אחרי השיא בצמיחה שנרשם ברבעון האחרון של 2021, נתוני הלמ"ס שפורסמו היום (שני) מצביעים על שינוי כיוון שלילי מפתיע. לפי האומדן הראשון של הלמ"ס, נרשמה ירידה של 1.6% בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ביחס לרבעון הקודם בקצב שנתי, וזאת בניגוד לתחזיות האנליסיטים שצפו צמיחה נמוכה של כ-2%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הנתונים, הצמיחה השלילית הושפעה בעיקר מירידה של 7% בהוצאה לצריכה ציבורית שמשמעותה צמצום הוצאות הממשלה, ירידה של 0.7% בהוצאה לצריכה פרטית שמבטאת את ההוצאות של כולנו על מוצרי צריכה, ומירידה גדולה של 6.1% בייצוא הסחורות והשירותים. התוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב-3.2% בחישוב שנתי.
2 צפייה בגלריה
מוצרים בסופרמרקט
מוצרים בסופרמרקט
מוצרים בסופרמרקט. הישראלים הוציאו יותר על מוצרים בסיסיים ופחות על מוצרים שאינם הכרחיים
(צילום: יריב כץ)

נתונים אלה דומים לנתונים שנרשמו בארה"ב, שם התמ"ג התכווץ בשיעור שנתי של 1.4% בינואר-מרץ 2022, בניגוד לתחזיות האנליסטים שציפו לצמיחה של 1.1%.
עם זאת, בלמ"ס מציינים כי הירידה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של השנה באה כאמור בהמשך לעלייה החריגה של 15.6% ברבעון הרביעי, ובהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2021 מדובר בעלייה של 9%. "זוהי עלייה חדה שעדיין מביאה לידי ביטוי את ההתאוששות ממשבר הקורונה. עלייה כזו בתקופה שלפני משבר הקורונה לא הייתה בעשרים שנים האחרונות".
הצמיחה של 9% בהשוואה לרבעון הראשון של שנה שעברה ממקמת את ישראל במקום גבוה מבין מדינות ה-OECD - מעל אוסטריה (8.7%), בריטניה (8.7%), צרפת (5.3%) ובלגיה (4.6%). אך לפי נתוני הרבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון הקודם ישראל נמצאת במקום השלישי מהסוף מבין המדינות שפרסמו את נתוני הצמיחה יחד עם שוודיה ונורווגיה.

הוצאה נמוכה יותר על מוצרים ש"אינם הכרחיים"

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-0.7% ירדה ברבעון הראשון של שנת 2022 בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 18.2% ברבעון הרביעי של שנת 2021, אך כאשר בוחנים את התפלגות הצריכה לפי מוצרים ניתן לראות על מה הישראלים הוציאו פחות ועל מה דווקא יותר.
כך, לפי נתוני הלמ"ס, נרשמה עלייה של 5.9% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת), נתון זה יכול גם ללמד על עליות המחירים שבאות לידי ביטוי בעלייה שנרשמה במדד המחירים לצרכן שעלה מתחילת השנה כבר ב-2.3%, ובמחירי הדירות המזנקים.
לעומת זאת, ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון הראשון של 2022 ב-5.3% בחישוב שנתי. מגמה זו צפויה להמשיך בהתאם להעלאות הריבית שמביאות לצמצום הצריכה ובתקווה בכך לעצירת עליות המחירים.
2 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן
נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן
נגיד בנק ישראל אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן. איך יגיבו לנתונים?
(צילום: אלכס קולומויסקי ומשה מזרחי)

הסברים: מהו בעצם תוצר מקומי גולמי ומהי צמיחה?

התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). הקיצור שבו משתמשים, מבטא את סל כל הסחורות והשירותים המופקים בתקופת זמן מסוימת - שנה, רבעון, חודש - במשק של מדינה, למשל ישראל. לכך יש להוסיף את כל ההכנסות של גורמי הייצור המקומיים הפועלים מחוץ למדינת ישראל, אך להפחית את ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים שעובדים במשק, כמו למשל עובדים זרים.
אם מחלקים את התוצר המקומי הגולמי במספר האנשים שחיים במדינה, מתקבל הנתון של תמ"ג לנפש, שמצביע על רמת החיים באותה מדינה. ככל שהתמ"ג לנפש גבוה יותר כך המשק איתן יותר והאזרחים חיים ברמה גבוהה יותר.
צמיחה כלכלית היא גידול האפשרויות של משק לצריכה או לייצור מוצרים. הצמיחה מתארת את כלל הביצועים של ענפי המשק לעומת תקופה קודמת, שנה קודמת, רבעון קודם. צמיחה אפשר לחשב למדינה, לענף מסוים, לתעשייה, או לחברה מסוימת. כאשר הצמיחה עולה ואף מזנקת - מצב המשק משתפר ומצבם הכלכלי של האזרחים טוב יותר. צמיחה שלילית מבהירה כי בישראל מייצרים פחות, צורכים פחות ומייצאים פחות. וזה יכול לסמן על כיוון רע, כיוון שאם מייצרים פחות, כיוון שצורכים פחות, צריך פחות עובדים במפעלים ובחברות.
בשלב זה, יש לציין כי שיעור האבטלה בישראל נמוך מאוד באופן יחסי, כאשר בלמ"ס פרסמו ביום כי רמת האבטלה הבסיסית בישראל ירדה בחודש אפריל לשיעור נמוך של 3.1%, שהם 132.6 אלף מובטלים, לאחר שבחודש מרץ נרשמה אבטלה בשיעור של 3.4% (145.3 אלף מובטלים). עם זאת, שיעור התעסוקה ירד מעט באפריל, מ-60.6% במרץ ל-60.1%.
בנק ישראל העלה בחודש שעבר את הריבית הבסיסית במשק לראשונה מזה שלוש שנים וחצי מ-0.1% לשנה לשיעור של 0.35%. ובשבוע הבא צפויה החלטת ריבית נוספת. נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול דחפו את הנגיד להעלות עוד את הריבית, אך ייתכן כי נתוני הצמיחה השלילית המפתיעים, יגרמו לו להעלות את הריבית בשיעור חד פחות מהמתוכנן.