משבר הקורונה משנה באופן דרסטי ומהיר את שוק התעסוקה. האבטלה מרקיעה שחקים, הדרך שבה אנשים עובדים השתנתה כאשר רבים עברו לעבוד מרחוק כשהם בבית עם הילדים, ועסקים שלמים המציאו עצמם מחדש בצורה דיגיטלית.
התחזיות הן שכ-20% מהאנשים שהוצאו לחל"ת לא יחזרו למקומות העבודה שלהם, ושוק העבודה שאליו יחזרו יהיה קשוח ושונה ממה שהכרנו. עם זאת, בתום המשבר, כשייגמרו הסגר והבידוד, יהיו גם הזדמנויות תעסוקתיות ועסקיות חדשות. ההפסקה הזאת מהעבודה, מהשגרה, יכולה גם להיות הזדמנות מבורכת להתכונן ליום שאחרי הקורונה.
5 צפייה בגלריה
משרד בימים שלפני הקורונה. אחרי המשבר יהיה ביקוש גדול למקצועות שיעזרו לעסקים לפעול באינטרנט
משרד בימים שלפני הקורונה. אחרי המשבר יהיה ביקוש גדול למקצועות שיעזרו לעסקים לפעול באינטרנט
משרד בימים שלפני הקורונה. אחרי המשבר יהיה ביקוש גדול למקצועות שיעזרו לעסקים לפעול באינטרנט
(צילום: shutterstock)
"בני אדם וארגונים לא באמת רוצים חדשנות. מבני אדם החדשנות דורשת להשתנות, ומארגונים זה דורש להשקיע כספים. חדשנות גם בדרך כלל לא נמצאת גבוה בסדרי העדיפויות כי יש תמיד דברים דחופים. מה שקורה עכשיו, זה שהדחיפות והחדשנות התחילו ללכת יחד. לכן, בתום המשבר צפויה הרבה יותר חדשנות, מכיוון שכרגע כולנו עושים חדשנות בפועל, כי אין לנו ברירה.
"בתום המשבר צפויה הרבה יותר חדשנות, מכיוון שכרגע כולנו עושים חדשנות בפועל, כי אין לנו ברירה. דברים שהיו צפויים לקרות כבר לפני שנים, כמו למשל המעבר של האקדמיה לאונליין - פשוט קורים עכשיו"
"דברים שהיו צפויים לקרות כבר לפני שנים, כמו למשל המעבר של האקדמיה לאונליין - פשוט קורים עכשיו. לכן, אם הסתכלנו על תהליכים שעומדים לקרות או מקצועות שעומדים להיווצר וחשבנו שזה ייקח הרבה זמן - עכשיו הם הולכים לקרות הרבה יותר מהר", אומרת ד"ר איריס גינזבורג, ראש תוכנית ה-MBA בניהול טכנולוגיה, יזמות וחדשנות באוניברסיטת תל-אביב, מרצה ויועצת בניהול חדשנות וניהול קהילות.
כדי להתכונן לימים שאחרי הקורונה צריך להסתכל על התהליכים שקורים, ולהבין מהם הטרנדים והתחומים שיישארו גם אחרי המשבר. למשל, כבר עכשיו ברור שעולם האונליין, אליו עברה האנושות כמעט לחלוטין בזמן הקורונה, יישאר חם גם אחריה. כך גם כל עולם התפעול והלוגיסטיקה (אחסון, שילוח וכו'), מכיוון שהוא מספק את התמיכה לאונליין. כמו כן, גינזבורג מאמינה שהתחום של קהילות אונליין וניהולן הולך להמשיך לצמוח. "תחום נוסף שעומד לקבל דחיפה היסטרית הוא האד-טק (Education Tech, פתרונות טכנולוגיים ללימודים והוראה - מ"מ)", אומרת גינזבורג, "וזאת בעקבות המעבר של מוסדות לימוד ללמידה מרחוק. מכיוון שהמשבר צפוי להאיץ תהליכי חדשנות, מומלץ להסתכל על המגמות והשינויים שחשבתם שאמורים לקרות - ולראות כיצד הם רלוונטיים לאוכלוסיות שצפויות להיות יותר בדיגיטל, כמו למשל אנשים מבוגרים. לדוגמה, פסיכולוגים שמציעים את השירות שלהם לישראלים בחו"ל באונליין כבר היום, יכול להיות שבעקבות המשבר יציעו את אותו שירות גם לישראלים בארץ".

הכשרה אונליין

ההסגר, הטלטלה שחוו שכירים רבים כשפוטרו או הוצאו לחל"ת ועצמאים שהעסק שלהם הושבת לפתע, כל אלה הובילו לעלייה בביקושים לקורסים מקצועיים ולהכשרות אונליין. בחברת Elevation, העוסקת בכך, נרשמה עלייה של 30% בביקושים להכשרות. אנשים מתעניינים בקורסים אינטנסיביים שמיועדים להכשרה מחדש או להסבה מקצועית (בוטקאמפ) ככרטיס כניסה להייטק בתחומי פיתוח תוכנה ובדיקות אוטומטיות, ושאורכים כ-14 שבועות. במקביל יש ביקוש רב יותר גם להכשרות ממוקדות וקצרות לשיפור היכולות הקיימות, כמו קורסים בכלי אקסל לניתוח נתונים, SQL או חשיבה עיצובית.
5 צפייה בגלריה
איריס גינזבורג
איריס גינזבורג
ד"ר איריס גינזבורג
(מתוך אלבום משפחתי)
"זו תקופה של חשבון נפש, ואנשים צריכים קודם להחליט אם הם בנקודה שהם רוצים לשנות לגמרי את האופק התעסוקתי שלהם - או לשדרג את הכישורים הקיימים. זה עניין של לשאול את עצמך איפה אני בחיים, האם יש לי יכולת להשקיע זמן וכסף בהכשרות האלה, שכן הכשרה מחדש תיקח לפחות שלושה חודשים", אומר אבי שניר, מנכ"ל אלוויישן.
5 צפייה בגלריה
אבי שניר
אבי שניר
אבי שניר
(צילום: תומר פולטין)
אם החלטתם שכרגע הדבר הנכון הוא שידרוג, ולא שינוי קריירה לחלוטין, תוכלו לרכוש כישורים חדשים שתהיה להם משמעות עצומה - למשל, לרואה חשבון עצמאי שילמד כלי אקסל מתקדמים כדי לבצע את העבודה שלו באפקטיביות רבה יותר, לחקלאי שרוצה לקבל החלטות מבוססות נתונים בצורה מקצועית, ועד אנשי פיתוח תוכנה או מנהלים שרוצים לרכוש ידע בניהול מוצר או בחשיבה עיצובית. התחומים המבוקשים אצל אלה שמבקשים לשדרג את הכישורים הם SQL, שימוש בשפת פייתון לניתוח נתונים, אקסל, חשיבה עיצובית, SEO ושיווק ממומן בגוגל ופייסבוק. "צריך קודם כל לנתח בתוך סביבת העבודה שלכם אילו דברים נקודתיים אתם יכולים לעשות כדי להיות צעד אחד לפני שאר האנשים שעוסקים במקצוע שלכם", אומר שניר.
אם, לעומת זאת, החלטתם לעשות שינוי ולרכוש כישורים שישנו לכם את הקריירה, כאן התחומים המבוקשים הם פיתוח Full Stack, ניתוח נתונים, ניהול מוצר ושיווק דיגיטלי. "במקרה של רצון בשינוי, צריך להסתכל על התחומים שיישארו. אנחנו יודעים שיש כאלה שהמשבר הזה בכלל לא נוגע אליהם והם ממשיכים לגייס – כל העולם של המחקר והפיתוח, או מחלקות דאטה, לא מוציאים עובדים לחל"ת. צריך בארץ עוד ועוד מתכנתים, ואפשר בהשקעה של כמה חודשים להתחיל בעבודת ג'וניור בתחום, החל מאוטומציה, דרך Front End ועד DevOps", הוא אומר.

העולם עבר לדיגיטל

"המקצועות שיהיו חשובים אחרי המשבר הם כל המקצועות שיעזרו לחברות גדולות וקטנות לעשות דיגיטליזציה של מוצרים ושירותים שלהם. למשל, מומחי self service, מומחים ליצירת תוכן דיגיטלי בכלל ותוכן וידיאו בפרט, בוני ומקדמי אתרים מסחריים, מומחים לאוטומציה שיווקית, וכמובן כל מקצועות התכנות, סייבר ומערכות CRM יהיו מאוד מבוקשים", אומרת מאשה דשקוב, מייסדת ומנכ"לית Digitalent, בית ספר למקצועות הדיגיטל והשיווק. "כל איש מקצוע צריך לשאול את עצמו האם כשהמשבר ייגמר הוא יהיה בשורה הראשונה או האחרונה".
תחומי הלימודים הפופולריים יהיו מקצועות ההייטק והביוטק, מקצועות דיגיטל, מקצועות ייעוץ כלכלי ופיננסי ומקצועות טיפוליים. כמו כן, שכירים שיחזרו לעבודה אחרי המשבר יבינו שהם לא יכולים יותר לסמוך על מעסיק אחד. "הם ירצו לבטח את עתידם על ידי הוספת יכולות מקצועיות מעשיות לצד המקצוע העיקרי שלהם. נהיה עדים לגידול משמעותי של אנשים עם סטטוס 'שכיר עצמאי'. הרבה אנשים ילכו ללמוד מקצוע שני, בו יוכלו לעסוק לצד היותם שכירים. כאן ההעדפה תהיה לכל מקצוע שאפשר לבצע באופן מעשי מהבית - עריכה, קידום אתרים, כתיבה, בניית אתרים או עיצוב גרפי", היא אומרת.
"מעסיקים צפויים לגייס פחות אנשים כדי לעשות יותר עבודה, מה שמעלה את הביקוש לרב-תחומיות ולאנשים המסוגלים לבצע משימות מעבר לליבת המומחיות והתפקיד שלהם"
שוק העבודה של אחרי המשבר יהיה קשוח, שכן העולם צפוי להיות במיתון כלכלי עמוק, והמציאות הכלכלית החדשה תכלול פחות משרות ויותר מחפשי עבודה. "בניתוח שלנו את המצב, לאור נתונים שאספנו בישראל ובלונדון", אומר רועי דויטש, מנכ"ל ומייסד שותף של הסטארט-אפ ג'ולט, שמציע תוכנית לימודים אלטרנטיבית לתואר השני במינהל עסקים, "מעסיקים צפויים בראש ובראשונה לגייס פחות אנשים כדי לעשות יותר עבודה - מה שמעלה את הביקוש לאינטרדיסציפלינריות (רב-תחומיות), ולאנשים המסוגלים לבצע משימות מעבר לליבת המומחיות שלהם. כל עובד ועובדת יצטרכו לעמוד בציפיות לדעת לבצע גם את העבודה שבעבר הייתה של הבוסית שלהם או של הקולגות שלהם, ובמקומות מסוימים יצפו ממקצוענים להיות מחלקה שלמה של אדם אחד.
בנוסף, לנוכח חוסר היציבות המתמשכת הצפויה, כדי להבטיח אפשרויות השתכרות גם בזמנים של צמצומים ובתקופה שבין עבודות, אנשים יצטרכו למצוא לעצמם את הדרך לפרנס עצמם כפרילנסרים. אין גם ספק שמקומות עבודה יחפשו אנשים רב-תחומיים, כאלה שמצוינים בתחום אחד, אבל גם טובים מאוד במגוון של תחומים נוספים. עובדים שהיו מאוד ממוקדים בלפתח את הקריירה שלהם לתחום אחד, עלולים לגלות אחרי הקורונה שיש ירידה בביקוש למומחיות שלהם, או אפילו שהתעשייה כולה שבה הם פועלים חטפה זעזוע קשה במעבר לעולם העבודה המתחדש".
בתקופה הקרובה, מכיוון שהרבה אנשים לא יוכלו לחזור למקום העבודה שאותו עזבו, יהיו גם הרבה שיעשו הסבה מקצועית. עבור כל מי ששוקל הסבה כזאת, מומלץ לשאול את עצמו ארבע שאלות. הראשונה היא מה אתם באמת אוהבים לעשות, ואפשר לבדוק זאת באמצעות שאלה פשוטה - מתי אתם מרגישים שהזמן טס ואתם לא מרגישים שאתם עובדים. השנייה היא: מה נדרש היום או עומד להיות נדרש ממש בקרוב בשוק העבודה; השלישית היא מה הדרך הקצרה והיעילה ביותר לעשות את השינוי, האם הכשרה מקצועית, למידה עצמית או פיתוח קשרים מקצועיים; והשאלה האחרונה היא באיזה תחום צברתם ניסיון מעשי. דוגמה להסבות מקצועיות שקרובות למקצוע או לתפקיד שאתם מבצעים או שאליו הוכשרתם: עיתונאי או עורך תוכן שיעשה הסבה ליוצר תוכן לערוצים דיגיטליים או למנהל מדיה חברתית; פרסומאי, איש מדיה או בוגר פקולטה לתקשורת יהפוך למקדם אתרים; אנשי מסחר ורכש יהפכו לאנשי e-commerce; מעצבים גרפיים יעשו הסבה למומחי UX (חוויית משתמש), קופירייטרים יהפכו לאנשי מיקרו־קופי, ואנליסטים עסקיים יהפכו למומחי גוגל אנליטיקס.
אחד התחומים שכבר עכשיו משתנה ללא היכר בעת המשבר וצפוי להמשיך ולהשתנות אחריו הוא ההוראה. המעבר ללימודים מקוונים צפוי להישאר, גם אם לא באופן מלא, וההוראה כפי שאנחנו מכירים אותה היום כבר לא תהיה רלוונטית. לכן, מי שירצה לעשות הסבה להוראה חייב להבין שהמשבר שינה וצפוי להמשיך לשנות את התחום. "הוראה מסורתית כפי שהיא עדיין באה לידי ביטוי במוסדות חינוך רבים - אינה רלוונטית, משבר הקורונה חידד זאת היטב", אומרת לימור הררי, ראש מחלקת חדשנות וטכנולוגיה במכללה האקדמית גורדון להוראה.
"אנשי ההוראה צריכים להכיר בשינוי תפיסת תפקידם. תפקיד המורה לעורר את סקרנות התלמידים, לאפשר להם לשאול שאלות (ולא רק לתת להם לענות על שאלותיו), לחקור, להבנות את הידע שלהם ולתווך את תהליכי הלמידה בשילוב מגוון טכנולוגיות. הלמידה בעידן הדיגיטלי חייבת להיות רלוונטית לאתגרי העולם שלנו. לא ניתן ולא נכון ללמד את הילדים בחממה, מנותקים מסמארטפונים כפי שזה קורה היום. הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מחיינו וצריכה להיות שקופה ובלתי נפרדת מהלמידה", היא אומרת.