דו"ח יצוא השחיתות העולמית לשנת 2020 של עמותת השקיפות הבינלאומית (שבי"ל), מראה כי ישראל ממשיכה לשמור על מקומה בין ארבע המדינות המובילות בעולם שבהן מתבצעת אכיפה פעילה במסגרת המלחמה בשוחד בעסקאות בינלאומיות. היא מקדימה למשל מדינות כמו גרמניה, צרפת ושבדיה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי ממצאי הדו"ח, ישראל נמצאת בין ארבע המדינות היחידות שבהן מתבצעת אכיפה של האמנה הבינלאומית נגד שוחד. מדובר באכיפה פעילה נגד עיסקאות בינלאומיות שבהן בוצע שוחד של פקידי ציבור מקומיים. הדו"ח, הכולל בחינה מקיפה של אכיפת האמנה ב-47 מדינות האחראיות על למעלה מ-83% מהיצוא העולמי, התפרסם הבוקר (שלישי), ברחבי העולם. בנוסף ל-43 מדינות ה-OECD, הדו"ח הנוכחי בוחן ארבע מדינות נוספות אשר אחראיות על כ-17% מהיצוא העולמי ואינן חברות בארגון - סין, הודו, סינגפור והונג קונג.
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
מן הדו"ח עולה כי ישראל ניצבת בדירוג הגבוה ביותר (A) שבו חברות ארבע מדינות בלבד: ארצות הברית, אנגליה, שוויץ וישראל - האחראיות על כ-16% מכלל הייצוא העולמי. מעמד זה של ישראל עומד בניגוד למגמה העולמית המשתקפת בדו"ח שמצביעה על כך שמרבית מדינות העולם כשלו בשנתיים האחרונות באכיפה ובענישה של תאגידים עסקיים בינלאומיים על עיסקאות במדינות זרות שכללו שוחד.
מיקומה של ישראל בפעם השנייה ברציפות בדירוג הגבוה של מדינות שבהן מתבצעת "אכיפה פעילה" (A) ראוי להערכה, לאחר שבשנת 2015 הייתה ישראל ממוקמת בדירוג הנמוך ביותר (D). הדו"ח מציין כי מיקומה של ישראל בקבוצת הדירוג הראשונה נובע מאכיפה משמעותית של רשויות החוק במדינה בשנים 2016-2019, שבמהלכן פתחו רשויות האכיפה והחקירה בישראל בעשר חקירות, כאשר שלוש מהן הסתיימו בהטלת סנקציות.
יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת בדימוס נילי ארד, אומרת כי ניכר שהמאבק הבלתי מתפשר בשוחד של גורמים ציבוריים בעסקאות בינלאומיות ומאמצי האכיפה של רשויות האכיפה השונות בישראל, מתבטאים במספר החקירות הגבוה במיוחד שנפתחו בשנים אלה נגד חברות ישראליות שביצעו מעשי שוחד במדינות זרות ובשני מקרים שנדונו והוכרעו בהצלחה בבתי המשפט בארץ. יצוין כי הציון המשוקלל של כל מדינה נקבע על בסיס נתח השוק היחסי שלה מתוך היצוא העולמי ביחס למספר מקרי האכיפה המפורטים בדו"ח.
בין המקרים בדו"ח הנוגעים לישראל:
- קנסות כבדים ששילמה בישראל חברת "טבע" בפרשת השוחד בה הייתה מעורבת החברה לעובדי ציבור במקסיקו, רוסיה ובאוקראינה כדי לקדם את תרופת הדגל שלה, "הקופקסון".
- חשיפה בתקשורת של הסדר הטיעון של "בנק הפועלים" עם רשויות התביעה בארה"ב, שלפיו ישלם הבנק סכום של 875 מיליון דולרים בגין סיוע להעלמות מס.
- פרשת חקירת תשלומי השוחד על ידי בכירים ב"שיכון ובינוי" לטובת קידום פרויקטים של החברה במדינות אפריקה.
- חילוט אזרחי שבוצע לחברת "שפיר הנדסה" עקב פרשת שוחד ברומניה.
- מעצר בכירי חברת "פרוטרום" בחשד למתן שוחד לפקידי ציבור ברוסיה ובאוקראינה.
יש לציין כי במדד השחיתות העולמי שנוגע לשחיתות במגזר הציבורי ישראל יורדת בדירוג כבר שלוש שנים ברציפות, מהמקום ה-28 ב-2016 למקום ה-35 ב-2019. מעלינו מדורגות קטאר (30) איחוד האמירויות (21), בהוטן (25) ואיי בהאמה (29). אז אמרה יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראלית, השופטת בדימוס ארד כי "ישראל איננה מדינה מושחתת, אך ימים לא קלים עוברים על אזרחי המדינה ותושביה".

"הקפדת יתר של רשויות השלטון על שקיפות מתחילה מבית"

הדו"ח מתייחס גם למשבר הקורונה ומתריע מפני עלייה בעיסקאות הנגועות בשחיתות בכלל ובשוחד עם תאגידי רפואה, בפרט, תוך ניצול החשש של מדינות מהתפשטות המגפה. "שוחד הוא תופעה נפוצה בעסקאות בינלאומיות, כולל בסחר ובהשקעה, המעוררת חששות מוסריים ופוליטיים כבדים, חותרת תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי, ומעוותת תנאים תחרותיים בינלאומיים. הצהרה זו בפתח האמנה עליה חתומה גם ישראל, מגלמת הסכמה בינלאומית בדבר חתירתה של עבירת השוחד תחת יסודות המשטר ועל הצורך במיגור עבירת השוחד לשם קידום עולם נקי משחיתות. טובים הדברים ונחוצים להתנהלות הנדרשת מרשויות השלטון בישראל להתנהלות בנקיון כפיים עליה מופקדים שומרי הסף", נכתב בדו"ח.
"שוחד לאנשי ציבור ברשות הוא בעל מחירים עצומים ותוצאות חמורות במדינות ברחבי העולם ומחירים אלה הופכים להיות רציניים עוד יותר במהלך התפשטות הקורונה. נוכח מקרים כה רבים של שוחד בתחומי הטיפול הרפואי בעסקאות בינלאומיות, איננו יכולים לאפשר לעצמנו שחיתות במחיר חייהם של קורבנות נוספים.
"בתקופה זו בה אנו עדים לפגיעתה הרעה של מגפת הקורונה, מתאימים דברים אלה גם בכל הנוגע לישראל בנקיון כפיים ובאכיפת החוק והדרישות הבינלאומיות למיגור השוחד. ואל נטעה, הקפדת יתר של רשויות השלטון על נורמות היסוד של שקיפות, יושרה ונטילת אחריות אישית, מתחילה מבית. על כן קיימת החובה הראשונית לבסס את ההגנה על רשויות החוק ועל עצמאות מערכת המשפט בחתירה מתמדת לביעור תופעות של שחיתות והשלכותיהן בישראל".