דרכם של טרנדים בעיצוב לנוע במחזוריות, ואין המחשה טובה לכך יותר מחזרתם של הרהיטים העגלגלים. אלא שהפעם לא מדובר רק במחווה נוסטלגית לשנות השישים והשבעים, אלא בשפה עיצובית שלמה המבקשת להפוך את הבית למרחב רגוע, זורם ומכיל יותר.
הקווים המעוגלים יוצרים תחושה נעימה ופחות רשמית. הם מרככים חללים גדולים, שוברים את הקשיחות של האדריכלות המודרנית ומעניקים תחושת אינטימיות גם בדירות עירוניות ובחללים פתוחים.
טולמנ'ס דוט
(צילום: Fermliving)
זרימה טבעית
בתקופת הקורונה קיבלה התופעה ביטוי מחודש, אך בשנים שחלפו מאז התברר שהצורך בסביבה ביתית עוטפת לא היה תגובה זמנית לסגרים. הבית ממשיך לשמש עבורנו מקום מפלט, מרחב עבודה, אזור אירוח ומקום למנוחה, לעיתים הכול בעת ובעונה אחת.
הבית העכשווי דורש מהרהיטים להיות לא רק אסתטיים, אלא גם נוחים, שימושיים ומותאמים למצבי חיים משתנים. מערכות ישיבה מודולריות בעלות קווים מעוגלים מאפשרות לשנות את מבנה החלל, ליצור פינות שיחה אינטימיות ולהתאים את הריהוט למשפחה, לאורחים או לזמן פרטי.
כך הופך הקימור מאלמנט דקורטיבי בלבד לפתרון תכנוני של ממש. הוא מסייע לזרימה טבעית יותר בחלל ומפחית את תחושת הנוקשות שיוצרים רהיטים מלבניים וכבדים.
הביטאט
(צילום: יח"צ)
מעוגל בכל הבית
הקווים אינם בהכרח סימטריים או מושלמים, אלא שואבים השראה מחלוקי נחל, גלים, עננים וגזעי עצים.
לצידם מופיעים עץ טבעי, אבן, צמר, פשתן, בוקלה וחומרים בעלי מרקם מורגש. השילוב ביניהם יוצר חלל חם, חושי ופחות סטרילי, כזה שמעודד לגעת, לשבת ולהישאר.
אריק בן שמחון, מעצב רהיטים, מסביר כי מדובר בשינוי תפיסתי, "במשך שנים עולם העיצוב היה מבוסס על גיאומטריה- קווים ישרים, זוויות חדות וסימטריה. היום אנחנו רואים מעבר לצורות חופשיות יותר. הריהוט הופך לפיסולי, רך ואורגני, כמעט כאילו הוא נוצר בטבע".
מעצב: אריק בן שמחון
(צילום: עודד סמדר)
בן שמחון מסביר כי המעבר אינו נובע רק משיקולים עיצוביים. "צורות אמורפיות יוצרות תחושה נעימה יותר. הן מזמינות, פחות נוקשות, והן משתלבות בצורה טבעית בחיי היומיום. אנשים רוצים היום בית שמרגיש מחבק ולא רק מרשים, ולכן גם הריהוט הופך לרך יותר, לא רק במגע, אלא גם בצורה שלו”.
לדבריו, דווקא השילוב בין ריהוט אמורפי ובין חומרים טבעיים, כמו עץ, אבן ובדים עשירים, הוא שיוצר את האיזון שמאפיין את הבתים העכשוויים.
"אנחנו כבר לא מעצבים רק רהיט יפה, אלא חוויה. הצורות המעוגלות מייצרות תנועה בחלל, שוברת את הקשיחות של הקירות והופכות את הבית לנעים יותר לחיות בו".
טולמנ'ס דוט
(צילום: Fermliving)
פחות לבן, יותר עומק
העיצוב המעוגל כבר אינו שמור רק לספות ולכורסאות. הוא עובר לכל אזורי הבית: איי מטבח בעלי קצוות רכים, משטחי רחצה אליפטיים, מראות בצורות חופשיות, ראשי מיטה קשתיים, שטיחים אמורפיים ופתחים מעוגלים. בכך הופכת המגמה מפריט עיצובי נקודתי לעיקרון אדריכלי המשפיע על התנועה בחלל ועל הקשר בין אזורי הבית השונים.
גם פלטת הצבעים מתבגרת. לצד בדי הבוקלה הבהירים, שאפיינו את תחילת המגמה, נכנסים כעת גוונים עמוקים וחמים יותר: חום שוקולד, טרקוטה, ירוק זית, בורדו, חול וקרמל.
פמוט זכוכית CASTRO HOME
(צילום: מידן מור אלון)
עץ כהה, אגוז, אבן טבעית וטקסטורות עשירות מחליפים בהדרגה את המראה האפור והקריר ששלט בעשור הקודם. כך מקבלים הרהיטים המעוגלים נוכחות בוגרת, יוקרתית ועל־זמנית יותר.
רהיטים תפוחים וקמורים היו מזוהים במיוחד עם שנות השישים והשבעים, אז שימשו לריכוך הקווים הישרים של האדריכלות המודרניסטית. בעבר הם הופיעו לרוב כפריט דומיננטי יחיד, כדי לא להתחרות במינימליזם של החלל.
כיום הגבולות חופשיים יותר. ניתן לשלב ספה קמורה עם שולחן אורגני, כורסה פיסולית וגוף תאורה כדורי, כל עוד נשמר איזון בין הצורות, החומרים והמסות בחדר.
קולט אדים של המותג ,Galvamet עיצוב פנים: מיטל כנען
(צילום: עינת דקל)
לא חייבים לעגל את כל הבית
החדשות הטובות הן שאין צורך להחליף את כל הרהיטים. לעיתים די בשולחן קפה נטול פינות, מראה עגולה, הדום תפוח או כורסה בעלת משענת קשתית כדי לשנות את התחושה בחדר. דווקא שילוב מדוד בין קווים ישרים למעוגלים יוצר חלל מעניין ומתוחכם יותר. הקימור בולט במיוחד כשהוא מופיע לצד קיר נקי, נגרות ישרה או שולחן אבן בעל נוכחות.
אם בתחילת העשור הספה הקמורה נתפסה כפריט אופנתי ובולט, כיום היא כבר מתבססת כטיפוס ריהוט קלאסי חדש. המעצבים מעדנים את הצורות, מצמצמים את הנפח ומשלבים קימורים גם בפריטים שנועדו להישאר בבית לאורך שנים.
עיצוב: אלכס מייטליס, שטיחים: RUGS&CO
(צילום: שי אפשטיין)
הבית החדש אינו רק מרשים, הוא מרגיע
כוחם של הקימורים טמון ביכולת שלהם לחבר בין נוחות, אסתטיקה ותחושה. הם מעניקים לבית מראה פיסולי ורך, אך גם מזמינים לשבת, להתקרב ולהישאר. גדי כרמל, מעצב הבית של RUGS&CO מסביר כי "המגמה האמורפית מתחברת גם לעליית תפיסת ה־Well Being בעולם העיצוב, הרצון ליצור בתים שמפחיתים עומס חזותי ומעודדים תחושת רוגע. הקווים הרכים אינם רק טרנד חולף, אלא חלק מתפיסה רחבה יותר שמעמידה את החוויה האנושית במרכז עם עיצוב רך יותר, מזמין ופחות חד. כך גם השטיחים שנעשים בעבודת יד, מכניסים רוך לחלל גם אם הם ממוקמים בחללים ‘ישרים’. אלו שטיחים אורגניים שמאפשרים זרימה בחלל ועוטפים את המשפחה".
בעידן עמוס, מהיר ודיגיטלי, הבית אינו מבקש עוד להרשים בלבד. הוא מבקש לעטוף, להרגיע ובעיקר לחבק.
