת (התססה), בניו-מו בחרו במסלול של חקלאות מולקולרית (Plant Molecular Farming). החברה הצליחה לגרום לצמח הסויה לבטא קזאינים, שהם אבני היסוד של הגבינה, האחראים על המרקם, ההתכה והאלסטיות שלה. כך, ניו-מו מייצרת נוזל עשיר בחלבוני חלב שמחליף את חלב הפרה בתהליכי היצור של הגבינות.
מה ההבדל בין זה לבין חלב סויה?
"אין פה שום קשר לחלב סויה הרגיל שיש לנו על המדפים. במקרה זה הסויה היא המארח שלנו, היא סוג של ביו-ריאקטור טבעי. אנחנו מפיקים את חלבוני החלב מתוך הזרעים בתהליך ייחודי.
"השגנו שתי פריצות דרך: לראשונה הצלחנו לבטא את ארבעת הקזאינים בצמחים בדיוק כפי שהם מופיעים בחלב פרה, וכעת פיתחנו גם את היכולת להגדיל את הכמויות ולייצר חלבוני חלב במחיר תחרותי מול חלבוני פרה. שתי פריצות הדרך האלו יאפשרו לנו לספק חלבוני חלב זהים לפרה, במחיר תחרותי, רק ללא פרה".
מאריכים את חיי המזון
חברת ליווה (LiVA Bio) מציגה זווית אחרת של חדשנות חקלאית, המתמקדת בהארכת חיי המדף של תוצרת טרייה ומלחמה בבזבוז מזון עולמי. החברה, שהוקמה על ידי יפעת פלד דינסטג ויפעת המר, מפתחת תערובות פרו-ביוטיות ייחודיות המונעות התפתחות של עובשים וריקבון, ללא צורך בכימיקלים מזיקים או באריזות פלסטיק מיותרות.
הטכנולוגיה המתוחכמת של ליווה מיושמת בצורה פשוטה: מדבקה חכמה המוצמדת לחלקו הפנימי של ארגז או קופסת הפרי. המדבקה משחררת את הרכיבים הפרו-ביוטיים ומגינה על התוצרת לאורך שרשרת האספקה.
בניסויים שנערכו עם אחד ממגדלי התות באנגליה, ליווה הצליחה לאורך עונה שלמה לשמור על 100% מהפרי "באיכות על" לאורך שלושה ימי מדף, בעוד שתותים אחרים הראו כבר אחרי יממה ירידה של 5% באיכות.
התותים של ליווה נשארו טעימים אחרי שישה ימי מדף. עכשיו מתכננים בחברה להציע טכנולוגיה דומה לפירות מנגו. המחקרים שלה מראים שהטכנולוגיה יעילה גם במוצרי מזון נוספים כמו גבינה צהובה ולחם, בשימור פירות חתוכים וסלטים, ממרחים, דגים ובשר.
הירק הקטן בעולם
במבנה תעשייתי ומסחרי בדרום תל אביב, חברת גרינאוניקס (GreenOnyx) מפתחת את תשתית החקלאות של הדור הבא ומגדלת את הירק הקטן ביותר בעולם - Wolffia או בשמו המסחרי Wanna greens. מאחורי הקופסא הקטנה הזו עומדות שנים של מחקר מעמיק.
"חקלאות העתיד לא צריכה להחליף את הטבע, אלא להקשיב לו, להבין אותו ולהגן עליו", אומרת ד"ר ציפי שהם, שותפה-מייסדת ומנכ"לית החברה. הטכנולוגיה שפיתחה החברה, המכונה QFarming, היא תשתית חקלאית המבוססת על תאי גידול קטנים ומודולריים המנוהלים באופן אוטונומי לחלוטין.
בשונה מחברות המנסות לשנות את הגנטיקה של הצמח, המיקוד כאן הוא בניהול אופטימלי ודינמי של סביבת הגידול. בלב המערכת פועל מערך סנסורים מתקדם שאוסף נתונים ללא הפסקה.
ד"ר שהם מסבירה את החיבור ל-AI: "בינה מלאכותית צריכה דבר אחד כדי להיות באמת חכמה- ביג דאטה. במערכת שלנו נאספת כמות עצומה של נתונים בתוך מערכת סגורה שבה ניתן לשלוט בכל תנאי הגידול. הנתונים מנותחים במעגל סגור של ניטור, למידה, חיזוי ומשוב חוזר דינמי. ה-AI לא רק עוקב אחר הצמח - הוא לומד לזהות את הצרכים המדויקים שלו בכל רגע נתון".
ה-"GreenTalk", כמו שמכונה התקשורת בין המחשב לצמחים, מאפשרת לתרגם את הצרכים של הצמחים לפעולות מיידיות במערכת ההזנה והתאורה. "במובן הרחב, זו חזרה לרעיון עתיק של משק מקומי, עצמאי ומוגן, אבל בגרסה מודרנית וטכנולוגית, המאפשרת לגדל מזון טרי ובריא בלב הערים הגדולות, קרוב לצלחת של הצרכן", אומרת ד"ר שהם.
הדשן של העתיד
מהפכת ה-AI לא פסחה גם על חברות הענק המסורתיות. חברת ICL (לשעבר "כימיקלים לישראל") מייצרת מוצרי חקלאות ודשנים מזה עשורים, אבל בשנים האחרונות היא עוברת מהפכה דיגיטלית וביולוגית. בשנת 2025 רכשה ICL את הסטארט-אפ "לביא ביו" ושילבה את עובדיו בחברה.
ד"ר מיכאל (מיקי) יונסקו, היום מנהל צוות האלגוריתמים הביולוגיים ב-ICL, אומר: "אנחנו עובדים על פיתוח של דשנים עתידיים, דברים שמשלבים בתוכם לא רק מינרלים וחומרי הזנה מסורתיים, אלא חומרים ביולוגיים מתקדמים שמקורם בחיידקים ובטבע."
הטכנולוגיה של ICL מתבססת על פלטפורמת AI שמתפקדת כמנוע חיפוש ביולוגי. החברה מחזיקה בספרייה עצומה של מאות אלפי חיידקים שנאספו מהטבע. מכיוון שלאנושות אין מספיק זמן או משאבים לבדוק כל חיידק בניסוי שדה אמיתי, הבינה המלאכותית מסוגלת לחזות ולמפות אילו חיידקים מסוגלים להעניק דחיפה לתכונות ספציפיות של הצמח מבלי לשנות את הגנום שלו.
"אנחנו יכולים להשפיע על תכונות של צמחים, כמו העלאת אחוז הסוכר באופן טבעי בענבים ובעגבניות כדי ליצור פרי טעים ומתוק יותר, או העלאת אחוז החלבון בפולי סויה", מסביר ד"ר יונסקו.
הצוות, הכולל מתכנתים ואנשי ביו-אינפורמטיקה, משתמש ב-AI כדי ללמוד מתוך הדאטה הביולוגי ולתכנן את צורת הגידול האופטימלית של הצמח. יונסקו מספר כי החברה נמצאת בשלבי ניסוי מתקדמים ומקדמת השקה של מוצר ראשון בשנתיים הקרובות, שיהיה מבוסס על ציפוי זרעים ייחודי לגידולי שדה.
הייפ הפודטק התקרר
למרות שפע הטכנולוגיות המרשימות והחברות המבטיחות, אי אפשר להתעלם מהטלטלה העזה שעובר הענף. עד לפני מספר שנים, תחום הפודטק נחשב להבטחה הגדולה הבאה של ההייטק הישראלי - מנוע צמיחה לאומי שהיה אמור לשחזר את ההצלחה הפנומנלית של תעשיית הסייבר.
כיום, אנחנו שומעים על פחות חברות חדשות בתחום, פחות גיוסי הון נוצצים, וחברות רבות שתכננו לפרוץ לשוק ולעמוד בחזית המהפכה שנאלצו לעצור ולדחות לוחות זמנים. חלקן נסגרו.
קחו את הבשר המתורבת למשל. עד לא מזמן האקוסיסטם המקומי רחש פעילות. חברות רבות הבטיחו סטייקים מתורבתים, בשר טחון מתורבת להמבורגרים, בשר עוף, חזיר ואפילו פירות ים מתורבתים.
רק לפני כשנתיים התרגשה התעשייה כולה מבשר הצלופח המתורבת הראשון שהוגש בארוחת שף חגיגית. כיום, אירועים מסוג זה כמעט ונעלמו מהנוף. חברות ציבוריות שהנפיקו בבורסה חוו קריסות שערים כואבות, וההתלהבות הראשונית סביב המטבח המתורבת התקררה באופן משמעותי.
הירידה החדה בהשקעות וצמצום הפעילות אפיינו את הענף כולו ברמה העולמית, אך בישראל המשבר היה עמוק וחד הרבה יותר. התעשייה המקומית ספגה מכה קשה בעקבות הסערה הפוליטית של השנים האחרונות, ובמיוחד בעקבות המלחמה הקשה שפרצה ב-7 באוקטובר.
הירידה החדה בהשקעות וצמצום הפעילות אפיינו את הענף כולו ברמה העולמית, אך בישראל המשבר היה עמוק וחד הרבה יותר
רבות מחברות הפודטק המבטיחות ביותר פעלו באזור קריית שמונה, שסומנה והוגדרה כ"בירת הפודטק הרשמית של ישראל". אופקים סומנה כבירת האגטק הישראלי, בלב אזור חקלאי המהווה כ-65% מגידולי השדה במדינה. אך הפינוי הפיזי, הלחימה הממושכת והאטה הכלכלית הובילו לגניזתן של תוכניות פיתוח רבות ולעצירת המומנטום.
למרות הירידה, בענף מסרבים להרים ידיים ומציעים מבט מפוכח, המבחין בין בועת הציפיות הפיננסיות לבין הצורך האמיתי והמתמשך בטכנולוגיות מזון. אביחי ניסנבוים, שותף מייסד ומנהל קרן הון סיכון לול (lool Ventures), אומר: "כמו בכל תעשייה, אנחנו רואים גלים.
"אנחנו פה בלול קיימים יותר מ-10 שנים, ורואים בממוצע בין 700 ל-1,000 חברות בשנה בכל התחומים. ואנחנו רואים את הגלים. לכל גל יש גל נגדי. יש אובר ציפיות והתלהבות יתר, ואז יש איפשהו עצירה, וממנה מתחילה הבנייה של החברות האמיתיות שהולכות לנצח את השוק. אנחנו איפשהו שם"/
אז אנחנו אחרי ההייפ?
"היינו בהייפ, עכשיו אנחנו בבילדאפ, ויש המון תובנות שנוצרו בדרך. בהתחלה הייתה התלהבות מאוד מאוד גדולה, לדוגמה מכל הנושא של ביו-ריאקטורים, פרמנטציות והבשר המתורבת, וזה הביא תוצאות מעבדתיות מאוד יפות.
"אבל אז עלתה השאלה הגדולה: מאיפה תבוא הצמיחה? איפה היכולת לייצר בהיקפים מסחריים? השוק בא ואומר 'רגע, יש לי פה משהו שאני לא אוכל לקחת אותו לייצור המוני, ואם אני לא יכול לקחת אותו לשם – אולי זו לא הדרך ואולי צריך פתרונות אחרים'."
ניסנבוים מדגיש כי הבעיה איננה בצד הביקוש, אלא ביכולת הטכנולוגית והכלכלית לייצר פתרונות תעשייתיים: "המציאות היא שהביקוש למוצרים האלה הוא אדיר. אנחנו כרגע מסתכלים למשל על חברה אחרת בתחום שעוסקת בשומן אלטרנטיבי - לשומן יש ביקוש אדיר כתחליף לחמאה ומרגרינה.
"הצורך הוא אדיר וגם מהצד השיווקי, יצרני המזון מחפשים מוצרים בריאים וייחודיים יותר. אז אין ספק שהתחום הזה קיים וצומח, אבל מצד שני גם אין ספק שהוא סובל כרגע מ'שינוי אקלים פיננסי'."
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות היוצא, שותף גם הוא לאופטימיות: "למרות התנודתיות שחווה ענף הפודטק העולמי בשנים האחרונות וצמצום ההשקעות בו, ישראל ממשיכה להיות אחד ממוקדי חדשנות הפודטק העולמיים, עם דגש על טכנולוגיות עמוקות (Deep-Tech) של חלבונים אלטרנטיביים וייצור ביולוגי מתקדם".
לדברי בין, התמיכה הממשלתית בתחום נותרה רציפה ואף התעצמה כדי לגשר על פני "עמק המוות" הפיננסי: מאז שנת 2018 השקיעה רשות החדשנות כ-325 מיליון שקלים בחברות חלבונים אלטרנטיביים, כאשר נרשם גידול עקבי בהיקפי התמיכה השנתיים עד לשיא של מעל 81 מיליון שקלים.
המגמה הזו נמשכת, ובשנת הפעילות האחרונה כבר הושקעו כ-90 מיליון שקלים בתחום הפודטק על ידי הרשות, כאשר למעלה ממחצית מסכום זה מופנה ישירות לחברות חלבון אלטרנטיבי וטכנולוגיות עמוקות.
"ההתמקדות הזו בדיפטק ובפתרונות אמיתיים לטווח ארוך היא העוגן שלנו, ואני בטוח שנראה בעתיד הקרוב התאוששות הדרגתית וצמיחה מחודשת בהיקף ההשקעות בענף", בין מסכם.
