מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, ואיזה חלום הגשימו בצל המלחמה? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת חרן מקיבוץ נווה איתן (עמק בית שאן).
בצילום: ירין (43), יעל (37), קרני (11 חודשים).
משפחת חרן (צילום: אסי חיים)
הדירה? 3 חדרים בשכירות. משלמים 4,500 שקל. ירין: ״ביפו שילמנו קרוב לעשרת אלפים שקל על דירה חצי מזה. בשלב מסוים זה כבר היה לי צפוף וחונק מדי ועברנו. נבנה פה בית בהרחבה, זה יעלה כ-2.5 מיליון שקל״.
איך הכרתם? ירין: ״בפייסבוק. חברה שלי פרסמה אותי באיזה מדור של שוות תל אביביות וכל הפייסבוק שלי התמלא הודעות מבנות. ההודעה של יעל תפסה לי את העין ראשונה. היא כתבה לי ׳יש לי משמרות אז הדייט יכול להיות רק עוד שבוע. מאז אנחנו יחד, כבר שלוש שנים וחצי. זה מצחיק כי באחת הפגישות הראשונות היא שאלה אותי ׳אתה מכיר את המדור על הספה?׳ אמרתי לה ׳אני מת על זה׳ והחלטנו שכשאנחנו מתחתנים אנחנו עושים את זה גם. והנה אתה פה״.
מאיפה אתם? ירין: ״אני מבת ים במקור. גרתי 20 שנה בתל אביב, יפו, גבעתיים״. יעל: ״אני מרינתיה, מושב ליד נתב״ג. גרנו יחד ביפו והאמת שאני תמיד רציתי לגדל את הילדים שלי במושב, אבל ירין היה נעול על תל אביב ואמרתי שאם הוא מתעקש אני מוכנה לשלם את המחיר. אבל אז נסענו לבקר את אח שלי שעבר בקורונה לקיבוץ אשדות יעקב, והנסיעה אליו שינתה משהו אצלו״. ירין: ״חודשיים אחרי שהכרנו נסענו אליו. אני עירוני לגמרי, לא טיילתי בחיים בארץ. אני טס לחו״ל, אוכל במסעדות מישלן ואוהב את הסצנה העירונית, ואז נסענו צפונה ונפתח לי המוח״.
צפון? ירין: ״פתאום שדות, אוויר, הרגשתי איך הדופק יורד. הגענו מדי פעם לסופ"שים, יוצא ומסתובב והכל ירוק ופתוח. ואחרי אחת הנסיעות אמרתי ליעל ׳נראה לי אני רוצה לגור בקיבוץ או מושב׳״. יעל: ״שאלתי אותו אם הוא מרגיש טוב, כי מה לו ולקיבוץ״.
מעבר? ירין: ״פתחתי טבלת אקסל והתחלנו לחפש מקומות. כל פעם שהגענו לאזור ביקרנו בקיבוץ אחר. בהתחלה חשבנו לקנות בית מוכן והתלבטנו. לא רצינו לגור באשדות יעקב כי אני צריך את הספייס שלי מהמשפחה. גם בגבעתיים, כשגרתי ליד אמא שלי, לקחתי דירה מספיק מרוחקת. התלבטנו בין המון מקומות ואז קפץ לי בפיד קיבוץ נווה איתן. זה קיבוץ קטן בעמק בית שאן, לא רחוק מאשדות יעקב, ויום אחד עצרנו פה את הרכב והסתובבנו, ובניגוד להרבה קיבוצים אחרים אנשים אמרו שלום וחייכו והייתה אווירה נעימה וזה קנה אותנו״.
יוקר מחיה? ירין: ״אין וולט, שזה מעולה. גם כשאתה רוצה לצאת לאכול קרוב אין הרבה אפשרויות. העיר הקרובה זה בית שאן, חמש דקות מפה, ואז זה אוכל מוכן או איזה פיצה״. יעל: ״אני הייתי רגילה לצאת ביפו בחופשת לידה וכל יום חוזרת עם שקיות. אין את זה פה״. ירין: ״היום השקיות מגיעות הביתה במשלוח״. יעל: ״שלא תחשוב שלא מתגעגעים להרבה דברים ביפו, אבל אנחנו נוסעים אחת לשלושה שבועות למרכז״. ירין: ״כשאנחנו מגיעים, שמים את קרני אצל המשפחה ויוצאים לקרוע את העיר״. יעל: ״חווינו, בילינו והרגשתי שאנחנו יכולים לעבור לפרק הבא בחיים בנחת. כדי לאכול אוכל טוב אנחנו דואגים להזמין במקומות שאנחנו אוהבים״.
בילוי בצפון? ירין: ״דבר ראשון שהגענו חקרנו את כל בתי הקפה והמסעדות באזור. אני יודע מי מכין סושי הכי טוב ואיפה כדאי לשבת. אני מכין דף כזה לקיבוץ למי שמגיע מהמרכז כי מתחילות להגיע יותר משפחות מהמרכז״. יעל: ״הבילוי הוא הרבה יותר בתוך הבית. הכל יותר רגוע. בערבים יוצאים לטיול עם קרני להוריד את האנרגיות לפני השינה ופוגשים אנשים, מקשקשים קצת, זה הרבה יותר ככה מאשר לקבוע לבילויים״. ירין: ״הכל הרבה יותר פשוט ואני אוהב את זה. הייתי במרדף אחרי הברים הכי טובים, המקומות הכי חדשים, וקצת התעייפתי. יש משהו נחמד בלשבת ולראות חתונמי בבית ולסוע לאכול פיצה בבית שאן״.
מה אתם עושים? יעל: ״אני אחות. עבדתי בשיקום הגריאטרי באיכילוב והתפטרתי כשעברנו לכאן, ואני מחפשת עבודה. מנסה למצוא איזה תקן פנוי, זה לא כזה פשוט פה״. ירין: ״אני עובד 18 שנה בחברות הייטק. היום אני מנהל תפעול פרויקטים בחברת סקיוריטי שנקראת זיסקיילר. זו חברה בורסאית של 9,000 עובדים בעולם. יש 200 איש שעובדים בארץ. המומחיות שלי היא להגיע לסטארטאפים אחרי שרוכשים אותם ולעשות את ההתאמות לחיבור עם החברה הגדולה. זה קרה פעם ראשונה ב-2014 בסטארטאפ שהייתי בו ונרכש, וברגע שזה בקורות חיים שלך - מחפשים את זה, ועשיתי את זה כבר עוד פעמיים. סטארטאפ קטן וצעיר עם מוצר מגניב ואנשים יזמים ויצירתיים צריך להבין איך עושים דברים בסקייל יותר גדול ואיך מייצרים באיכות גבוהה יותר. אני נוסע למרכז פעמיים בשבוע ושאר הימים מהבית״.
מצב כלכלי? ירין: ״אני עם שכר יפה אבל עדיין אנחנו תקופה רק על השכר שלי ומה שעוזר להשאיר את הראש מעל המים זה העובדה שיש לי מניות שמבשילות כל רבעון ואני יכול בהתאם לצורך להוציא״. יעל: ״אבל צריך להגיד - אנחנו חיים טוב. נוסעים לחו״ל ויוצאים לחופשות ויחד עם זה אנחנו בהבנה שאנחנו צריכים קצת להתכנס כי יש ילדה ובית שאנחנו רוצים לבנות״.
