כמעט חמש שנים ריטה ויניק חיה בלב אחת המכונות המשומנות והמשפיעות ביותר בעולם הדיגיטלי, הלוא היא טיקטוק. בתפקיד הבכיר שלה בחברה היא הובילה את קהילת היוצרים הגלובלית של הרשת החברתית, עבדה עם הקריאייטורים הגדולים בעולם ועם מותגים כמו נייקי, אדידס, גוגל, אמזון ונטפליקס. מסלול קריירה שרבים היו נשארים בו עוד עשור בלי למצמץ. ואז הגיע 7 באוקטובר.
עכשיו, כשהיא נכנסת לתפקיד סמנכ״לית השיווק הגלובלית בסטארט-אפ הישראלי Dreemz, ויניק מוכנה לדבר על מה שנשבר בדרך, מה שהפסיק לעניין אותה, וגם על מה שהיא מאמינה ש-AI לעולם לא יוכל לקחת מבני אדם.
ההתפטרות שלה לא נולדה ממהלך עסקי קר או מהצעה מפתה יותר, אלא מנקודת מפנה אישית. כזו שלא תמיד רואים בלינקדאין. ויניק לא מדברת כמו מנהלת שחיפשה את האקזיט הבא, אלא כמישהי שחיפשה משמעות.
אחרי ארבע וחצי שנים בטיקטוק, מה גרם לך לעצור ולשאול אם את עדיין במקום הנכון בקריירה שלך?
"אני טיפוס של יצירה, אני אוהבת להקים דברים שעדיין לא קיימים. ובשלב מסוים בטיקטוק הרגשתי שסיימתי לבנות והגעתי למחסום. זה לא היה משבר, אלא מין תחושה של רוויה. מצאתי את עצמי פחות סקרנית, גיליתי שפחות מעניין אותי איך למכור עוד פרסומת, או לסגור עוד עסקה עם תאגיד כזה או אחר".
וזה הוביל אותך לתחום הבינה המלאכותית?
"כן, אבל לא מהמקום הנוצץ. ראיתי המון שיח אפוקליפטי סביב בינה מלאכותית, הרבה "דומרים" (כינוי לנביאי הזעם של התחום, ד"ג) שתופסים את מרכז העניינים. אני רציתי לשאול שאלה אחרת לגמרי - אילו דברים טובים אפשר לעשות עם הטכנולוגיה, ואיפה היא באמת יכולה לעזור לבני האדם".
עד כמה 7 באוקטובר השפיע על ההחלטה שלך לעזוב?
ויניק לא מתכחשת לעוצמה של טיקטוק או להשפעה שהייתה לה שם, להפך. "זו הייתה עבודה מדהימה. למדתי המון, הכרתי אנשים יוצאי דופן. ועדיין, הרגשתי שזה הפך למקום עבודה שהוא פחות מתאים עבורי".
"ה-7 באוקטובר היה רגע ששינה הרבה דברים מבחינתי, כאישה יהודייה שמאוד גאה ביהדות שלה. פתאום הסתכלתי אחרת על המשמעות של מה שאני עושה, ועל המקום שבו אני רוצה להשקיע את האנרגיה שלי".
"קולגות מכל העולם רצו להבין מה בדיוק קרה איתי, רצו לעזור, אבל לא באמת תפסו עד כמה החיים שלנו כמדענים ויוצרים יהודים, שזורים בחיי הישראלים. זה לא משהו שאפשר להסביר בקלות למי שלא חי את זה".
הרגשת שינוי ביחס אלייך כיהודייה בתעשיית הטק מאז?
“האמת? לא ממש. וזה מעניין כשלעצמו. קודם כל, אני נראית לטינית, איטלקייה, קטנה ושחומה כזו, אז אף אחד לא יודע ולא מנחש את המוצא שלי. לפעמים זה מגן עלייך, לפעמים זה פשוט מוזר. גם לא נתתי לזה יותר מדי יחס".
ויניק מודה שהזהות היהודית-אוקראינית שלה לא תמיד נוכחת על פני השטח, אבל היא עמוקה מאוד. היא מדברת על משפחה של פליטים, על זיכרון היסטורי, או במילים אחרות, על זהות שלא נעלמת, גם אם לא תמיד רואים אותה.
אישה משכילה ועם ניסיון כמוך יכלה למצוא בקלות משרה באחת מענקיות הטק, למה דווקא סטארט-אפ כמו Dreemz?
"כי זה התחבר בדיוק לפילוסופיה שלי. אני אוהבת אנשים, וללמוד על אנשים. במובן הזה Dreemz לא מנסים לבנות בינה מלאכותית שתחליף בני אדם, אלא מתמקדים בטכנולוגיה שמעצימה את בני האדם, וזה מאוד משך אותי מבחינה אידיאולוגית".
איך את מגדירה שימוש נכון ב-AI?
"מבחינתי, בינה מלאכותית צריכה להכפיל את יכולות העבודה האנושית, לא להחליף את בני האדם. כשחושבים בצורה ריאליסטית על מה AI יכול לקחת מאיתנו, נשארים שני דברים שהוא לא באמת יכול להעתיק: ניסיון וכוונה. אלה דברים אנושיים"
"גם כשהמערכות יודעות לחקות תבניות של ניסיון", היא מדגישה, "המקור נשאר אנושי. אין גבול לדמיון, ליצירתיות ולניסיון האנושי מהבחינה הזו. הסכנה האמיתית היא להשתמש ב-AI לקבלת החלטות במקומות שבהם צריך את השכל האנושי. שם חייבים לעצור".
ואיפה כן צריך להשתמש ב-AI?
"במקומות שבהם הוא מפנה לנו זמן. כמו שדואולינגו יכול לעזור ללמוד שפה, אבל לא להחליף חיבור אנושי, כך גם עם מערכות בינה מלאכותית. הטכנולוגיה צריכה לעבוד עבורנו, לא במקומנו. פה גם מגיע החיבור שלי עם Dreemz ובפרט עם המייסד יובל מנצורה".
"האנשים ב- Dreemz הם אנשים פשוטים, במובן הכי טוב של המילה. כאלה שבונים עם הטכנולוגיה שלהם משהו טוב, מבלי לאבד את האמת שלהם. אחרי כל מה שעשיתי והניסיון המקצועי שלי, זה היה לי ברור מהר מאוד".
"אין גבול לדמיון, ליצירתיות ולניסיון האנושי. הסכנה האמיתית היא להשתמש ב-AI לקבלת החלטות במקומות שבהם צריך את השכל שלנו"
אז בסופו של דבר, את אופטימית לגבי עתיד ה-AI
"בואי נגיד ככה, אני זהירה. קל להיות אופטימיים, להתלהב ולהגיד שבינה מלאכותית תעשה לנו רק טוב. אבל האמת מורכבת יותר. כמו במהפכה התעשייתית, יהיו אנשים שיישארו מאחור. נהג הרכב החליף הרי את נהג המרכבה עם הסוסים, זה בלתי נמנע".
"אבל, וזה אבל חשוב - הגבולות זזים. זהו רגע של ניסיון עבור לא מעט אנשים, ואם נותנים לאנשים את הכלים הנכונים, הם ימצאו דרכים להשתמש בהם בצורות שלא חשבנו עליהן. אותו נהג מרכבה אולי הפסיק להיות נהג, אבל אולי הוא הוציא רישיון לרכב ממונע, ואולי בכלל הפך לרופא. בני אדם תמיד ימצאו לעצמם ייעוד".
להפוך חלום למציאות
האפליקציה הישראלית Dreemz שואפת להפוך חלומות למציאות, וכן אולי בהתחלה זה נשמע מוזר, אבל הרעיון מאחורי זה הוא פשוט, ויש לציין גם מקסים למדי. המשתמש כותב את החלום שלו, ובתוך שניות הבינה המלאכותית מפרקת אותו לתוכנית פעולה עם אבני דרך, לצד קהילה תומכת שמחברת לאנשים שכבר עשו את זה ועוזרים בדרך. בימים אלו Dreemz נמצאת בגיוס המונים בשיתוף Exit Valley.
יובל מנצורה, מנכ״ל Dreemz: ״הצטרפותה של ריטה לצוות הייתה חיבור מושלם. מעבר ליכולות המרשימות ולרשת הקשרים הרחבה שהיא מביאה איתה, ריטה מביאה גם אישיות יוצאת דופן ואנרגיה שנעים לעבוד לצידה. יחד אנחנו בונים רשת חברתית בטוחה להתפתחות אישית, שמאפשרת למיליוני אנשים בעולם לחלום בגדול – ולהגשים".
מנצורה מספר על מאות חלומות שהוגשמו באמצעות דרימז: אנשים שלקחו את המשפחה לטיול מסביב לעולם, מישהו שתיעד את עצמו רץ מרתון יחף, חלומות עסקיים של פתיחת קליניקה של לק ג'ל, ועוד ועוד. עד כה הצטרפו 140 אלף משתמשים לאפליקציה ונרשמו בה יותר מ-120 אלף חלומות, כאשר 2.5% מהם סומנו כחלומות שהוגשמו. מנצורה משוכנע שזו רק תחילת הדרך: "אנחנו בדרך למאה מיליון משתמשים בטווח של ארבע שנים מהיום".
