השקת משקפי XR חדשים תמיד מלווים בהתלהבות ציבורית רבה, אבל ברוב המקרים באה בעקבותיה אכזבה. אנחנו הרי חלמנו על טיול ברחובות עיר עם שכבה עשירה של דאטה ומידע על כל מה שרואים מסביב: תפריט במסעדה ליד, מבצע בחנות ממול, כיוון הפנייה בכיכר, אולי אפילו שמות האנשים שחולפים מולנו (והסכימו לכך).
אבל איכשהו בכל פעם מתברר שהעולם עוד לא בשל למציאות רבודה אמיתית, ושהשימוש העיקרי במשקפיים היה ונותר גיימינג, ואולי קצת שימושים בתחום הרפואה וההדרכה, וגם תיירות.
התחום המפתיע שאימץ את הטכנולוגיה
אז זה הזמן להכיר בעובדה שעולם התיירות עומד להיות כנראה משתמש מרכזי בטכנולוגיות AR. כאילו שעמד וחיכה שנים ארוכות שהטכנולוגיה תבשיל. הרעיון פשוט: הבא אותם לאתר, מוזיאון, ארמון, שים להם משקפיים על העיניים ותן להם לחוות את ההיסטוריה בתוך המציאות העכשווית.
לאורך השנים ראינו אינספור ניסיונות לייצר חוויות סוחפות שאופפות את המטיילים ומעצימות את הביקור שלהם, אבל בואו נודה באמת, קשה מאוד לעשות את זה על מסך הסמארטפון או הטאבלט.
בסוף 2023 הגיעו משקפי ה- Quest 3 של מטא לשוק. נראה שיכולות המציאות המעורבת (MR, או XR בשם הכולל של כל סוגי הטכנולוגיה) יביאו את הבשורה שחיכינו לה. בניגוד לטכנולוגיית AR שמציגה נתונים צפים על תמונת המציאות, בטכנולוגיית MR המרכיבים הווירטואליים והמציאותיים מתמזגים ומשפיעים זה על זה. מונה ליזה בציור יכולה להתחיל לדבר איתנו ולאונרדו דה וינצ'י יכול לצוץ מאחורי הציור ולפסוע לצידנו.
לחברת הטכנולוגיה והמדיה הירושלמית יתורו (Yaturu) יש הרבה ניסיונות בהפקת חוויות באתרי תיירות בירושלים ובמקומות אחרים באמצעות הטכנולוגיות הקודמות. אבל נראה שכל זה היה רק הכנה לקראת האימוץ של משקפי ה-XR של מטא ויכולות ה-passthrough שלהן, כלומר אינטראקציה בין המציאות לבין הדמיון.
מירושלים לארמון ורסאי
ממש בימים אלה נפתח בארמון ורסאי סמוך לפריז מיזם תיירותי-טכנולוגי בשם Lumière de la Liberté (אור החירות), שמציין את יום השנה ה-250 להכרזת העצמאות האמריקאית ומציג את השורשים של עצמאות ארה"ב במקום.
בשנת 1776, כאשר המושבות האמריקאיות הכריזו על עצמאותן, ורסאי עמדה במוקד המגעים הדיפלומטיים עם צרפת. כמה שנים לאחר מכן הגיע בנג'מין פרנקלין לחצר ורסאי לגייס את תמיכתו של המלך לואי ה-16 במאבק העצמאות האמריקני, ולחתום איתו על אמנת הידידות הצרפתית-אמריקנית.
ארמון ורסאי בצרפת מושך אליו מעל 10 מיליון תיירים בשנה ונחשב לאחד האתרים המתוירים בעולם. בתערוכה החדשה, לצד הצגה של ציורים, פסלים ודיוקנאות מאוספי הטירה, מציע המוזיאון גם את חוויית המציאות המעורבת - הזדמנות לחצות את האוקיינוס האטלנטי לצידו של המרקיז דה לה פייט, להיפגש עם ג'ורג' וושינגטון ולהשקיף על שדות הקרב.
חברת יתורו, מקבוצת Yalla.Digital, נבחרה להפיק ולתפעל את מיזם הדגל הדיגיטלי של ארמון ורסאי בזכות תיק העבודות שהיא צברה עד כה. נראה שבפרויקט הזה היא מדגימה את היכולות שלה בחזית הטכנולוגיה ובחזית היצירה הדיגיטלית: אחרי שיש לך את הטכנולוגיות המתקדמות של MR ו-AI וכל השאר, אתה צריך גם הרבה דמיון ויצירתיות קולנועית כדי להפיק מהן את המירב.
"יצרנו חווה ייחודית שמתקשרת עם המקום והאנשים ומעצימה את החיבור אל סיפורי ההיסטוריה באופן חוויתי", אומר אודי רגוניס, מנכ"ל יתורו, "המבקרים לא רק לומדים על הברית בין צרפת לאמריקה, הם מרגישים אותה בכל הגוף ובכל תנועה. חוויית ה-XR שפיתחנו מאפשרת לאנשים להישאר מחוברים למרחב הפיזי של הארמון, אך בו-זמנית להטמיע בו שכבה אינטראקטיבית שנותנת חיים להיסטוריה".
חוויות VR במוזיאונים הם לא רעיון חדש. מה בעצם החידוש שאתם מביאים?
"הפקנו בשנים האחרונות חוויות בעיקר בטכנולוגית VR. בחוויות האלה הצופה יחסית פאסיבי: אנחנו מספרים לו את סיפור בדומה לסרט, רק עם יכולת צפיה ב-360 מעלות ועם מודלים וירטואליים שאנו מטמיעים בחוויה.
"בטכנולוגיית ה-XR לעומת זאת, הצופה רואה את המציאות הקיימת ובתוכה אנו מוסיפים שכבות חוויה נוספות. הצופה מפעיל את החוויות בעצמו תוך כדי תנועה ותוך כדי מפגש ודיבור עם הסובבים אותו, כך שהחוויה היא אינטראקטיבית ועשירה יותר ומאפשרת למשתמש לבחור מה לחקור בכול רגע. הוא מטייל במרחב שלם של חוויות והופך להיות פעיל בהן".
הטכנולוגיה של מטא בקדמת הבמה
שילוב טכנולוגיית ה-passthrough של מטא היא אחד החידושים המשמעותיים: היא מזהה את מיקום הצופה ואת המרכיבים הפיזיים בתמונה ומוסיפה את המרכיבים הווירטואליים בהתאם להם. זה אומר שכל העלילה הדיגיטלית מתרחשת ממש בתוך האולם ולא "צפה" על פני התמונה כמו פעם.
במילים אחרות, המבקרים הם חלק אקטיבי מהעלילה. הם לא רק מביטים במוצגים או קוראים שלטים, הם פוסעים לצד הדמויות וחווים את הקרבות ודיוני הדיפלומטיה החשאית שעיצבו את לידתה של ארה"ב.
שלמה בלס, סמנכ״ל הפקה ותוכן ביתורו ומי שביים את החוויה, אומר: "להפיק חוויית XR בארמון ורסאי זה אתגר חי, יוקרתי ורגיש, שבו כל פרט נבחן בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים במיוחד.
"מבחינה יצירתית, היכולת לספר סיפור מבוסס מרחב (spatial storytelling ) היא חדשה לגמרי, ומחייבת אותנו לצאת מהפריים: לבנות סיפור שמתרחש במרחב שבו המבקר נע, בוחר ומגלה את החוויה בעצמו. הסביבה והצופה הם חלק בלתי נפרד מהסיפור והבמאי צריך לנצל את כל המרחב. הקירות, והרצפה והתקרה".
האם אפשר לביים סרט עלילתי באורך מלא באמצעות הכלים האלה?
"בעיקרון השמיים הם הגבול ואנחנו רק בהתחלה של מה שניתן לעשות. עם זאת, העוצמה של הטכנולוגיה באה לידי ביטוי במקומות בהם רוצים להעצים את מה שקיים בשטח. הטכנולוגיה שלנו מאפשר להוסיף ממדים נוספים על הקיים ויוצרת חוויה עשירה במיוחד בה הצופה הוא חלק מהסיפור".
המרוץ למשקפי ה-XR הטובים ביותר
שוק המציאות הרבודה העולמי רותח. מחקר של Spherical Insights & Consulting מגלה שהשוק צפוי לגדול מהיקף נוכחי של 29 מיליארד דולר ל-789 מיליארד דולר עד 2035, קצב גידול פנומנלי של 38.9% בשנה. תחום התיירות והנסיעות הוא המנוע העיקרי של השוק הזה, אבל גם הביקוש לניווט באמצעות AR או הביקוש לתרגום באמצעות AR.
והתחרות הולכת ומתגברת. רק השנה חשפה סמסונג את משקפי ה-XR שלה; חברת RayNeo הציגה משקפיים עם eSIM מובנה שמייתר את הסמארטפון; חברת Lumus הציגה משקפיים עם שדה ראייה רחב של 70 מעלות; חברת Rokid הציגה את AI Smart Glasses שמכילים עוזר קולי AI; חברת XREAL הציגה דור חדש למשקפיים שלה, ועוד ועוד.
ועדיין, השימושים העיקריים של משקפי XR יהיו כנראה גיימינג ותיירות: מוזיאונים, אתרים היסטוריים, פרקי שעשועים, סיורים מודרכים. מהבחינה הזו יתורו מצאה כנראה את התאמת המוצר לשוק האידאלית.
ביתורו מספרים שהצוות הישראלי השלים את פיתוח התוכן, הגיימינג וההפקה כולה בתוך שישה חודשים בלבד. מעבר לפיתוח התוכנה, החברה אחראית על המערך המבצעי והתפעולי המלא בשטח הארמון, כולל ניהול זרימת מיליוני המבקרים, וכן פריסה ותחזוקה שוטפת של משקפי המציאות המורחבת.
רגוניס אומר שהפרויקט בוורסאי עשוי להיות מקדם מכירות באירופה. כבר כעת החברה מנהלת מגעים עם מספר אתרי תיירות באירופה. לדבריו בחודש האחרון חתמה החברה על חוזים עם ארבעה אתרי תיירות בישראל ועד סוף השנה היא צפויה להגיע לכ-15 אתרי תיירות בישראל שבהם היא תפיק חוויה במציאות מעורבת.








