הילדים של הדור הנוכחי לומדים לא רק מספרים. שיטת הלימוד הרבה יותר אינטראקטיבית, ולכן כדאי שגם פינת הלימוד שלהם תהיה מזמינה ומאתגרת. מאיזה חומר כדאי שיהיה עשוי השולחן, למה פינת לימוד עמוסה מדי מעייפת את הילד ומרחיקה אותו משם ולמה חשוב שתהיה גם פינת רביצה, שבה ניתן לקרוא ולאפשר לגוף לנוח.
עוד בנושא:
1. כיצד להאיר את פינת הלימוד?
"בגלל שפינת הלימוד היא בתוך חדר השינה של הילד, כדאי לתכנן נקודה במרכז החלל שתאיר את החדר בצורה טובה", אומר נאצר סייג מחשמל on ."חשוב לוודא שהגוף לא יוצר צל על משטח הכתיבה.
במידת הצורך ניתן למקם גם תאורת קריאה על-יד פינת הלימוד. ניתן לתלות את נורת הקריאה בפינת הלימוד בקיר שמול השולחן. היתרון של נורת פלורסנט T5 הוא שהוא לא מסנוור ולא מחמם. אפשרות נוספת היא לתלות פס לדים בגוף תלוי עם תאורה ישירה לפינת הלימוד".
מעצבת הפנים דנה שקד מוסיפה: "צריך לזכור שפעמים רבות ילדים קוראים לפני השינה, ולמקם להם גם תאורה מספיק טובה על-יד המיטה. שוב, כשהרעיון הוא שלא תמיד לומדים רק ליד פינת הלימוד הרשמית. גוון התאורה המומלץ הוא גוון לבן חם. זה לא נותן תחושה של בית-מרקחת, לא חשוך מדי, לא מחמם לאורך זמן ומאוד נעים לעין. בבחירת מנורות הקריאה כדאי לבחור במנורות מעוצבת, עם הומור וצבע, ולהפוך אותן לפריט דקורטיבי ולא למקם סתם נורה פונקציונאלית ומשעממת".
2. להתאים את פינת הלימוד לאופי הלימוד המודרני
"צריך להבין שהיום הילדים לומדים עם טאבלט, מחשב רגיל או נייד", אומרת שקד. "פינת הלימוד הקלאסית לא מספיקה, וגם היא צריכה לעבור התאמות לרוח התקופה. היא כבר לא המכתבה העמוסה והכתובה של פעם, אלא צריכה להיות הרבה יותר קלילה ומזמינה לילד".
הילדים היום חשופים לגירויים רבים ולכן הם זקוקים לפינה שתהיה מאווררת יותר ונטולת עומס. מפרטת שקד: "מאוד לא מומלץ למקם כמות גדולה של ארונות ומדפים בקיר שמול השולחן ולהעמיס מגירות מיותרות. אסור שהפינה הזו תשדר שכל צרות העולם מתרכזות בה. בנוסף לפינת הכתיבה, כדאי שתהיה לילד גם פינת חשיבה שבה הוא יוכל לרבוץ ולקרוא ולשנות את התנוחה. זה עניין של חינוך וישנם הורים שמעוניינים שהילד ילמד רק על-יד שולחן, אבל ממש כמו שבחברות הייטק דואגים לפינות חשיבה ודמיון, כדאי לדאוג לפינה כזו גם לילד. פינה כזו יכולה להיות עם ספת רביצה או פוף כיפי, ולהיות נעימה לקריאה שבה הוא יוכל לעוף עם המחשבות ולאפשר לגוף להירגע".
3. ממה עשוי השולחן ומה גובהו?
בעניין בחירת המשטח שממנו עשוי השולחן צריך להיות זהירים. "גובה השולחן המומלץ הוא 75 ס"מ", אומר רנה ון דן סטין מנגריית הירש - רהיטים בהזמנה ."כאשר כדאי לקנות כיסא שניתן להגביה אותו ולהתאים אותו לגובה הילד בכל פעם שהוא גובה. אם ילד אחד יושב ליד השולחן, אני חושב שבשביל פינת לימוד נוחה על השולחן
להיות ברוחב של מינימום 60 ס"מ ובעומק מינימלי של 45 ס"מ. המיקום המומלץ למגירות הוא מתחת למשטח הכתיבה, עושים מגירה של 12-10 ס"מ. החומר המומלץ למשטח הכתיבה הוא פורניר, וכדאי שהוא יהיה מעוגל בקצוות".
אם שטח השולחן קטן אין צורך להעמיס מתחתיו מגירות אחסון, אלא למקם את המגירות מחוץ לשולחן כדי שהפינה תהיה נוחה לישיבה לאורך זמן, וכדי שהילד לא ימצא את עצמו יושב בצורה לא נוחה ומעקם את הגב.
במוקד השירות של המקצוענים אומרים: "היתרון של הזמנת שולחן מנגר לעומת מקטלוג הוא ההתאמה האישית. הנגר בונה שולחן לפי המידות המדויקות של החדר וההתאמה לילד. בנוסף הנגר מרכיב את השולחן מהחומרים אותם אתם בוחרים וזה לא מוכתב לפי החברה המשווקת או המייצרת".
שקד מוסיפה : "לא כדאי למקם משטח זכוכית שהוא קר ולא נעים לכתיבה עליו. גם עץ גושני יכול להיות בעל שחיקה גבוהה וההמלצה היא להעדיף משטח מאוד חלק שניתן לכתוב עליו מבלי שיהיו עליו בליטות, כמו משטח עם ציפוי פורמייקה או פורניר. זה משטח שגם אם נשפכים עליו נוזלים או דבק, גם אם הוא מתלכלך מטושים או אם משתמשים עליו עם חפצים חדים, הוא עמיד מאוד".
4 . כיצד השולחן מסודר?
"לא כדאי להעמיס עודף ציוד על השולחן", אומרת שקד. "ניתן להצמיד כמה תיבות או מתקני אחסון פתוחים, כך שכל הציוד יהיה גלוי וחשוף לילד, ולמקם אותם בחלק האחורי של השולחן. חשוב להקפיד שחוץ ממסך המחשב והמקלדת יהיה לילד שטח פנוי לקרוא ולכתוב עליו".
5. הקיר שממול לפינת הלימוד
שקד: "כדאי שיהיו בו רק כמה ספרי לימוד שאמורים להיות זמינים לילד לאותו שבוע או לאותה תקופה.
אין צורך להעמיס באותה פינה את כל ספרי הקריאה ואת המשחקים, אלא להפוך את הפינה ליותר קלילה. ניתן לעצב מדפים מיוחדים או אלכסוניים בזיגזג שיגרו את הילד לבוא ולקחת את הספרים משם, ויעוררו בו עניין. על קיר זה ניתן לתלות באופן מינימליסטי פלטה מחוררת ועליה לתלות כוסות בשביל העטים או למתוח חוט בין שני מסמרים ולתלות עליו פתקים. אפשר למקם לוח גיר, לצבוע את הקיר בצבע שניתן לכתוב עליו עם גירים או לצבוע את הקיר בצבע מגנט שמאפשר לשחק עם מגנטים עליו כך הקיר שמול הפנים של הילד יכול לשמש כקיר העשרה".
שר החינוך על הצפיפות בכיתות
(צילום: ליאור פז)
