משבר הקורונה העולמי הוביל לטלטלה במשק הישראלי: שפל היסטורי שלא נראה כמותו בצמיחה הכלכלית, נתוני אבטלה חסרי תקדים ובור עמוק בגירעון. גם שוק הנדל"ן המקומי נכנס להאטה, והמצב המדיני הרעוע הוביל לקיפאון בירוקרטי שעלול לגרום למחסור ביחידות דיור.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למרות זאת, במשך חודשים ארוכים לא מעט גורמים בשוק הנדל"ן המקומי שאבו אופטימיות גדולה מהמצב הגרוע פי כמה במדינות העולם ומכך שיהודים רבים ברחבי הגלובוס הביעו עניין לעלות לישראל במהלך תקופת הקורונה. תחילה היו אלה הטיפול הישראלי שנחשב מוצלח בגל הראשון של הווירוס הסיני לצד האנטישמיות הגואה במדינות רבות באירופה ובארה"ב, שהובילו יהודים ויורדים ישראלים להתעניין במגורים בארץ הקודש. בהמשך נוכחו רבים לדעת, שבחלק ממדינות העולם הטיפול בנגיף היה שערורייתי, וביקשו למצוא בישראל מקום מקלט.
5 צפייה בגלריה
מבצע עליה ממקסיקו לישראל
מבצע עליה ממקסיקו לישראל
עולים נוחתים בנתב"ג
(צילום: מוטי קמחי )
אולם בינתיים התמונה השתנתה ללא היכר. בעולם הרחב כבר ממש לא מקנאים בנתוני התחלואה הנמוכים בישראל שהגיעו לשיא, האנטישמיות הורידה מעט את ראשה וכבר לא מאשימים את היהודים בהפצת הנגיף, וכמובן, נתוני האבטלה הגואים וחוסר היציבות הפוליטית לא ממש קורצים לעלות לארץ. גם אם בעולם הרחב ישנה אבטלה לא פחות קשה, קשה לראות מי יוסיף למצב המורכב ממילא גם את אתגרי ההגירה.
ובאמת, אי אפשר להתעלם מהבלימה המשמעותית בשיעור העלייה לישראל במחצית הראשונה של השנה בעקבות השלכות המגפה - עצירת הטיסות מאזורים רבים בעולם והטלת סגר על מדינות לא מעטות. אם שנת 2019 שברה את שיא העשור האחרון עם כ-35 אלף עולים שהגיעו לארץ, הרי שעד כה שנת 2020 מדשדשת מאחור.

25 אלף תיקי עלייה חדשים

אלא שדו"ח של הסוכנות היהודית, שהוגש בחודש אוגוסט האחרון לנשיא המדינה, מצביע על כך שלצד ההאטה בקצב העלייה בשל מגבלות הקורונה, באחרונה נרשם זינוק דרמטי במספר המתעניינים בעלייה לישראל. לא פחות מ-25 אלף תיקי עלייה חדשים נפתחו בינתיים, עם זינוק של כ-400% במספר התיקים שנפתחו במדינות דוברות אנגלית במהלך חודש יוני לבדו. בצפון אמריקה מדובר בעלייה חדה עוד יותר - 566% בחודש יוני.
שרת העלייה והקליטה: "פונים אלי ראשי רשויות וכולם רוצים לקלוט עולים", היא ממשיכה. "לא מדובר בעליות כמו פעם - אנשים קונים דירות, רוכשים מרחוק בעזרת המשפחה. יש גם מי ששוכר ומי שזקוק לסיוע, אבל עולים רבים בודקים מראש אפשרויות דיור ותעסוקה"
בצרפת חלה עלייה של 200% במספר התיקים שנפתחו, באמריקה הלטינית עלייה של יותר מ-100%; ורק במדינות חבר העמים לשעבר נרשמה ירידה מתונה במספר התיקים שנפתחו ביחס לשנה שעברה. על רקע הנתונים, ההערכות הן שעם סיום המשבר, ובטווח של חמש השנים הקרובות, צפויים להגיע לישראל כרבע מיליון עולים. נוסף על כך, ישנם כ-14 אלף יהודים הממתינים באתיופיה, ונראה כי עלייתם תיפרש על פני מספר שנים.
"אנחנו רואים התעוררות אדירה שלא הייתה מצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, צרפת", אומרת שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה. "הייתי מוטרדת בתקופה שבה השמיים היו סגורים, אבל הקורונה עשתה משהו ליהודים ולישראלים שירדו וגרמה להם להבין ששום דבר לא מובן מאליו. חסמים כמו תעסוקה וקהילה הוסרו, ויש פניות רבות לעלייה".
בימים אלה היא מקדמת בשיתוף עם הסוכנות תוכנית לאומית להקמת קבינט עלייה וקליטה, שיורכב מצוות בין-משרדי לענייני דיור, חינוך ורווחה, במטרה לפתוח את צוואר הבקבוק שנוצר ולספק את המעטפת הראויה לעולים. "הבעיה היא שהתקציב תקוע, וצריך לאשר את התוכנית הלאומית באופן מיידי", היא מתייחסת לפלונטר הפוליטי.
5 צפייה בגלריה
פנינה תמנו שטה
פנינה תמנו שטה
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה: "הקורונה עשתה משהו ליהודים ולישראלים שירדו וגרמה להם להבין ששום דבר לא מובן מאליו"
(צילום: חיים צח, לע"מ)
מרבית העולים החדשים שהגיעו ארצה התיישבו בתל אביב (766), נתניה (681), חיפה (451), ירושלים (380) ובאילת (110). אולם לדברי תמנו שטה, המטרה היא שהעולים יוכלו להתגורר בכל הארץ. "פונים אלי ראשי רשויות וכולם רוצים לקלוט עולים", היא ממשיכה. "לא מדובר בעליות כמו פעם - אנשים קונים דירות, רוכשים מרחוק בעזרת המשפחה. יש גם מי ששוכר ומי שזקוק לסיוע, אבל עולים רבים בודקים מראש אפשרויות דיור ותעסוקה. רבים מגיעים לערים כמו תל אביב וירושלים, אבל יש גם הרבה ראשי ערים בדרום ובצפון שממש לוחצים עליי לקלוט עולים".

יוסטון, אין לנו בעיה

במסגרת הדו"ח שהוגש לנשיא המדינה, מציינים אנשי הסוכנות, כי "מחירי הדיור הגבוהים בישראל הם אחד מהאתגרים הקשים ביותר לפיצוח, ובוודאי בתקופת משבר כלכלי, כשערך הכסף נפגע". לפיכך אחת המטרות היא לספק לעולים דיור קבע לרכישה ישירה על ידי יצירת תמריצים לרשויות מקומיות, תוכניות כגון "מחיר למשתכן לעולים", קידום בנייה בפריפריה ואף שימוש בקבוצות רכישה. עם זאת יש לזכור, שחלק מהעולים הם בעלי הון לא מבוטל וככל הנראה, רבים מהם ירכשו נכס באזורי הביקוש.
"נגמרו הימים שאומרים לעולים לאן ללכת", מסביר יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג. "יש עולים עם הון שמבקשים לעלות, ישראלים חוזרים שמביאים בני או בנות זוג. זה לא סוד שמשפחות גילו את ישראל מחדש". ואכן, ניתוח נתוני הסוכנות מעלה, כי בין המתעניינים ישנם בעלי משפחות, מבוגרים, צעירים ואקדמאים לצד שיעור גבוה של בעלי מקצועות מבוקשים, שייתכן כי אף יוכלו לסייע לצמיחה מחודשת של המשק המקרטע.
ואכן, עולים רבים הם למעשה תושבי חוץ חוזרים - ישראלים שחיו בחו"ל ובעקבות משבר הנגיף בוחרים לחזור לארץ ולרכוש נדל"ן. לדברי עו"ד סימונה רוזנצווייג המתמחה בנדל"ן, "בעקבות הקורונה מאות יהודים מארה"ב, צרפת, בלגיה ואפילו מקסיקו מתעניינים ברכישת דירה בישראל, כשבמרבית המקרים המטרה היא לעלות לארץ. תושבי חוץ זכאים ליהנות ממדרגות מס רכישה של דירה יחידה גם לפני העלייה, ובלבד שיהפכו לתושבי ישראל בתוך שנתיים מיום רכישת הדירה.
יו"ר הסוכנות היהודית: "נגמרו הימים שאומרים לעולים לאן ללכת. יש עולים עם הון שמבקשים לעלות, ישראלים חוזרים שמביאים בני או בנות זוג. זה לא סוד שמשפחות גילו את ישראל מחדש"
לדבריה, "הזכאות ליהנות ממדרגות מס רכישה של דירה יחידה היא הטבה שהמדינה מעניקה לעולים חדשים וגם לתושב חוזר ותיק שחוזר לאחר 10 שנים לישראל, וההטבה הזאת מהווה תמריץ לרכישת דירה. כמו כן זכאי עולה חדש למסלול של תשלום 0.5% מס רכישה מהשקל הראשון ועד לשווי של 1.8 מיליון. מסלול זה ניתן לניצול הן ברכישת דירה למגורים והן ברכישת נכס לעסק".
מי שיכול להצביע על עלייה בביקוש לנכסים בישראל הוא המתווך ליאור אזולאי, זכיין רימקס טוטאל אשדוד, שמנהל מו"מ למכירת נכס לשני זוגות בשנות ה-70 לחייהם מיוסטון טקסס, המעוניינים לעלות לארץ ולהתגורר בעיר. "שני הזוגות רצו לעלות כבר לפני המשבר, אבל עכשיו הסיבה העיקרית היא הקורונה", הוא אומר. "הם הקציבו כמיליון דולר לנכס, כשזוג אחד מתכנן לשלם במזומן, ועבור הזוג השני אני בודק אפשרות נטילת משכנתה בארץ - הליך מעט מורכב עבור תושב חוזר מול הבנקים".
5 צפייה בגלריה
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, עם עולים ממקסיקו
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, עם עולים ממקסיקו
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, עם עולים ממקסיקו
(צילום: הסוכנות היהודית)
לדבריו, "יש לא מעט יהודים מארה"ב שכבר עלו בתקופה האחרונה, חלקם קנו דירות, אחרים גרים אצל ההורים. יש עלייה בפניות, אם לפני הקורונה קיבלנו פנייה אחת בחודש מארה"ב או אירופה לרכישת דירה, כעת מדובר בארבע-חמש פניות בשבוע".

להתראות סיליקון ואלי

גם יקי בריגה, בעלים ומנכ"ל חברת בריגה הבונה בין היתר בנתניה, מציין כי במהלך המשבר זיהו בחברה עלייה בהתעניינות של תושבי חוץ ברכישת דירות למטרות מגורים לצורך עלייה לישראל וביצעו כמה עסקאות. "אנשים לא רוצים להשאיר כספים במניות או בשום בורסה בעולם. הם רוצים להחזיק מוצר מוחשי ומבינים שהמחירים עלולים לטפס", הוא אומר. "התחושה היא שיהודים בעולם רוצים לחזור הביתה, והמגמה הזאת נעה בקרב כלל האוכלוסיות. מכרנו, למשל, דירת פנטהאוז לזוג מצרפת בכפר יונה ב-2.6 מיליון שקל, וגם דירת יוקרה ליהודי מדרום אפריקה ב-6.5 מיליון, אבל יש ביקושים לכל סוגי הדירות".
"הביקושים הגדולים הגיעו בעיקר מיהדות ארה"ב, דרום אפריקה וצרפת. דווקא ברוסיה נתקלנו בירידה בהתעניינות לרכוש נכסים", הוא מוסיף. "אם בישראל ישכילו לזרז את הליכי האישור והבנייה של פרויקטים למגורים, יגיעו יותר יהודים ותושבי חוץ, ונוכל לקלוט אותם בדרך יעילה יותר. צריך לזכור שלמרות הקורונה יש להם אלטרנטיבות בחו"ל, מה גם שקיצור לוחות הזמנים יוכל לסייע לבלימת עליית מחירי הדיור בעקבות העלייה בביקושים מחו"ל".
יעקב מור, ישראלי המתגורר בארה"ב, בוחן אפשרות לרכוש נכס להשקעה בישראל כתושב חוזר. "אנחנו חיים בעמק הסיליקון בקליפורניה כבר שלושה עשורים ומבקרים בארץ פעמיים בשנה בממוצע", הוא אומר. "עוד לפני המשבר החלטנו לשנות אורח חיים ולחלק את זמננו בין ארה"ב לישראל. הקהילה היהודית כאן מגובשת, ומאז הקורונה אני שומע על ישראלים נוספים ברילוקיישן שהחליטו לקדם את חזרתם לארץ".
"אנחנו מקבלים לא מעט פניות מישראלים המתכננים לבטל את תהליך הרילוקיישן שלהם או המעוניינים לשוב לארץ אחרי שנים ארוכות בחו"ל", מוסיפה דולי אלרום, מנהלת שיווק ומכירות של חברת דן נדל"ן. אלרום משרטטת התעניינות לרכישת נכס מחוץ לתל אביב. "עבור לא מעט מתעניינים, המחירים בתל אביב הם מעבר ליכולת שלהם", היא טוענת. "בימים אלה אנחנו במו"מ עם ישראלי שחי קרוב ל-30 שנה בניו ג'רזי ומעוניין לחזור בעוד מספר חודשים לישראל ולקנות דירה ברמת גן. הקורונה האיצה את ההחלטה".
מתווך: "אמנם קיימת עלייה ניכרת בכמות הפניות, אבל עדיין קשה לסגור עסקאות, גם משום שהשמיים לא ממש נפתחו, והיום, שלא כבעבר, נדיר יותר למצוא מי שיקנה נכס בשלט רחוק"
אורית גבאי-טירר, סמנכ"לית השיווק של קבוצת גבאי, מספרת על ביקושים לדירות מצד תושבי חוץ ועולים חדשים, בין היתר באשקלון שם היא בונה כיום. "עם פרוץ הקורונה התחלנו לקבל יותר ויותר פניות מצד ישראלים שמעוניינים לחזור לגור בארץ ומיהודים המבקשים לעלות. ניכר שהאקלים העולמי חיזק אצל רבים את הרצון לרכוש כאן דירה שתעניק להם תחושת ביטחון, גם אם בסוף לא יתגוררו פה ויקנו דירה להשקעה", היא אומרת. "אנחנו רואים התעניינות בלונדון ובפריז, בעיקר בקרב תושבי חוץ. יש גם הרבה ביקושים מארה"ב, של ישראלים חוזרים שרוכשים מקבץ דירות להם ולבני המשפחה ומתכננים להגיע לישראל".
"העובדה שהיהודים בתפוצות מרגישים פחות נוח אינה חדשה. לאורך השנים אנו מקבלים באופן שוטף פניות, בעיקר מצרפת וממדינות נוספות באירופה", מוסיף ג'ו כהן, זכיין אנגלו סכסון ברעננה. "בחודשים האחרונים ראינו עלייה בכמות המתעניינים מחו"ל, ובפרסומים שלנו בדיגיטל רואים עלייה במספר ההקלקות. נקודתית יש עלייה ניכרת בפניות מדרום אפריקה, אנגליה וארה"ב. יש גם עלייה בכמות הפניות לדירות להשכרה. זה מצביע על רמת הדחיפות - יש תושבי חוץ שמתכוונים לעבור לכאן, ובמקביל למגורים בשכירות ימכרו את הדירה שלהם בחו"ל".
עם זאת הוא מודה, כי מדובר בתקופה שבה אין הרבה עסקאות. "אמנם קיימת עלייה ניכרת בכמות הפניות, אבל עדיין קשה לסגור עסקאות, גם משום שהשמיים לא ממש נפתחו, והיום, שלא כבעבר, נדיר יותר למצוא מי שיקנה נכס בשלט רחוק", הוא מסביר. "ניתן להניח שעם חזרה לשגרת טיסות, נראה את תושבי החוץ שיושבים בינתיים על הגדר מקדמים את העסקאות השונות".