עוד שיא נשבר בשוק הדיור: סך המשכנתאות שנלקחו בחודש מרץ 2022 עמד על 13.432 מיליארד שקל. זאת, לעומת 11.225 מיליארד שקל בחודש פברואר האחרון ושיא קודם של 12.219 מיליארד שקל שנקבע בדצמבר 2021. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום (ג').
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ברקע: בנק ישראל הודיע אתמול על העלאת הריבית הבסיסית במשק ל-0.35%, לראשונה מזה שנתיים. זאת, בין היתר במטרה לצנן את שוק הדיור אשר ממשיך כאמור לשבור שיאים חדשים.
בשנת 2021 חצה סך היקף המשכנתאות לראשונה את רף ה-100 מיליארד ועמד על 116.09 מיליארד שקל, עם ממוצע חודשי של 9.674 מיליארד שקל. זאת, לעומת סך כולל של 78.108 מיליארד שקל ב-2020 (זינוק של כמעט 50%).
סך המשכנתאות שניתנו עד כה בשנת 2022 עומד על 34.622 מיליארד שקל, עלייה של 55% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז היקף המשכנתאות עמד על 22.326 מיליארד שקל.
בתוך כך, לפי סקירה שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בחודש פברואר 2022 נמכרו לציבור 5,065 דירות חדשות - קצב דומה לדצמבר וינואר.
בנובמבר נרשם שיא היסטורי של מכירת 6,155 דירות חדשות - וזאת בשל העלאת מס הרכישה למשקיעים ל-8% שנכנסה לתוקף ב-28.11. מאז העלאת מס הרכישה המספרים החודשיים התמתנו מעט, אך עדיין נותרו גבוהים מאוד, כאשר בשלושת החודשים מאז נמכרו כ-15,600 דירות חדשות. מדובר במספרים דומים לשלושת החודשים הקודמים, שכללו את זמן הציפייה להעלאת המס. אם משווים את פברואר 2022 לפברואר אשתקד, ניתן לראות עלייה של יותר מ-30%.
יש לציין כי מספרים אלה אינם מפתיעים לאור נתוני גביית המיסים בחודשים האחרונים - בעיקר בתחום הנדל"ן, שהביאו לצמצום משמעותי של הגירעון.
העלאת הריבית תסייע לצנן את השוק?
בריאיון ל-ynet, התייחס הבוקר פרופ' מישל טרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, לנושא מחירי הדיור וטען כי "מחירי הדירות עולים כי היה קטר דוהר עוד מתקופת הממשלות הקודמות של הגדלת ההיצע, והקטר הדוהר הזה קצת עצר בשנתיים שקדמו לשנה האחרונה. אם אנחנו מסתכלים על השירותים של רשות מקרקעי ישראל, שזה הגורם שממנו מתחיל סיפור הדיור, בשנת 2021 הייתה הכפלה של השיווקים. זה אומר שזה ישפיע על השוק בשנים הבאות כי זה רק השלב הראשון. זה לא משפיע היום, רק בהמשך. מה שקורה היום אלה החלטות שהיו בעבר.
האם העלאת הריבית תצנן את שוק הדיור? צפו בריאיון עם מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל
(צילום: אלכס גמבורג, אסף חן)
"לגבי הריבית, בנק ישראל לא אומר שהריבית לא משפיעה, כשמקבלים את ההחלטה בוועדה מסתכלים על כלל הדברים, איך זה משפיע על תשלומי המשכנתא למשל. דרך אגב, אם אנו מרסנים את האינפלציה, זה לטובת החלק הצמוד של הנושא הזה. אנחנו מסתכלים על הכל כאשר הנזק של הקפאת האינפלציה הוא לא רק לרוכשי דירות אלא לכל המשק, זה מקטין את כוח הקנייה של אנשים, לכן ריסון האינפלציה היא תופעה רצויה מנקודת מבט של המשק".
אתה אומר שלא בהכרח אנשים יזנחו את המסלול של רכישת דירות בתקופה הקרובה.
"כשאתה מחליט לקנות דירה, המשתנה העיקרי זה שהחלטת לקנות את הדירה ולא לשכור אותה. השינויים שמתרחשים משפיעים על החלטתך, אבל הם לא גורמים מכריעים. כל אחד עושה את שיקוליו. אבל אחת ההמלצות שלנו היא שיהיה גם שוק מפותח של שכירות לטווח ארוך. אם יהיה כזה שוק, אנשים לא בהכרח יקנו. אבל אף אחד לא רוצה לשכור כי צריך לעזוב תוך שנה. ירצו לשכור לטווח ארוך. לכן אנחנו ממליצים על שוק מפותח לשכירות לטווח ארוך".
