מיקרוסופט חגגה בסופ"ש האחרון את יום הולדתה ה-50, ובאירוע אונליין התראיינו מנכ"לי החברה לדורותיהם (הייתם מאמינים שהיו רק שלושה בכל הזמן הזה?) והתגאו בחברה מהחשובות בעולם הטכנולוגיה ובמיוחד המחשבים.
באותה הזדמנות נחשף גם העדכון האחרון של קופיילוט, סייען ה-AI של ווינדוס, שכעת עושה את כל מה שהמתחרים עושים: יוצר פודקאסטים; כולל זיכרון - כלומר שהוא מסוגל לזכור כל מה שקשור למשתמש ולקחת זאת בחשבון בפעולות שהוא מבצע; בעל יכולת לבצע פעולות אונליין, כמו למשל הזמנה של כרטיסים לסרט או קניות ברשת; הוא מסוגל לשתף קלט ויזואלי מתמונות, סרטונים או מצלמת אונליין, כדי להמליץ לכם על מיקום הספה בסלון, או מה כדאי לכם ללבוש, ויש גם פיצ'ר מחקר מעמיק כמו בג'מיני. בקיצור קופיילוט משתדרג, והוא מגיע מובנה ובחינם בווינדוס.
והיו גם כמה גליצ'ים באירוע החגיגי, כמו עובדת מוסלמית פרו-פלסטינית שפרצה בשידור חי לנאום של מנכ"ל מיקרוסופט AI , מוסטפה סולימן, והאשימה אותו בשיתוף פעולה עם רצח העם הפלסטיני. בקיצור היה שמח לרגע.
אז חשבנו איך אנחנו יכולים לסייע לענקית הטק לחגוג את יום הולדת מכאן בארץ, ובחרנו להתמקד במוצר האייקוני ביותר שלה (ולא מדובר בסייען "קליפי", למרות שזה עומד לחזור אלינו בקרוב בגרסת AI משודרגת בקרוב) – הלוא היא מערכת ההפעלה ווינדוס.
ליבת העבודה של רבים
מוצריה של מיקרוסופט נמצאים בליבת העבודה של מרביתנו - מאופיס ועד אאוטלוק, אין מי שלא פותח לפחות מוצר אחד של החברה בכל יום ועובד איתו. ועדיין, המוצר החשוב ביותר שלה הוא למעשה גם המצליח ביותר, וזה שעורר הכי הרבה רגשות בקרב משתמשים - ווינדוס. כמה הוא מוצלח? ובכן, ווינדוס מריצה כ-70 אחוזים (!) מהמחשבים בעולם, כאשר OsX של אפל מריצה "רק" 13.6 אחוזים ולינוקס נמצאת על כ-4 אחוזים מהמחשבים.
ווינדוס קיימת מאז תחילת שנות ה-80, והגרסה הראשונה שלה הייתה אמנם חדשנית, אך כמו כל גרסה ראשונית של מוצר מורכב היא הייתה גם סיוט לעבודה. כיום אנחנו כבר בווינדוס 11 ועל פי הדיווחים ווינדוס 12 נמצאת מעבר לפינה.
אומרים שאפשר לנחש את גילו של אדם לפי גרסת הווינדוס האהובה עליו. לנו למשל יש זיכרונות טובים מ-XP ומווינדוס 98 SE (מהדורת Second Edition, כמובן). לעומת זאת, יש מבין חברינו שאוהבים דווקא את ווינדוס 7. מה שבטוח, לכולנו יש מה להגיד על ווינדוס 8, וכמה שפחות נדבר על ווינדוס ויסטה – כך ייטב.
חגיגות ה-50 של מיקרוסופט אם כך הן סיבה טובה להביט לאחור ולדרג את כלל גרסאות הווינדוס שיצאו – מהגרועה ביותר למצטיינת. הדירוג שלנו הוא כמובן סובייקטיבי, לכולנו יש טעמים שונים, ורק שתי גרסאות של ווינדוס ראויות באמת לכעס וזלזול אוניברסליים.
ולמרות שרבים בוודאי יתהו למה ווינדוס 2000 (או NT לצורך העניין) לא מופיעה כאן - ומגיע לה - זו היתה בעיקר מערכת הפעלה לארגונים שגם כך מצאה את עצמה משולבת באופן מאוד נרחב ב-XP. מכיוון שהעדפנו להתמקד במערכות הפעלה לקהל הרחב - מקומן לא הרגיש נכון. ועכשיו לדירוג:
הגרועה ביותר: ווינדוס ME
בתואר המפוקפק "גרסת הווינדוס הגרועה ביותר" זוכה לא אחרת מאשר ווינדוס ME (Millennium Edition) - למרות המטרות השאפתניות שלה, היא נכשלה כמעט בכולן, והחזיקה מעמד שנה אחת בלבד לפני שהוחלפה בווינדוס XP המשופרת לאין שיעור. ווינדוס ME הייתה מערכת ההפעלה האחרונה שהתבססה על MS-DOS, אך באופן אירוני הגבילה את הגישה ל-DOS כדי "לשפר" את זמני האתחול.
והתוצאה הייתה הגרועה מכל: היא לא יכלה ליהנות מהשיפורים של ליבת ה-NT (שהיוותה את הבסיס ל-XP), וגם לא סיפקה פונקציונליות DOS ראויה. היא סבלה מבעיות יציבות מחרידות, והייתה ידועה לשמצה בתדירות הקריסות שלה.
פיצ'רים שהוצגו כ"מהפכניים" כמו "שחזור מערכת" (System Restore) לרוב פשוט לא עבדו כראוי. היו כמה ניסיונות לחדשנות, כמו עדכוני אבטחה אוטומטיים, דחיסת תיקיות מובנית (ZIP) ומערכת עזרה ותמיכה חדשה, אבל כל זה לא משנה הרבה כשמערכת ההפעלה הבסיסית בקושי מתפקדת. בקיצור, ווינדוס ME היתה בלגן, ומבחינתנו, הגרסה הגרועה ביותר שמיקרוסופט שחררה אי פעם.
הניסיון להתחבב על משתמשי הטאבלט שעלה באש: ווינדוס 8
ווינדוס 8 - התחושה היא שעם ווינדוס 8, מיקרוסופט פשוט לחצה על כפתור הפאניקה. טאבלטים וסמארטפונים השתלטו על העולם וה-PC נראה גוסס, אז ווינדוס הייתה "חייבת" להיות ידידותית יותר לטאבלטים.
היא ניסתה להתאים את שולחן העבודה של ווינדוס לעולם הטאבלטים המתפתח, והצליחה במידה מסוימת – עיצוב האריחים (tiles) ופקדי המחוות הפכו אותה לנוחה לשימוש בטאבלט. למרבה הצער, עבור משתמשי דסקטופ ותיקים וחדשים כאחד, היא הייתה לחלוטין לא אינטואיטיבית והרחיקה מיד מעריצים ותיקים.
היא הייתה כל כך גרועה שמיקרוסופט נאלצה להחזיר בטלאי (Windows 8.1) את שורת המשימות וכפתור ה"התחל" המקוריים, מה שעזר במידה מסוימת, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. בגרסה המקורית, מיקרוסופט גם לטשה עיניים להצלחת ה-App Store של אפל וניסתה לחקות אותה עם חנות Windows ופלטפורמת האפליקציות האוניברסליות (UWP) – שהיו, ועדיין נותרו, סיוט לכל המעורבים. מיקרוסופט גם ניסתה לפתות גיימרים לפלטפורמה החדשה על ידי הפיכת DirectX 11 לבלעדי עבורה. זה גם לא עבד.
חדשנית מדי, מוקדם מדי: ווינדוס ויסטה
ווינדוס ויסטה (Vista) הייתה כל כך גרועה, שהיא הפכה למעין מם אינטרנטי. היא לרוב מככבת בראש רשימות "הגרסאות הגרועות", אבל אנחנו חושבים שהיא זוכה ליחס לא הוגן – או לפחות קצת. דרישות החומרה שלה היו מופרכות לזמנה: מעבד 1GHz, זיכרון RAM של 1GB ו-15GB פנויים בדיסק רק להתקנה, בנוסף לשבב גרפי תומך DirectX 9 עם 128MB VRAM. זה אולי לא נשמע הרבה היום, אבל זה היה פי 10 מדרישות האחסון של XP, וכמעט פי 20 מדרישות ה-RAM.
המשמעות הייתה שעבור רבים ממאמצי ויסטה המוקדמים, היא פשוט זחלה באופן מחריד. וזה חבל, כי במבט לאחור, אפשר לראות מה מיקרוסופט ניסתה לעשות. ויסטה נראתה מודרנית להפליא בזמנה, עם אפקט השקיפות האלגנטיים של Aero. יש אפילו את אלו שחושבים שווינדוס 12 תאמץ מראה דומה. לצד זאת, ויסטה סימנה נקודת שפל בגיימינג שולחני, כששום דבר לא עבד כמו שצריך והביצועים היו נוראיים.
במקביל, הווידג'טים לא התקבלו יפה ואף אחד לא היה מאוהב בחלונות הקופצים של בקרת חשבון המשתמש (UAC) שדרשו אישור מנהל לכל פעולה קטנה. זה לא שינה שרוב התכונות הללו חזרו בווינדוס 7 כמה שנים מאוחר יותר וזכו לקבלת פנים טובה בהרבה. ווינדוס ויסטה הייתה חדשנית מדי, מוקדם מדי, ומעטים זוכרים אותה לטובה.
הראשונה: ווינדוס 1
הגרסה הראשונה של ווינדוס הייתה הניסיון הראשון ליצור מערכת הפעלה, אך למעשה היא לא הייתה ממש מערכת הפעלה – לפחות לא כפי שאנו מכירים אותן היום. היא הייתה מוגבלת מאוד, ללא יכולת להציג חלונות חופפים, וללא רבות מהתוכנות שהפכו את ווינדוס לפלטפורמה שימושית לאורך השנים.
עם זאת, לווינדוס 1 יש מקום בהיסטוריה. היא נבנתה מעל MS-DOS כמעטפת (shell) בשם MS-DOS Executive, ופתחה פוטנציאל עצום לפלטפורמה. היא הציגה את העכבר כמכשיר ממשק, והשיקה תוכנות ווינדוס קלאסיות כמו מחשבון, צייר ופנקס רשימות. למרבה הצער, ווינדוס 1 לא התקבלה יפה במיוחד, אפילו בזמנה. מבקרים חשו שהיא לא יכולה להתחרות כראוי במערכת ההפעלה הגרפית של אפל, וביקרו את מהירותה ואת התאימות הנמוכה שלה לתוכנות קיימות.
היורשת: ווינדוס 2
ווינדוס 2 לא נהנתה מההצלחה המסחררת של ווינדוס 3.0/3.1, אבל היא היוותה שיפור חשוב לעומת ווינדוס 1 המוגבלת. היא עדיין לא הייתה תחרותית באמת ל-Mac OS, אבל הוסיפה את היכולת לחפיפה ושינוי גודלם של חלונות (תכונה מרכזית שהיתה חסרה בווינדוס 1), תמיכה בגרפיקת VGA של 16 צבעים, ואייקונים בשולחן העבודה. היא גם הציגה טרמינולוגיה חשובה כמו "מקסם" (Maximize) ו"מזער" (Minimize), שהחליפו את הפקודות "Iconize" ו-"Zoom" של ווינדוס 1.
אבל ללא ספק, ההיבט החשוב ביותר של ווינדוס 2 לא היה מערכת ההפעלה עצמה, אלא התוכנות שהגיעו איתה. ווינדוס 2 הגיעה עם יישומי ברירת מחדל שימושיים, כמו מחשבון ווינדוס ולוח שנה של ווינדוס. היא גם כללה תמיכה ב-Microsoft Word ו-Excel האייקוניים.
זו שקבעה את הסטנדרט: ווינדוס 95
ווינדוס 95 הייתה מערכת ההפעלה שקבעה את המראה של ווינדוס לעשורים הבאים. היא הציגה את תפריט ה"התחל" האייקוני, שהכיל יישומים בתוך תתי-תפריטים כדי להקל על ארגון התוכנות בממשק הוויזואלי, שהפך לעמוס יותר ויותר. היא גישרה על הפער בין בסיס ה-MS-DOS לממשק הגרפי שבחזית, ופתחה את הדלת למשחקים ותוכנות נוספות.
אמנם ווינדוס 95 הייתה מועדת לקריסות, ונדרשה השקתה של ווינדוס 98 כדי לתקן רבות מהבעיות, אבל היא הציגה לעולם את מודל המחשוב השולחני המודרני, והפכה למערכת ההפעלה הפופולרית ביותר של מיקרוסופט באותו עשור, עם נתח שוק של למעלה מ-60% גם בשלהי שנות ה-90. חידושים חשובים נוספים שהפכו מאז לסטנדרט כללו את שורת המשימות, קיצורי מקלדת נוספים, סל המחזור וקיצורי דרך לקבצים.
זו שקיבלה את עידן האינטרנט: ווינדוס 98
ווינדוס 98 הייתה מערכת ההפעלה הראשונה של ווינדוס שהייתה באמת מוכנה לאינטרנט. היא זיהתה את כיוון הרוח וניסתה להקדים את זמנה. המערכת הציגה גרסה 4.0 בוגרת של Internet Explorer, את Windows Update האייקוני (שעד היום מעורר מחלוקת, ר"ק), ושיתוף חיבור לאינטרנט (ICS). היא גם הוסיפה תאימות טובה יותר לדרייברים ותמיכה משופרת ב-USB, וכן תמיכה בנגני DVD.
כיוון שתוכננה כשדרוג משמעותי לווינדוס 95 יותר מאשר המצאה מחדש של הגלגל, ווינדוס 98 התקבלה היטב עם השקתה, והמהדורה השנייה (SE – Second Edition) חיזקה אותה עוד יותר עם שלל תיקוני באגים ושיפורי ממשק. היא הייתה יציבה בהרבה מווינדוס 95, ולמרות שעדיין נשענה על ליבת ה-MS-DOS, היא החלה סוף סוף להשתחרר ממגבלות שורת הפקודה (למרות שלא פעם משתמשים מנוסים העדיפו עדיין להריץ פקודות ב-DOS).
זו גם מערכת ההפעלה שבה מצאו את ביתם כמה מהמשחקים שהגדירו את העשור, כמו C&C, Half-Life ו-Unreal המקורי, ואלו הפכו את ווינדוס 98 לפלטפורמת הגיימינג השולחנית המובילה. משתמשים בזמנו קצת התרעמו על כך שווינדוס 98 נמכרה כמערכת הפעלה נפרדת, בהתחשב בכך שהיא הייתה בעיקר ווינדוס 95 משודרגת עם פחות באגים, אבל היא עדיין הייתה טובה יותר וזכתה למקומה הראוי ברשימה זו.
החדשה ביותר (בינתיים לפחות): ווינדוס 11
הילדה החדשה בשכונה צריכה עוד להוכיח את עצמה, אבל היא כבר מתחילה להשאיר חותם. עם הקפיצה הנועזת בעיצוב מחודש ודרמטי של תפריט ה"התחל" ושורת המשימות, ווינדוס 11 יכלה להתרסק בדומה לווינדוס 8 – אבל זה לא קרה. היא אולי שינתה את המראה, אבל במהותה היא אבולוציה של ווינדוס 10.
ווינדוס 11 מציעה תמיכה מובנית באפליקציות אנדרואיד (אם כי כבר יש דיבורים על ביטול התכונה הזו), מה שמטשטש שוב את הגבולות בינה לבין מערכות כמו Chrome OS. ולמרות שחנות האפליקציות של מיקרוסופט פחות נדחפת למרכז הבמה בווינדוס 11, היא עדיין הורחבה עם תמיכה חדשה ביישומי Win32 כמו חנות Epic Games ו-Firefox. בהתחשב בכך שווינדוס 10 הפכה לבית של שחקני ה-PC המודרניים, ווינדוס 11 מנסה לפתות אותם לעבור עם כמה תכונות חדשות.
בהשוואה לווינדוס 10, לגרסה החדשה יש בהחלט כמה יתרונות, כולל אופטימיזציות משופרות להרצת משחקים במצב חלון, תמיכה ב-AutoHDR וב-DirectStorage, ומראה ויזואלי חדש ומושך. ייתכן שיחלפו עוד שנים רבות עד שווינדוס 11 תחליף את ווינדוס 10 הצנועה, אבל אם שיעורי האימוץ ימשיכו לטפטף, היא תהפוך למובילה יום אחד – והיום הזה עשוי להגיע מוקדם משחשבנו.
פורצת הדרך: ווינדוס 3.1
המראה הלבן-אפור הצנוע של ווינדוס 3.1 הסתיר את שורשי ה-DOS תחת שכבות רבות של נוחות ושימושיות, שנערמו במהלך הדורות הקודמים של ווינדוס כדי ליצור משהו באמת שמיש. היום, ווינדוס 3.1 הייתה נחשבת לעדכון תוכן גדול למערכת ההפעלה, אבל בשנות ה-90, המהדורה החשובה הזו הגיעה בקופסה משלה, עם ערמת דיסקטים להתקנה. בהתבסס על ההצלחה של ווינדוס 3.0, ווינדוס 3.1 הייתה פריצת דרך, שעזרה ל-IBM למכור מיליוני מחשבי PC זמן קצר לאחר הופעת הבכורה שלה.
היא הציגה את מערכת הגופנים TrueType החשובה מאין כמותה, שהפכה מכונות ווינדוס למעבדי תמלילים ומכונות פרסום שולחני (DTP) אמיתיות. גרירה ושחרור של קבצים (Drag and Drop) הפכו לפתע לאפשריים עם גרסה זו, מה שהפך אותה לאינטואיטיבית וניתנת להתאמה אישית יותר. היא גם הציגה את שומרי המסך, שהיו חלק ויזואלי כה בולט במחשבים מאותה תקופה, עד שעבור אנשים מסוימים הם הזיכרון המכונן ממערכת ההפעלה הזו.
השדרוג שנותר עד היום: ווינדוס 10
כמו המתחרות האחרות בצמרת הרשימה, ווינדוס 10 הייתה הצלחה שבאה אחרי כישלון (ווינדוס 8), מה שהפך אותה למתוקה עוד יותר. לאלו מאיתנו שדילגו על ווינדוס 8, ווינדוס 10 הרגישה כמו כניסה רכה למחשוב המודרני, ומקום מוכר לחזור אליו אחרי ווינדוס 7. היא הייתה מהירה, עשירה בתכונות, וברור שתוכננה עם שימוש שולחני בראש סדר העדיפויות – תוך שמירה על תאימות מגע מתקדמת. בפשטות, היא שדרגה את חוויית הווינדוס למה שהיא נותרה למעשה עד היום.
ווינדוס 10 הביאה איתה את דפדפן Edge, וסוף סוף חיסלה את חור האבטחה העצום שהיה Internet Explorer. היא עדכנה את תפריט ה"התחל" למשהו פונקציונלי בהרבה, הוסיפה שיטות כניסה חדשות כמו טביעת אצבע וזיהוי פנים, ושיפרה את התמיכה ברזולוציות גבוהות.
לצד זאת, היא אכן דחפה את חנות מיקרוסופט למרכז הבמה ועודדה שימוש בחשבונות מיקרוסופט מקוונים על פני כניסות מסורתיות יותר. הרעיון של "ווינדוס כשירות" נולד עם ווינדוס 10, והיא באמת הגבירה את איסוף הנתונים. גם הניסיון לדחוף לכולם את קורטנה בכוח לא היה מהלך חכם. ועדיין, ווינדוס 10 הוכיחה את עצמה כגרסה הטובה של העשור האחרון, כאשר רוב משתמשי ה-PC עדיין מריצים אותה, למעלה משנה וחצי לאחר שחרור יורשתה. היא עומדת במבחן הזמן כרגע ונראה שתעשה זאת עוד שנים רבות.
האייקונית: ווינדוס XP
אחרי הכישלון המהדהד של ווינדוס ME, מיקרוסופט חזרה בעוצמה מדהימה עם ווינדוס XP. עבור רבים, זו מערכת ההפעלה הראשונה שבה השתמשו, במקרים רבים זו גם הייתה זו שהם השתמשו בה במשך קרוב לעשור לאחר מכן ואפילו יותר.
עד כמה היא אהובה? ובכן כמעט רבע מאה מאז השקתה ויותר מעשור מסיום התמיכה בה, היא עדיין מריצה כ-0.3 אחוז מהמחשבים בעולם - וזה אומר משהו. זו הייתה מערכת ההפעלה שהכירה למיליוני אנשים את האינטרנט, הבטיחה שסבים וסבתות ברחבי העולם ימשיכו להתבלבל בין Internet Explorer לבין הרשת עצמה, ופתחה ערוצי תקשורת באמצעות שלל אפליקציות צ'אט פופולריות כמו ICQ, ותוכנות כמו Limewire, Kazaa ו-eDonkey אפשרו להם לשתף נתונים כמו שלא היה מעולם.
מכל מערכות ההפעלה ברשימה זו, לווינדוס XP יש אולי את המראה האייקוני ביותר. לא רק בגלל כפתור ה"התחל" הירוק שלה, אלא בגלל טפט הגבעות המתגלגלות המפורסם. היא גם הגיעה עם יישומי ברירת מחדל חזקים מאוד, כמו Windows Media Player, Windows Movie Maker, וכמובן, סוליטר.
עם זאת, בהיותה מוגבלת ל-32 סיביות, ווינדוס XP מעולם לא יכלה להתקדם מעבר ל-4GB של RAM, מה שהגביל את השימוש בה ברגע שמעבדי 64 סיביות החלו להגיע לשוק. לאורך השנים, היא גם הפכה לשם נרדף לנוזקות – בעיקר הודות לכישלון שהייתה Internet Explorer והיעדר כלי אבטחה מובנים של ווינדוס עצמה. ועדיין, הודות לעדכונים שנקראו Service Packs, לווינדוס XP יש מורשת מפוארת, ועדיין ניתן למצוא אותה במחשבים ברחבי העולם, למרות ניסיונותיה של מיקרוסופט לעודד שדרוגים.
המנצחת הגדולה: ווינדוס 7
יש הטוענים שווינדוס 7 היא בסך הכל גרסה מעודנת של ווינדוס ויסטה, ששוחררה בתקופה שבה לאנשים סוף סוף הייתה חומרה המסוגלת להריץ אותה כראוי. אבל מלכת גרסאות הווינדוס הזו עשתה הרבה יותר מזה. היא הייתה מהירה ותגובתית, עם שדרוגים ויזואליים חשובים רבים לעומת גרסאות קודמות.
הייתה לה תאימות מצוינת, שעבדה היטב עם חומרה ותוכנה ישנות וחדשות כאחד, והיא הציגה תכונות חשובות שמהוות עמודי תווך בווינדוס עד היום. היא הוסיפה הצמדת יישומים לשורת המשימות, הציגה ערמת חלונות לארגון טוב יותר, אפשרה תצוגה מקדימה של חלונות כתמונות ממוזערות בשורת המשימות, ואפשרה הצמדת חלונות לחלקים שונים של המסך (Snap).
ווינדוס 7 חשובה גם בזכות מה שלא היה בה. היא מרגישה כמו מערכת ההפעלה האחרונה של ווינדוס שהייתה מהירה ומודרנית, אך עדיין לא החלה לרדוף אחרי תכונות שנועדו לפלטפורמות אחרות, כמו רכיבי ממשק מותאמי מגע, או שילוב עוזרות חכמות. לא הייתה בה חנות מיקרוסופט או איסוף נתונים מוגזם, ולא היה ניסיון לכפות עליך להשתמש בחשבון מקוון כדי להתחבר. היא הייתה מערכת הפעלה נקייה ותגובתית שרבים כנראה היו ממשיכים להשתמש בה גם היום, אילו עדיין הייתה נתמכת על ידי מיקרוסופט. יחד עם זאת, זה לא מונע ממנה להפעיל עדיין כ-2.2 אחוז מהמחשבים בעולם.
פורסם לראשונה: 19:02, 06.04.25
