בחזרה לתקופת הצנע: כך הפכה החמאה ממוצר בסיסי למצרך נדיר

כבר שנה שחמאה היא מצרך נדיר שצץ ונעלם ממקררי הסופר, אבל לאחרונה כמעט אי אפשר למצוא חמאה על המדף - ובטח לא במחיר סביר. לרוע המזל, המצב לא צפוי להשתפר בקרוב, והמחסור בחמאה צפוי להחריף. "המחסורים יעמיקו ויהיו כבדים גם ב-2020 וגם ב-2021 והמדינה מנמנמת", אומרים גורמים בענף החלב. "תנובה מייצרת בימים אלה 20% מהביקוש בשוק, וכל גוש חמאה נחטף, ממש כמו בימי הצנע".

במשרד הכלכלה חוששים: המחסור בחמאה יחמיר לפני החגים

מלחמת החמאה: איפה תקנו חמאה בזול?

מחסור בחמאה? לא רק במכולת שלכם

היבואנים יחויבו למכור חמאה מוזלת; טרה חזרה למכור חמאה לרשתות

שוק החלב הוא שוק מתוכנן וסגור. המדינה קובעת כמה חלב כל רפת תייצר, בכמה הרפתנים ימכרו חלב למחלבות ובכמה המחלבות והחנויות ימכרו את המוצרים (המפוקחים) - ולכך מתווספים קשיים ביבוא חמאה, שגם מוגבל בכמות או מחויב במכס. ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע שבימים האחרונים משרדי הכלכלה והחקלאות אישרו יבוא 5,000 טונות חמאה ללא מכס, אך עדיין מדובר במכרז ולא בפתיחת השוק לכלל היבואנים.

חמאה בהקצבה בחצי חינם (צילום: ירדנה אזולאי)

אז מה קרה לחמאה?

החמאה היא מוצר בפיקוח שנמכר לצרכן במקסימום 3.94 שקלים ל-100 גרם (או 7.88 שקלים ל-200 גרם). רבים חשבו שהיעלמותה מהמדפים בסוף 2018 הייתה מהלך מכוון של תנובה, שכן שר האוצר משה כחלון סירב לייקר את מוצרי החלב המפוקחים. העריכו שזו הנקמה של תנובה, צמצום ייצור של מוצר מפוקח שמכיל רכיב יקר: שומן.

למעשה, תנובה הגבירה ייצור והיא עצמה לא שמה לב שהמתחרה הגדולה שלה, טרה, הפסיקה כמעט לחלוטין לשווק חמאה לשוק הקמעונאי. גם יבוא החמאה הצטמק במקביל, בגלל עלייה תלולה של 140% במחירי החמאה העולמיים ב-2017. שני הגורמים האלה הפכו את תנובה לספקית העיקרית בשוק - עד שגם מלאי השומן שלה אזל.

לפי ניתוח של זיו בר-נחום וארז אוסמן עבור משרד החקלאות, שפורסם באפריל השנה, שוק החמאה צמח בין השנים 2015 ו-2018 מ-4,720 טונות ל-5,078 טונות. תנובה הגבירה משנה לשנה את ייצור החמאה, בעוד שטרה החלה לתרום ליצירת המחסור בשוק ב-2018 כאשר הקטינה את הייצור ב-44%. לפי נתוני סטורנקסט של המחצית הראשונה של 2019, צמצום הייצור שלה אף הגיע ללמעלה מ-90%.

גורמים בענף הסבירו שמי שהחלה את המשבר זו טרה, כשהחליטה שלא רווחי לה להמשיך לייצר חמאה. זה יצר מחסור שאילץ את תנובה להגדיל את הייצור שלה להשלמת החוסרים, אלא שבהמשך גם תנובה הבינה שאין כדאיות להמשיך ולייצר באותם היקפים והחלה להקטין כמויות לשוק המקומי (נשארו בעיקר באספקה לשוק המוסדי ולייצוא).

הנתונים מציגים גם כיצד הצטמק היבוא, בעיקר בעקבות הפסקת יבוא החמאה של שופרסל  (כיום היא חזרה לשווקה בזכות מכסה ללא מכס, מתנת המדינה). המותג הפרטי של שופרסל מכר ב-2017 298 טונות וב-2018 24 טונות בלבד - הצטמקות של 91%.

יבוא החמאה הגיע לשיא ב-2016 (1,094 טונות), ב-2017 ירד ל-1,068 טונות, וב-2018 חלה צניחה חדה של 47% ל-570 טונות. לעומת זאת, מכירות ממרח חמאה מיובא עלו ב-20%.

בעקבות צמצום הייצור של טרה והצטמקות היבוא נתח השוק של תנובה עלה מ-69.4% ב-2016 ל-84.1% ב-2018. טרה ירדה מנתח שוק של 8.5% ל-4.6%, והיבוא צנח מ-22.1% ל-11.2%. עקב כך המחירים של חמאות היבוא עלו והגיעו לשיא ב-2018. יוזמת המדינה לייבא חמאה במחיר מפוקח הביאה לירידת מחיר קלה, אך היבואנים התקשו לייבא חמאה במחיר הזה.

בסוף דצמבר 2018 החל לאזול מלאי השומן של תנובה, והכמויות שהיא שיווקה ירדו במחצית הראשונה של 2019 ב-15%. כיום היא נאבקת על כל גרם שומן, שמחולק לחמאה ולשמנת מתוקה.

"המחסור היה צפוי, אך לא בעוצמה כזאת", אומרים בענף. "ב-2018 הוחלט כי מאחר שיש גידול של 2% בענף ומוצרי השומן גדלים ב-4%, צריך להגדיל את מכסות החלב. יש צורך ב-30 מיליון ליטר יותר וביקשנו 60 מיליון כדי להוציא יותר שומן ולצמצם את המחסור בחמאה. אחרי הוצאת השומן נותר חלב רזה שהופך לאבקת חלב, אבל גם בעולם יש ביקוש יתר לשומן ולכן יש היצף אבקת חלב. יש לנו 9,000 טון אבקה שאין לנו מה לעשות איתה".

בימים אלה יש תרומה נוספת למשבר החמאה: פקק בנמל. לאחרונה פורסם ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" שסחורות יבוא רבות תקועות בנמלים בגלל ביורוקרטיה, ובהן גם חמאה. צביקה ויליגר, מבעלי ויליפוד, מסביר שזו הסיבה ש"יורו באטר" שהם מייבאים נעלמה מהמדפים. "המון קונטיינרים נתקעו בנמל. בין היתר של החמאה שאני מביא במסגרת מכסת חמאה ללא מכס של משרדי האוצר והחקלאות", הוא טוען.

צנע בשנות האלפיים

כאמור, משרדי החקלאות והכלכלה סיכמו שבעקבות המחסור יוגדלו מכסות יבוא החמאה הפטורות ממכס ל-5,000 טונות. הפעם היבואנים לא יידרשו למכור את החמאה המיובאת במחיר המפוקח, והזוכים יהיו אלו שיגישו את ההצעות הנמוכות ביותר. ההחלטה נובעת מכך שגם באירופה קיים מחסור בחמאה ומחירה גבוה, כך שליבואנים לא השתלם כלכלית לייבא את החמאה במחיר זה וחלקם אף לא ניצלו את המכסה שניתנה להם.

אותה חמאה פטורה ממכס של ויליפוד שתקועה במכולה בנמל נמכרת ב-6.8 שקלים ל-200 גרם. החמאה היקרה יותר שהם מייבאים, ושנמכרת ב-12.9 שקל לאותה כמות, דווקא לא חסרה. "כנראה ממנה נשארו עודפים על המדפים", מסביר ויליגר.

האם המכסות המוגדלות ליבוא הן הפתרון? רמי לוי חושב שלא. לדבריו הפתרון המתבקש הוא פתיחת שוק החמאה, בלי הגבלות ומכסות, כך שכל יבואן - קטן או גדול - יוכל לייבא חמאה. "זה אפילו פתרון קל. זה יוביל לתחרות על המחיר, יהיו מגוון מוצרים במקררים במחירים שונים והלקוח יוכל לבחור", אמר לוי ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "עד שזה לא יקרה, לצערי לא מסתמן פתרון ממשי בקרוב בענף זה".

בנוסף לקשיים ביבוא (ונושא הכשרות שמוסיף קשיים), לוי מפנה אצבע מאשימה לפיקוח על המחירים: "ברור ומובן שליצרניות הגדולות לא משתלם להשקיע בייצור חמאה כל עוד היא בפיקוח. לו היו מסירים את הפיקוח מהחמאה זה היה משנה את התמונה". גם בכיר במשרד החקלאות אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "מחיר החמאה המפוקחת נמוך מדי ויש לתקנו. בכל העולם יש ביקושים גבוהים לחמאה ומחסור בשומן בגלל המעבר ממרגרינה לחמאה".

ובינתיים, עד שיטפלו בקשיים העמוקים של ענף החלב, הישראלים צריכים להתמודד עם מדפים ריקים או הקצבת כמות. בקבוצות פייסבוק רבות עולות מעת לעת תמונות של שלל נדיר, כמו צרכן שמצא (וקנה) יותר מ-20 חפיסות חמאה. גם קבוצות לצרכנים שהחלו להכין חמאה בבית צוברות פופולריות.

הגבלה על מספר חבילות החמאה שאפשר לקנות בחצי חינם (צילום: ירדנה אזולאי)

צרכן זועם אף הפיץ באחת הקבוצות תמונה של מדפים עמוסי חמאת תנובה בארה"ב (כולל חבילות במשקל 100 גרם שלא נראו לפחות שנה בישראל). בפועל מדובר במשלוח לא גדול של 15 טונות שתנובה שלחה לרשתות עימן היא עובדת בארה"ב, אחרי שאלה התלוננו על מחסור.

ובישראל? ברשת חצי חינם למשל החליטו שכל לקוח יוכל לקנות שתי חבילות חמאה בלבד, ובאחד מסניפי שופרסל אמרו לנו: "מגיעה חמאת תנובה מדי פעם, אבל זה כמו אוצר נדיר. הכל נחטף בבוקר. אנשים צריכים שתי חפיסות? הם יקנו שמונה, שיהיה. מפחדים שלא יהיה ואוגרים חמאה, וגם זה לא תורם למצב".

"המחלבות עושות שרירים לאוצר"

"יש בדרך כלל מחסור בחלב בקיץ כי הפרה מייצרת פחות, אבל זה בכלל לא קשור למחסור הנוכחי בחמאה", אמר רפתן ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" שמסביר כי המשבר לא קשור לרפתנים. "אני מוכר למחלבות לפי מכסות, ואם לא עמדתי במכסה אני מקבל קנס. יש מלחמות בין המדינה למחלבות, לא משתלם להן לייצר במחיר המפוקח אז הן עושות שרירים למשרד האוצר".

בפגישה שנערכה לפני כשלושה שבועות במשרד החקלאות דרשו יצרנים לפתוח את השוק ליבוא, בקשה לא שגרתית כשהיא מגיעה מהתעשייה הישראלית. "הטרנד הקולינרי, יחד עם ההעדפה הבריאותית לחמאה על פני מרגרינה, רק יעצימו את הביקוש לחמאה", נטען, "וגם אם המחיר יהיה קצת יותר גבוה - העיקר שתהיה חמאה".

ממשרד האוצר נמסר כי "המשרד דוגל בהורדת מכסים ובפתיחת שווקים לתחרות. מדיניות המכסים הנרחבת תיקבע עם כינון הממשלה הבאה. באופן פרטני, בגלל המחסור בחמאה, משרדי האוצר, הכלכלה והחקלאות פועלים לפתיחת מכסת יבוא פטורה ממכס שתצמצם כשלים בשוק ב-2020".

מתנובה נמסר כי "הסיבה היחידה למחסור בחמאה היא היעדר שומן בענף החלב, הנשלט ומנוהל על ידי המדינה, והיא זו שקובעת את מכסות החלב שיסופקו לשוק. תנובה עובדת במלוא כושר הייצור, כפונקציה של זמינות השומן, כדי לספק לשוק את כל החמאה שהיא מייצרת. לראיה, בעוד ב-2018 שוק החמאה גדל ב-8% - הייצור של תנובה גדל ב-28% כדי לפצות על הירידות ביבוא החמאה ובהיקפי הייצור של יצרנים אחרים. ב-2019 מכסות החלב לא עלו, וייצור החלב בענף כולו ירד - מה שהקטין את מצאי השומן בענף החלב והעמיק את המחסור. אנו מאמינים שכדי להביא לפתרון המחסור גם בשנתיים הקרובות יש לפעול בהקדם ולפתוח את מכסות היבוא ולתכנן נכון את החלוקה הענפית".

מטרה לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.

מחסור? יש פתרון שאף אחד לא מדבר עליו

הציבור הישראלי מוצא את עצמו בפתחה של 2020 ושוב ללא חמאה על המדפים. המדינה לא הצליחה עד כה לאזן את השוק והיבוא הנוכחי לא מספיק כדי לענות על הביקוש. למשבר יש שני פתרונות: יבוא ללא מכס שיציף את השוק בחמאה, אבל ייתכן שבמחיר גבוה, או העלאת מחיר החמאה המפוקחת.

המחלבות מעדיפות יבוא חופשי. הן לא רוצות לייצר חמאה, זה לא משתלם להן. הן גם יודעות שמחיר החמאה בעולם גבוה וקשה לייבא חמאה במחיר מפוקח, כך שהן בכל זאת ימכרו לרוב בזול יותר מהיבואנים. כיום רק וילי פוד ושופרסל מצליחות למכור במחיר נמוך ממחיר הפיקוח. גם המדינה מעדיפה יבוא, למרות שהיא מתמהמהת באישורו.

על הדרך השנייה, העלאת מחיר החמאה המפוקחת, איש לא מדבר למעט רפתנים. רפתן אמר לנו: "תנובה מייצרת בדיוק את המינימום של החמאה, כדי שלא יתבעו אותה על ניצול כוחה כמונופול. כבר בימים אלה נוצר מחסור בחמאה לא רק לצרכנים, אלא גם במאפיות ובקונדיטוריות".

הצעת הרפתן היא לא יבוא, אלא העלאת מחיר החמאה כדי שישתלם למחלבות לייצר אותה. "זה מוצר שאפשר לאגור אז הן משחקות בו. צריך לקזז לתנובה וטרה ממחיר של מוצר אחר כמו חלב לשתייה, שאין לו חיי מדף ואותו אי אפשר לאגור והן חייבות לייצר. אם יעלו את מחיר החמאה ויורידו מחיר לליטר חלב, תקבלי חמאה על המדף. כיום, זה משחק שתנובה וטרה שולטות בו. מגיע לציבור פיצוי על זה שהשוק לא חופשי, על זה שאין לתנובה מתחרים".